יוסף יהודה מרטון – הבדלי גרסאות

[[קובץ:יוסף יהודה מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון]]

ר' '''יוסף יהודא מרטון''' ([[כ' סיוון]] [[תרצ"ג]] – [[כ"ט כסלו]] [[תשע"ד]]) היה [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

[[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]]

[[קובץ:ערב חב''ד בניצוח יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך "ערב חב"ד" שנערך בהיכל התרבות בתל אביב ([[אדר ב']] תש"ל)]]

הרב מרטון נולד ב[[עיירה]] שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, שניהם נכדיו של הגאון רבי זאב וולף הלוי רוזנבלה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין, ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (רבי יחזקאל פאנעט, מחשובי הרבנים באירופה).

בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]]{{דרושה הבהרה|איזה?}} , הרב [[יצחק צבי אייזנבך]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]]{{דרושה הבהרה|איזה?}} ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקליים בכרם חב"ד - לשחזר [[ניגונים]] עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום [[ניגונים]] מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת [[ניח"ח]] עליה הופקד ידידו הרב [[שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ט]] התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של בית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודא מרטון [[נישואין|נשא]] את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב [[טוביה בלוי]] שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את [[בית הכנסת]] החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

*בנו, אוריאל בנימין - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי. רעייתו רחל, מחנכת לגיל הרך.

*בתו, שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה, ורעייתו של הרב [[נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.

*בתו, שרה - אשת חינוך, הפועלת בקירוב, ובהקמת שיעורי הלכה לנשים דוברות [[עברית]] ודוברות אנגלית, פסנתרנית; רעיית הרב הלל גינזבורג, מאברכי כולל מיר ב[[ירושלים]].

*בתו, חנה אסתר - רעיית הרב צבי אריה ביר, שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים [[ירושלים]].

*בתו, נחמה - אשת חינוך, רעיית הרב דוד הורביץ, [[ירושלים]].

*בתו, חיה רחל - רעיית הרב שמואל מנדלזון, מחנך בחדר חב"ד [[ביתר עלית]].

*בנו, יצחק חיים - [[ביתר עלית]], יו"ר אגף 'חסד מנחם מענדל' בכולל חב"ד.

*בתו, דבורה - רעיית הרב דניאל מקוביצקי, [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].

*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם בתו דבורה מקוביצקי.

*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

{{מיון רגיל:מרטון, יוסף יהודה}}