דוד משה ליברמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:55, 28 באוקטובר 2024

הרב דוד משה ליברמן
הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי
לידה	כ"א בניסן ה'תרפ"ה
	קלן גרמניה
פטירה	כ"ה שבט ה'תשפ"ב
	אנטוורפן
תחומי עיסוק	רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.

הרב דוד משה ליברמן (כ"א בניסן ה'תרפ"ה – כ"ה בשבט ה'תשפ"ב) היה משלוחי הרבי הריי"צ והרבי כרב בית הכנסת בני ראובן בשיקגו, ולאחר מכן רב וגאב"ד קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן שבבלגיה וממייסדי מרכז רבני אירופה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום שביעי של פסח כ"א ניסן תרפ"ה בקלן שבגרמניה לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה^[1]

בהיותו כבן שנה עברה משפחתו לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת תרצ"ה בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב אפרים וולף ואביו הרב בנימין).

במהלך מלחמת עולם השנייה ברחה משפחתו לצרפת. אביו היה באותה תקופה באנגליה, ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח לארצות הברית. בשנת תש"ב הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון שבמרסיי.

באדר תש"ו הגיע לארצות הברית שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' שלמה קרליבך ואחיו הרב אליהו חיים קרליבך, איתם שמר קשר כל השנים ^[^{דרוש מקור]}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב יצחק הוטנר. מאוחר יותר עבר ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770.

הוא נכנס לראשונה ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ לקראת פסח תש"ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".

כאשר שאל את אדמו"ר הריי"צ על לימודי אנגלית, הוא ענה לו שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער". בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה בכ' כסלו תש"י.

בטבת תשי"א נשא את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב יהודה חיטריק. לו כתב הרבי בי' באייר תש"י:

בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.

— התוועדות – ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ה א, תשפ"ג, ע' [236]

רבנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ט נתמנה על ידי אדמו"ר מהוריי"צ לרב בית הכנסת בני ראובן שיקגו. לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ התקשר מיד להרבי. קיבל סמיכה מהרב משה פיינשטיין. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל"ידין ידין", אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב ישראל גוטסמן.

משנת תשט"ו שימש כרב בקהילת "אור חדש" בשיקגו, עד לשנת תשכ"ו. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.

בשנת תש"מ, לאחר פטירתו של הרב הלל מדליה, אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן (מכ"ז בטבת תשכ"ה עד לפטירתו ביום כיפור תשל"ח), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.

בשנת תש"ס ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלמה דובער פנחס לאזאר והרב עזריאל חייקין, את 'מרכז רבני אירופה'.

בט"ו באייר תשע"א קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.^[2].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.

בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.

ביום רביעי כ"ה שבט תשפ"ב, לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך "שהכל" עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96^[3].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' יהודה חיטריק. נפטרה בכ"ה שבט תשע"ג^[4].
בנו - הרב צמח מנחם מענדל ליברמן, רב קהילת חב"ד והשליח ראשי של הרבי לאשקלון.
חתנו - הרב יוסף יצחק חיטריק, משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל סמינר בית חנה בצפת.
חתנו - הרב אריה לייב קפלן, משלוחי הרבי לארץ הקודש ומייסד קהילת חב"ד בצפת.
בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד לונדון), אנגליה.
חתנו - הרב שלמה וילהלם, שליח הרבי ורב ראשי לז'יטומיר ומערב אוקראינה.
חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטרליה
חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל, בלגיה

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאור של בלגיה, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 42
אברהם רייניץ, שבועון בית משיח מס' 1303 עמוד 14-20.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה
בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל
"הוא ראה את הרבי ריי"צ, חלוש, כשהגיע לארה"ב, וקיבל החלטה", חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי'

הערות שוליים

↑ דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.
↑ בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד - תמונות מהמעמד
↑ אנטוורפן, בלגיה: הראב"ד הרב דוד משה ליברמן ע"ה .
↑ ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101

[1] דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.

[2] בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד - תמונות מהמעמד

[3] אנטוורפן, בלגיה: הראב"ד הרב דוד משה ליברמן ע"ה .

