מלחמת ששת הימים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־04:04, 14 באוגוסט 2024

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה בשנת תשכ"ז, בין מדינת ישראל, לבין כל שכנותיה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע מהמלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים.

לפני המלחמה עודד הרבי את עם ישראל, והתנבא על הניצחון.

תקופת ההמתנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באייר תשכ"ז הסלימה המתיחות במהירות בין ישראל מחד, לבין סוריה ומצרים מאידך. בד' אייר הודיעה מצרים על גיוס באזור תעלת סואץ ובסביבתה; בה' אייר הכניס הצבא המצרי כוחות לתוך חצי האי סיני. עד לט' אייר הוסרו חיילי האו"ם שהפרידו בין הכוחות המצריים והישראלים בסיני לבקשת הצד המצרי; בי"ב אייר החל המצור על הספנות הישראלית במפרץ עקבה; בהמשך ירדן ועיראק הצטרפו לקואליציה הצבאית הערבית.

הדבר לווה בהכרזות על מלחמה כוללת של צבאות ערב נגד ישראל, וגרם לבהלה גדולה אצל היהודים בארץ ובתפוצות.

במהלך התקופה אמר הרבי מספר פעמים כי יתרחשו נסים ונפלאות ואין מה לפחד.

במהלך הפאראד בל"ג בעומר, שבוע לפני פרוץ הקרבות, דיבר הרבי באריכות על כך שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואמר שבסופו של דבר יהיה ניצחון גדול.

הקלטת דבריו של הרבי הועברו לארץ הקודש בטיסת אל על הקרובה, והושמעו במספר מקומות, על מנת לחזק את תושבי ישראל.

דבריו של הרבי שודרו פורסמו בהרחבה בעיתונות וברדיו, ועוררו הד נרחב.

למספר אנשים ששאלו את הרבי האם לצאת מהארץ עד סיום המלחמה, ענה הרבי כי אין צורך בכך.

מבצע תפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מבצע תפילין

בשבת מברכים סיון, הורה הרבי לצאת לרחובה של עיר, ולזכות יהודים בהנחת תפילין, תוך דגש על חיילי צה"ל.

הרבי ציטט את הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך, עליו אומרים חז"ל "אלו תפילין שבראש", ואמר כי הנחת תפילין תרתיע את אויבי ישראל.

בעקבות הוראתו של הרבי, החלו אלפי יהודים להניח תפילין.

מהלך המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבצע מוקד[עריכה | עריכת קוד מקור]

היום הראשון למלחמה, יום שני כ"ו באייר. בהסכמת ראש הממשלה לוי אשכול, החליטו שר הביטחון האלוף משה דיין והרמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין לצאת לתקיפות אוויריות וקרקעיות. לפנות בוקר פנו מטוסי חיל האוויר הישראלי, בעודם מעל מזרח הים התיכון דרומה, ותקפו את כל שדות התעופה המצריים, ולמעשה השמידו את חיל האוויר המצרי. מאוחר יותר הובסו חילות האוויר הירדני והסורי, ונגרם נזק משמעותי לחיל האוויר העיראקי באזור מוסול.

ההכנות לתקיפה האווירית המפתיעה של ישראל בוצעו באווירה של סודיות מוחלטת. ביום תחילת המלחמה, בשעות הבוקר המוקדמות, עשו סוכני מודיעין ישראלים את דרכם לגג שגרירות ארה"ב בתל אביב והשביתו את אנטנת המעקב שהותקנה שם על מנת למנוע מארה"ב לגלות יציאת מטוסים ישראלים. הטייסים הישראלים עצמם למדו על המבצע הקרוב רק 5 שעות לפני התקיפה האווירית.

