יום הולדת – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(35 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עוגה עם מספרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגה שהוכנה לרגל יום הולדת]]
[[קובץ:עוגה עם מספרים.JPG|ממוזער|עוגת יום הולדת ועליה סמלי [[עשרת המבצעים]]]]
'''יום הולדתו''' של אדם הוא היום בו אדם מציין את תאריך ה[[לידה]] שלו מידי שנה, וביום זה מזלו גובר. ביום זה ראוי להוסיף בשמחה כהודאה לה', ולנצל את היום להוספה בעניני עבודת השם.
[[קובץ:קישוט יום הולדת.webp|ממוזער|עיטור לכיסא יום הולדת, עם איורים המסמלים את [[מבצע יום הולדת|מנהגי יום הולדת]] עליהם הכריז הרבי ב[[מבצע יום הולדת]]]]
'''יום הולדת''' של אדם הוא ה[[יום]] ב[[שנה]] שבו התאריך זהה ל[[לידה|תאריך הלידה]] של אותו אדם. וביום זה מזלו גובר. ביום זה ראוי להוסיף בשמחה כהודאה לה', ולנצל את היום להוספה בעניני עבודת השם.


==במקורות==
==במקורות==
מצויים מקורות רבים למשמעותו המעשית של ימי הולדת שונים, כאשר הדינים לא תלויים בבגרות נפשית או בתנאים אחרים, אלא ביום ההולדת בלבד, ביניהם: הפיכתו של הילד לבוגר וחייב במצוות ביום ההולדת ה-13, נערה בגיל 12, ועוד.
מצויים מקורות רבים למשמעות המעשית של ימי הולדת שונים, כאשר הדינים לא תלויים בבגרות נפשית או בתנאים אחרים, אלא ביום ההולדת בלבד, ביניהם: הפיכתו של הילד לבוגר וחייב במצוות ביום ההולדת ה-13, נערה בגיל 12, ועוד.


ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא שכאשר [[עמלק]] היה נלחם באומות אחרות, היה נוהג להציב בחזית המלחמה חיילים שיום ההולדת שלהם חל באותו יום, וכך הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ראש השנה]], דף י"ז, פרק ג', הלכה ח': "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".}}, ובלשון שנוהגים לצטט בהקשר זה: "מזלו שולט ועוזר לו"{{הערה|שם=חי אלול כב}}.
ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא שכאשר [[עמלק]] היה נלחם באומות אחרות, היה נוהג להציב בחזית המלחמה חיילים שיום ההולדת שלהם חל באותו יום, וכך הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ראש השנה]], דף י"ז, פרק ג', הלכה ח': "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".}}, ובלשון שנוהגים לצטט בהקשר זה: "מזלו שולט ועוזר לו"{{הערה|שם=חי אלול כב}}.


ב[[גמרא]] במסכת ראש השנה מפורש ש"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום", כלומר שזכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כדוגמת [[משה|משה רבנו]] ו[[דוד המלך]] שנולדו ונפטרו באותו תאריך בשנה.
ב[[גמרא]] במסכת ראש השנה מפורש ש"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום", כלומר שזכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כדוגמת [[משה|משה רבנו]] [[דוד המלך]] ו[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] שנולדו ונפטרו באותו תאריך בשנה.


כך גם במדרש תנחומא מבואר שהמשכן לא הוקם עד ראש חודש ניסן למרות שהיה מוכן כבר בראש חודש אדר, כדי שיחגגו אותו באותו יום שנולד יצחק{{הערה|מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי: "רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן . . למה לא עמד מיד?אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק".}}, ועצתו של המן הופרה בזכות יום הולדתו של משה "שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"{{הערה|מגילה יג, ב.}}.
כך גם במדרש תנחומא מבואר שהמשכן לא הוקם עד ראש חודש ניסן למרות שהיה מוכן כבר בראש חודש אדר, כדי שיחגגו אותו באותו יום שנולד יצחק{{הערה|מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי: "רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן . . למה לא עמד מיד?אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק".}}, ועל דרך זה [[בית המקדש הראשון]] לא הוקם עד חודש תשרי בו נולדו אברהם ויעקב{{הערה|ילקוט שמעוני מלכים א קפד.}}, ועצתו של המן הופרה בזכות יום הולדתו של משה "שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"{{הערה|מגילה יג, ב.}}.


