כתיבת ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הגהה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←ראו גם) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו ספר תורה, של האחים מסלאוויטא]] | [[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו ספר תורה, של האחים מסלאוויטא]] | ||
'''כתיבת ספר תורה''' היא [[מצות עשה]] מ[[מצווה מדאורייתא| | '''כתיבת ספר תורה''' היא [[מצות עשה]] מ[[מצווה מדאורייתא|דאורייתא]] ואחרונה במניין [[תרי"ג המצוות]]. המצווה מחייבת כל [[יהודי]] לכתוב [[ספר תורה]]. | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
המצווה נלמדת מה[[פסוק]] "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל" | המצווה נלמדת מה[[פסוק]] "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל"{{הערה|שם=דברים לא|[[ספר דברים]], פרק ל"א, פסוק י"ט.}}. למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ה[[הלכה]] לדיני המצווה בימינו, וישנם הסוברים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה, שהיא לימוד ה[[תורה]]. [[הרבי]] הורה כי כל [[ילדי ישראל]] ישתתפו במצווה, בצורה בה כל ילד משלם עלות של [[אות]] אחת וזוקף אותה לזכותו. | ||
==קיום המצווה בימינו== | ==קיום המצווה בימינו== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע בית מלא ספרים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מבצע בית מלא ספרים]]}} | ||
ה[[רמב"ם]] פוסק{{הערה|[[משנה תורה להרמב"ם]], הלכות [[תפילין]] ו[[מזוזות]] ו[[ספר תורה]], ריש פרק ז'.}}, שמצות עשה על כל יהודי לכתוב ספר תורה לעצמו, ואף אם השאירו לו אבותיו ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי כאילו קבלה מהר סיני ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו. | |||
לעומת הרמב"ם, ה[[רא"ש]] (רבנו אשר) | לעומת הרמב"ם, ה[[רא"ש]] (רבנו אשר) כתב{{הערה|הרא"ש, '''הלכות קטנות לרבנו אשר''', ריש הלכות ספר תורה.}}, שחיוב זה עיקרו בדורות הראשונים, שהיו כותבים ספר תורה ו[[לימוד תורה|לומדים בו]], אבל בימינו שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים, "מצוות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיה להגות בהן הוא ובניו", כי מצוות כתיבת התורה היא ללמוד בה, כפי שכתוב{{הערה|שם=דברים לא}}, "ולמדה את בני-ישראל שימה בפיהם", ועל פי ה[[גמרא]] והפירוש, יובן פירוש המצוות והדינים על בוריים, לכן, הם הספרים שאדם מצווה לכותבם. וכן פסק ה[[בית יוסף]] ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|יורה דעה סימן ר"ע ס"ב.}} ש"האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן". | ||
ובדורינו, יוצאים ידי חובה גם על ידי קניית ספרים הנדפסים, שגם על-ידם נעשה עיקר ותכלית המצווה, על פי הכתוב "ולמדה גו' שימה בפיהם", לימוד וידיעת התורה{{הערה|ראו בארוכה, [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת ויגש]], [[ה' טבת]] [[תשמ"ח]] (נדפס ב[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=161 כרך ב', עמ' 164-169]''' – מוגה), [[לקוטי שיחות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=32 חלק כ"ג עמ' 17]''' ואילך.}}. | |||
==בתורת | ==בתורת הרבי== | ||
===ביאור שיטות הרמב"ם והרא"ש=== | ===ביאור שיטות הרמב"ם והרא"ש=== | ||
הרבי מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=32 חלק כ"ג עמ' 17]''' ואילך.}}, שאין חילוק בין דעות הרא"ש להרמב"ם, בנוגע לגדר מצות הכתיבה, האם היא ללמוד, שכן מתוכן דברי הרא"ש - "וזהו בדורות הראשונים כו'", הם בהמשך ללשון ודעת הרמב"ם (שהביא לפני זה), ומזה מובן, שאין כוונת הרא"ש לחדש גדר חדש במצות כתיבת ספר תורה, אלא רק לחלק (בין הזמנים) בנוגע לשאלה איזה ספרים לכתוב, ש"האידנא" המצוה היא "לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן להגות בהן הוא ובניו". בהמשך, מבאר הרבי שגדר המצוה נשאר, ורק אופן קיומה משתנה, ומבאר הרבי את פסק ה[[רמ"א]]{{הערה|[[שלחן ערוך]], '''[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Yoreh_De'ah.270?lang=he יורה דעה]''', סימן ע"ר, וז"ל: "האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן ולא ימכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה".}} "אבל לקחו כך ולא הגיה בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", והוא יוצא ידי חובה, דוקא אם "שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה או שקנאו והוא היה מוטעה והגיהו"{{הערה|בשונה מדעת רש"י והנמוק"י, שגם כשלקח ספר תורה מן השוק מקיים את המצוה.}}, שאין פסק זה אמור אלא בכתיבת ספר תורה, אבל בנוגע לחומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן, ש"האידנא" מתקיימת בהם מצות כתבו לכם (לדעת הרא"ש), לפי הכל, יוצאים על ידי קניית ספרים והלימוד בהם{{הערה|וראו גם דעת קדושים, סוסק"ז.}}. ומסביר הרבי, שלפי הכל, מצות 'כתבו לכם' היא גדר של "קבלת התורה", שזה נעשה על ידי העשיה שלו לקחת ולקבל את התורה וללמוד בה. | |||
===ספר תורה שהציבור כתבו=== | ===ספר תורה שהציבור כתבו=== | ||
בנוגע לספר תורה שהציבור כתבו, מחדש הרבי, שגם אלו שנולדו לאחר שכתבו קהל המתפללים ספר תורה, מכיוון שמוכרחים להגיה את הספר תורה מזמן לזמן, ו"כל המגיה | בנוגע לספר תורה שהציבור כתבו, מחדש הרבי, שגם אלו שנולדו לאחר שכתבו קהל המתפללים ספר תורה, מכיוון שמוכרחים להגיה את הספר תורה מזמן לזמן, ו"כל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו"{{הערה|מנחות, ל, א.}}, שלכל הדעות, "לב בית דין מתנה" שהגהת הספר תורה תיחשב ככתיבת ספר תורה, עבור כל אלו שנולדו (והגיעו לעול מצוות) בזמן שבין כתיבת התורה להגהה, ועל דרך זה, בין הגהה להגהה. | ||
לפי ביאור זה, קהילות אלו שרק קנו ספר תורה, הרי "לב בית דין מתנה" שבשעת הגהת הספר תורה (מזמן לזמן) בשליחות כל בר חיובא מהקהל, ובמילא הוא מקיים בזה מצות כתיבת ספר תורה{{הערה|ובתורת מנחם - התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 532, הוסיף הרבי, שידוע מנהג ישראל לעלות לתורה בסמיכות ליום הבר מצוה. והנה, כאשר העולה לתורה מברך ברכת התורה לפניי ולאחרי, הרי הוא מאשר ומעיד על כשרות הס"ת. ועדות זו שעל ידי ברכת התורה, היא בתוקף גדול ביותר (ויש לומר שתקפה גדול יותר מהגהת ס"ת), כי ענין זה קשור עם חשש ברכה לבטלה, ולדעת כמה הרי זה קשור עם הלאו ד"לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא" (ראו [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סי' לד ס"ד), ובפרט שלדעת כמה ברכת התורה היא מ"ע מן התורה (ראה שלחן מנחם ח"א סי' ט. וש"ט).}} | |||
בהמשך השיחה{{הערה|[[לקוטי שיחות]], חלק כ"ד עמ' 209, תרגום חופשי מאידיש.}}, מסביר הרבי שבאופן זה, יוצאים ידי חובת המצוה לא רק מצד "לב בית דין מתנה"{{הערה|שדבר זה מועיל, כאמור, אפילו כאשר האדם אינו משתתף בכתיבת הספר על ידי רכישת אות.}}, אלא יש בזה גם את המעלה של מעשה בפועל (בממונו) בכתיבת התורה, שבמקרים כאלו, בוודאי אין זה נחשב "חוטף מצוה מן השוק", אלא "כאילו קיבלו מהר סיני"{{הערה|לשון ה[[גמרא]], [[מנחות]], שם. וראה נמוקי יוסף ריש הל' ספר תורה (הובא בבית יוסף לטור יורה דעה סימן ר"ע).}}. | |||
בשיחה אחרת{{הערה|תורת מנחם-התוועדויות, תשמ"ח, ח"ב, עמ' 171.}} הסביר הרבי את השייכות של עניין כתיבת ספר תורה, לעניין [[בית מלא ספרים]], ועורר על קיום מבצע זה. | |||
===חיוב הנשים בקיום המצוה=== | ===חיוב הנשים בקיום המצוה=== | ||
בנוגע לחיוב הנשים בכתיבת ספר תורה, מתייחס הרבי{{הערה|[[לקוטי שיחות]], חלק כ', ע' 574.}} ומפנה ל"חנוך לנער" בתחילתו{{הערה|ב"ראשי פרקים מתולדות ימי חיי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב", מובא שזקנתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ציוותה לאמו לכתוב ספר תורה יחד עם בעלה ([[אדמו"ר המהר"ש]]), ו[[אדמו"ר האמצעי]] הבטיח לה, שבזכות זה "וועט איר האבן א גוטן זון" [=יהיי לכם בן טוב], ובהמשך הסיפור שם כתוב "דו און דיין מאן זאלט שרייבן אַ ספר תורה" (בתרגום מיידיש: את ובעלך תכתבו ס"ת).}}, בנוסף, מפנה הרבי ל'מנחת חינוך' מצוה תרי"ג{{הערה|וראו ברכות (יז, א) נשים במאי כו', ועוד.}} וב[[שולחן ערוך]] כתוב, שנשים מברכות ברכת התורה, שהרי חייבות ללמוד מצות שלהן לידע היאך לעשותן, והיאך להיזהר מכל מצואת לא תעשה שהן מוזהרות בהן. | |||