ההתקפה הראשונית על מצרים בוצעה בשעה 7:45 בבוקר. כמעט במקביל הותקפו 11 בסיסי אוויר מצריים. במבצע השתתפו 185 מטוסים ישראלים, שהיוו 91% מהתעופה הקרבית הישראלית. עד השעה 9 בבוקר הושמדו 197 מטוסים מצריים על ידי מטוסים ישראליים, 189 מהם על הקרקע ו-8 במהלך קרבות אוויר. 8 תחנות מכ"ם נהרסו או ניזוקו. 6 בסיסי אוויר מצריים בסיני ובתעלת סואץ הפכו לבלתי שמישים לחלוטין.

לאחר חזרת המטוסים הישראלים לבסיסיהם לצורך תדלוק וחימוש מחדש, בשעה 10 בבוקר, בוצעה תקיפה שנייה בבסיסי אוויר מצריים, בה השתתפו 164 מטוסים. במהלך תקיפה זו הותקפו 14 בסיסי אוויר ועוד 107 כלי טיס מצריים הושמדו.

במהלך היום הראשון דיווחו מדינות ערב על נצחונות גדולים, דבר שהגביר את החרדה בקרב אזרחי העולם.

הרבי אמר אז שדבריהם אינם נכונים, והוסיף שבקרוב הר הבית יהיה בידינו.

היום השני למלחמה, יום שלישי כ"ז באייר. זוג מטוסי הפצצה כבדים Tu-16 של חיל האוויר העיראקי ביצעו תקיפות הפצצה בעומק ההגנות הישראליות. אחד מהם התגלה ונפגע על ידי לוחם מעל נתניה, אך בהטלת הפצצות ישירות מעל הרחוב המרכזי הצליח לחזור לבסיס חבניה. השני נפגע מירי נ"מ לאחר הפצצת העיר עפולה, ומפקדו כיוון את כלי הטיס הבוער לבסיס הצבאי הישראלי. כתוצאה מהתרסקות המטוס מתו 14 חיילים ישראלים וצוות עיראקי של 6 אנשים.

הקרב בירושלים ובחזית הירדנית[עריכה | עריכת קוד מקור]

היום הראשון למלחמה, יום שני כ"ו באייר. בשעה 8:30 בבוקר העביר משרד החוץ הישראלי לראש ארגון הפיקוח על שביתת הנשק של האו"ם הגנרל בול מכתב עבור חוסיין מלך ירדן. המכתב ביקש מהמלך להימנע מכניסה למלחמה והבטיח שאם ירדן לא תשתתף במלחמה, לא ייגרם לה כל נזק. המכתב נמסר למלך רק בשעה 11:00 בבוקר, אך הוא דחה אותו והצביע על כך שמטוסיו כבר היו בדרכם ליעדים ישראליים.

בירושלים החלו קרבות בשעה 10:15 בבוקר. בשעה 11:45 פתח הלגיון הערבי הירדני בהתקפות מרגמה על מטרות במערב ירושלים, וארטילריה ירדנית החלה לפגוע במטרות מזרחית לתל אביב ובעמק יזרעאל.

במהלך תקיפות אוויריות השמידו מטוסי חיל האוויר הישראלי בהר עג'לון את מכ"ם המרקוני 247 החזק ביותר בירדן.

היום השני למלחמה, יום שלישי כ"ז באייר. המתקפה הישראלית נגד העיר העתיקה נעצרה בהתנגדות עזה ועקשנית. אך למרות זאת הושלם כיתור העיר - חלקים מחטיבת השריון כבשו את רמאללה בצפון, חטיבה נוספת כבשה את לטרון בדרום מערב. לראשונה מאז תש"ז נפתח כביש תל אביב-ירושלים לתנועה ישראלית.

היום השלישי למלחמה, יום רביעי כ"ח באייר. אל"מ מוטה גור הסתער על העיר העתיקה. בסביבות הצהריים נכבשה בית לחם, קצת אחר כך - גוש עציון.

לאחר יומיים של קרבות, כבש צה"ל את כל שטח חצי האי סיני, וביום השלישי שלט צה"ל גם על ירושלים העתיקה והר הבית, ולמחרת הסתיים כיבוש שטחי יהודה ושומרון.

