ארגון שפרה ופועה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
[[קובץ:לוגו-שפרה-ופועה.png|ממוזער|לוגו הארגון שפרה-ופועה]]
[[קובץ:מכתב הרבי שפרה ופועה נחלה.png|ממוזער|מכתב הרבי לארגון שפרה ופועה ב[[נחלת הר חב"ד]]]]
[[קובץ:שפרה ופועה נתניה.jpg|ממוזער|מכתב הרבי לסניף ארגון שפרה ופועה ב[[נתניה]]]]
'''ארגון שפרה ופועה''' הוא שם כללי לארגוני עזר ליולדת ומשפחתה - ארגונים מסוג זה קיימים בקהילות אנ"ש או מופעלים על ידי שלוחים ובתי חב"ד. ארגוני 'שפרה ופועה' הוקמו לאחר קריאתו הנמרצת של [[הרבי]] להרבות בילודה ולא [[תכנון המשפחה|להגבילה]]. נשים חב"דיות רבות, רואות בהתנדבות בארגון זה, סגולה להתברך בילדים.
'''ארגון שפרה ופועה''' הוא שם כללי לארגוני עזר ליולדת ומשפחתה - ארגונים מסוג זה קיימים בקהילות אנ"ש או מופעלים על ידי שלוחים ובתי חב"ד. ארגוני 'שפרה ופועה' הוקמו לאחר קריאתו הנמרצת של [[הרבי]] להרבות בילודה ולא [[תכנון המשפחה|להגבילה]]. נשים חב"דיות רבות, רואות בהתנדבות בארגון זה, סגולה להתברך בילדים.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
בשנת [[תשל"ז]], בהפסקה הקצרה של יום כיפור בין תפילת שחרית למנחה, קרא הרבי למזכירו האישי [[הרב חודקוב]], ואמר לו שצריך להקים ארגון שיעזור ליולדות ב[[כפר חב"ד]].
בשנת [[תשל"ז]], בהפסקה הקצרה של יום כיפור בין תפילת מוסף למנחה, קרא [[הרבי]] למזכירו האישי [[הרב חודקוב]], שיקרא ל[[שלמה מיידנצ'יק]] לגן עדן התחתון, שם אמר לו הרבי שצריכים להקים ארגון שיעזור ליולדות ב[[כפר חב"ד]].


הרבי גם הציע את השם "שפרה ופועה" על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי ישראל במצרים. הרבי ציין לרב חודקוב שהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לו, מ"ווייגלע", ל"ווינדלע" (באידיש: מעגלת תינוק, ועד לחיתול).  
הרבי הציע לו את השם "שפרה ופועה" על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי ישראל במצרים ושהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לו, מ"ווייגלע", ל"ווינדלע" (באידיש: מעגלת תינוק, ועד לחיתול), הרבי קרא לו לפנות לגברת רבקה בן שחר מכפר חב"ד שיש לה נסיון בעניין.


הרבי גם הוסיף ש"על המוסד לקום אמנם בכפר חב"ד, אך בהמשך יש לדאוג שמשם הוא יתפשט למקומות נוספים בכל רחבי העולם".
כמה שעות לאחר מכן, בהקשר לכך{{הערה|בדעת תחתון {{מקור}}.}}, בסיום תפילת נעילה, קודם אמירת 'אבינו מלכנו', פנה [[הרבי]] אל המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] וביקש שכל הילדים מתחת לגיל שלוש עשרה הנמצאים בבית הכנסת יעלו ויעמדו לידו על הבימה שלו, בזמן שאומרים '[[אבינו מלכינו]]'.
 
מיד לאחר שיצא מחדרו של הרבי קרא הרב חודקוב לרב [[שלמה מיידנצ'יק]], אז יו"ר [[וועד כפר חב"ד]], ומסר לו את דברי הרבי.
 
כמה שעות לאחר מכן, בסיום תפילת נעילה, קודם אמירת 'אבינו מלכנו', פנה הרבי אל המזכיר [[הרב לייבל גרונר]] וביקש שכל הילדים מתחת לגיל שלוש עשרה הנמצאים בבית הכנסת יעלו ויעמדו לידו על הבימה שלו, בזמן שאומרים 'אבינו מלכינו'.


למחרת יום הכיפורים נכנס הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לרב חודקוב שהביא לו אלף דולר כהשתתפות מהרבי עבור פתיחת הארגון. וכך יצאו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אברהם מאיור]] ברחובות קראון הייטס, לאסוף תרומות עבור המיזם החדש של הרבי.
למחרת יום הכיפורים נכנס הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לרב חודקוב שהביא לו אלף דולר כהשתתפות מהרבי עבור פתיחת הארגון. וכך יצאו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אברהם מאיור]] ברחובות קראון הייטס, לאסוף תרומות עבור המיזם החדש של הרבי.
שורה 22: שורה 20:
'''שפרה ופועה''' הוא שמם של שתי המיילדות העבריות במצרים, אשר מסרו את נפשם על מנת שלא לפגוע בילדי ישראל, על אף איומם של פרעה מלך מצרים.  
'''שפרה ופועה''' הוא שמם של שתי המיילדות העבריות במצרים, אשר מסרו את נפשם על מנת שלא לפגוע בילדי ישראל, על אף איומם של פרעה מלך מצרים.  


