יוסף יהודא מרטון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הרחבה, עדכון) |
||
| (45 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יוסף יהודה מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון]] | [[קובץ:יוסף יהודה מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון]] | ||
הרב '''יוסף יהודא מרטון''' ([[כ' סיוון]] [[תרצ"ג]] – [[כ"ט כסלו]] [[תשע"ד]]) היה [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==התקרבותו לחב"ד== | ==התקרבותו לחב"ד== | ||
בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] | בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]]{{דרושה הבהרה|איזה?}} , הרב [[יצחק צבי אייזנבך]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]]{{דרושה הבהרה|איזה?}} ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקליים בכרם חב"ד - לשחזר [[ניגונים]] עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום [[ניגונים]] מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת [[ניח"ח]] עליה הופקד ידידו הרב [[שמואל זלמנוב]]. | ||
בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו. | בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בשנת [[תשי"ט]] התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של בית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים. | בשנת [[תשי"ט]] התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של בית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים. | ||
הרב יוסף יהודא מרטון [[נישואין|נשא]] את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב [[טוביה בלוי]] שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את [[בית הכנסת]] החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן. | הרב יוסף יהודא מרטון [[נישואין|נשא]] את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג - נפטרה בדמי ימיה בתאריך ב טבת תשל"א -, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב [[טוביה בלוי]] שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את [[בית הכנסת]] החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן. | ||
בשנת [[תשכ"ו]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהייתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים. | בשנת [[תשכ"ו]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהייתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. | *'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
*'''ספר הניגונים''' - חב"ד, 3 כרכים. בעריכת שמואל זלמנוב, תשמ"ד. | |||
==דיסקוגרפיה== | |||
*'''ניגוני חסידי חב"ד ליובאוויטש''', [[ניח"ח]], 16 קלטות, 170 ניגונים. | |||
*'''ערב חב"ד ליובאוויטש''', אלבומי הופעה, מקהלת [[ניח"ח]], 2 חלקים. | |||
*שיעורים מצולמים והקלטות בודדות שונות. טעמים, חזנות, ניגונים, קונצרטים ועוד. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, אוריאל בנימין - [[צפת]], איש חינוך, | *בנו, הרב [[אוריאל בנימין מרטון]] - איש חינוך, חזן ומוזיקאי, [[צפת]] | ||
* | *בנו, הרב [[יצחק חיים מרטון]] ע"ה - יו"ר אגף [['חסד מנחם מענדל']] ב[[כולל חב"ד]], [[ביתר עלית]] | ||
*בנו, הרב יעקב מרטון - איש חינוך, [[בעל תפילה]] ו[[בעל קורא]], [[לוד]] | |||
* | *בנו, הרב [[פנחס מרטון]] - רב ו[[שליח הרבי]] בגבעת הרקפות, [[קריית ביאליק]] | ||
* | *חתנו, הרב [[נועם דקל]] - רב ו[[שליח הרבי]], [[יוקנעם עילית]] | ||
* | *חתנו הרב הלל גינזבורג - מאברכי כולל מיר, [[ירושלים]] | ||
* | *חתנו, הרב צבי אריה ביר - [[שליח הרבי]] בשכונת רמות, [[ירושלים]] | ||
*חתנו, הרב דוד הורביץ -ממצויני הת"ח בירושלים עה"ק [[ירושלים]] | |||
*חתנו הרב שמואל מנדלזון - מחנך בחדר חב"ד, [[ביתר עלית]] | |||
*חתנו, הרב [[דניאל מקובצקי]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | *סיפור אישי - פרדי ברוד, עמ' 260, ראיון עם בתו דבורה מקוביצקי. | ||
* | *[[שבועון כפר חב"ד]] - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מקובצקי%20וולף.pdf תולדות חייו של הרב יוסף מרטון] בתשורה מקובצקי - וולף אדר תשפ"ג | |||
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון. | *[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון. | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] {{תמונה}} | *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] {{תמונה}} | ||
| שורה 61: | שורה 68: | ||
*{{קישור שטורעם|90105|news|סיפורו של המנצח ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|י"ד במנחם-אב תשע"ו}} | *{{קישור שטורעם|90105|news|סיפורו של המנצח ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|י"ד במנחם-אב תשע"ו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מרטון, יוסף | {{מיון רגיל:מרטון, יוסף יהודא}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | [[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | ||
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | |||
[[קטגוריה:משפחת מרטון]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:46, 4 בנובמבר 2024
הרב יוסף יהודא מרטון (כ' סיוון תרצ"ג – כ"ט כסלו תשע"ד) היה בעל מנגן חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן בירושלים, ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת ניחו"ח.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מרטון נולד בעיירה שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה בכ' סיון תרצ"ג לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, שניהם נכדיו של הגאון רבי זאב וולף הלוי רוזנבלה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין, ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (רבי יחזקאל פאנעט, מחשובי הרבנים באירופה).
