יוסף שמחה גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(76 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יוסף שמחה גינזבורג''' הוא | [[קובץ:יוסף שמחה.jpg|ממוזער|הרב יוסף שמחה גינזבורג (תשפ"ה)]] | ||
[[קובץ:גינזבורג י.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גינזבורג (תשע"ב)]] | |||
הרב '''יוסף שמחה גינזבורג''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הוא רב האיזורי של היישוב "עומר" בדרום הארץ, ומורה הוראה פופלרי הכותב טורים בעלונים שבועיים (בניהם [[שיחת השבוע]]) ובהם פסיקות הלכתיות קצרות בשפה קלילה וברורה. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[ג' חשון]] [[תשי"ב]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. | |||
בצעירותו למד בישיבת 'קול תורה', בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ממנה המשיך לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | |||
[[קטגוריה:חסידים | לאחר סיום שנת הלימודים בחצר הרבי, הוסמך להוראה על ידי רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]], ועל ידי [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]]. בהיותו בגיל 23 ב[[כ"ה אלול]] [[תשל"ה]] התמנה לכהן כרבה של המועצה המקומית עומר, בה מכהן ברבנות עד היום. | ||
הרב גינזבורג כותב באופן קבוע מדור פופולארי בעלון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]] של תשובות לשאלות הלכתיות המופנות אליו. ובעבר כתב מידי שבוע מדור בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] המסכם ונותן את כל פרטי ההלכות והמנהגים השייכים לשבוע הבא. בתחילת שנת [[תשע"ה]] הופסקה כתיבת הרב גינזבורג בגליון, ומאז משחזרת המערכת את המדור באחריותה. | |||
בשנת [[תשע"ו]] השופט צבי פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את עתירתו, וקבע שלאור תקנות בחירת רב עיר משנת 2007 יש לראות ברב כרב עיר, מפני שהתקנות קובעות שביישוב שאין מועצה דתית ורב היישוב מכהן בתפקידו למעלה מחמש שנים יש לראות בו כרב עיר{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A7%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%A8/ בית המשפט קבע: הרב גינזבורג יוכר כרב עיר] {{אינפו}} כ"ח אדר שני תשע"ו}}. | |||
==ספריו== | |||
*'''שו"ת פינת ההלכה''' - תשובותיו ההלכתיות שנדפסו בעלון [[שיחת השבוע]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]], [[תשע"ג]]) | |||
*'''מה רבו מעשיך ה'''' - ליקוט מתורת הרבי בעניני אמונה ומדע (עורך שותף יחד עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]]) | |||
*'''מצוות אהבת ה'''' - לקט מקורות תנ"ך, חז"ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב"ד בנושא [[אהבת השם]] לעם ישראל (הוצאת שמיר) | |||
*'''אהבת ה' לישראל''' - לקט מקורות תנ"ך, חז"ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב"ד בנושא אהבת עם ישראל להשם (הוצאת שמיר) | |||
*'''הלכות ומנהגי חב"ד''' - הלכות ומנהגי חב"ד לפי סדר מועדי השנה, בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], תשע"ה | |||
==משפחתו== | |||
*אחיו, הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. | |||
*אחיו, הרב [[משה דוב גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[חיפה]]. | |||
*בנו, הרב שלום דב בער גינזבורג - שליח ב[[מגדל העמק]]. | |||
*בנו, ר' יהודה גינזבורג - [[ראשון לציון]]. | |||
*בנו, הרב דוד גינזבורג - שליח ב[[מגדל העמק]]. | |||
*חתנו, הרב [[שניאור זלמן טרבניק]] - [[שליח]] [[הרבי]] - אולם, גרמניה. | |||
*חתנו, אורי עקביה, ירושלים. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59212 לגיורי צה"ל אין תוקף]''' - מכתבו לוועדת הרבנים לענייני גיור בצה"ל {{אינפו}} ח' שבט [[תשע"א]] (13.01.2011) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף שמחה}} | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]] | |||
[[קטגוריה:רבני ערים]] | |||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]] | |||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]] |
גרסה אחרונה מ־04:18, 18 בנובמבר 2024
הרב יוסף שמחה גינזבורג (יליד שנת תשי"ב, 1951) הוא רב האיזורי של היישוב "עומר" בדרום הארץ, ומורה הוראה פופלרי הכותב טורים בעלונים שבועיים (בניהם שיחת השבוע) ובהם פסיקות הלכתיות קצרות בשפה קלילה וברורה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בג' חשון תשי"ב בתל אביב לאביו הרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה.
בצעירותו למד בישיבת 'קול תורה', בהמשך עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ממנה המשיך לישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
לאחר סיום שנת הלימודים בחצר הרבי, הוסמך להוראה על ידי רבה של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גורליק, ועל ידי הרבנים הראשיים הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף. בהיותו בגיל 23 בכ"ה אלול תשל"ה התמנה לכהן כרבה של המועצה המקומית עומר, בה מכהן ברבנות עד היום.
הרב גינזבורג כותב באופן קבוע מדור פופולארי בעלון שיחת השבוע של תשובות לשאלות הלכתיות המופנות אליו. ובעבר כתב מידי שבוע מדור בגליון התקשרות המסכם ונותן את כל פרטי ההלכות והמנהגים השייכים לשבוע הבא. בתחילת שנת תשע"ה הופסקה כתיבת הרב גינזבורג בגליון, ומאז משחזרת המערכת את המדור באחריותה.
בשנת תשע"ו השופט צבי פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את עתירתו, וקבע שלאור תקנות בחירת רב עיר משנת 2007 יש לראות ברב כרב עיר, מפני שהתקנות קובעות שביישוב שאין מועצה דתית ורב היישוב מכהן בתפקידו למעלה מחמש שנים יש לראות בו כרב עיר[1].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת פינת ההלכה - תשובותיו ההלכתיות שנדפסו בעלון שיחת השבוע (הוצאת לדורות, תשע"ג)
- מה רבו מעשיך ה' - ליקוט מתורת הרבי בעניני אמונה ומדע (עורך שותף יחד עם פרופסור ירמיהו ברנובר)
- מצוות אהבת ה' - לקט מקורות תנ"ך, חז"ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב"ד בנושא אהבת השם לעם ישראל (הוצאת שמיר)
- אהבת ה' לישראל - לקט מקורות תנ"ך, חז"ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב"ד בנושא אהבת עם ישראל להשם (הוצאת שמיר)
- הלכות ומנהגי חב"ד - הלכות ומנהגי חב"ד לפי סדר מועדי השנה, בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, תשע"ה
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.
- אחיו, הרב משה דוב גינזבורג - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי בחיפה.
- בנו, הרב שלום דב בער גינזבורג - שליח במגדל העמק.
- בנו, ר' יהודה גינזבורג - ראשון לציון.
- בנו, הרב דוד גינזבורג - שליח במגדל העמק.
- חתנו, הרב שניאור זלמן טרבניק - שליח הרבי - אולם, גרמניה.
- חתנו, אורי עקביה, ירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לגיורי צה"ל אין תוקף - מכתבו לוועדת הרבנים לענייני גיור בצה"ל ח' שבט תשע"א (13.01.2011)
הערות שוליים
- ↑ בית המשפט קבע: הרב גינזבורג יוכר כרב עיר כ"ח אדר שני תשע"ו