ברוך שניאור זלמן שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←משפחתו: ויקיזציה) |
||
(87 גרסאות ביניים של 37 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]] | |||
רבי '''ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] – [[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]) היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], [[תלמיד חכם]] ו[[בעל שמועה]]. [[יומן|יומניו]] מעת שהותו אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] נדפסו על ידי [[קה"ת]]. בנו הוא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא. | |||
היה | ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך", כיון שסבו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבי מלך המשיח שליט"א לר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/6/3.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן"].}}. הרב [[שלום דובער לוין]] משער ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא את אשתו]] הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד]] שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע. | ||
זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי ה[[צמח צדק]], ב[[ערב יום כיפור]], בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]], ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים. | |||
ב[[שבת]] שלפני חתונתו, בחודש טבת [[תרל"א]], אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות [[דיבור המתחיל]] "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה. | |||
זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]]. | |||
נפטר ב[[כ"ט טבת]]{{הערה|'''רשימות הרב"ש''', עמ' 16.}} [[תרפ"ו]]{{הערה|"שאלון העציר" של בנו רבי [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], כ"ג חשוון תש"ב, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/18/השלמות_לתולדות_לוי_יצחק.pdf קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק]''', קה"ת, תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.}}. | |||
==רשימת ענינים וסיפורים== | |||
[[קובץ:רשימת ענינים.jpg|שמאל|ממוזער|100px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו]] | |||
ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו -נדפסו ב"[[בית משיח]]" בגליונות בין השנים תשנ"ח - תש"ס בעריכתם של הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]]. באלול תשס"א יצאו לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (שם הספר על פי לשון הרבי ב[[כתי"ק]]) על ידי הוצאת קה"ת, בתוספת תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ומפתחות מפורטים בסוף הספר. | |||
היומנים יצאו לאור גם בספר בשם '''רשימות הרב"ש''', בעריכת הרב [[אהרן לייב רסקין]]. | |||
==משפחתו== | |||
זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בשנת [[תרס"ח]]. וב[[נישואין]] שניים [[נישואין|נשא]] את דבורה רבקה וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יוליך אותו לחופה. | |||
ילדיו מנישואיו הראשונים: | |||
*מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא{{הערה|אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.}} | |||
*ר' [[לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של הרבי) | |||
*ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]] | |||
*ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)| שלום שלמה]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118-121 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*{{אוצר החכמה||'''רשימות הרב"ש'''|26889|[[קה"ת]], ברוקלין, תשס"א}} | |||
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:שניאורסון, ברוך שניאור זלמן}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]] |
גרסה אחרונה מ־16:01, 26 ביוני 2024
רבי ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון (כ"ד תמוז תרי"ג – כ"ט טבת תרפ"ו) היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, תלמיד חכם ובעל שמועה. יומניו מעת שהותו אצל אדמו"ר הרש"ב נדפסו על ידי קה"ת. בנו הוא רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
תולדות חייםעריכה
נולד בכ"ד תמוז תרי"ג בעיירה ליובאויטש, לרבי לוי יצחק שניאורסון, בנו של רבי ברוך שלום (בנו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק) ולאמו מרת שימא.
בברית המילה נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך", כיון שסבו ר' ברוך שלום שניאורסון היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן[1]. הרב שלום דובער לוין משער ששם זה נוסף לו כאשר נשא את אשתו הרבנית זלדה רחל שניאורסון בת החסיד ר' זלמן חייקין, ולפי צוואת רבי יהודה החסיד שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.
זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי הצמח צדק, בערב יום כיפור, בפעם הראשונה בירכו בברכת כוהנים, ובשניה ברכו הרבי בברכת הבנים הנהוגה בערב יום כיפורים.
בשבת שלפני חתונתו, בחודש טבת תרל"א, אמר לכבודו אדמו"ר המהר"ש מאמר חסידות דיבור המתחיל "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.
זכה להיות מה'יושבים' בחצרו של אדמו"ר המהר"ש, וקיבל סמיכה לרבנות מהגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור.
רשימת ענינים וסיפוריםעריכה
ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; תרע"א, תרע"ג, תרע"ה ותרע"ו. יומנים אלו -נדפסו ב"בית משיח" בגליונות בין השנים תשנ"ח - תש"ס בעריכתם של הרב שלום יעקב חזן והרב שמואל קראוס. באלול תשס"א יצאו לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (שם הספר על פי לשון הרבי בכתי"ק) על ידי הוצאת קה"ת, בתוספת תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ומפתחות מפורטים בסוף הספר.
היומנים יצאו לאור גם בספר בשם רשימות הרב"ש, בעריכת הרב אהרן לייב רסקין.
משפחתועריכה
זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בשנת תרס"ח. ובנישואין שניים נשא את דבורה רבקה וזכה שאדמו"ר הרש"ב יוליך אותו לחופה.
ילדיו מנישואיו הראשונים:
לקריאה נוספתעריכה
- תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה בשבועון בית משיח גליונות 118-121
קישורים חיצונייםעריכה
- רשימות הרב"ש, קה"ת, ברוקלין, תשס"א, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ מענה הרבי מלך המשיח שליט"א לר' שלום דובער לוין, נדפס בתולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן".
- ↑ רשימות הרב"ש, עמ' 16.
- ↑ "שאלון העציר" של בנו רבי שמואל שניאורסון, כ"ג חשוון תש"ב, קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק, קה"ת, תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.
- ↑ אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.