סוראז: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:56, 18 באוגוסט 2023

סוראז (או סוראז', ברוסית: Сураж) היא עיירה והמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז סוראז'סקי, השוכן במחוז בריאנסק, רוסיה, הממוקמת על נהר האיפוט 177 קילומטרים דרומית מערבית לבריאנסק. אוכלוסיית המקום מונה כ-10,000 נפש.

בעיירה הייתה קהילה חסידית פעילה, ופעלה בה ישיבת תומכי תמימים מחתרתית בתקופת השלטון הקומוניסטי.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יהודים התיישבו כנראה לראשונה בסוראז' בתקופת נשיאותו של אדמו"ר האמצעי שאף ביקר בה בחודש סיון תקפ"ד כחלק ממסעותיו לעיירות שונות לומר מאמרי דא"ח ולקבל חסידים ליחידות. הקהילה היהודית באותה תקופה מנתה יותר ממחצית מכלל האוכלוסייה.

יהודי סוראז' סבלו מפוגרומים בתשרי תרס"ו ובסוף החורף ובאביב תרע"ח. בשנת תרע"ט בוצע פוגרום בסוראז' על ידי חיילי הצבא האדום. עד תרצ"ט הידלדלה האוכלסיה היהודית וחיו בה רק כאלפיים יהודים, כחמישית מכלל האוכלוסייה.

בזמן מלחמת העולם השנייה, נכבשה העיירה על ידי הנאצים בכ"ד באב תש"א. היהודים נאלצו להיכנס לגטו, ולאחר מכן נהרסו הבתים שעזבו ולאחר מכן נשרפו. בחודש ניסן תש"ב נורו כל אסירי הגטו ליד הכפר קיסלובקה. סוראז' שוחררה על ידי הצבא האדום בכ"ה באלול תש"ג.

כיום מתגוררים בסוראז יהודים בודדים וצרכיהם היהודים מסופקים על ידי שליח הרבי ורב מחוז בריאנסק הרב מנחם מענדל זקלס^[1].

רבני העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין רבני העיירה נמנים הרב יוסף תומרקין שרבנותו הראשונה הייתה בסוראז. לאחר פטירתו של הרב אהרן זסלבסקי שהיה אב"ד בעיר קרמנצ'וג, נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של האדמו"ר הצמח צדק, כרב ואב"ד בקרמנצ'וג.

בהמשך כיהן כרב העיירה הרב שניאור דובער שניאורסון, בנו של הרב הקדוש המהרי"ן מניעז'ין.

בתקופה מאוחרת יותר, כיהן הרב מאיר חיים חייקין כרב בעיירה, ובעקבות רדיפות הממשלה הוכרח לברוח מהעיירה באישון לילה והתמנה על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ כרב בעיירה טיפליס שבגרוזיה.

לאחר מכן התמנה הרב משה אקסלרוד לרב העיירה. כאשר התמנה לרב העיר כתב אליו אדמו"ר הריי"צ^[2] "הנני לברכו בברכת מז"ט בעד קבלתו הרבנות הכבודה בעי"ת סוראז יע"א, אשר מאז ומעולם ישבו שם אנשי שם".

למרות רדיפות הממשלה, כשהגיע הרב אקסלרוד לשמש כרב, הרחיב את החיידר המקומי והוסיף בו כיתות^[3]. כמו כן אסף 12 בחורים, בקיץ שנת תרפ"ז, ופתח ישיבת תומכי תמימים מחתרתית^[4]. המגיד שיעור היה הרב התמים ישעיה אלעווסקי. הסיכון היה יום יומי, ובחורף תרצ"ב ר' משה נאסר, אך לפועל בדרך נס הוא ישב במאסר רק תקופה קצרה. לאחר מאסרו עזב את הרבנות בסוראז ועבר בהוראת אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד על מנת להשתדל משם לקבלת האישורים עבור יציאה מברית המועצות^[5].

חסידים מסוראז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אברהם אליהו אשרוב - יליד העיירה
ר' חיים הורביץ (טשקנטֶר) - יליד העיירה
ר' מרדכי שוסטרמן - תלמיד תומכי תמימים בעיירה

עיירות ברוסיה הלבנה

מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ' • מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצא • מחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגון • מחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קובליץ · קאפוסט • מחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלוב • מחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין

עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין

‏

הערות שוליים

[1] ידיעה באתר חב"ד און ליין

[2] אג"ק ח"א ע' תקסא אגרת טו.

[3] תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' לח.

[4] ספר התמימים חלק א' עמ' צה.

