הסכמה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת ערך מושקע) |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הסכמה''' היא מכתב הנלווה לספר, בדרך כלל מאישיות תורנית, המאשרת את תוכנו של הספר. הסכמות נועדו בדרך כלל על מנת להעיד על טיבו של הספר, ולמנוע מהפצת ספרים עם תוכן לא ראוי. מטרה נוספת, שהייתה שימושית בעיקר בעבר היא לשמור על ה[[זכויות יוצרים]]. | [[קובץ:הסכמה עלברג ליחי המלך.jpg|240px|ממוזער|הסכמת הרב [[שמחה עלברג]] לספר "יחי המלך" של הרב [[שלום דובער וולפא]]]] | ||
'''הסכמה''' היא מכתב הנלווה לספר, בדרך כלל מאישיות תורנית, המאשרת את תוכנו של הספר. הסכמות נועדו בדרך כלל על מנת להעיד על טיבו של הספר ומחברו, ולמנוע מהפצת ספרים עם תוכן לא ראוי. מטרה נוספת, שהייתה שימושית בעיקר בעבר היא לשמור על ה[[זכויות יוצרים]]. | |||
==יחס רבותינו נשיאנו לנתינת הסכמות== | ==יחס רבותינו נשיאנו לנתינת הסכמות== | ||
[[רבותינו נשיאנו]] נמנעו בדרך כלל מלתת הסכמות לספרים | [[רבותינו נשיאנו]] נמנעו בדרך כלל מלתת הסכמות לספרים. [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב: "ובדבר שנצרך הסכמה, הנה אנכי הנני מתרחק מזה עד קצה האחרון"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק י"ד, עמ' ר"מ.}}, כך גם השיב [[הרבי]] לרבים שבקשו ממנו את הסכמתו, כי "ידוע מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות לספרים וחוברות"{{הערה|[[אגרות קודש]], חלק ח', עמ' עמ' רפ"ג.}}, והוסיף כי כך גם ראה המנהג אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגרות קודש, חלק י"א, עמ' רצ"ו.}}. | ||
עם זאת מצינו מספר הסכמות שניתנו על ידי רבותינו נשיאנו למספר ספרים. הרב [[יהושע מונדשיין]] הסביר זאת, כי רובם של ההסכמות שניתנו על ידי רבותינו נשיאנו, נמנו על סוג ההסכמות שאינם אלא לשמור על זכויות יוצרים, בתור ברכת הצלחה, חילופי מכתבים סתמי בין המחבר לנותן ההסכמה, או הסכמה בשם המושאל שמסתכמת בכך ש"גם אני אקנה את הספר כשיצא לאור עולם". | |||
==הסכמות מרבותינו נשיאנו== | ==הסכמות מרבותינו נשיאנו== | ||
===אדמו"ר הזקן=== | ===אדמו"ר הזקן=== | ||
*הסכמה לספר "תורת אהרן" שנדפס בשנת [[תקס"ג]], שתוכנה היא התחייבות לקניית הספר שיודפס. | *הסכמה לספר "תורת אהרן" שנדפס בשנת [[תקס"ג]], שתוכנה היא התחייבות לקניית הספר שיודפס. | ||
*הסכמה לספר "עמוד גולה" לרבינו [[יצחק מקורביל]], הספר נדפס בשנת [[תקס"ה]] ב[[ליאדי]]. ההסכמה נועדה לשמור על זכויות היוצרים של הדפסת הספר, ולא לתוכנו, "יען כי גוף הספר הלז א"צ הסכמה, כי כבר נודע ומפורסם בשער בת רבים מימיו שתו בצמא את דבריו", כלשונו של אדמו"ר הזקן שם. | *הסכמה לספר "עמוד גולה" לרבינו [[יצחק מקורביל]], הספר נדפס בשנת [[תקס"ה]] ב[[ליאדי]]. ההסכמה נועדה לשמור על זכויות היוצרים של הדפסת הספר, ולא לתוכנו, "יען כי גוף הספר הלז א"צ הסכמה, כי כבר נודע ומפורסם בשער בת רבים מימיו שתו בצמא את דבריו", כלשונו של אדמו"ר הזקן שם. | ||
*הסכמה | *הסכמה לחלק "אורח חיים" של ה[[טור]] בהוצאת דפוס סלאוויטא, ונדפסה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, בשנת [[תקע"ה]]. הסכמה זו נודעה לשמור על הזכויות יוצרים של הדפסת הספר. הסכמה נוספת שנודעה לשמור על הזכויות יוצרים של הדפסות הספרים של בית דפוס זה, נדפסה בהוצאה לאור של [[מסכת ברכות]] של ש"ס סלאוויטא. | ||
===אדמו"ר האמצעי=== | ===אדמו"ר האמצעי=== | ||
*הסכמה להדפסת ה[[שולחן ערוך הרב]] משנת [[תקע"ד]], יחד עם אחיו ר' [[חיים אברהם]] ור' [[משה שניאורי]]. | *הסכמה להדפסת ה[[שולחן ערוך הרב]] משנת [[תקע"ד]], יחד עם אחיו ר' [[חיים אברהם]] ור' [[משה שניאורי]]. | ||
*הסכמה להדפסת חלק ה[[אגרת קודש]] שב[[תניא]] משנת | *הסכמה להדפסת חלק ה[[אגרת קודש]] שב[[תניא]] משנת תקע"ד, יחד עם אחיו ר' [[חיים אברהם]] ור' [[משה שניאורי]]. | ||
*הסכמה להדפסת "שערי תשובה" ו"יד אפרים" על ה[[שולחן ערוך]] משנת [[תק"פ]]. | *הסכמה להדפסת "שערי תשובה" ו"יד אפרים" על ה[[שולחן ערוך]] משנת [[תק"פ]]. | ||
===אדמו"ר הצמח צדק=== | ===אדמו"ר הצמח צדק=== | ||
*הסכמה לספר " | *הסכמה לספר "שו"ת בגדי ישע" לר' שמואל הלוי מביאליסטוק שנדפס בשנת [[תר"ד]], הסכמה זו הינה אלא חילוף מכתבים בין בנו של הצמח צדק ר' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] לביו המחבר, בו מודיע כי אין מנהגו של אביו הצמח צדק ליתן הסכמות לספרים. | ||
*הסכמה לספר "פרקי רבי אליעזר" עם ביאור [[הרד"ל]] מ[[ביחוב]] שנדפס בשנת [[תרי"ב]], תוכנה של הסכמה זו אינו אלא התחייבות לקניית הספר. | *הסכמה לספר "פרקי רבי אליעזר" עם ביאור [[הרד"ל]] מ[[ביחוב]] שנדפס בשנת [[תרי"ב]], תוכנה של הסכמה זו אינו אלא התחייבות לקניית הספר. | ||
* | *הסכמה לספר "תולדות יעקב יוסף" לר' יוסף בכרך מ[[חסלביץ']] שנדפס בשנת [[תרכ"ח]], הסכמה זו אינה על תוכנו של הספר אלא רק על המחבר "שיש לו יד ושם בפלפולא טבא בחריפות וכו', לפלפל בהלכה כראוי ונכון". | ||
* | *הסכמה לספר "אור הגנוז" לר' [[יהודה לייב הכהן]] מ[[אניפולי]], אדמו"ר הצמח צדק כתב בהסכמה זו על הספר כי "כי קדש הם, ואינם צריכי' להסכמו'. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמ' להדפסה, עכ"ז באתי בח"י [=בחתימת ידי] אי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ ספר הנ"ל". בנוסף על כך הוסיפו גם בניו את התחייבותם לקניית הספר. מסופר כי הסיבה שאדמו"ר הצמח צדק יצא מגדרו ליתן הסכמה, הייתה מכיוון ש[[אדמו"ר הזקן]] לקח מר' יהודה לייב הסכמה לספר ה[[תניא]]{{הערה|[[בית רבי]], חלק א', עמ' ס"ג.}}. | ||
*הסכמה לחוברת "הדרן על חמשה סיומים על ששה סדרי משנה, ועל מס' יבמות, נזיר, כריתות, ברכות" מר' שאול מאירזות שנדפסה בשנת [[תרמ"ו]], גם להסכמה זו בדומה להסכמתו לספר "אור הגנוז" כתב הצמח צדק כי "וחפצי בוודאי שיבואו להדפיס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל כי קדש הם, ואינם צריכים להסכמות. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמה להדפסה, עכ"ז באתי בח"י שאי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ הספר". החוקר [[יהושע מונדשיין]] שיער שיתכן שהסכמה זו מזויפת והועתקה מהסכמתו של הצמח צדק לספר "אור הגנוז". | *הסכמה לחוברת "הדרן על חמשה סיומים על ששה סדרי משנה, ועל מס' יבמות, נזיר, כריתות, ברכות" מר' שאול מאירזות שנדפסה בשנת [[תרמ"ו]], גם להסכמה זו בדומה להסכמתו לספר "אור הגנוז" כתב הצמח צדק כי "וחפצי בוודאי שיבואו להדפיס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל כי קדש הם, ואינם צריכים להסכמות. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמה להדפסה, עכ"ז באתי בח"י שאי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ הספר". החוקר [[יהושע מונדשיין]] שיער שיתכן שהסכמה זו מזויפת והועתקה מהסכמתו של הצמח צדק לספר "אור הגנוז". | ||
*בריש הספר "ספר הנפש" של ר' ישראל חיים קליין שנדפס בשנת [[תקמ"א]], הודפסה הסכמה מהצמח צדק, אלא שאינה אלא רק חתימתם של שניים מבניו [[המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן מליאדי]] בהוראת אביהם. | *בריש הספר "ספר הנפש" של ר' ישראל חיים קליין שנדפס בשנת [[תקמ"א]], הודפסה הסכמה מהצמח צדק, אלא שאינה אלא רק חתימתם של שניים מבניו [[המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן מליאדי]] בהוראת אביהם. | ||
*החוקר מאיר בר אילן כותב בספרו " | *החוקר מאיר בר אילן כותב בספרו "מוולוזי'ן עד ירושלים"{{הערה|עמ' ל"ח.}} שישנה הסכמה מהצמח צדק לספרו של סביו ר' [[יחיאל מיכל עפשטיין]], "ערוך השולחן" שנדפס משנת [[תרכ"ט]]. אולם לא ידוע על מקור נוסף בו אוזכרה הסכמה זו. | ||
===אדמו"ר המהר"ש=== | ===אדמו"ר המהר"ש=== | ||
*ישנם מספר הסכמות המשותפות בינו לבין אחיו, בני הצמח צדק, על הספרים "אור הגנוז"{{הערה|לר' יהודה לייב הכהן מאניפולי.}}, "קול האריה"{{הערה|לר' אריה לייב חריף משנת [[תרכ"ו]].}}, "ספר הנפש"{{הערה|עם ביאור ר' ישראל חיים קליין מ[[חרקוב]].}} | *ישנם מספר הסכמות המשותפות בינו לבין אחיו, בני הצמח צדק, על הספרים "אור הגנוז"{{הערה|לר' יהודה לייב הכהן מאניפולי.}}, "קול האריה"{{הערה|לר' אריה לייב חריף משנת [[תרכ"ו]].}}, "ספר הנפש"{{הערה|עם ביאור ר' ישראל חיים קליין מ[[חרקוב]].}} ו"תפארת ישראל"{{הערה|לר' ישראל החריף הגדול מסאטינאב משנת [[תרכ"ה]].}}. | ||
*הסכמה לספר "ציון יהושע" לר' יהושע העשיל לווין שנדפס בשנת [[תר"מ]], תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר. | *הסכמה לספר "ציון יהושע" לר' יהושע העשיל לווין שנדפס בשנת [[תר"מ]], תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר. | ||
*הסכמה לספר "משכן בצלאל" לר' בצלאל ביראק שנדפס בשנת [[תרל"ה]], תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר. | *הסכמה לספר "משכן בצלאל" לר' בצלאל ביראק שנדפס בשנת [[תרל"ה]], תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר. | ||
| שורה 28: | שורה 34: | ||
*הסכמה לספר "בית אהרן והוספות" לר' [[אברהם דוד לאוואט]] שנדפס בשנת [[תרמ"א]], בה משבח את טיבו של הספר וממליץ לקנותו. | *הסכמה לספר "בית אהרן והוספות" לר' [[אברהם דוד לאוואט]] שנדפס בשנת [[תרמ"א]], בה משבח את טיבו של הספר וממליץ לקנותו. | ||