מחלוקת בגמרא מסכת סוטה על זהותם, האם הינם אם ובתה, יוכבד (אם [[משה רבנו]]) ומרים הנביאה, או אם וכלתה, דהיינו יוכבד ואלישבע (אשת אהרון הכהן).
הגמרא במסכת סוטה מביאה מחלוקת על זהותם, האם הינם אם ובתה, יוכבד (אם [[משה רבנו]]) ומרים הנביאה, או אם וכלתה, דהיינו יוכבד ואלישבע (אשת אהרון הכהן).


שמות המיילדות נובע מתפקידם: שפרה '''שמשפרת''' את הולד, ופועה '''שפועה''' לולד ומרגיעה אותו.
שמות המיילדות נובע מתפקידם: שפרה '''שמשפרת''' את הולד, ופועה '''שפועה''' לולד ומרגיעה אותו.
שורה 30: שורה 28:
*[[מכון פוע"ה]]
*[[מכון פוע"ה]]
*[[תכנון המשפחה]]
*[[תכנון המשפחה]]
==לקריאה נוספת==
* [[שבועון בית משיח]] 259, מוסד של חיתול ועגלה, הקמת שפרה ופועה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בהוראת הרבי
{{לידה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פעילות נשית]]
[[קטגוריה:פעילות נשית]]
[[קטגוריה:הריון ולידה]]

גרסה אחרונה מ־09:43, 7 בנובמבר 2024

לוגו הארגון שפרה-ופועה
מכתב הרבי לארגון שפרה ופועה בנחלת הר חב"ד
מכתב הרבי לסניף ארגון שפרה ופועה בנתניה

ארגון שפרה ופועה הוא שם כללי לארגוני עזר ליולדת ומשפחתה - ארגונים מסוג זה קיימים בקהילות אנ"ש או מופעלים על ידי שלוחים ובתי חב"ד. ארגוני 'שפרה ופועה' הוקמו לאחר קריאתו הנמרצת של הרבי להרבות בילודה ולא להגבילה. נשים חב"דיות רבות, רואות בהתנדבות בארגון זה, סגולה להתברך בילדים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשל"ז, בהפסקה הקצרה של יום כיפור בין תפילת מוסף למנחה, קרא הרבי למזכירו האישי הרב חודקוב, שיקרא לשלמה מיידנצ'יק לגן עדן התחתון, שם אמר לו הרבי שצריכים להקים ארגון שיעזור ליולדות בכפר חב"ד.

הרבי הציע לו את השם "שפרה ופועה" על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי ישראל במצרים ושהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לו, מ"ווייגלע", ל"ווינדלע" (באידיש: מעגלת תינוק, ועד לחיתול), הרבי קרא לו לפנות לגברת רבקה בן שחר מכפר חב"ד שיש לה נסיון בעניין.

כמה שעות לאחר מכן, בהקשר לכך[1], בסיום תפילת נעילה, קודם אמירת 'אבינו מלכנו', פנה הרבי אל המזכיר הרב לייבל גרונר וביקש שכל הילדים מתחת לגיל שלוש עשרה הנמצאים בבית הכנסת יעלו ויעמדו לידו על הבימה שלו, בזמן שאומרים 'אבינו מלכינו'.

למחרת יום הכיפורים נכנס הרב שלמה מיידנצ'יק לרב חודקוב שהביא לו אלף דולר כהשתתפות מהרבי עבור פתיחת הארגון. וכך יצאו ר' שלמה מיידנצ'יק ור' אברהם מאיור ברחובות קראון הייטס, לאסוף תרומות עבור המיזם החדש של הרבי.

את הארגון הקימו בכפר חב"ד הגב' רבקה בן שחר, הגב' שושנה ריבקין, הגב' רבקה טטננבוים, ובהמשך הצטרפה אליהם גם הגב' שושנה רוטנברג.

במשך השנים נוסדו ארגוני "שפרה ופועה" ברחבי הארץ והעולם.

מקור שם הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

שפרה ופועה הוא שמם של שתי המיילדות העבריות במצרים, אשר מסרו את נפשם על מנת שלא לפגוע בילדי ישראל, על אף איומם של פרעה מלך מצרים.

הגמרא במסכת סוטה מביאה מחלוקת על זהותם, האם הינם אם ובתה, יוכבד (אם משה רבנו) ומרים הנביאה, או אם וכלתה, דהיינו יוכבד ואלישבע (אשת אהרון הכהן).

שמות המיילדות נובע מתפקידם: שפרה שמשפרת את הולד, ופועה שפועה לולד ומרגיעה אותו.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בדעת תחתון [דרוש מקור].