סבו, הרב צבי מרטון, ורעייתו הרבנית אידל, היו דמויות מרכזיות בקהילה היהודית בסיגישוארה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות ארצה ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.
בחודשי הקיץ של שנת תש"ז צורף יוסף יהודא לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים בקפריסין, הגיע ארצה וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה הרב נריה והרב צוקרמן.
כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.
לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע לחיפה, השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של בני עקיבא ועל מקהלת בית הספר הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוזיקליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל.
התקרבותו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ז הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב ראובן דונין שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת תומכי תמימים לוד - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית ליפסקר[דרושה הבהרה] , הרב יצחק צבי אייזנבך, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב אליהו לנדא, הרב מאיר צבי גרוזמן והרב משה נפרסטק, האחים מזרחי[דרושה הבהרה] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת ניח"ח עליה הופקד ידידו הרב שמואל זלמנוב.
בשנת תשי"ח חיבר את המילים 'ופרצת ימה ונגבה' ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי הרבי, והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד בהפצת המעיינות בעולם כולו.
בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד[1].
בשנת תשי"ט התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של בית הספר של 'רשת אהלי יוסף יצחק' בלוד. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.
הרב יוסף יהודא מרטון נשא את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג - נפטרה בדמי ימיה בתאריך ב טבת תשל"א -, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב טוביה בלוי שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את בית הכנסת החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.
בשנת תשכ"ו על פי בקשת הרב משה סגל ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהייתה מורכבת מחסידי חב"ד מכפר חב"ד ומירושלים (ביניהם: ר' זלמן ברונשטיין, ר' אברהם ליסון, ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.
לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי ניחו"ח, ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים בבטאון חב"ד.
בשנת תשמ"ח, לרגל שנת הקהל, הלחין ניגון עם מילות הפסוקים העוסקים במצוות ה'הקהל' מתוך חומש דברים: "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' במקום אשר יבחר. הקהל את העם, האנשים והנשים והטף.. למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". הניגון לא פורסם אז כל כך, ובשנת הקהל תשע"ו, הוקלט מחדש וזכה לפרסום רב.
נפטר בכ"ט כסלו תשע"ד נר חמישי של חנוכה אחרי מחלה קשה.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אנעים זמירות - בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
- ספר הניגונים - חב"ד, 3 כרכים. בעריכת שמואל זלמנוב, תשמ"ד.
דיסקוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניגוני חסידי חב"ד ליובאוויטש, ניח"ח, 16 קלטות, 170 ניגונים.
- ערב חב"ד ליובאוויטש, אלבומי הופעה, מקהלת ניח"ח, 2 חלקים.
- שיעורים מצולמים והקלטות בודדות שונות. טעמים, חזנות, ניגונים, קונצרטים ועוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אוריאל בנימין מרטון - איש חינוך, חזן ומוזיקאי, צפת
- בנו, הרב יצחק חיים מרטון ע"ה - יו"ר אגף 'חסד מנחם מענדל' בכולל חב"ד, ביתר עלית
- בנו, הרב יעקב מרטון - איש חינוך, בעל תפילה ובעל קורא, לוד
- בנו, הרב פנחס מרטון - רב ושליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק
- חתנו, הרב נועם דקל - רב ושליח הרבי, יוקנעם עילית
- חתנו הרב הלל גינזבורג - מאברכי כולל מיר, ירושלים
- חתנו, הרב צבי אריה ביר - שליח הרבי בשכונת רמות, ירושלים
- חתנו, הרב דוד הורביץ -ממצויני הת"ח בירושלים עה"ק ירושלים
- חתנו הרב שמואל מנדלזון - מחנך בחדר חב"ד, ביתר עלית
- חתנו, הרב דניאל מקובצקי - ר"מ בישיבת תומכי תמימים אלעד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיפור אישי - פרדי ברוד, עמ' 260, ראיון עם בתו דבורה מקוביצקי.
- שבועון כפר חב"ד - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חייו של הרב יוסף מרטון בתשורה מקובצקי - וולף אדר תשפ"ג
- לדעת לקרוא בתורה - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
- היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון
- הרב מרטון שר את הניגון שלו על שנת הקהל -
- שמחה פרידמן ועמי כהן עם הניגון שחיכה 28 שנים – "הקהל"! -
- מקהלת ת"ת חברון שרים את הניגון של המלחין החב"די ל'הקהל' -
- הרב משה מרינובסקי, סיפורו של המנצח ● יין ישן וטוב - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרבותו של הרב חיים בנימיני, ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.