מאיר מזוז: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (18 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר מזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]] | [[קובץ:מאיר מזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]] | ||
הרב '''מאיר ניסים מאזוז''' (מכונה הרב ה'''נאמ"ן'''{{הערה|הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות '''נ'''אום '''א'''נכי '''מ'''איר '''נ'''יסים".}}; יליד שנת [[תש"ה]]) הינו ראש ישיבת 'כסא רחמים' ב[[בני ברק]], מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ומשמש כממלא מקום | הרב '''מאיר ניסים מאזוז''' (מכונה בתואר הרב ה'''נאמ"ן'''{{הערה|הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות '''נ'''אום '''א'''נכי '''מ'''איר '''נ'''יסים".}}; יליד שנת [[תש"ה]]) הינו ראש ישיבת 'כסא רחמים' ב[[בני ברק]], מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ומשמש כממלא מקום בהנהגת היהדות החרדית-ספרדית תחת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|לדעת חלק גדול מהציבור הספרדי}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב מאיר מזוז נולד ב[[תוניס]] ב[[י"ג ניסן]] [[תש"ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]]. | הרב מאיר מזוז נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י"ג ניסן]] [[תש"ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]]. | ||
למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך. | למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
משנת [[תשע"ה]] הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכום השיעור מופץ בעלון "בית נאמן" מדי שבוע. | משנת [[תשע"ה]] הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכום השיעור מופץ בעלון "בית נאמן" מדי שבוע. | ||
הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של [[אלי ישי]], | הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של [[אלי ישי]], ויש כאלו מקרב הציבור הספרדי שרואים בו כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] בהנהגת הציבור הספרדי. | ||
== | == קשריו עם חב"ד == | ||
===עם הרבי וחב"ד=== | |||
הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של [[שליח]]י [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]]. | הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של [[שליח]]י [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]]. | ||
בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים{{הערה|מיום [[י"א שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]].}}. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן | בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים{{הערה|מיום [[י"א שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]].}}. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן. | ||
בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.{{ | |||
הערה|צילום המכתבים בתשורה - עמאר, אלול תשפ"ב, עמ' 53.}} | |||
לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציון חמיו]] בערב [[ראש השנה]] [[תשכ"ז]]. ואכן, לאחר תשעה חודשים ב[[כ"ו סיוון]] [[תשכ"ח]] נולד לו בן{{הערה|שם=כפר חבד|'''משוש דור ודור''' - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, [[שבועון כפר חב"ד]] [https://drive.google.com/file/d/14LEHmBHetZUSWywnwg98Ra902vhVQPeU/view?usp=sharing גליון 65] (ע' 6 - 7).}}. | |||
גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות. | |||
כששמע אודות דבריו של הרבי על [[לוחות הברית#צורת הלוחות|צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים). | |||
ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב"ם|סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי]], כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד [[הרמב"ם]] על הסדר. | |||
בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק [[הרמב"ם]] שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, [[חכמה]] מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו". | |||
{{ | במענה מ[[חורף]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|כמדומה שהוא (אביו?) היה '''חב"דניק גלוי''' בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – '''כלל''' דחב"ד בארץ הקודש לכל זה '''וכל כיוצא בזה''' – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 103}}. | ||
" | ב[[ד' תשרי]] [[תנש"א]] קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. אחד מידידיו עבר אז אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וכאשר הוא הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז ברך הרבי: "הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה{{הערה|שם=כפר חבד 2|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 991.}}. ב[[י' כסלו]] [[תשנ"ב]] הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]], והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים{{הערה|שם=כפר חבד 2}}. | ||
בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על [[מלחמת המפרץ]], עודדה אותו במהלך המלחמה. | |||
כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס ל[[מסכת סנהדרין]] וקיבצם לספר [[אוצר חידושים בש"ס]], הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות ל[[שנת העיבור|עיבור השנה]]. | כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס ל[[מסכת סנהדרין]] וקיבצם לספר [[אוצר חידושים בש"ס]], הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות ל[[שנת העיבור|עיבור השנה]]. | ||
הרב מאזוז מעודד את ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}}}. | |||
השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ. | |||
ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32965|הרב שלמה עמאר והרב מאיר מאזוז ביקרו באהל הק'||ה' חשוון תשס"ח}}}}. | |||
ב[[אדר ב']] [[תשפ"ד]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}. | |||
== | ===הערכתו לרבותינו נשיאנו=== | ||
ב[[ | בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב ב[[שבועון כפר חב"ד]] משנת [[תשמ"ב]] כתב על הרבי{{הערה|שם=כפר חבד}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.}} | |||
ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ב[[בני ברק]] דיבר בשבחו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטראיות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד ב[[ביאת משיח]] ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים שהאמונה שהרבי משיח אינה נכונה. | |||
===הערות על [[מנהגי חב"ד]]=== | |||
= | |||
==הערות על [[מנהגי חב"ד]]== | |||
בהקדמה לספר עבד לעבדי השם (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה מ[[מנהגי חב"ד]] כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח. | בהקדמה לספר עבד לעבדי השם (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה מ[[מנהגי חב"ד]] כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח. | ||
| שורה 96: | שורה 59: | ||
כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש. | כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש. | ||
בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא על ספרדים שהללו לא ישנו ממנהג אבותיהם | בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא על ספרדים שהללו לא ישנו ממנהג אבותיהם. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל הנקראים אלוקיים"{{הערה|[https://chabad.info/special/37099/ מכתב ההבהרה של הרב מאזוז]}}. | ||
== מספריו == | == מספריו == | ||
*'''בית נאמן''' - שאלות ותשובות בהלכה | *'''בית נאמן''' - שאלות ותשובות בהלכה | ||
*'''בית נאמן-''' על התורה (הופיע | *'''בית נאמן-''' על התורה (נכון לשנת תשפ"ג הופיע על החומשים בראשית ושמות). | ||
*'''מקור נאמן''' - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים | *'''מקור נאמן''' - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים | ||
*'''אמת קנה''' - חידושים על [[תהלים]] | *'''אמת קנה''' - חידושים על [[תהלים]] | ||
| שורה 118: | שורה 81: | ||
כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו. | כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו. | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה אחרונה מ־18:51, 27 באוקטובר 2024
הרב מאיר ניסים מאזוז (מכונה בתואר הרב הנאמ"ן[1]; יליד שנת תש"ה) הינו ראש ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק, מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ומשמש כממלא מקום בהנהגת היהדות החרדית-ספרדית תחת הרב עובדיה יוסף[2].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מאיר מזוז נולד בתוניס בי"ג ניסן תש"ה, לאביו הרב מצליח מאזוז.
למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.
ביום כ"א טבת תשל"א נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר לארץ הקודש, הקים את ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, ומאז משמש כראש הישיבה.
משנת תשע"ה הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכום השיעור מופץ בעלון "בית נאמן" מדי שבוע.
הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של אלי ישי, ויש כאלו מקרב הציבור הספרדי שרואים בו כממלא מקומו של הרב עובדיה יוסף בהנהגת הציבור הספרדי.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם הרבי וחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של שליחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם הרבי.
בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב לחסידות חב"ד ולרבי. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כר"מ בישיבת תומכי תמימים תוניס, והמשיך בזה במשך כתשע שנים[3]. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב ניסן פינסון, שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן.
בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.[4]
לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על ציון חמיו בערב ראש השנה תשכ"ז. ואכן, לאחר תשעה חודשים בכ"ו סיוון תשכ"ח נולד לו בן[5].
גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות. כששמע אודות דבריו של הרבי על צורת הלוחות, שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).
בחודש ניסן תשמ"ו, בעת חגיגת סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי, כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד הרמב"ם על הסדר.
בשנת תשמ"ז קיבל הרב מאזוז את הספר "חידושים וביאורים בש"ס" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב חנניה יוסף אייזנבך כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק הרמב"ם שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, חכמה מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".
במענה מחורף תשמ"ח כתב הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש: "כמדומה שהוא (אביו?) היה חב"דניק גלוי בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – כלל דחב"ד בארץ הקודש לכל זה וכל כיוצא בזה – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)"[6].
בד' תשרי תנש"א קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. אחד מידידיו עבר אז אצל הרבי בחלוקת דולרים, וכאשר הוא הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז ברך הרבי: "הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה[7]. בי' כסלו תשנ"ב הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה בט"ז כסלו תשס"א, והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים[7].
בהקדמתו לספר הקבלה "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על מלחמת המפרץ, עודדה אותו במהלך המלחמה.
כאשר עסק הרב שלום דובער וולפא בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס למסכת סנהדרין וקיבצם לספר אוצר חידושים בש"ס, הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות לעיבור השנה.
הרב מאזוז מעודד את הכתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה[8].
השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.
בחשוון תשס"ח השתטח על ציונו של אדמו"ר הריי"צ[9].
באדר ב' תשפ"ד כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל[10][11].
הערכתו לרבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב בשבועון כפר חב"ד משנת תשמ"ב כתב על הרבי[5]:
האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.
בהתוועדות שנערכה בי' שבט תשנ"ב בבני ברק דיבר בשבחו של אדמו"ר הריי"צ, והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטראיות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד בביאת משיח ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים שהאמונה שהרבי משיח אינה נכונה.
הערות על מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהקדמה לספר עבד לעבדי השם (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה ממנהגי חב"ד כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, לימוד חסידות לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח.
כתגובה לכך הוציא הרב שלום דובער וולפא את הספרים לקט שכחת הפאה (על חבישת פאה נכרית) וותורה יבקשו מפיהו (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.
בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא על ספרדים שהללו לא ישנו ממנהג אבותיהם. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל הנקראים אלוקיים"[12].
מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה
- בית נאמן- על התורה (נכון לשנת תשפ"ג הופיע על החומשים בראשית ושמות).
- מקור נאמן - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים
- אמת קנה - חידושים על תהלים
- הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה
- לאוקמי גרסא- הגהות והערות על סדר התפילה
- אסף המזכיר - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית
- קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר
- ה' נסי - על הגדה של פסח
- סנסן ליאיר - על פורים
- סלת נקיה - על קידוש החודש
- דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית
- חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר' ובקובץ ויען שמואל
- ארים ניסי (ב"ח) - על מסכת יבמות ועל מסכת גיטין
- לא תשיך - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)
- שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
- מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח
כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות נאום אנכי מאיר ניסים".
- ↑ לדעת חלק גדול מהציבור הספרדי
- ↑ מיום י"א שבט תשכ"ב עד ניסן תשל"א.
- ↑ צילום המכתבים בתשורה - עמאר, אלול תשפ"ב, עמ' 53.
- ↑ 5.0 5.1 משוש דור ודור - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, שבועון כפר חב"ד גליון 65 (ע' 6 - 7).
- ↑ ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 103
- ↑ 7.0 7.1 שבועון כפר חב"ד, גליון 991.
- ↑ הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש', כ"ב תמוז התשע"א
- ↑ הרב שלמה עמאר והרב מאיר מאזוז ביקרו באהל הק' - באתר
ה' חשוון תשס"ח
- ↑ וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.
- ↑ הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.
- ↑ מכתב ההבהרה של הרב מאזוז