[4] ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}
+{{דמות
-[[קובץ:דוד משה ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי "[[מרכז רבני אירופה]]" ב[[בריסל]]]]
+|שם=הרב דוד משה ליברמן
-הרב '''דוד משה ליברמן''' (כ"א בניסן ה'תרפ"ה-כ"ה שבט ה'תשפ"ב) הוא [[רב]] ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].
+|תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png
+|תיאור=הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי
+|תאריך לידה=[[כ"א בניסן]] ה'[[תרפ"ה]]
+|תאריך פטירה=[[כ"ה שבט]] ה'[[תשפ"ב]]
+|מקום לידה=קלן גרמניה
+|מקום פטירה=אנטוורפן
+|תחומי עיסוק=[[רב]] ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].
+}}
+הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ"א בניסן]] [[ה'תרפ"ה]] – [[כ"ה בשבט]] [[ה'תשפ"ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] וגאב"ד קהילת "שומרי הדת" ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].
 ==תולדות חיים==
-הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח [[כ"א ניסן]] [[תרפ"ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לאביו הרב אייזיק ולאמו מרת שרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}
+===צעירותו===
+נולד ביום שביעי של פסח [[כ"א ניסן]] [[תרפ"ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}
-בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ"ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]]{{הערה|יסודה של ישיבת היידע הייתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת ב[[שואה]].}}, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).
+בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ"ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]] בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).
-ב[[אדר]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל ר' [[אהרן קוטלר]] של התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]]. ששמר איתו קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. וכן עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], שהיה תלמיד ב-770{{הערה|הרב ליברמאן אמר, ר' שלימה מעולם לא היה תלמיד ב 770, ור' אליהו חיים מעולם לא למד בלייקווד.}}.
+במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש"ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.
-באותה תקופה היה בקשר גם עם הרב [[יצחק הוטנר]]{{הערה|בפסח תש"ז התארח יחד עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]].}}.
+ב[[אדר]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].
-ומאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].
+הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] לקראת [[פסח]] תש"ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".
-בשנת תש"ט נשלח על ידי אדמו"ר מהוריי"צ להיות רב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]].
+כאשר שאל את אדמו"ר הריי"צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער". בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש"י]].
-בטבת תשי"א [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]].
+ב[[טבת]] [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש"י]]:
+{{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ה''' א], תשפ"ג, ע' [236]}}
+[[קובץ:הרב דוד משה ליברמן.png|שמאל|ממוזער|200px|]]
-ב[[כ"ה שבט]] ה'תשפ"ב נפטר, והוא בן 96.
+===רבנותו===
+בשנת [[תש"ט]] נתמנה על ידי אדמו"ר מהוריי"צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל"ידין ידין", אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב [[ישראל גוטסמן]].
-===במהלך השואה===
+משנת [[תשט"ו]] שימש כרב בקהילת "אור חדש" ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ"ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.
-עם פריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו ל[[צרפת]]. אביו אביו היה באנגליה בתקופת המלחמה.
-שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח ל[[ארצות הברית]].
+בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.
-בשלב מסויים נשלח למחנה ריכוז צרפתי (שהיה לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל).
+בשנת [[תש"ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.
-בשנת [[תש"ב]] לאחר תקופה קצרה נשלח יחד עם אימו למחנה הריכוז צרפתי (שהיה קל יותר ממחנות הריכוז הגרמנים), לאחר תקופה קצרה שלחו את אימו למחנה השמדה (– כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, [[שלטון וושי]] שתף פעולה ושלח יהודים למחנות ההשמדה. אחרי שהגרמנים כבשו את צרפת לחלוטין, הפסיקו המשולחים למחנות ההשמדה..
+ב[[ט"ו באייר]] [[תשע"א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61569 בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.
-אחרי חצי שנה במחנה ריכוז, הצליח לברוח מהמנחה לדוד שלו, אח אמו שגר בצרפת.
-כשברח שמע שיש ישיבה במרסיי וכך הכיר את הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]]. היה מאד קרוב אליו יותר מהאחרים.
-הרב שניאורסאהן הוא חייב את הבחורים ללמוד חסידות למרות שלא רצו, זה בשביל הבחורים בישיבה דבר חדש.
-היינו שוהים בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח רק לחדר של הרב שניאורסאהן. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו והרב מסיח את דעתם מאתנו.
-הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו.
-לילה אחד הנאצים נכנסו לחדר ותפסו שמה 20 בחורים ו3 מבוגרים ושלחו את כולם למחנות ההשמדה, ובנס ניצל כאשר רק לילה קודם לכן שהה איתם אך בלילה הגורלי בחסדי ה' לא שהה שם (אחד הנרצחים שמו רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות).
-לאן שהרב שניאורסאהן הלך הוא לקח את הספרייה הגדולה שלו, כך היה לבחורים ספרים ללמוד. הרבה פעמים נאלצו לבחור ממקום למקום. פעמים רבות בדרך עצרו אותם צרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה.
-כמה פעמים עבר ליד חיילים גרמנים ובנסי ניסים, לא נעצר. ושרד את ימי האימה.
-==במחיצת אדמו"ר הריי"צ==
-הגיע לניו יורק בתש"ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם").
