אקדמות – הבדלי גרסאות

הפיוט חובר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי מוורמייזא, שחי בתקופתו של [[רש"י]] ולמד יחד עמו{{הערה|ספר התודעה חג השבועות, שם גם מופיע שהיתה להם קרבת משפחה. מובא בפירוש רש"י על תהילים פרק ע"ג פסוק י"ב.}}, והוא נקרא 'אקדמות' על שם המילים בהן הוא פותח: "אַקְדָמוּת מילין ושָרָיוּת שוּתָא" (הקדמת הדברים ופתיחת השיחה).  

בזמן [[חז"ל]] היה נהוג לתרגם בשעת [[קריאת התורה]] כל אחד מהפסוקים לארמית, כדי שרוב הקהל שלא הבין כראוי את לשון הקודש, יוכל להבין. חלק מהמתרגמים נהגו להשתמש ב[[תרגום ירושלמי]] וכדומה, המשלב גם פירושים והרחבות שונות ולא נצמד לפסוקים באופן מילולי, ובהמשך, בקריאות מיוחדות, נהגו להוסיף המתרגמים [[פיוט]]ים שאותם שילבו בתוך התרגום, ומסיבה זו פיוטים אלו נכתבו אף הם בשפה הארמית.

אף שנוהג התרגום פסק ברוב המוחלט של קהילות ישראל, נותר המנהג לומר את פיוט ה'אקדמות', ובהלכה התעורר דיון על מקום אמירתו בעיצומה של קריאת התורה אף שכבר לא נהוג לתרגם כלל, והאם הדבר אינו מהווה הפסק בקריאה{{הערה|ראו לדוגמא דברי הט"ז באורח חיים תצד, ס"ק א.}} ובסופו של דבר דעת הט"ז התקבלה במרבית הקהילות.

אדמו"ר הזקן פסק, שאף שלכתחילה עדיף במקום שאין מנהג לקבוע שיאמרו זאת קודם קריאת התורה, הנוהגים לומר זאת לאחר הברכה באמצע הקריאה, יש להם על מי לסמוך ואין למחות בידם{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים תצד, ז.}}

בשעה הכולל מופיעה גרסה נוספת שהפיוט חובר בשנת תתס"ב{{הערה|שם=שער הכולל|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=109 פרק מ' פסוק י"ז].}}.

ב[[לוח היום יום]] לחג השבועות מובא שלא נוהגים לומר את הפיוט, והרבי התייחס לכך מספר פעמים בשיחות שנערכו בעת הסעודות בדירת אדמו"ר הריי"צ, אך העיד שבעיר הולדתו [[יקטרינוסלב]] כן נהגו לומר, וכך נהג גם אביו{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4384975/jewish/-.htm ראו לדוגמא ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ז]. וב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4385625 שיחת חג השבועות] סיפר שבתחילה גם אביו לא נהג לומר, ורק בשנים האחרונות לרבנותו קודם מאסרו נהג לעמוד על הבימה ולומר זאת בהתעוררות ובבכיות.}}, והתבטא שאינו יודע מדוע לא אמרו זאת בליובאוויטש, ויתכן שאדמו"ר הרש"ב רצה שיאמרו, אך הוא לא נהג להתערב בענייני ה[[גבאי|גבאות]] של בית הכנסת{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4385625 המלך במסיבו א' עמוד מז].}}.

לפועל, אף שהרבי קבע כהוראה לרבים שאין נוהגים לומר את האקדמות{{הערה|ספר המנהגים עמוד 44.}}, וכתב שאין להתפלא על כך היות והוא בדוגמת דברי הגמרא שדבר שיצא מפי הרב, התלמידים נוהגים להדר בזה, והיות שלא ראו את אדמו"ר הרי"צ אומר, חסידים מהדרים שלא לומר{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח עמוד תכז. רשימות חוברת ח' עמוד 14.}}, הרבי עצמו נוהג לומר את האקדמות לעצמו בשקט, כשמתחיל לאומרם בשעת הוצאת הספר תורה מארון הקודש והולכתו לבימה, ולאחר מכן ממשיך לאומרם בין העליות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/10/6/16.htm אוצר מנהגי חב"ד - שבועות].}}.

==אקדמות נוספות==

ב[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] מובא פיוט שכתב רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לאביו כשהיה בגיל 13, בו מפאר את אביו ומהלל אותו.

[[קטגוריה:חג השבועות]]