===כתיבת ספר תורה עבור עם ישראל=== | ===כתיבת ספר תורה עבור עם ישראל=== | ||
ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"א]] ביקש הרבי ליזום כתיבת ספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו [[ילדי ישראל]] מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל | ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"א]] ביקש הרבי ליזום כתיבת ספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו [[ילדי ישראל]] מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה, ובשנת [[תשמ"ב]] הועברו ענייני הספר לוועד לעניני [[ספר התורה של ילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]]. | ||
הרבי הסביר כי על ידי כתיבת [[ספר תורה]] משותף, נוצרת [[אחדות]] בין כל חלקי עם ישראל{{הערה|1= [[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=400 תשמ"ג ח"א]''', באתר [[היברובוקס]].}}. בנוסף, התבטא [[הרבי]] כי מצוות כתיבת ספר תורה היא המצווה האחרונה ב[[תרי"ג המצוות]], ובוודאי כאשר כלל [[ילדי ישראל]] מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת ה[[גאולה]] האמתית והשלימה בקרוב ממש. | |||
כמה חודשים לאחר מכן, בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]], ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, ובעקבות כך, הורה הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל שלאחר בר מצוה. בהתוועדות יום השני של [[ראש השנה]] הרחיב הרבי בפרטי התכנית, ש[[תלמידי התמימים]] ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר".}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אות בספר התורה לילדי ישראל]] | *[[אות בספר התורה לילדי ישראל]] | ||
*[[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] | *[[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] | ||
{{סתם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]][[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:25, 26 ביולי 2023
כתיבת ספר תורה היא מצות עשה מדאורייתא ואחרונה במניין תרי"ג המצוות. המצווה מחייבת כל יהודי לכתוב ספר תורה.
מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המצווה נלמדת מהפסוק "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל"[1]. למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסוברים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה, שהיא לימוד התורה. הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה, בצורה בה כל ילד משלם עלות של אות אחת וזוקף אותה לזכותו.
קיום המצווה בימינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מבצע בית מלא ספרים |
הרמב"ם פוסק[2], שמצות עשה על כל יהודי לכתוב ספר תורה לעצמו, ואף אם השאירו לו אבותיו ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי כאילו קבלה מהר סיני ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו.
לעומת הרמב"ם, הרא"ש (רבנו אשר) כתב[3], שחיוב זה עיקרו בדורות הראשונים, שהיו כותבים ספר תורה ולומדים בו, אבל בימינו שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים, "מצוות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיה להגות בהן הוא ובניו", כי מצוות כתיבת התורה היא ללמוד בה, כפי שכתוב[1], "ולמדה את בני-ישראל שימה בפיהם", ועל פי הגמרא והפירוש, יובן פירוש המצוות והדינים על בוריים, לכן, הם הספרים שאדם מצווה לכותבם. וכן פסק הבית יוסף בשולחן ערוך[4] ש"האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן".