-ר' דוד משה סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן{{הערה|למעשה שהיה בפסח עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]]..}} וכו'.
-זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".
-כתב לרבי הריי"צ שברצונו ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". הרבי ענה, שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער".
-פעם בפורים, ביקש רשות לנוסע להתוועדות של הרבי הקודם, והראש ישיבה של לייקוד. לא הרשה, על כן נסע בלי רשות. הרב ליברמאן סיפר, שבאותה תקופה היו בלייקווד, כ 35 בחורים וב-770 קצת יותר.
-חמש פעמים היה ביחידות אצל הרבי הקודם.
+===פטירתו===
+בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.
-בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם וואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים?.
+בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.
-בפועל עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|הרב ליברמן הודיע במכתב לר' אהרן קוטלר שהוא עוזב את הישיבה בלייקוד. המכתב לא נענה.}}.
+ביום רביעי [[כ"ה שבט]] [[תשפ"ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך "שהכל" עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב"ד הרב דוד משה ליברמן ע"ה] {{אינפו}}.}}.
-בתש"ט נקרא להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ שהורה לו לנסוע להיות רב ב[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]] (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י){{הערה|הרב ליברמן אומר שכנראה מהסיבות שנבחר לנסוע לשיקגו: כי באותה תקופה הרב זלמן שניאורסאהן שהה שם, וכל מי שהגיע לשם היה "בולע אותו" (היינו לא נותן לו להתפתח). לי, בגלל קרבתי לרב שניאורסאהן, לא יכול היה לעשות זאת.}}.
-היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה.
-במוצש"ק יו"ד שבט תש"י כאשר קיבל הבשורה המרה שהה בשיקגו, מייד לקח מטוס{{הערה|פעם ראשונה שנסע במטוס.}} והספיק להגיע ללוי'ה של הרבי הקודם.
-==במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א==
-בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי שליט"א נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב לבירמן.
-הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י"א בהל' מלכים ברמב"ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב"ם.
-בתקופת שליחות בשיקגו עוד כבחור בשנת תש"ט היה נוהג לכתוב מכתבים לרבי שתמיד החזיר תשובה, (אם לא החזיר, הייתה סיבה...){{הערה|הרב ליברמן סיפר: כתבתי גם לחברים ב 770, אך היחידי שכמעט תמיד ענה, היה הרבי.}}.
-מיד לאחר יו"ד שבט, נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו.
-הרבי ביקש ממנו שיקבל הסמכה ל"ידין ידין" מהרב פיינשטיין, אבל לא עלה בידו פעם אמר לו הרבי על זה: "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן" (אני רואה שקשה לציית). וזה אמת. לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב [[ישראל גוטסמן]].
-על הרבנות באנטוורפן. קיבל הסכמה וברכה.
-הרב ליברמן סיפר ששמע מאחד מהתלמדים הקרובים של הרב [[שרגא פייבל מנדלוביץ]], שהרב מנדלבויץ מאוד התרשם מהבחורים השלוחים של הרבי ברחבי ארצות הברית, ואמר: "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". התרשמות זאת היא השפיעה על פתיחת "[[תורה ומסורה]]".
-==רבנותו==
-ב[[תש"ט]] קיבל [[סמיכה]]. מהרב [[משה פיינשטיין]] הרבי ביקש שיבחן אצלו גם ידין ידין, אך בפועל נבחן ידין ידין אחר מספר שנים אצל הרב [[ישראל גוסטמן]].
-לאחר מכן נשלח על ידי [[כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ]] לשיקגו לשמש כרב בקהילת [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]].
-משנת [[תשט"ו]] שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד ל[[תשכ"ו]],
-אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.
-בשנת תשט"ו התחיל לשמש רב בקהילת "אור חדש" בשיקגו.
-בשנת תשכ"ז עבר לעיר דיטרויט, שם החל לשמש כרב קהילת "בני יהודה" ומנהל של הבית ספר היהודי במקום.
-בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל ב[[אהבה]] לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.
-בשנת [[תש"ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.
-ב[[ט"ו באייר]] [[תשע"א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61569 בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.
 ==משפחתו==
-* רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד [[יהודה חיטריק]]. נפטרה בכ"ה שבט תשע"ג{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.
+* רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ"ה שבט]] [[תשע"ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.
 * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב"ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].
 * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].
@@ שורה 110: / שורה 55: @@
 * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].
 * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].
-* חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטראליע
+* חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]]
-* חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל
+* חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]]
 ==לקריאה נוספת==
 *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 42
+*אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20.
 ==קישורים חיצוניים==
 * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}}
-* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" ב[[בריסל]]]] {{אינפו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל] {{אינפו}}
+*'''[https://col.org.il/news/136328 "הוא ראה את הרבי ריי"צ, חלוש, כשהגיע לארה"ב, וקיבל החלטה"]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}}
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 124: / שורה 72: @@
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
+[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
 [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
+[[קטגוריה:אישים בבלגיה]]
+[[קטגוריה:אישים בשיקגו]]