ביום החמישי של המלחמה החלה הלחימה גם בחזית הסורית, ולמחרת שלט כבר צה"ל בכל שטח רמת הגולן.

תוצאות המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במלחמה זו, בצורה ניסית ישראל השיגה ניצחון תוך ימים ספורים, וכבשה את חצי האי סיני, רצועת עזה, הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן.

בכ' סיון תשכ"ז, בהוראת ממשלת ישראל, הורחבו תחום השיפוט הישראלי וגבולותיה המוניציפליים של ירושלים לגזרה הירדנית (המזרחית) של ירושלים ולחלקים מהגדה המערבית הסמוכה לה. הסיפוח הפורמלי החד משמעי של מזרח ירושלים על ידי ישראל התרחש ב-כ"ב כסלו תשמ"א, כאשר נחקק חוק ירושלים, שהכריז על מזרח ירושלים כשטחה הריבוני של ישראל והעיר כולה כ"בירתה המאוחדת והבלתי ניתנת לחלוקה".

בסך הכל, ישראל השיגה שליטה על שטח פי 3.5 משטחה לפני המלחמה.

בעקבות המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התעוררות לתשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר המלחמה הייתה התעוררות עצומה לתשובה, לאור הניסים הגדולים שהתרחשו בה וכן בזכות ההתרגשות משחרור ירושלים והכותל המערבי.

את ההתעוררות זו קישר הרבי לייעוד הגאולה "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול"^[1] ודרש להשתדל שההתעוררות של עם ישראל לתשובה תנוצל לקיום תורה ומצוות באופן מעשי.

דוכן תפילין בכותל המערבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הכותל המערבי

חסידי חב"ד במבצע תפילין בכותל המערבי עם שחרורו

לאחר שחרור הכותל בכ"ח באייר תשכ"ז, במהלך מלחמת ששת הימים, החלו חסידי חב"ד לקיים במקום לפעול להניח תפילין עם באי המקום, כחלק ממבצע תפילין שעליו הכריז הרבי לקראת פרוץ המלחמה.

זמן קצר לאחר מכן, בכ"א סיוון, הגיע מברק ממזכירות הרבי ובו הוראה מהרבי:

הצעת אדמו"ר שליט"א שאם רק אפשר לסדר אצל הכותל סוכה תמידית להנחת תפילין, וכמובן ברשות המשרדים המתאימים. וכדאי להדפיס בפורמט קטן ברכות תפילין וקריאת שמע ולחלקם חינם. וגם למכור שם תפילין בדוקות ובמחיר מינימלי

עם קבלת ההוראה נרתמו חסידי חב"ד לקיומה והפעילו דוכן תפילין קבוע. בימים הראשונים לפעילותו איישו את הדוכן בעיקר חסידים מכפר חב"ד, אך לאחר קבלת מברק מהרבי בנושא שנשלח לסניף צעירי חב"ד בירושלים, ברשאות הרבי טוביה בלוי, החלה התעוררות בנושא בין החסידים בירושלים, והם הקימו 'מטה מבצע תפילין' שדאג לאייש את הדוכן. חברי המטה היו, מלבד הרב בלוי, הרבנים: בן ציון שיינברגר, יהושע יוזביץ', יששכר דב וולס^[2].

דוכן זה פועל ברצף עד היום, ומשמש כבית חב"ד לכל דבר. החל משנת תשס"ה מנהל את הדוכן הרב יוסף הלפרין^[3].

תחילת המאבק על שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שלימות הארץ

לאחר סיום המלחמה החלו ראשי השלטון בארץ ישראל לדבר על מסירת השטחים שנכבשו במלחמה, תמורת חתימה על הסכם שלום עם מדינות ערב.

בעקבות כך, החל הרבי לדבר על האיסור במסירת חלקים מארץ ישראל לערבים.