אדמו"ר הזקן כותב בלקוטי תורה: "נשמת אדם הראשון מתחדש בכל ראש השנה, כי ראש השנה יום ברוא אדם הראשון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/50b.htm שיר השירים נ, ב].}}, דברים דומים כותב רבי צדוק הכהן מלובלין בקונטרס דברי חלומות, שהיום שהאדם נולד בו אין לו יראה משום דבר בכל דבר, והחיד"א כתב על הפסוק במשלי "עת ללדת" שעת הלידה הוא מזל בריא וחזק מאוד.
אדמו"ר הזקן כותב בלקוטי תורה: "נשמת אדם הראשון מתחדש בכל ראש השנה, כי ראש השנה יום ברוא אדם הראשון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/50b.htm שיר השירים נ, ב].}}, דברים דומים כותב רבי צדוק הכהן מלובלין בקונטרס דברי חלומות, שהיום שהאדם נולד בו אין לו יראה משום דבר בכל דבר, והחיד"א כתב על הפסוק במשלי "עת ללדת" שעת הלידה הוא מזל בריא וחזק מאוד.
שורה 16: שורה 17:
המקור הקדום ביותר לציון ימי הולדת במסיבת שמחה, הוא בספר בראשית{{ציטוטון|ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה|בראשית, פרק מ', פסוק כ'}}, וכך גם במדרש: "משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים"{{הערה|שמות רבה טו, ט. צוין בשיחת ח"י אלול תשכ"ב.}}, ובמדרש שכל טוב: "רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד, ושמחים בו ועושין בו משתה"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/33211_299_1247_2109.png בראשית מ, כ].}}.
המקור הקדום ביותר לציון ימי הולדת במסיבת שמחה, הוא בספר בראשית{{ציטוטון|ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה|בראשית, פרק מ', פסוק כ'}}, וכך גם במדרש: "משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים"{{הערה|שמות רבה טו, ט. צוין בשיחת ח"י אלול תשכ"ב.}}, ובמדרש שכל טוב: "רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד, ושמחים בו ועושין בו משתה"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/33211_299_1247_2109.png בראשית מ, כ].}}.


בנוסף לכך, נמצאו עדויות רבות מגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה שציינו את יום הולדתם דוגמת ה'בן איש חי' שכתב: "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגין בביתנו"{{הערה|שנה ראשונה, [[פרשת ראה]], סעיף יז.}}.
בנוסף לכך, נמצאו עדויות רבות מגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה שציינו את יום הולדתם דוגמת ה'בן איש חי' שכתב: "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגין בביתנו"{{הערה|שנה ראשונה, [[פרשת ראה]], סעיף יז. ועיי' שו"ת גנזי יוסף ס"ד. דברי הבן איש חי והגנזי יוסף הובאו בשיחת אחרון של פסח תשמ"ח, הערה 81.}}.


