הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת בבא קמא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(21 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
#הפניה [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/סדר נזיקין#מסכת בבא קמא]]
+
[[קובץ:אש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אש, מארבעת אבות הנזיקין]]
 +
[[קובץ:שור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שור, הראשון מארבע אבות נזיקין]]
 +
מסכת '''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=2&format=pdf בבא קמא]''' יש עשרה פרקים, ומאה ושמונה עשרה דפים. היא השער הראשון בין שלשת המסכתות העוסקים בדינים של בין אדם לחבירו (שנקבצו לאחר מכן ב[[שולחן ערוך]] חלק [[חושן משפט]]. המסכת עוסקת בדיני מזיק, גנב וגזלן.
 +
 
 +
מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
 +
== יסודות בהבנת המסכת ==
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[מזיק]]}}
 +
 
 +
'''מזיק''' הינו אדם, [[שור]] או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו.
 +
 
 +
בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות{{הערה|1=[[בבא קמא]] דף ב, א.}} נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,{{הערה|1=ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.}}. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.
 +
 
 +
כשהיה אדמו"ר הרש"ב כבן שבע, שלח אותו אביו אדמו"ר המהר"ש להיבחן על המשנה העוסקת בארבעת אבות הנזיקין אצל אחיו הבכור של אדמו"ר המהר"ש - [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. ר' ברוך סיפר לאדמו"ר הרש"ב כי הוא זוכר שכשהיה כבן שבע נכנס אל אדמו"ר הזקן להיבחן על משנה זו, שאמר לו ביאור על כל אחד מארבעת האבות: '''השור''' - מלשון שור, מסתכלים להיכן שאינם צריכים. '''הבור''' - מלשון בור, שדה בור שאינה מעובדת, צומחים שם צמחי פרע, לומדים ומקיימים מצוות אך בדרך מצות אנשים מלומדה - בלי עבודה '''המבעה''' - זה השן, עושים ברכה ובכל זאת המאכל נאכל. '''ההבער''' - כעס.
 +
 
 +
כשסיפר אדמו"ר הריי"צ את הסיפור, העיר אחד הנוכחים כי ישנה דעה נוספת כי מבעה זהו אדם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=3b&format=pdf בבא קמא דף ג' עמוד ב']}}, ענה לו אדמו"ר הריי"צ:'''לא צריכים למזיק גדול יותר מאשר האדם!"'''{{הערה|ספר השיחות הת"ש-תש"א הלשון הקודש, שבת פרשת משפטים בסעודה}}.
 +
=== נכסי מלוג ===
 +
'''נכסי מלוג''' הינן נכסים של אשה נשואה, שעל פי דיני הכתובה אוכל הבעל את פירות הנכסים, וגוף הנכסים שייך לאשה.
 +
 
 +
משמעותה של המילה 'מלוג' הוא קיצוץ וחיסור, ומורה על כך שהבעל אוכל ומחסר את פירות הנכסים, ואינו צריך להשיבם לאחר ה[[גירושין]].
 +
 
 +
אין כל חילוק הלכתי בדין זה, בין נכסים שהיו לאשה בשעת הנישואין, לבין נכסים שקיבלה האשה לאחר הנישואין.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=175 צמח צדק יבמות עמ' 175 ד"ה שומרת]}}
 +
 
 +
== ביאורי הרבי ==
 +
*'''ב ב.''' דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=7eaa8b05-8117-4d8b-ba9a-093efcdfb683&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=132 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 120 הערה 47 (עמ' 132)]
 +
 
 +
*'''יב ב.''' [[שלמים]] משולחן גבוה קאכיל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=78&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 66 (עמ' 78)]
 +
 
 +
*'''נד ב.''' אחד [[שור]] ואחד כל בהמה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&hilite=f75cd2aa-70b4-407a-aa79-f80682a94cbc&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמ' 146 (עמ' 162)]
 +
 
 +
*'''פב א.''' אכילת שום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=b59e98b9-7b29-4853-a4c1-e0fb1cadfb8c&st=%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=87 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 75 (עמ' 87)]
 +
 
 +
*'''צב א.''' בתר עניא אזלא עניותא דתנן עשירים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=160 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 145 (עמ' 160)]
 +
 
 +
*'''צב א.''' מנא הא מילתא דאמרי אינשי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=d9325384-78d8-4010-a582-a5ea9d4dc6b4&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 התוועדויות [[תשד"מ]] חלק א' עמ' 548 (עמ' 552)], [[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15984&hilite=8cad34ac-ced8-4344-b091-b6238ff9150d&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=155 ח"א].
 +
 
 +
*'''צח ב.''' [[חמץ]] ב[[פסח]] הכל מצווים לבערו. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/14/2/233&search=%d7%91%5c%22%d7%a7 לקוטי שיחות חל"א, הוספות לפרשת בא, עמ' 233]
 +
 
 +
*'''קג א.''' לא יתן לא לידי בנו וכו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14930&st=&pgnum=21 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 9 (עמ' 21)]
 +
 
 +
*'''קיא ב.''' רשות [[יורש]] לאו כרשות לוקח דמי. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=52 לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)]
 +
 
 +
== ביאורי נשיאי חב"ד ==
 +
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=266 צמח צדק עמ' 258 (עמ' 266)]
 +
 
 +
{{הערות שוליים}}
 +
{{שס}}
 +
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־03:35, 9 בדצמבר 2021

אש, מארבעת אבות הנזיקין
שור, הראשון מארבע אבות נזיקין

מסכת בבא קמא יש עשרה פרקים, ומאה ושמונה עשרה דפים. היא השער הראשון בין שלשת המסכתות העוסקים בדינים של בין אדם לחבירו (שנקבצו לאחר מכן בשולחן ערוך חלק חושן משפט. המסכת עוסקת בדיני מזיק, גנב וגזלן.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

יסודות בהבנת המסכת[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מזיק

מזיק הינו אדם, שור או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו.

בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות[1] נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,[2]. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.

כשהיה אדמו"ר הרש"ב כבן שבע, שלח אותו אביו אדמו"ר המהר"ש להיבחן על המשנה העוסקת בארבעת אבות הנזיקין אצל אחיו הבכור של אדמו"ר המהר"ש - ברוך שלום. ר' ברוך סיפר לאדמו"ר הרש"ב כי הוא זוכר שכשהיה כבן שבע נכנס אל אדמו"ר הזקן להיבחן על משנה זו, שאמר לו ביאור על כל אחד מארבעת האבות: השור - מלשון שור, מסתכלים להיכן שאינם צריכים. הבור - מלשון בור, שדה בור שאינה מעובדת, צומחים שם צמחי פרע, לומדים ומקיימים מצוות אך בדרך מצות אנשים מלומדה - בלי עבודה המבעה - זה השן, עושים ברכה ובכל זאת המאכל נאכל. ההבער - כעס.

כשסיפר אדמו"ר הריי"צ את הסיפור, העיר אחד הנוכחים כי ישנה דעה נוספת כי מבעה זהו אדם[3], ענה לו אדמו"ר הריי"צ:לא צריכים למזיק גדול יותר מאשר האדם!"[4].

נכסי מלוג[עריכה]

נכסי מלוג הינן נכסים של אשה נשואה, שעל פי דיני הכתובה אוכל הבעל את פירות הנכסים, וגוף הנכסים שייך לאשה.

משמעותה של המילה 'מלוג' הוא קיצוץ וחיסור, ומורה על כך שהבעל אוכל ומחסר את פירות הנכסים, ואינו צריך להשיבם לאחר הגירושין.

אין כל חילוק הלכתי בדין זה, בין נכסים שהיו לאשה בשעת הנישואין, לבין נכסים שקיבלה האשה לאחר הנישואין.[5]

ביאורי הרבי[עריכה]

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה]

הערות שוליים

  1. ↑ בבא קמא דף ב, א.
  2. ↑ ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.
  3. ↑ בבא קמא דף ג' עמוד ב'
  4. ↑ ספר השיחות הת"ש-תש"א הלשון הקודש, שבת פרשת משפטים בסעודה
  5. ↑ צמח צדק יבמות עמ' 175 ד"ה שומרת
מסכתות הש"ס
סדר זרעים ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מסכת_בבא_קמא&oldid=509464"