*הסכמה לספר "יד אהרן" לר' אהרן יחיאל קראל שנדפס בשנת [[תרס"ט]], שתוכנה הוא אינו אלא חילוף מכתבים בינו לבין אדמו"ר המהר"ש, בו מברכו אדמו"ר המהר"ש ב[[רפואה]] שלימה. | *הסכמה לספר "יד אהרן" לר' אהרן יחיאל קראל שנדפס בשנת [[תרס"ט]], שתוכנה הוא אינו אלא חילוף מכתבים בינו לבין אדמו"ר המהר"ש, בו מברכו אדמו"ר המהר"ש ב[[רפואה]] שלימה. | ||
===אדמו"ר הרש"ב=== | ===אדמו"ר הרש"ב=== | ||
*הסכמה לספר "שערי זהר תורה" לר' יודל רוזנברג משנת [[תרס"ט]], שאינה אלא הודעה על קבלת הספר. | *הסכמה לספר "שערי זהר תורה" לר' יודל רוזנברג משנת [[תרס"ט]], שאינה אלא הודעה על קבלת הספר. | ||
===הרבי=== | |||
*הסכמה לספר "בדבר מלך" של הרב [[יצחק רייטפורט]] שנדפס בשנת [[תשכ"ד]]. זוהי ההסכמה היחידה שהסכים הרבי להעניק לספר, והיא ניתנה לאור בקשתו של הרב רייטפורט שזכה לקירובים רבים מהרבי, שהרבי יסדר את הקידושין שלו, ומכיוון שנענה על ידי הרבי בשלילה, נתן לו הרבי בתמורה לכך הסכמה לספר. | |||
===רבי לוי יצחק=== | |||
הרב [[שבתי אלפרין]] שליח הרבי ב[[ברזיל]] בעת לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 בשנת תשי"ח, מצא בגניזה הגדה של פסח עם פירוש 'צוף אמרים' בה מופיעה הסכמה מאביו של הרבי, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]]. הוא העניק אותה לרבי ובליל הסדר של אותה שנה ציין הרבי הגדה זו, ואמר שהיות ויש עליה הסכמה מאביו, הוא יאמר עכשיו פירוש מתוך ההגדה. | |||
==הסכמה לספר התניא== | ==הסכמה לספר התניא== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[ליקוטי אמרים - הסכמה א']], [[ליקוטי אמרים - הסכמה ב']] | {{ערך מורחב|ערכים=[[ליקוטי אמרים - הסכמה א']], [[ליקוטי אמרים - הסכמה ב']]}} | ||
הסכמה ידועה היא ל[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] שניתנה על ידי ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. על פי המסופר | הסכמה ידועה היא ל[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] שניתנה על ידי ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. על פי המסופר אדמו"ר הזקן שלח שליח מיוחד לר' [[משולם זושא מאניפולי | זושא מאניפולי]] שיתן לספר את הסכמתו, ואכן רבי זושא כתב את הסכמתו הנלהבת לספר התניא, בה מכנה את אדמו"ר הזקן בתוארים "הרב האי גאון, איש אלוקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה". | ||
לפי גירסא אחרת: באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי [[המגיד ממזריטש]], הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מ[[רוסיה]] המגושמת? הוציא | לפי גירסא אחרת: באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי [[המגיד ממזריטש]], הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מ[[רוסיה]] המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי [[יהודה לייב הכהן]]. ב[[לילה]] הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים שניהם נתלהטו מאוד מהספר, וב[[בוקר]] הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסו. | ||
פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!{{הערה|1= ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' [[בערל יפה]]. ספר 'בן לאשרי'.}} | פרץ אדמו"ר הזקן בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!{{הערה|1= ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' [[בערל יפה]]. ספר 'בן לאשרי'.}}. | ||
בקשר לכך, מסופר כי רבי זושא התבטא בעת כתיבת הסכמתו זאת: "תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול בתוך ספר כל כך קטן". | בקשר לכך, מסופר כי רבי זושא התבטא בעת כתיבת הסכמתו זאת: "תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול בתוך ספר כל כך קטן". | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[ | *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[www.kramim.info/article/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/54392524 "הסכמות" אדמו"רי חב"ד להדפסת ספרים]''' | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:ספרות תורנית]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:37, 5 ביוני 2024
הסכמה היא מכתב הנלווה לספר, בדרך כלל מאישיות תורנית, המאשרת את תוכנו של הספר. הסכמות נועדו בדרך כלל על מנת להעיד על טיבו של הספר ומחברו, ולמנוע מהפצת ספרים עם תוכן לא ראוי. מטרה נוספת, שהייתה שימושית בעיקר בעבר היא לשמור על הזכויות יוצרים.
יחס רבותינו נשיאנו לנתינת הסכמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבותינו נשיאנו נמנעו בדרך כלל מלתת הסכמות לספרים. אדמו"ר הריי"צ כתב: "ובדבר שנצרך הסכמה, הנה אנכי הנני מתרחק מזה עד קצה האחרון"[1], כך גם השיב הרבי לרבים שבקשו ממנו את הסכמתו, כי "ידוע מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות לספרים וחוברות"[2], והוסיף כי כך גם ראה המנהג אצל אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב[3].
עם זאת מצינו מספר הסכמות שניתנו על ידי רבותינו נשיאנו למספר ספרים. הרב יהושע מונדשיין הסביר זאת, כי רובם של ההסכמות שניתנו על ידי רבותינו נשיאנו, נמנו על סוג ההסכמות שאינם אלא לשמור על זכויות יוצרים, בתור ברכת הצלחה, חילופי מכתבים סתמי בין המחבר לנותן ההסכמה, או הסכמה בשם המושאל שמסתכמת בכך ש"גם אני אקנה את הספר כשיצא לאור עולם".
הסכמות מרבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הסכמה לספר "תורת אהרן" שנדפס בשנת תקס"ג, שתוכנה היא התחייבות לקניית הספר שיודפס.
- הסכמה לספר "עמוד גולה" לרבינו יצחק מקורביל, הספר נדפס בשנת תקס"ה בליאדי. ההסכמה נועדה לשמור על זכויות היוצרים של הדפסת הספר, ולא לתוכנו, "יען כי גוף הספר הלז א"צ הסכמה, כי כבר נודע ומפורסם בשער בת רבים מימיו שתו בצמא את דבריו", כלשונו של אדמו"ר הזקן שם.
- הסכמה לחלק "אורח חיים" של הטור בהוצאת דפוס סלאוויטא, ונדפסה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, בשנת תקע"ה. הסכמה זו נודעה לשמור על הזכויות יוצרים של הדפסת הספר. הסכמה נוספת שנודעה לשמור על הזכויות יוצרים של הדפסות הספרים של בית דפוס זה, נדפסה בהוצאה לאור של מסכת ברכות של ש"ס סלאוויטא.
אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הסכמה להדפסת השולחן ערוך הרב משנת תקע"ד, יחד עם אחיו ר' חיים אברהם ור' משה שניאורי.
- הסכמה להדפסת חלק האגרת קודש שבתניא משנת תקע"ד, יחד עם אחיו ר' חיים אברהם ור' משה שניאורי.
- הסכמה להדפסת "שערי תשובה" ו"יד אפרים" על השולחן ערוך משנת תק"פ.
אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הסכמה לספר "שו"ת בגדי ישע" לר' שמואל הלוי מביאליסטוק שנדפס בשנת תר"ד, הסכמה זו הינה אלא חילוף מכתבים בין בנו של הצמח צדק ר' חיים שניאור זלמן שניאורסון לביו המחבר, בו מודיע כי אין מנהגו של אביו הצמח צדק ליתן הסכמות לספרים.
- הסכמה לספר "פרקי רבי אליעזר" עם ביאור הרד"ל מביחוב שנדפס בשנת תרי"ב, תוכנה של הסכמה זו אינו אלא התחייבות לקניית הספר.
- הסכמה לספר "תולדות יעקב יוסף" לר' יוסף בכרך מחסלביץ' שנדפס בשנת תרכ"ח, הסכמה זו אינה על תוכנו של הספר אלא רק על המחבר "שיש לו יד ושם בפלפולא טבא בחריפות וכו', לפלפל בהלכה כראוי ונכון".
- הסכמה לספר "אור הגנוז" לר' יהודה לייב הכהן מאניפולי, אדמו"ר הצמח צדק כתב בהסכמה זו על הספר כי "כי קדש הם, ואינם צריכי' להסכמו'. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמ' להדפסה, עכ"ז באתי בח"י [=בחתימת ידי] אי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ ספר הנ"ל". בנוסף על כך הוסיפו גם בניו את התחייבותם לקניית הספר. מסופר כי הסיבה שאדמו"ר הצמח צדק יצא מגדרו ליתן הסכמה, הייתה מכיוון שאדמו"ר הזקן לקח מר' יהודה לייב הסכמה לספר התניא[4].
- הסכמה לחוברת "הדרן על חמשה סיומים על ששה סדרי משנה, ועל מס' יבמות, נזיר, כריתות, ברכות" מר' שאול מאירזות שנדפסה בשנת תרמ"ו, גם להסכמה זו בדומה להסכמתו לספר "אור הגנוז" כתב הצמח צדק כי "וחפצי בוודאי שיבואו להדפיס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל כי קדש הם, ואינם צריכים להסכמות. ואף שאין דרכי מעולם בכך ליתן הסכמה להדפסה, עכ"ז באתי בח"י שאי"ה כאשר יצאו מהדפוס גם אני אקבל בל"נ הספר". החוקר יהושע מונדשיין שיער שיתכן שהסכמה זו מזויפת והועתקה מהסכמתו של הצמח צדק לספר "אור הגנוז".
- בריש הספר "ספר הנפש" של ר' ישראל חיים קליין שנדפס בשנת תקמ"א, הודפסה הסכמה מהצמח צדק, אלא שאינה אלא רק חתימתם של שניים מבניו המהרי"ל מקאפוסט ור' חיים שניאור זלמן מליאדי בהוראת אביהם.
- החוקר מאיר בר אילן כותב בספרו "מוולוזי'ן עד ירושלים"[5] שישנה הסכמה מהצמח צדק לספרו של סביו ר' יחיאל מיכל עפשטיין, "ערוך השולחן" שנדפס משנת תרכ"ט. אולם לא ידוע על מקור נוסף בו אוזכרה הסכמה זו.
אדמו"ר המהר"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישנם מספר הסכמות המשותפות בינו לבין אחיו, בני הצמח צדק, על הספרים "אור הגנוז"[6], "קול האריה"[7], "ספר הנפש"[8] ו"תפארת ישראל"[9].
- הסכמה לספר "ציון יהושע" לר' יהושע העשיל לווין שנדפס בשנת תר"מ, תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר.
