מנחם מענדל קופרשטוך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←קישורים חיצוניים: הרחבה) |
||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מענדל קופרשטרוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל קופרשטוך]] | [[קובץ:מענדל קופרשטרוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל קופרשטוך]] | ||
[[קובץ:2 (1).jpg|ממוזער|הרב קופרשטוך (משמאל), לצד [[הרבי הריי"צ]], [[אדר]] [[תרצ"ב]], פאסטוב.]] | [[קובץ:2 (1).jpg|ממוזער|הרב קופרשטוך (משמאל), לצד [[הרבי הריי"צ]], [[אדר]] [[תרצ"ב]], פאסטוב.]] | ||
הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' ( | הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' ([[תרמ"ד]] – [[ז' אדר|ז' אדר ראשון]] [[תש"ו]]) היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]], רבן של העיירות פסטוב ו[[גלובקע]], ומייסד ורב קהילת חב"ד ב[[חיפה]], חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הרב קופרשטוך נולד בוילנה, לאביו ר' ברוך. לא ידועים פרטים על צעירותו. | הרב קופרשטוך נולד בוילנה, לאביו ר' ברוך. לא ידועים פרטים על צעירותו. | ||
במשך כמה שנים כיהן כרבה של ה[[עיירה]] פסטוב שב[[ | במשך כמה שנים כיהן כרבה של ה[[עיירה]] פסטוב שב[[אוקראינה]], עד תחילת שנת [[תר"צ]], אז עזב רב העיירה [[גלובקע]], הרב זונדל רובינזון את העיירה, חסידי חב"ד בגלובקע בקשו למנות את הרב קופרשטוך כרב, הם כתבו על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לשמש שם כרב, אך בעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, רק לאחר שנה שקטו הרוחות, והוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרבה של גלובקע במעמד [[אדמו"ר הריי"צ]] עמו בא גם חתנו, [[הרבי]]. | ||
בעקבות עזיבתו של הרב קופשטרוך את תפקיד הרבנות בפסטוב, פעל אדמו"ר הריי"צ למינויו של הרב [[יהודה לייב פריידין]] כממלא מקומו. | בעקבות עזיבתו של הרב קופשטרוך את תפקיד הרבנות בפסטוב, פעל אדמו"ר הריי"צ למינויו של הרב [[יהודה לייב פריידין]] כממלא מקומו. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
*בנו, ר' גרשון זאב - נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא הסכים לכך וביקש למנות רב אחר, זכה לשהות במחיצת [[הרבי]] ב[[ברלין]]. ניהל את ענייני [[בית הכנסת]] על שם הרב מנחם מענדל קופרשטוך בחיפה. היה תלמיד חכם ובעל תפילה. נפטר בפתאומיות ביום [[שבת קודש]], ט"ז סיון [[תשמ"ג]]. נטמן בחיפה. | *בנו, ר' גרשון זאב - נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא הסכים לכך וביקש למנות רב אחר, זכה לשהות במחיצת [[הרבי]] ב[[ברלין]]. ניהל את ענייני [[בית הכנסת]] על שם הרב מנחם מענדל קופרשטוך בחיפה. היה תלמיד חכם ובעל תפילה. נפטר בפתאומיות ביום [[שבת קודש]], ט"ז סיון [[תשמ"ג]]. נטמן בחיפה. | ||
* בנו, ר' חיים שלמה נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[וילנה]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ב]]. נפטר בל"ג בעומר [[תשנ"ט]] ונטמן בהר הזיתים. | * בנו, ר' חיים שלמה נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[וילנה]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ב]]. נפטר בל"ג בעומר [[תשנ"ט]] ונטמן בהר הזיתים. | ||
*בתו, מרת רחל ז'ולטק, נפטרה בב' אייר תשס"ו. בעלה - ר' יעקב ז'ולטק, נפטר בל' שבט תשמ"ו. בתם, מרת ברכה (אושרת), נהרגה בארה"ב בתאונת דרכים | *בתו, מרת רחל ז'ולטק, נפטרה בב' אייר תשס"ו. בעלה - ר' יעקב ז'ולטק, נפטר בל' שבט תשמ"ו. בתם, מרת ברכה (אושרת), נהרגה בארה"ב בתאונת דרכים בז' שבט תשמ"ג, ונטמנה בחיפה. בנם, מנחם ז'ולטק, נפטר בכ"ח בניסן תשפ"ג. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* מנחם מענדל אדלער, '''עד נאמן''', ארץ הקודש, תשפ"ב{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/08/62e9467b38d18_1659455099.pdf תדפיס], באתר [[COL]].}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://col.org.il/news/136549 החסיד שנשכח: סיפורו של הרב החב"די מחיפה שזכרו כמעט אבד]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/136549 החסיד שנשכח: סיפורו של הרב החב"די מחיפה שזכרו כמעט אבד]''' {{COL}} | ||
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122538 מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב קופרשטוך משנת תרצ"ג אודות ההשתדלות למינוי הרב יהודה ליב פריידין לרבנות פאסטוב]''', באתר בית המכירות קדם | *'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122538 מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב קופרשטוך משנת תרצ"ג אודות ההשתדלות למינוי הרב יהודה ליב פריידין לרבנות פאסטוב]''', באתר בית המכירות קדם | ||
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/41/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C.pdf העד שחתם על כתובת הרבי]''', שבועון בית משיח גליון 346 עמוד 24 | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_67.htm בתחנת הרכבת: הרבי הריי"צ בתיעוד מיוחד עם הרב קופרשטוך]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קופרשטוך מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:קופרשטוך מנחם מענדל}} | ||
גרסה אחרונה מ־05:52, 21 ביולי 2024
.jpg)
הרב מנחם מנדל קופרשטוך (תרמ"ד – ז' אדר ראשון תש"ו) היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך וילנה, רבן של העיירות פסטוב וגלובקע, ומייסד ורב קהילת חב"ד בחיפה, חסיד בלב ונפש של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ וזכה להיות עד הכתובה של הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב קופרשטוך נולד בוילנה, לאביו ר' ברוך. לא ידועים פרטים על צעירותו.
