תחפושות (פורים) – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקת קונטרסים תגית: שחזור |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''תחפושת''' הוא ממנהגי [[חג הפורים]] המסורתיים, על פיו נוהגים ילדי ישראל לעטות עליהם מסכות ותלבושות שונות. למנהג זה ניתנו טעמים שונים, ובהם: כדי להרבות בשמחה ולתת ביטוי סימלי לכך שגם כאשר יהודי חוטא – כמו שאירע בסיפור המגילה, שבני ישראל חטאו ונהנו מסעודתו של אחשורוש – זה רק 'תחפושת' חיצונית. | '''תחפושת''' הוא ממנהגי [[חג הפורים]] המסורתיים, על פיו נוהגים ילדי ישראל לעטות עליהם מסכות ותלבושות שונות. למנהג זה ניתנו טעמים שונים, ובהם: כדי להרבות בשמחה ולתת ביטוי סימלי לכך שגם כאשר יהודי חוטא – כמו שאירע בסיפור המגילה, שבני ישראל חטאו ונהנו מסעודתו של אחשורוש – זה רק 'תחפושת' חיצונית. | ||
הרבי מעורר לכוון את הילדים ללבוש תחפושות חינוכיות וערכיות, ולהימנע מתחפושות בעלות מסר שלילי. | הרבי מעורר לכוון את הילדים ללבוש תחפושות חינוכיות וערכיות כגון להתחפש למרדכי היהודי לבן ולמלכה אסתר הדסה לבת, ולהימנע מתחפושות בעלות מסר שלילי. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בשיחת [[תענית אסתר]] [[תשמ"ג]] עורר הרבי על שימת לב חינוכית בתחפושות ובהצגות פורים, ולאחר מכן הורה אף לחזור ולהדפיס שיחה זו ולפרסם אותה{{הערה|התוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 1031. לקוטי שיחות חלק ל"א עמוד 279. התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 413. ועוד.}}: | בשיחת [[תענית אסתר]] [[תשמ"ג]] עורר הרבי על שימת לב חינוכית בתחפושות ובהצגות פורים, ולאחר מכן הורה אף לחזור ולהדפיס שיחה זו ולפרסם אותה{{הערה|התוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 1031. לקוטי שיחות חלק ל"א עמוד 279. התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 413. ועוד.}}: | ||
בשיחה מעורר הרבי, שכאשר ילד מתחפש לדמות מסויימת, הוא רוצה לעשות זאת על הצד הטוב ביותר כדי לקבל מחמאות, ולכן כאשר הוא מתחפש לדמות שלילית, הוא מנסה בכל כוחו להידמות לדמות זו, והדבר מותיר בו חותם בנפש, ואף אם עושה זאת לזמן קצר בלבד – הרושם של הדמות השלילית נותר מוטבע בנפש{{הערה|אך במענה לשאלת אחד שכתב שעל פי הנ"ל לא יתחפשו כהמן בהצגה, ענה הרבי {{ציטוטון|א"כ אי"ז הצגה}} | בשיחה מעורר הרבי, שכאשר ילד מתחפש לדמות מסויימת, הוא רוצה לעשות זאת על הצד הטוב ביותר כדי לקבל מחמאות, ולכן כאשר הוא מתחפש לדמות שלילית, הוא מנסה בכל כוחו להידמות לדמות זו, והדבר מותיר בו חותם בנפש, ואף אם עושה זאת לזמן קצר בלבד – הרושם של הדמות השלילית נותר מוטבע בנפש{{הערה|אך במענה לשאלת אחד שכתב שעל פי הנ"ל לא יתחפשו כהמן בהצגה, ענה הרבי {{ציטוטון|א"כ אי"ז הצגה}} (ליקוט מענות קודש תשמ"ח).}}. | ||
בנוסף, כותב הרבי: "בימי הפורים נהגו הקטנים והקטנות ללבוש "עטרה", ותבוא עליהם ברכה"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא תשמ"ח. התוועדויות חלק ב' עמוד 484.}}, וכן שההתחלה בענין המסכות והתחפושות מתחיל כבר בתענית אסתר, ערב פורים, שמכינים את הכל שיהיה מוכן כבר בערב לקריאת המגילה{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 438.}}. | בנוסף, כותב הרבי: "בימי הפורים נהגו הקטנים והקטנות ללבוש "עטרה", ותבוא עליהם ברכה"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא תשמ"ח. התוועדויות חלק ב' עמוד 484.}}, וכן שההתחלה בענין המסכות והתחפושות מתחיל כבר בתענית אסתר, ערב פורים, שמכינים את הכל שיהיה מוכן כבר בערב לקריאת המגילה{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 438.}}. | ||