- הסכמה לספר "משכן בצלאל" לר' בצלאל ביראק שנדפס בשנת תרל"ה, תוכנה של הסכמה זו היא אינה אלא הודעה על קבלת הספר.
- הסכמה לספר "שו"ת פני יצחק" לר' יצחק אייזיק מוויטבסק שנדפס בשנים תרל"ב - תרל"ג, שתוכנה הוא התחייבות לרכישת הספר.
- הסכמה לספר "בית אהרן והוספות" לר' אברהם דוד לאוואט שנדפס בשנת תרמ"א, בה משבח את טיבו של הספר וממליץ לקנותו.
- הסכמה לספר "יד אהרן" לר' אהרן יחיאל קראל שנדפס בשנת תרס"ט, שתוכנה הוא אינו אלא חילוף מכתבים בינו לבין אדמו"ר המהר"ש, בו מברכו אדמו"ר המהר"ש ברפואה שלימה.
אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הסכמה לספר "שערי זהר תורה" לר' יודל רוזנברג משנת תרס"ט, שאינה אלא הודעה על קבלת הספר.
הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הסכמה לספר "בדבר מלך" של הרב יצחק רייטפורט שנדפס בשנת תשכ"ד. זוהי ההסכמה היחידה שהסכים הרבי להעניק לספר, והיא ניתנה לאור בקשתו של הרב רייטפורט שזכה לקירובים רבים מהרבי, שהרבי יסדר את הקידושין שלו, ומכיוון שנענה על ידי הרבי בשלילה, נתן לו הרבי בתמורה לכך הסכמה לספר.
רבי לוי יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שבתי אלפרין שליח הרבי בברזיל בעת לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 בשנת תשי"ח, מצא בגניזה הגדה של פסח עם פירוש 'צוף אמרים' בה מופיעה הסכמה מאביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון. הוא העניק אותה לרבי ובליל הסדר של אותה שנה ציין הרבי הגדה זו, ואמר שהיות ויש עליה הסכמה מאביו, הוא יאמר עכשיו פירוש מתוך ההגדה.
הסכמה לספר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערכים מורחבים – ליקוטי אמרים - הסכמה א', ליקוטי אמרים - הסכמה ב' |
הסכמה ידועה היא לספר התניא של אדמו"ר הזקן שניתנה על ידי ר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן. על פי המסופר אדמו"ר הזקן שלח שליח מיוחד לר' זושא מאניפולי שיתן לספר את הסכמתו, ואכן רבי זושא כתב את הסכמתו הנלהבת לספר התניא, בה מכנה את אדמו"ר הזקן בתוארים "הרב האי גאון, איש אלוקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה".
לפי גירסא אחרת: באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד ממזריטש, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מרוסיה המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן. בלילה הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים שניהם נתלהטו מאוד מהספר, ובבוקר הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסו.
פרץ אדמו"ר הזקן בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת![10].
בקשר לכך, מסופר כי רבי זושא התבטא בעת כתיבת הסכמתו זאת: "תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול בתוך ספר כל כך קטן".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/54392524 "הסכמות" אדמו"רי חב"ד להדפסת ספרים]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, חלק י"ד, עמ' ר"מ.
- ↑ אגרות קודש, חלק ח', עמ' עמ' רפ"ג.
- ↑ אגרות קודש, חלק י"א, עמ' רצ"ו.
- ↑ בית רבי, חלק א', עמ' ס"ג.
- ↑ עמ' ל"ח.
- ↑ לר' יהודה לייב הכהן מאניפולי.
- ↑ לר' אריה לייב חריף משנת תרכ"ו.
- ↑ עם ביאור ר' ישראל חיים קליין מחרקוב.
- ↑ לר' ישראל החריף הגדול מסאטינאב משנת תרכ"ה.
- ↑ ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' בערל יפה. ספר 'בן לאשרי'.