סוראז – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
יהודים התיישבו כנראה לראשונה בסוראז' בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר | יהודים התיישבו כנראה לראשונה בסוראז' בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]] שאף ביקר בה בחודש סיון [[תקפ"ד]] כחלק ממסעותיו לעיירות שונות לומר מאמרי דא"ח ולקבל חסידים ל[[יחידות]]. הקהילה היהודית באותה תקופה מנתה יותר ממחצית מכלל האוכלוסייה. | ||
יהודי סוראז' סבלו מפוגרומים ב[[תשרי]] [[תרס"ו]] ובסוף החורף ובאביב [[תרע"ח]]. בשנת [[תרע"ט]] בוצע פוגרום בסוראז' על ידי חיילי הצבא האדום. עד [[תרצ"ט]] הידלדלה האוכלסיה היהודית וחיו בה רק כאלפיים יהודים, כחמישית מכלל האוכלוסייה. | יהודי סוראז' סבלו מפוגרומים ב[[תשרי]] [[תרס"ו]] ובסוף החורף ובאביב [[תרע"ח]]. בשנת [[תרע"ט]] בוצע פוגרום בסוראז' על ידי חיילי הצבא האדום. עד [[תרצ"ט]] הידלדלה האוכלסיה היהודית וחיו בה רק כאלפיים יהודים, כחמישית מכלל האוכלוסייה. | ||
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נכבשה העיירה על ידי הנאצים בכ"ד באב [[תש"א]]. היהודים נאלצו להיכנס לגטו, ולאחר מכן נהרסו הבתים שעזבו ולאחר מכן נשרפו. בחודש ניסן [[תש"ב]] נורו כל אסירי הגטו ליד הכפר קיסלובקה. סוראז' שוחררה על ידי הצבא האדום בכ"ה באלול [[תש"ג]]. | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נכבשה העיירה על ידי הנאצים בכ"ד באב [[תש"א]]. היהודים נאלצו להיכנס לגטו, ולאחר מכן נהרסו הבתים שעזבו ולאחר מכן נשרפו. בחודש ניסן [[תש"ב]] נורו כל אסירי הגטו ליד הכפר קיסלובקה. סוראז' שוחררה על ידי הצבא האדום בכ"ה באלול [[תש"ג]]. | ||
כיום מתגוררים בסוראז יהודים בודדים וצרכיהם היהודים מסופקים על ידי שליח הרבי ורב מחוז בריאנסק הרב [[מנחם מענדל זקלס]]{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96 ידיעה באתר חב"ד און ליין]}}. | |||
==רבני העיירה== | ==רבני העיירה== | ||
בין רבני העיירה נמנים הרב [[יוסף תומרקין]] שרבנותו הראשונה הייתה בסוראז. לאחר פטירתו של הרב [[אהרן זסלבסקי]] שהיה אב"ד בעיר [[קרמנצ'וג]], נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], כרב ואב"ד בקרמנצ'וג. | בין רבני העיירה נמנים הרב [[יוסף תומרקין]] שרבנותו הראשונה הייתה בסוראז. לאחר פטירתו של הרב [[אהרן זסלבסקי]] שהיה אב"ד בעיר [[קרמנצ'וג]], נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], כרב ואב"ד בקרמנצ'וג. | ||
בהמשך, הרב [[מאיר חיים חייקין]] | בהמשך כיהן כרב העיירה הרב שניאור דובער שניאורסון, בנו של הרב הקדוש [[המהרי"ן מניעז'ין]]. | ||
בתקופה מאוחרת יותר, כיהן הרב [[מאיר חיים חייקין]] כרב בעיירה, ובעקבות רדיפות הממשלה הוכרח לברוח מהעיירה באישון לילה והתמנה על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כרב בעיירה טיפליס שב[[גרוזיה]]. | |||
לאחר מכן התמנה הרב [[משה אקסלרוד]] לרב העיירה. | לאחר מכן התמנה הרב [[משה אקסלרוד]] לרב העיירה. כאשר התמנה לרב העיר כתב אליו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אג"ק ח"א ע' תקסא אגרת טו.}} "הנני לברכו בברכת מז"ט בעד קבלתו הרבנות הכבודה בעי"ת סוראז יע"א, אשר מאז ומעולם ישבו שם אנשי שם". | ||
למרות רדיפות הממשלה, כשהגיע הרב אקסלרוד לשמש כרב, הרחיב את החיידר המקומי והוסיף בו כיתות{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' לח.}}. כמו כן אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]], ופתח ישיבת [[תומכי תמימים]] מחתרתית{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אלעווסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל בדרך נס הוא ישב במאסר רק תקופה קצרה. לאחר מאסרו עזב את הרבנות בסוראז ועבר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[לנינגרד]] על מנת להשתדל משם לקבלת האישורים עבור יציאה מברית המועצות{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' שסט.}}. | |||
==חסידים מסוראז== | |||
*ר' [[אברהם אליהו אשרוב]] - יליד העיירה | |||
*ר' [[חיים הורביץ (טשקנטֶר)]] - יליד העיירה | |||
*ר' [[מרדכי שוסטרמן]] - תלמיד תומכי תמימים בעיירה | |||
{{עיירות ברוסיה הלבנה}} | {{עיירות ברוסיה הלבנה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||