[5] תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' שסט.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == היסטוריה ==
-יהודים התיישבו כנראה לראשונה בסוראז' בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בשנת [[תרנ"ח]] מנתה הקהילה היהודית בסוראז' כ-2,398 איש, שהיוו 60 אחוזים מכלל האוכלוסייה.
+יהודים התיישבו כנראה לראשונה בסוראז' בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]] שאף ביקר בה בחודש סיון [[תקפ"ד]] כחלק ממסעותיו לעיירות שונות לומר מאמרי דא"ח ולקבל חסידים ל[[יחידות]]. הקהילה היהודית באותה תקופה מנתה יותר ממחצית מכלל האוכלוסייה.
 יהודי סוראז' סבלו מפוגרומים ב[[תשרי]] [[תרס"ו]] ובסוף החורף ובאביב [[תרע"ח]]. בשנת [[תרע"ט]] בוצע פוגרום בסוראז' על ידי חיילי הצבא האדום. עד [[תרצ"ט]] הידלדלה האוכלסיה היהודית וחיו בה רק כאלפיים יהודים, כחמישית מכלל האוכלוסייה.
 בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נכבשה העיירה על ידי הנאצים בכ"ד באב [[תש"א]]. היהודים נאלצו להיכנס לגטו, ולאחר מכן נהרסו הבתים שעזבו ולאחר מכן נשרפו. בחודש ניסן [[תש"ב]] נורו כל אסירי הגטו ליד הכפר קיסלובקה. סוראז' שוחררה על ידי הצבא האדום בכ"ה באלול [[תש"ג]].
+כיום מתגוררים בסוראז יהודים בודדים וצרכיהם היהודים מסופקים על ידי שליח הרבי ורב מחוז בריאנסק הרב [[מנחם מענדל זקלס]]{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96 ידיעה באתר חב"ד און ליין]}}.
 ==רבני העיירה==
 בין רבני העיירה נמנים הרב [[יוסף תומרקין]] שרבנותו הראשונה הייתה בסוראז. לאחר פטירתו של הרב [[אהרן זסלבסקי]] שהיה אב"ד בעיר [[קרמנצ'וג]], נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], כרב ואב"ד בקרמנצ'וג.
-בהמשך, הרב [[מאיר חיים חייקין]] כיהן כרב בעיירה, ובעקבות רדיפות הממשלה הוכרח לברוח מהעיירה באישון לילה והתמנה על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כרב בעיירה טיפליס שב[[גרוזיה]].
+בהמשך כיהן כרב העיירה הרב שניאור דובער שניאורסון, בנו של הרב הקדוש [[המהרי"ן מניעז'ין]].
+בתקופה מאוחרת יותר, כיהן הרב [[מאיר חיים חייקין]] כרב בעיירה, ובעקבות רדיפות הממשלה הוכרח לברוח מהעיירה באישון לילה והתמנה על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כרב בעיירה טיפליס שב[[גרוזיה]].
-לאחר מכן התמנה הרב [[משה אקסלרוד]] לרב העיירה.
+לאחר מכן התמנה הרב [[משה אקסלרוד]] לרב העיירה. כאשר התמנה לרב העיר כתב אליו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אג"ק ח"א ע' תקסא אגרת טו.}} "הנני לברכו בברכת מז"ט בעד קבלתו הרבנות הכבודה בעי"ת סוראז יע"א, אשר מאז ומעולם ישבו שם אנשי שם".
-למרות רדיפות הממשלה, כשהגיע לשמש כרב, הרחיב את החיידק המקומי הוסיף בו כיתות{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' לח.}}. כמו כן אסף הרב אקסלרוד 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]], ופתח ישיבת [[תומכי תמימים]] מחתרתית. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל בדרך נס הוא ישב במאסר רק תקופה קצרה. לאחר מאסרו עזב את הרבנות בסוראז ועבר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[לנינגרד]] על מנת להשתדל משם לקבלת האישורים עבור יציאה מברית המועצות{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' שסט.}}.
-==חסידים ילידי העיירה==
+למרות רדיפות הממשלה, כשהגיע הרב אקסלרוד לשמש כרב, הרחיב את החיידר המקומי והוסיף בו כיתות{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' לח.}}. כמו כן אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]], ופתח ישיבת [[תומכי תמימים]] מחתרתית{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אלעווסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל בדרך נס הוא ישב במאסר רק תקופה קצרה. לאחר מאסרו עזב את הרבנות בסוראז ועבר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[לנינגרד]] על מנת להשתדל משם לקבלת האישורים עבור יציאה מברית המועצות{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' שסט.}}.
-*ר' [[אברהם אליהו אשרוב]]
-*ר' [[חיים הורביץ (טשקנטֶר)]]
+==חסידים מסוראז==
+*ר' [[אברהם אליהו אשרוב]] - יליד העיירה
+*ר' [[חיים הורביץ (טשקנטֶר)]] - יליד העיירה
+*ר' [[מרדכי שוסטרמן]] - תלמיד תומכי תמימים בעיירה
 {{עיירות ברוסיה הלבנה}}
 {{הערות שוליים}}