הרבי הוסיף כי היה צריך מיד עם כיבוש השטחים לגרש משם את כל הערבים, על מנת שלא יטענו אחר כך בעלות עליהם.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וישבתם לבטח בארצכם תשורה מנישואי משפחת פרידמן, הסוקרת את מעורבות הרבי במלחמה
כי ששת ימים עשה ה' נסים ונפלאות - מיוחד -
קטעי עיתונות מערב המלחמה בו מבשרים עיתוני ישראל כי הרבי מליובאוויטש מבטיח ניצחון גדול לישראל ויש להשאר בארץ הקודש
שלום בער קרומבי, הפרוטוקולים חושפים: המדינאים בצמרת השלטון תכננו מראש להחזיר את העיר העתיקה, שבועון בית משיח גליון 927 עמוד 32
אברהם רייניץ, אין לפחד ואין להפחיד, ט"ז אייר תשע"ז
מנחם זיגלבוים, איפה הייתי במלחמה?, ט"ז אייר תשע"ז
מנחם זיגלבוים, המלחמה והניצחון, ט"ז אייר תשע"ז
שניאור זלמן לוין, התעוררות והחמצה, ט"ז אייר תשע"ז
ישראל לפידות, קראתי ואין עונה, ט"ז אייר תשע"ז
JEM בסרט חדש: ילדי הגיבורים אחרי מלחמת ששת הימים • צפו

הערות שוליים

↑ מאמר ד"ה והיה ביום ההוא תשכ"ח קונטרס ראש השנה - תשנ"ב.
↑ שניאור זלמן ברגר, המבצע שפרץ עשר שנים קודם זמנו
↑ הכותל המערבי: בית חב"ד ללא הפסקה

[1] מאמר ד"ה והיה ביום ההוא תשכ"ח קונטרס ראש השנה - תשנ"ב.