כך גם מסופר על החתם סופר וצאצאיו{{הערה|הקדמת אוהל לאה לכתב סופר על התורה. שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח.}} וכן על [[החפץ חיים]] שהיו נוהגים לערוך סיום מסכת וסעודת מצווה ביום ההולדת שלהם{{הערה|בנוגע לחפץ חיים העדות המפורשת לכך היא רק בהזדמנות אחת, בשנת תרפ"ח, אז ערך סיום מסכת לכבוד יום הולדתו בי"א שבט.}}, וכך נהגו גם אצל אדמו"רי בית רוז'ין{{הערה|(מנהגי מהריי"ו סוליצא, נדפסו באור ישע הערה תתרס.}}.
כך גם מסופר על החתם סופר וצאצאיו{{הערה|הקדמת אוהל לאה לכתב סופר על התורה. שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח.}} וכן על [[החפץ חיים]] שהיו נוהגים לערוך סיום מסכת וסעודת מצווה ביום ההולדת שלהם{{הערה|בנוגע לחפץ חיים העדות המפורשת לכך היא רק בהזדמנות אחת, בשנת תרפ"ח, אז ערך סיום מסכת לכבוד יום הולדתו בי"א שבט.}}, וכך נהגו גם אצל אדמו"רי בית רוז'ין{{הערה|(מנהגי מהריי"ו סוליצא, נדפסו באור ישע הערה תתרס.}}.


אצל חסידים ישנה ברכה המיוחסת ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] שהיה נוהג לברך את בעלי ימי ההולדת: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג או יארן בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות).{{הערה|יעקב וינברגר, מרדכי (מוטי) זפט, '''יום שאדם נולד בו, ימי הולדת במסורת ישראל''', פתח תקווה, הוצאת כתר הזהב תשס"ד עמוד 15, המקורות למנהג יום ההולדת.}}.  
אצל חסידים ישנו נוסח ברכה מ[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] שהיה נוהג לברך בה את בעלי ימי ההולדת: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג און יאהרין בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות). [אדמו"ר הזקן קיבל נוסח ברכה זה של הבעש"ט בהיותו במעזריטש]. {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק י, עמ' נג}}.  


רבי יחיאל יעקב מקוזניץ התבטא כי "יום זה מסוגל לשאול דבר מאת ה', וימלא משאלותיו"{{הערה|מליצי אש עמוד נד.}}, והאדמו"ר מסטרופקוב-צאנז כתב: "עושים סעודה ביום זה במקהלות ידידים ואוהבים, והם מברכים אותו"{{הערה|דברי יחזקאל שרגא, פרשת ויקהל.}}.
רבי יחיאל יעקב מקוזניץ התבטא כי "יום זה מסוגל לשאול דבר מאת ה', וימלא משאלותיו"{{הערה|מליצי אש עמוד נד.}}, והאדמו"ר מסטרופקוב-צאנז כתב: "עושים סעודה ביום זה במקהלות ידידים ואוהבים, והם מברכים אותו"{{הערה|דברי יחזקאל שרגא, פרשת ויקהל.}}.
שורה 26: שורה 27:
הרב ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' כתב בצוואתו: "הנני מצווה לכם, בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו אחיו ואחיותיו ברכת מזל-טוב".
הרב ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' כתב בצוואתו: "הנני מצווה לכם, בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו אחיו ואחיותיו ברכת מזל-טוב".


רבי חיים פלאג'י חיבר ספר שלם של לימוד בקשות ותפילות בהגיע האדם לגיל 70, וכתב בספרו 'צדקה לחיים' שנוהגים ביום זה להרבות בצדקה{{הערה|מערכת ה-ע' סעיף תקנ"ה.}}, ואחרים כתבו שיש להוסיף ביום זה בעבודת ה' וביראת ה'{{הערה|הרב הלל פוסק בספרו 'הלל אומר' עמוד פט. שו"ת חקל יצחק לר' יצחק אייזיק מספינקא מאמר ראשון סעיף ג'.}}, ושהוא יום של חשבון נפש{{הערה|הרב ניסים דיין בספרו 'מה אשיב להשם' עמוד צג. רבי דוד מתתיהו מביאלא בספרו 'אורחות דוד עמוד נט.}}, ושהוא יום של תענית ותשובה{{הערה|רבי מה שכלפון הכהן, בספרו 'יד משה על התורה', עמוד יד.}}, והמקובל הרב סלמאן מוצפי כתב סדר רוחני שלם ליום ההולדת.
יהודי הבלקן שעלו לירושלים נהגו ביום ההולדת השישים לערוך 'טקס מדידת תכריכים', ובכך היו מציינים את דברי חז"ל ב[[מסכת אבות]]: "בן שישים לזקנה".