ובדורינו, יוצאים ידי חובה גם על ידי קניית ספרים הנדפסים, שגם על-ידם נעשה עיקר ותכלית המצווה, על פי הכתוב "ולמדה גו' שימה בפיהם", לימוד וידיעת התורה[5].
בתורת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביאור שיטות הרמב"ם והרא"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מבאר[6], שאין חילוק בין דעות הרא"ש להרמב"ם, בנוגע לגדר מצות הכתיבה, האם היא ללמוד, שכן מתוכן דברי הרא"ש - "וזהו בדורות הראשונים כו'", הם בהמשך ללשון ודעת הרמב"ם (שהביא לפני זה), ומזה מובן, שאין כוונת הרא"ש לחדש גדר חדש במצות כתיבת ספר תורה, אלא רק לחלק (בין הזמנים) בנוגע לשאלה איזה ספרים לכתוב, ש"האידנא" המצוה היא "לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן להגות בהן הוא ובניו". בהמשך, מבאר הרבי שגדר המצוה נשאר, ורק אופן קיומה משתנה, ומבאר הרבי את פסק הרמ"א[7] "אבל לקחו כך ולא הגיה בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", והוא יוצא ידי חובה, דוקא אם "שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה או שקנאו והוא היה מוטעה והגיהו"[8], שאין פסק זה אמור אלא בכתיבת ספר תורה, אבל בנוגע לחומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן, ש"האידנא" מתקיימת בהם מצות כתבו לכם (לדעת הרא"ש), לפי הכל, יוצאים על ידי קניית ספרים והלימוד בהם[9]. ומסביר הרבי, שלפי הכל, מצות 'כתבו לכם' היא גדר של "קבלת התורה", שזה נעשה על ידי העשיה שלו לקחת ולקבל את התורה וללמוד בה.
ספר תורה שהציבור כתבו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוגע לספר תורה שהציבור כתבו, מחדש הרבי, שגם אלו שנולדו לאחר שכתבו קהל המתפללים ספר תורה, מכיוון שמוכרחים להגיה את הספר תורה מזמן לזמן, ו"כל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו"[10], שלכל הדעות, "לב בית דין מתנה" שהגהת הספר תורה תיחשב ככתיבת ספר תורה, עבור כל אלו שנולדו (והגיעו לעול מצוות) בזמן שבין כתיבת התורה להגהה, ועל דרך זה, בין הגהה להגהה.
לפי ביאור זה, קהילות אלו שרק קנו ספר תורה, הרי "לב בית דין מתנה" שבשעת הגהת הספר תורה (מזמן לזמן) בשליחות כל בר חיובא מהקהל, ובמילא הוא מקיים בזה מצות כתיבת ספר תורה[11]
בהמשך השיחה[12], מסביר הרבי שבאופן זה, יוצאים ידי חובת המצוה לא רק מצד "לב בית דין מתנה"[13], אלא יש בזה גם את המעלה של מעשה בפועל (בממונו) בכתיבת התורה, שבמקרים כאלו, בוודאי אין זה נחשב "חוטף מצוה מן השוק", אלא "כאילו קיבלו מהר סיני"[14].
בשיחה אחרת[15] הסביר הרבי את השייכות של עניין כתיבת ספר תורה, לעניין בית מלא ספרים, ועורר על קיום מבצע זה.
חיוב הנשים בקיום המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוגע לחיוב הנשים בכתיבת ספר תורה, מתייחס הרבי[16] ומפנה ל"חנוך לנער" בתחילתו[17], בנוסף, מפנה הרבי ל'מנחת חינוך' מצוה תרי"ג[18] ובשולחן ערוך כתוב, שנשים מברכות ברכת התורה, שהרי חייבות ללמוד מצות שלהן לידע היאך לעשותן, והיאך להיזהר מכל מצואת לא תעשה שהן מוזהרות בהן.
כתיבת ספר תורה עבור עם ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"א ניסן תשמ"א ביקש הרבי ליזום כתיבת ספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה, ובשנת תשמ"ב הועברו ענייני הספר לוועד לעניני ספר התורה של ילדי ישראל שעל ידי בית דין רבני חב"ד בראשות הרב שמואל גרייזמן.