[2] שניאור זלמן ברגר, המבצע שפרץ עשר שנים קודם זמנו

[3] הכותל המערבי: בית חב"ד ללא הפסקה

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 [[קובץ:תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] [[תשכ"ז]]]]
-בה' אייר ה'תשכ"ז הכניס הצבא המצרי כוחות לתוך חצי האי סיני. הדבר לווה בהכרזות על מלחמה כוללת של צבאות ערב נגד ישראל, וגרם לבהלה גדולה אצל היהודים בארץ ובתפוצות.
+באייר [[תשכ"ז]] הסלימה המתיחות במהירות בין ישראל מחד, לבין סוריה ומצרים מאידך. בד' אייר הודיעה מצרים על גיוס באזור תעלת סואץ ובסביבתה; בה' אייר הכניס הצבא המצרי כוחות לתוך חצי האי סיני. עד לט' אייר הוסרו חיילי האו"ם שהפרידו בין הכוחות המצריים והישראלים בסיני לבקשת הצד המצרי; בי"ב אייר החל המצור על הספנות הישראלית במפרץ עקבה; בהמשך ירדן ועיראק הצטרפו לקואליציה הצבאית הערבית.
+הדבר לווה בהכרזות על מלחמה כוללת של צבאות ערב נגד ישראל, וגרם לבהלה גדולה אצל היהודים בארץ ובתפוצות.
 במהלך התקופה אמר [[הרבי]] מספר פעמים כי יתרחשו [[נס|נסים ונפלאות]] ואין מה לפחד.
@@ שורה 32: / שורה 34: @@
 בעקבות הוראתו של הרבי, החלו אלפי יהודים להניח תפילין.
-==המלחמה==
+==מהלך המלחמה==
+===מבצע מוקד===
+'''היום הראשון למלחמה, יום שני כ"ו ב[[אייר]].''' בהסכמת ראש הממשלה לוי אשכול, החליטו שר הביטחון האלוף משה דיין והרמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין לצאת לתקיפות אוויריות וקרקעיות. לפנות בוקר פנו מטוסי חיל האוויר הישראלי, בעודם מעל מזרח הים התיכון דרומה, ותקפו את כל שדות התעופה המצריים, ולמעשה השמידו את חיל האוויר המצרי. מאוחר יותר הובסו חילות האוויר הירדני והסורי, ונגרם נזק משמעותי לחיל האוויר העיראקי באזור מוסול.
+ההכנות לתקיפה האווירית המפתיעה של ישראל בוצעו באווירה של סודיות מוחלטת. ביום תחילת המלחמה, בשעות הבוקר המוקדמות, עשו סוכני מודיעין ישראלים את דרכם לגג שגרירות ארה"ב בתל אביב והשביתו את אנטנת המעקב שהותקנה שם על מנת למנוע מארה"ב לגלות יציאת מטוסים ישראלים.  הטייסים הישראלים עצמם למדו על המבצע הקרוב רק 5 שעות לפני התקיפה האווירית.
+ההתקפה הראשונית על מצרים בוצעה בשעה 7:45 בבוקר. כמעט במקביל הותקפו 11 בסיסי אוויר מצריים. במבצע השתתפו 185 מטוסים ישראלים, שהיוו 91% מהתעופה הקרבית הישראלית. עד השעה 9 בבוקר הושמדו 197 מטוסים מצריים על ידי מטוסים ישראליים, 189 מהם על הקרקע ו-8 במהלך קרבות אוויר. 8 תחנות מכ"ם נהרסו או ניזוקו. 6 בסיסי אוויר מצריים בסיני ובתעלת סואץ הפכו לבלתי שמישים לחלוטין.
-ביום שני כ"ו [[אייר]] ה'תשכ"ז, יצאו מטוסים של חיל האוויר לשדות התעופה של מצרים וסוריה, והשמידה את מטוסי חילות האוויר שלהם.
+לאחר חזרת המטוסים הישראלים לבסיסיהם לצורך תדלוק וחימוש מחדש, בשעה 10 בבוקר, בוצעה תקיפה שנייה בבסיסי אוויר מצריים, בה השתתפו 164 מטוסים.  במהלך תקיפה זו הותקפו 14 בסיסי אוויר ועוד 107 כלי טיס מצריים הושמדו.
 במהלך היום הראשון דיווחו מדינות ערב על נצחונות גדולים, דבר שהגביר את החרדה בקרב אזרחי העולם.
 הרבי אמר אז שדבריהם אינם נכונים, והוסיף שבקרוב הר הבית יהיה בידינו.
+'''היום השני למלחמה, יום שלישי כ"ז באייר.''' זוג מטוסי הפצצה כבדים Tu-16 של חיל האוויר העיראקי ביצעו תקיפות הפצצה בעומק ההגנות הישראליות. אחד מהם התגלה ונפגע על ידי לוחם מעל נתניה, אך בהטלת הפצצות ישירות מעל הרחוב המרכזי הצליח לחזור לבסיס חבניה. השני נפגע מירי נ"מ לאחר הפצצת העיר עפולה, ומפקדו כיוון את כלי הטיס הבוער לבסיס הצבאי הישראלי. כתוצאה מהתרסקות המטוס מתו 14 חיילים ישראלים וצוות עיראקי של 6 אנשים.
+===הקרב בירושלים ובחזית הירדנית===