עם זאת, היו כאלו{{הערה|ביניהם: דברי תורה להאדמו"ר ממונקאטש מהדורה חמישית סימן פח, האדר"ת בנפש דוד פרשת וישב עמוד קצה, שו"ת ערוגות הבושם (לגבי גיל 70) או"ח סימן רטו, שו"ת קנין תורה בהלכה ח"ג סימן כא.}} שהעדיפו שלא לציין את יום ההולדת ולא ראו בו חשיבות{{הערה|1=כתב עת זיכרון שלמה, תשנ"ד, עמ' קצה-רכז. [https://hitbonenut.net/archives/444 סדרת עצות התניא: יום הולדת, פרק ב' - פרעה חוגג יום הולדת], מאת ד"ר יחיאל הררי.}}, ואף טענו שזהו מנהג גויים{{הערה|על יסוד דברי חז"ל במסכת עבודה זרה דף ח' שביום זה נהגו הגויים עובדי אלילים לערוך מסיבה.}} ודבר שהתחדש בין בני ישראל רק בדורות האחרונים, ועל כך השיב הרבי שזהו בדוגמת דינים וענינים נוספים שהתגלו רק כאשר הגיע זמנם אך לאחר שהתגלו - הם נעשים לחלק מהתורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/index.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשכ"א].}}.
רבי חיים פלאג'י חיבר ספר שלם של לימוד בקשות ותפילות בהגיע האדם לגיל 70, וכתב בספרו 'צדקה לחיים' שנוהגים ביום זה להרבות בצדקה{{הערה|מערכת ה-ע' סעיף תקנ"ה.}}, ואחרים כתבו שיש להוסיף ביום זה בעבודת ה' וביראת ה'{{הערה|הרב הלל פוסק בספרו 'הלל אומר' עמוד פט. שו"ת חקל יצחק לר' יצחק אייזיק מספינקא מאמר ראשון סעיף ג'.}}, ושהוא יום של חשבון נפש{{הערה|הרב ניסים דיין בספרו 'מה אשיב להשם' עמוד צג. רבי דוד מתתיהו מביאלא בספרו 'אורחות דוד עמוד נט.}}, ושהוא יום של תענית ותשובה{{הערה|רבי משה כלפון הכהן, בספרו 'יד משה על התורה', עמוד יד.}}, והמקובל הרב סלמאן מוצפי כתב סדר רוחני שלם ליום ההולדת.
 
עם זאת, היו כאלו{{הערה|ביניהם: דברי תורה להאדמו"ר ממונקאטש מהדורה חמישית סימן פח, האדר"ת בנפש דוד פרשת וישב עמוד קצה, שו"ת ערוגות הבושם (לגבי גיל 70) או"ח סימן רטו, שו"ת קנין תורה בהלכה ח"ג סימן כא.}} שהעדיפו שלא לציין את יום ההולדת ולא ראו בו חשיבות{{הערה|1=כתב עת זיכרון שלמה, תשנ"ד, עמ' קצה-רכז. [https://hitbonenut.net/archives/444 סדרת עצות התניא: יום הולדת, פרק ב' - פרעה חוגג יום הולדת], מאת ד"ר יחיאל הררי.}}, ואף טענו שזהו מנהג גויים{{הערה|על יסוד דברי חז"ל במסכת עבודה זרה דף ח' שביום זה נהגו הגויים עובדי אלילים לערוך מסיבה.}} ודבר שהתחדש בין בני ישראל רק בדורות האחרונים, ועל כך השיב הרבי שזהו בדוגמת דינים וענינים נוספים שהתגלו רק כאשר הגיע זמנם אך לאחר שהתגלו - הם נעשים לחלק מהתורה{{הערה|1= שיחת שבת פרשת בראשית תשכ"א, תורת מנחם חלק כט, עמ' 141 ואילך. התוועדויות תשמ"ח חלק ב, עמ' 480, סי"ד. ועיי' גם שם עמ' 176. עיי' גם התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1221.}}.