הרבי הסביר כי על ידי כתיבת ספר תורה משותף, נוצרת אחדות בין כל חלקי עם ישראל[19]. בנוסף, התבטא הרבי כי מצוות כתיבת ספר תורה היא המצווה האחרונה בתרי"ג המצוות, ובוודאי כאשר כלל ילדי ישראל מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת הגאולה האמתית והשלימה בקרוב ממש.
כמה חודשים לאחר מכן, בהתוועדות ליל ערב ראש השנה תשמ"ב, בכ"ט אלול תשמ"א, סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה רק לילדים, בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, ובעקבות כך, הורה הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל שלאחר בר מצוה. בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה[20], ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מצוות מהתורה ותקנות דרבנן | כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה | |||
| כתיבת סת"ם | סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה | |||
| כתבי קודש מיוחדים | ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש | |||
| מושגים קרובים | מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין | |||
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 ספר דברים, פרק ל"א, פסוק י"ט.
- ↑ משנה תורה להרמב"ם, הלכות תפילין ומזוזות וספר תורה, ריש פרק ז'.
- ↑ הרא"ש, הלכות קטנות לרבנו אשר, ריש הלכות ספר תורה.
- ↑ יורה דעה סימן ר"ע ס"ב.
- ↑ ראו בארוכה, שיחת שבת פרשת ויגש, ה' טבת תשמ"ח (נדפס בתורת מנחם - התוועדויות, כרך ב', עמ' 164-169 – מוגה), לקוטי שיחות, חלק כ"ג עמ' 17 ואילך.
- ↑ לקוטי שיחות, חלק כ"ג עמ' 17 ואילך.
- ↑ שלחן ערוך, יורה דעה, סימן ע"ר, וז"ל: "האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן ולא ימכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה".
- ↑ בשונה מדעת רש"י והנמוק"י, שגם כשלקח ספר תורה מן השוק מקיים את המצוה.
- ↑ וראו גם דעת קדושים, סוסק"ז.
- ↑ מנחות, ל, א.
- ↑ ובתורת מנחם - התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 532, הוסיף הרבי, שידוע מנהג ישראל לעלות לתורה בסמיכות ליום הבר מצוה. והנה, כאשר העולה לתורה מברך ברכת התורה לפניי ולאחרי, הרי הוא מאשר ומעיד על כשרות הס"ת. ועדות זו שעל ידי ברכת התורה, היא בתוקף גדול ביותר (ויש לומר שתקפה גדול יותר מהגהת ס"ת), כי ענין זה קשור עם חשש ברכה לבטלה, ולדעת כמה הרי זה קשור עם הלאו ד"לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא" (ראו שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סי' לד ס"ד), ובפרט שלדעת כמה ברכת התורה היא מ"ע מן התורה (ראה שלחן מנחם ח"א סי' ט. וש"ט).
- ↑ לקוטי שיחות, חלק כ"ד עמ' 209, תרגום חופשי מאידיש.
- ↑ שדבר זה מועיל, כאמור, אפילו כאשר האדם אינו משתתף בכתיבת הספר על ידי רכישת אות.
- ↑ לשון הגמרא, מנחות, שם. וראה נמוקי יוסף ריש הל' ספר תורה (הובא בבית יוסף לטור יורה דעה סימן ר"ע).
- ↑ תורת מנחם-התוועדויות, תשמ"ח, ח"ב, עמ' 171.
- ↑ לקוטי שיחות, חלק כ', ע' 574.
- ↑ ב"ראשי פרקים מתולדות ימי חיי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב", מובא שזקנתו של אדמו"ר הרש"ב, ציוותה לאמו לכתוב ספר תורה יחד עם בעלה (אדמו"ר המהר"ש), ואדמו"ר האמצעי הבטיח לה, שבזכות זה "וועט איר האבן א גוטן זון" [=יהיי לכם בן טוב], ובהמשך הסיפור שם כתוב "דו און דיין מאן זאלט שרייבן אַ ספר תורה" (בתרגום מיידיש: את ובעלך תכתבו ס"ת).
- ↑ וראו ברכות (יז, א) נשים במאי כו', ועוד.
- ↑ תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג ח"א, באתר היברובוקס.
- ↑ "לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר".