דוד משה ליברמן: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(תיקון) |
||
| (35 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | |||
הרב '''דוד משה ליברמן''' (כ"א בניסן ה'תרפ"ה | |שם=הרב דוד משה ליברמן | ||
|תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png | |||
|תיאור=הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי | |||
|תאריך לידה=[[כ"א בניסן]] ה'[[תרפ"ה]] | |||
|תאריך פטירה=[[כ"ה שבט]] ה'[[תשפ"ב]] | |||
|מקום לידה=קלן גרמניה | |||
|מקום פטירה=אנטוורפן | |||
|תחומי עיסוק=[[רב]] ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]]. | |||
}} | |||
הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ"א בניסן]] [[ה'תרפ"ה]] – [[כ"ה בשבט]] [[ה'תשפ"ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] וגאב"ד קהילת "שומרי הדת" ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===צעירותו=== | |||
נולד ביום שביעי של פסח [[כ"א ניסן]] [[תרפ"ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}} | נולד ביום שביעי של פסח [[כ"א ניסן]] [[תרפ"ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}} | ||
| שורה 9: | שורה 20: | ||
במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש"ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי. | במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש"ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי. | ||
ב[[אדר]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל | ב[[אדר]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. | ||
הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] לקראת [[פסח]] תש"ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל | הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] לקראת [[פסח]] תש"ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי". | ||
כאשר שאל את אדמו"ר הריי"צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער". בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם | כאשר שאל את אדמו"ר הריי"צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער". בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש"י]]. | ||
ב[[טבת]] [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש"י]]: | |||
{{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ה''' א], תשפ"ג, ע' [236]}} | |||
[[קובץ:הרב דוד משה ליברמן.png|שמאל|ממוזער|200px|]] | |||
===רבנותו=== | |||
בשנת [[תש"ט]] נתמנה על ידי אדמו"ר מהוריי"צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל"ידין ידין", אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב [[ישראל גוטסמן]]. | |||
משנת [[תשט"ו]] שימש כרב בקהילת "אור חדש" ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ"ו]]. | משנת [[תשט"ו]] שימש כרב בקהילת "אור חדש" ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ"ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום. | ||
אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'. | |||
בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'. | |||
בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל | |||
בשנת [[תש"ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'. | בשנת [[תש"ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'. | ||
| שורה 30: | שורה 41: | ||
ב[[ט"ו באייר]] [[תשע"א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61569 בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}. | ב[[ט"ו באייר]] [[תשע"א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61569 בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}. | ||
===פטירתו=== | |||
בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים. | |||
בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים. | בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים. | ||
ביום רביעי [[כ"ה שבט]] [[תשפ"ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך | ביום רביעי [[כ"ה שבט]] [[תשפ"ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך "שהכל" עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב"ד הרב דוד משה ליברמן ע"ה] {{אינפו}}.}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד [[יהודה חיטריק]]. נפטרה | * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ"ה שבט]] [[תשע"ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}. | ||
* בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב"ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]]. | * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב"ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]]. | ||
* חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]]. | * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]]. | ||
| שורה 43: | שורה 55: | ||
* בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]]. | * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]]. | ||
* חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]]. | * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]]. | ||
* חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, | * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]] | ||
* חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל | * חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 42 | *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 42 | ||
*אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" ב | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל] {{אינפו}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/136328 "הוא ראה את הרבי ריי"צ, חלוש, כשהגיע לארה"ב, וקיבל החלטה"]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 58: | שורה 72: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]] | [[קטגוריה:משפחת חיטריק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבלגיה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בשיקגו]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:55, 28 באוקטובר 2024
| הרב דוד משה ליברמן | |
|---|---|
 הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי | |
| לידה | כ"א בניסן ה'תרפ"ה |
| קלן גרמניה | |
| פטירה | כ"ה שבט ה'תשפ"ב |
| אנטוורפן | |
| תחומי עיסוק | רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה. |
הרב דוד משה ליברמן (כ"א בניסן ה'תרפ"ה – כ"ה בשבט ה'תשפ"ב) היה משלוחי הרבי הריי"צ והרבי כרב בית הכנסת בני ראובן בשיקגו, ולאחר מכן רב וגאב"ד קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן שבבלגיה וממייסדי מרכז רבני אירופה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום שביעי של פסח כ"א ניסן תרפ"ה בקלן שבגרמניה לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה[1]
בהיותו כבן שנה עברה משפחתו לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת תרצ"ה בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב אפרים וולף ואביו הרב בנימין).
במהלך מלחמת עולם השנייה ברחה משפחתו לצרפת. אביו היה באותה תקופה באנגליה, ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח לארצות הברית. בשנת תש"ב הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון שבמרסיי.
באדר תש"ו הגיע לארצות הברית שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' שלמה קרליבך ואחיו הרב אליהו חיים קרליבך, איתם שמר קשר כל השנים [דרוש מקור]. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב יצחק הוטנר. מאוחר יותר עבר ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770.
הוא נכנס לראשונה ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ לקראת פסח תש"ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".
כאשר שאל את אדמו"ר הריי"צ על לימודי אנגלית, הוא ענה לו שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער". בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה בכ' כסלו תש"י.
בטבת תשי"א נשא את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב יהודה חיטריק. לו כתב הרבי בי' באייר תש"י:
בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.
— התוועדות – ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ה א, תשפ"ג, ע' [236]
רבנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ט נתמנה על ידי אדמו"ר מהוריי"צ לרב בית הכנסת בני ראובן שיקגו. לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ התקשר מיד להרבי. קיבל סמיכה מהרב משה פיינשטיין. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל"ידין ידין", אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב ישראל גוטסמן.
משנת תשט"ו שימש כרב בקהילת "אור חדש" בשיקגו, עד לשנת תשכ"ו. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.
בשנת תש"מ, לאחר פטירתו של הרב הלל מדליה, אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן (מכ"ז בטבת תשכ"ה עד לפטירתו ביום כיפור תשל"ח), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.
בשנת תש"ס ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלמה דובער פנחס לאזאר והרב עזריאל חייקין, את 'מרכז רבני אירופה'.
בט"ו באייר תשע"א קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.[2].
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.
בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.
ביום רביעי כ"ה שבט תשפ"ב, לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך "שהכל" עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' יהודה חיטריק. נפטרה בכ"ה שבט תשע"ג[4].
- בנו - הרב צמח מנחם מענדל ליברמן, רב קהילת חב"ד והשליח ראשי של הרבי לאשקלון.
- חתנו - הרב יוסף יצחק חיטריק, משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל סמינר בית חנה בצפת.
- חתנו - הרב אריה לייב קפלן, משלוחי הרבי לארץ הקודש ומייסד קהילת חב"ד בצפת.
- בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד לונדון), אנגליה.
- חתנו - הרב שלמה וילהלם, שליח הרבי ורב ראשי לז'יטומיר ומערב אוקראינה.
- חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטרליה
- חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל, בלגיה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המאור של בלגיה, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 42
- אברהם רייניץ, שבועון בית משיח מס' 1303 עמוד 14-20.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה
- בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל
- "הוא ראה את הרבי ריי"צ, חלוש, כשהגיע לארה"ב, וקיבל החלטה", חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי'
הערות שוליים
- ↑ דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.
- ↑ בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד - תמונות מהמעמד
- ↑ אנטוורפן, בלגיה: הראב"ד הרב דוד משה ליברמן ע"ה .
- ↑ ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101