==בחסידות חב"ד==
==בחסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע יום הולדת|מבצע יום הולדת/מנהגי יום הולדת]]}}
בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא"ח|מאמר חסידות]], אך לא ברבים ובפרסום, מיוסד על דברי חז"ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב "והימים אלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם{{הערה|באגרות קודש חלק ט"ז עמוד מה, כותב הרבי ש'מעשה רב' חזק יותר מכל סברה וראיה, והיות שרבותינו נשיאינו נהגו בכך - זהו המקור הטוב ביותר.}}.
בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא"ח|מאמר חסידות]], אך לא ברבים ובפרסום, מיוסד על דברי חז"ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב "והימים אלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם{{הערה|באגרות קודש חלק ט"ז עמוד מה, כותב הרבי ש'מעשה רב' חזק יותר מכל סברה וראיה, והיות שרבותינו נשיאינו נהגו בכך - זהו המקור הטוב ביותר.}}.


שורה 46: שורה 50:


בנוגע ל[[גר]], כותב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה של משפחת קדנר עמוד 7].}} שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד.
בנוגע ל[[גר]], כותב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה של משפחת קדנר עמוד 7].}} שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד.
אצל הרבי היו כמה וכמה חסידים שנכנסו ליחידות והרבי תיקן אותם בנוגע ליום הולדתם, וכאשר ביררו זאת בתעודת הלידה, גילו שאכן הרבי צדק וכל השנים חגגו את יום הולדתם בתאריך הלא נכון{{הערה|ראו לדוגמה 'קוראים כותבים', שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 21 (ר' [[יצחק ליברמן]]), ועוד.}}.


===יחידות לכבוד יום ההולדת===
===יחידות לכבוד יום ההולדת===
שורה 53: שורה 59:


נוהג זה נמשך עד לחודש תשרי תשל"ה, אז הכריז הרבי בהתוועדות של שבת בראשית{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&st=&pgnum=12&hilite= מפתח עניינים לשיחות קודש], ר' יצחק מאיר סוסובר [http://yomanim.com/images/8/8c/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%A8.pdf ביומן עמוד 30].}} שמעתה ואילך יפסק נוהג זה, והסביר שלמעשה ענין זה לא היה נהוג בדורות קודמים אצל נשיאי חסידות חב"ד, והחשבון היה שיקדישו לכך זמן במטרה שזה יפעל גדולות ונצורות, אך משהתברר שלא כך הם פני הדברים, הרבי החליט לבטל נוהג זה{{הערה|שבועון בית משיח ה' שבט תש"פ עמוד 42.}}.
נוהג זה נמשך עד לחודש תשרי תשל"ה, אז הכריז הרבי בהתוועדות של שבת בראשית{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&st=&pgnum=12&hilite= מפתח עניינים לשיחות קודש], ר' יצחק מאיר סוסובר [http://yomanim.com/images/8/8c/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%A8.pdf ביומן עמוד 30].}} שמעתה ואילך יפסק נוהג זה, והסביר שלמעשה ענין זה לא היה נהוג בדורות קודמים אצל נשיאי חסידות חב"ד, והחשבון היה שיקדישו לכך זמן במטרה שזה יפעל גדולות ונצורות, אך משהתברר שלא כך הם פני הדברים, הרבי החליט לבטל נוהג זה{{הערה|שבועון בית משיח ה' שבט תש"פ עמוד 42.}}.
===מזלו גובר===
התגברות המזל ביום הולדת, משמעותה שיש תוספת כח ממקור הנשמה שמשפיעה לו ביתר תוקף ביום ההולדת{{הערה|כלומר ש'מזל' הוא בדומה ללשון הפסוק 'ונוזלים מן לבנון', ש'נוזלים' לו כוחות מרובים יותר.}}.
ההשפעה המיוחדת שיש לאדם ביום ההולדת, אינה רק בנוגע אליו בעצמו, אלא גם בנוגע לבני משפחתו, ילדיו ונכדיו{{הערה|אגרות קודש חלק לו אגרת יב'רלה, מתאריך כ' חשון תשד"מ.}}.