במשך כמה שנים כיהן כרבה של העיירה פסטוב שבאוקראינה, עד תחילת שנת תר"צ, אז עזב רב העיירה גלובקע, הרב זונדל רובינזון את העיירה, חסידי חב"ד בגלובקע בקשו למנות את הרב קופרשטוך כרב, הם כתבו על כך לאדמו"ר הריי"צ, וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לשמש שם כרב, אך בעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, רק לאחר שנה שקטו הרוחות, והוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת תרצ"ב, הוכתר הרב קופרשטוך לרבה של גלובקע במעמד אדמו"ר הריי"צ עמו בא גם חתנו, הרבי.
בעקבות עזיבתו של הרב קופשטרוך את תפקיד הרבנות בפסטוב, פעל אדמו"ר הריי"צ למינויו של הרב יהודה לייב פריידין כממלא מקומו.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ה - עת עליית המפלגה הנאצית לשלטון - עזב את גלובקע, עלה לארץ הקודש והתיישב עם משפחתו בעיר חיפה, שם הקים את קהילת חב"ד בעיר ודאג לצרכי חברי הקהילה במסירות רבה. היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש ושימש גם אב"ד בחיפה וסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב קופרשטוך נודע בכושר הדיבור שלו, ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית.
מדי שבת חזון היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקציה, בזמן שהלשינו עליו כי הוא מלמד תורה לילדים, היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות, בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו.
הרב קופרשטוך האמין כי בכל רגע משיח מגיע, ופרסם זאת רבות. אמונתו זו גרמה לו להחמיץ את כלי הפסח באמרו: "תיכף משיח יתגלה ובזמן הגאולה לא ידוע בכלל אם יקוימו המצוות כפשוטם ולשם מה צריך כלי פסח הרי עד אז משיח יבוא..."
הרב קופרשטוך נהג להתפלל באריכות ודביקות רבה, ותפלתו הייתה מעוררת לבבות[1].
הרב קופרשטוך נפטר - בז' אדר א' תש"ו ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' גרשון זאב - נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא הסכים לכך וביקש למנות רב אחר, זכה לשהות במחיצת הרבי בברלין. ניהל את ענייני בית הכנסת על שם הרב מנחם מענדל קופרשטוך בחיפה. היה תלמיד חכם ובעל תפילה. נפטר בפתאומיות ביום שבת קודש, ט"ז סיון תשמ"ג. נטמן בחיפה.
- בנו, ר' חיים שלמה נולד בשנת תרע"ז. למד בתומכי תמימים בוילנה בשנים תר"צ-תרצ"ב. נפטר בל"ג בעומר תשנ"ט ונטמן בהר הזיתים.
- בתו, מרת רחל ז'ולטק, נפטרה בב' אייר תשס"ו. בעלה - ר' יעקב ז'ולטק, נפטר בל' שבט תשמ"ו. בתם, מרת ברכה (אושרת), נהרגה בארה"ב בתאונת דרכים בז' שבט תשמ"ג, ונטמנה בחיפה. בנם, מנחם ז'ולטק, נפטר בכ"ח בניסן תשפ"ג.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם מענדל אדלער, עד נאמן, ארץ הקודש, תשפ"ב[2]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החסיד שנשכח: סיפורו של הרב החב"די מחיפה שזכרו כמעט אבד
- מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב קופרשטוך משנת תרצ"ג אודות ההשתדלות למינוי הרב יהודה ליב פריידין לרבנות פאסטוב, באתר בית המכירות קדם
- שניאור ברגר, העד שחתם על כתובת הרבי, שבועון בית משיח גליון 346 עמוד 24
- בתחנת הרכבת: הרבי הריי"צ בתיעוד מיוחד עם הרב קופרשטוך, באתר 'לחלוחית גאולתית'