+'''היום הראשון למלחמה, יום שני כ"ו ב[[אייר]].''' בשעה 8:30 בבוקר העביר משרד החוץ הישראלי לראש ארגון הפיקוח על שביתת הנשק של האו"ם הגנרל בול מכתב עבור חוסיין מלך ירדן. המכתב ביקש מהמלך להימנע מכניסה למלחמה והבטיח שאם ירדן לא תשתתף במלחמה, לא ייגרם לה כל נזק. המכתב נמסר למלך רק בשעה 11:00 בבוקר, אך הוא דחה אותו והצביע על כך שמטוסיו כבר היו בדרכם ליעדים ישראליים.
+בירושלים החלו קרבות בשעה 10:15 בבוקר. בשעה 11:45 פתח הלגיון הערבי הירדני בהתקפות מרגמה על מטרות במערב ירושלים, וארטילריה ירדנית החלה לפגוע במטרות מזרחית לתל אביב ובעמק יזרעאל.
+במהלך תקיפות אוויריות השמידו מטוסי חיל האוויר הישראלי בהר עג'לון את מכ"ם המרקוני 247 החזק ביותר בירדן.
+'''היום השני למלחמה, יום שלישי כ"ז באייר.''' המתקפה הישראלית נגד העיר העתיקה נעצרה בהתנגדות עזה ועקשנית.  אך למרות זאת הושלם כיתור העיר - חלקים מחטיבת השריון כבשו את רמאללה בצפון, חטיבה נוספת כבשה את לטרון בדרום מערב. לראשונה מאז תש"ז נפתח כביש תל אביב-ירושלים לתנועה ישראלית.
+'''היום השלישי למלחמה, יום רביעי כ"ח באייר.''' אל"מ מוטה גור הסתער על העיר העתיקה. בסביבות הצהריים נכבשה בית לחם, קצת אחר כך - גוש עציון.
 לאחר יומיים של קרבות, כבש צה"ל את כל שטח חצי האי סיני, וביום השלישי שלט צה"ל גם על ירושלים העתיקה והר הבית, ולמחרת הסתיים כיבוש שטחי יהודה ושומרון.
 ביום החמישי של המלחמה החלה הלחימה גם בחזית הסורית, ולמחרת שלט כבר צה"ל בכל שטח רמת הגולן.
+==תוצאות המלחמה==
+במלחמה זו, בצורה ניסית ישראל השיגה ניצחון תוך ימים ספורים, וכבשה את חצי האי סיני, רצועת עזה, הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן.
+ב[[כ' סיון]] תשכ"ז, בהוראת ממשלת ישראל, הורחבו תחום השיפוט הישראלי וגבולותיה המוניציפליים של ירושלים לגזרה הירדנית (המזרחית) של ירושלים ולחלקים מהגדה המערבית הסמוכה לה. הסיפוח הפורמלי החד משמעי של מזרח ירושלים על ידי ישראל התרחש ב-כ"ב כסלו תשמ"א, כאשר נחקק חוק ירושלים, שהכריז על מזרח ירושלים כשטחה הריבוני של ישראל והעיר כולה כ"בירתה המאוחדת והבלתי ניתנת לחלוקה".
+בסך הכל, ישראל השיגה שליטה על שטח פי 3.5 משטחה לפני המלחמה.
 ==בעקבות המלחמה==
@@ שורה 75: / שורה 106: @@
 ==ראו גם==
 *[[יום ירושלים]]
+*[[מלחמת ההתשה]]
+*[[מלחמת יום הכיפורים]]
+*[[מלחמת לבנון הראשונה]]
+*[[מלחמת המפרץ]]
 ==קישורים חיצוניים==
-*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Friedman-Friedman%20-%20Sivan%203%2C%205777.pdf וישבתם לבטח בארצכם]''' {{PDF}} תשורה מנישואי משפחת פרידמן, הסוקרת את מעורבות הרבי במלחמה
+*'''[http://teshura.com/Friedman-Mondshine%20-%20Tishrei%2030%2C%205779.pdf וישבתם לבטח בארצכם]''' {{PDF}} תשורה מנישואי משפחת פרידמן, הסוקרת את מעורבות הרבי במלחמה
 *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28768 כי ששת ימים עשה ה' נסים ונפלאות - מיוחד]''' - {{אינפו|}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1508 קטעי עיתונות מערב המלחמה בו מבשרים עיתוני ישראל כי הרבי מליובאוויטש מבטיח ניצחון גדול לישראל ויש להשאר בארץ הקודש] {{תמונה}} {{אינפו}}

מלחמות ישראל
מלחמות	מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) \| מלחמת סיני (תשי"ז) \| מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) \| מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) \| מלחמת יום כיפור (תשל"ד) \| מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) \| מלחמת המפרץ (תנש"א) \| מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) \| מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד)
פעולות ומבצעים	פעולת כראמה (תשכ"ח) \| מבצע אנטבה (תשל"ו) \| מבצע ליטני (תשל"ח) \| תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) \| מבצע רגל עץ (תשמ"ו)