===עוגת יום הולדת===
===עוגת יום הולדת===
באחת השנים פנה הרבי למזכירו הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] ביום הולדתו ט"ו כסלו ושאלו: "היום הוא יום ההולדת שלך, הכינו עבורך עוגת יום הולדת?"... הרחי"ק סימן בכתפיו כאומר "איני יודע", והרבי אמר: "צריך שיהיה לכם עוגת יום הולדת". למחרת, כשפגש אותו הרבי, שאלו שוב בחיוך באם אכן הייתה עוגת יום הולדת{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=512 סיפורים מהרבי בפרסום ראשון] {{שטורעם}}}}.
באחת השנים פנה הרבי למזכירו הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] ביום הולדתו ט"ו כסלו ושאלו: "היום הוא יום ההולדת שלך, הכינו עבורך עוגת יום הולדת?"... הרב קרינסקי סימן בכתפיו כאומר "איני יודע", והרבי אמר: "צריך שיהיה לכם עוגת יום הולדת". למחרת, כשפגש אותו הרבי, שאלו שוב בחיוך באם אכן הייתה עוגת יום הולדת{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=512 סיפורים מהרבי בפרסום ראשון] {{שטורעם}}.}}.


בהזדמנות אחרת כאשר עברו ילד ואמו ב[[חלוקת דולרים]] בסמיכות לחג הפסח, והילד אמר לרבי שיום הולדתו יחול בשבוע הבא, ב[[חול המועד פסח]], התעניין הרבי מה עם העוגה, וכאשר הילד לא ידע מה להשיב, פנה הרבי לאמא ואמר "שתהיה עוגה - לפני או אחרי יום ההולדת"{{הערה|תשורה 'מפי השמועה', ישיבה לצעירים בית שמש חנוכה ה'תש"פ.}}.
בהזדמנות אחרת כאשר עברו ילד ואמו ב[[חלוקת דולרים]] בסמיכות לחג הפסח, והילד אמר לרבי שיום הולדתו יחול בשבוע הבא, ב[[חול המועד פסח]], התעניין הרבי מה עם העוגה, וכאשר הילד לא ידע מה להשיב, פנה הרבי לאמא ואמר "שתהיה עוגה - לפני או אחרי יום ההולדת"{{הערה|תשורה 'מפי השמועה', ישיבה לצעירים בית שמש חנוכה ה'תש"פ.}}.


== יום הולדת חסידי ==
==יום הולדת חסידי==
 
היום בו מגיע [[חסיד]] לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי". ענין זה מוזכר בספר [[היום יום]]. הרבי הורה מספר פעמים ל[[חסיד]]ים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת{{הערה|אראנו נפלאות עמוד 49. ביחידות לר' בערל יוניק, עשרים שנה לאחר היחידות הראשונה שלו בז' אייר תש"י: "בוודאי תנהג במנהגי יום הולדת".}}.
היום בו מגיע [[חסיד]] לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי". ענין זה מוזכר בספר [[היום יום]]. הרבי הורה מספר פעמים ל[[חסיד]]ים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת{{הערה|אראנו נפלאות עמוד 49. ביחידות לר' בערל יוניק, עשרים שנה לאחר היחידות הראשונה שלו בז' אייר תש"י: "בוודאי תנהג במנהגי יום הולדת".}}.


שורה 67: שורה 77:
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[מבצע יום הולדת]]
* [[מבצע יום הולדת]]
* [[מנהגי יום הולדת]]
 
==לקריאה נוספת==
*'''[[נטעי גבריאל]] - יום הולדת'''. הנהגות מיוחדות ומנהגי יום הולדת. מאת הרב [[גבריאל ציננער]]. תשע"ח.
*'''מבצע יום הולדת''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2002 עמוד 42


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 74: שורה 87:
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74951 מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?], תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013) {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74951 מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?], תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013) {{אינפו}}
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/134544072701.html למה באמת שמחים ביום הולדת]''', [[התוועדות]] כתובה בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/134544072701.html למה באמת שמחים ביום הולדת]''', [[התוועדות]] כתובה בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C%20%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7.pdf ברכת המלך]''', ברכות הרבי לבעלי ימי הולדת, לפי סדר השנים {{PDF}}
*'''[http://teshura.com/תשורה%20ברית%20מנחם%20מענדל%20נוטיק.pdf ברכת המלך]''', ברכות הרבי לבעלי ימי הולדת, לפי סדר השנים {{PDF}}
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/601ecd7dbcfda_1612631421.pdf מזלו גובר]''', סקירה תורנית אודות מהותו של 'יום הולדת', בתוך קובץ 'שבענו מטובך', טבת תשפ"א {{PDF}}{{COL}}
*שניאור זלמן גרשוביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1uaZEPB1XBuAx8dqBGAkR__oiBSLZDkld/view לקט מכתבים מרבותינו נשיאינו אודות יום הולדת גיל ה-70]''', ספר פלפולים 'אבוא בגבורות' ישיבת תומכי תמימים ברינואה ב' אדר ה'תשפ"ה עמוד 597
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/601ecd7dbcfda_1612631421.pdf מזלו גובר]''', סקירה תורנית אודות מהותו של 'יום הולדת', בתוך קובץ 'שבענו מטובך', טבת תשפ"א {{PDF}} {{COL}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604644b7b10bc_1615217847.pdf משמעות יום הולדת ה-120]''', לקט מתורת רבותינו נשיאינו, לרגל 120 שנה להולדת [[הרבנית חיה מושקא]] {{PDF}} {{COL}}
*הרב בכור יוחנוב, [https://drive.google.com/drive/folders/1fKIsD3QF9xj8R4IlhHT-xbxUmLdtNdrn חגיגת יום הולדת במנהגי ישראל?] בתוך קובץ הארות מבית המדרש של קהילת חב"ד לוד, גליון 13, אדר שני תשע"ט
*הרב יוסף ישעיה ברוין, '''[https://chabadinfo.com/beis-medrash/birthday-celebrations-in-halacha/ חגיגות יום הולדת בהלכה]''', באתר [[חב"ד אינפו]] באנגלית
 
'''מדיה'''
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/657599/ רבי לילדים: יוֹם הֻלֶּדֶת שָׁמֵחַ! • מיוחד]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/657599/ רבי לילדים: יוֹם הֻלֶּדֶת שָׁמֵחַ! • מיוחד]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129752 מבצע יום הולדת: ברכות והוראות של הרבי בחלוקת הדולרים • לקט]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/news/129752 מבצע יום הולדת: ברכות והוראות של הרבי בחלוקת הדולרים • לקט]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604644b7b10bc_1615217847.pdf משמעות יום הולדת ה-120]''', לקט מתורת רבותינו נשיאינו, לרגל 120 שנה להולדת [[הרבנית חיה מושקא]] {{PDF}}{{COL}}
*'''[https://anash.org/take-your-birthday-bash-up-a-notch/ למה חוגגים יום הולדת כל החיים?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://anash.org/take-your-birthday-bash-up-a-notch/ למה חוגגים יום הולדת כל החיים?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/667478/ לקט מיוחד: ברכות, איחולים, הוראות לימי הולדת]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/667478/ לקט מיוחד: ברכות, איחולים, הוראות לימי הולדת]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/135853 מה עושים ב'יום הולדת'? • צפו בסרטון החדש בהפקת 'יהדותון']''' {{וידאו}}{{COL}}
{{אירועים יהודיים}}
{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]