סמרקנד – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
קרקר (שיחה | תרומות)
 
(48 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
'''סמרקנד''' הינה העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. בעיר ישנה פעילות חב"דית מזה למעלה ממאה שנים. ובימי [[מלחמת העולם השניה]], ובעיקר אחרי [[הבריחה הגדולה]] נוצרה בה קהילה חב"דית גדולה.
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
 
'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.


==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==
==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==


הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות.
===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, אליה הגיע תדיר מחברון בה כיהן ברבנות. 
 
בסמרקנד פעל גדולות ונצורות לחיזוק היהדות ברוח ישראל סבא{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.


הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר [[שנות חיים]] ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב ב[[עברית]] ובוכרית.
===הרב חיים נאה===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]
הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.


הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השניה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר.  
בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.


==בימי ה[[שואה]]==
הרב חיים נאה לימד ילדים ומבוגרים, לצד פעילות רחבת היקף לתקן את מצב השחיטה בסמרקנד.


בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, העתיקו את מקום מגורם לעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד.
עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.


=="לאחר שהקהל עזב"==
בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].


לאחר המלחמה, כאשר הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות, ואיתם רבים מחסידי חב"ד שהתחזו לאזרחים פולניים, החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד|חסידים]] בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב).
===הרב שמחה גורודצקי===
[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]


אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי.
הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.  


גם בתקופה זו, סמרקנד הייתה במדה מסויימת כמו עיר הבירה של כל חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] הסובייטית, כיון שבה הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.  
מיד עם בואו לסמרקנד בשנת תרפ"ו  יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.


עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.
הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות גלות, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מהגלות.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.


עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.
לאחר השחרור מהגלות, הגיע ר' שמחה גורודצקי לטשקנט וכעבור מספר שנים עלה לארץ הקודש והמשיך לפעול בקרב היהודים הבוכרים.


בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.
==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.


==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}
בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב שמחה גורודצקי על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום.


ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], ובעקבות הצורך הוקמה ישיבה חדשה על ידי ר' [[מיכאל טייטלבוים]].


==רשימת חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
 
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, אחרי שהקהל עזב - לפי סדר הא"ב:
בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.
 
==היציאה מרוסיה==
 
לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.
 
==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==
 
לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.
 
עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.
 
בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.
 
עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.
 
בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.
 
==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
שורה 47: שורה 74:
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
שורה 64: שורה 92:
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}
==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.


==שלוחי הרבי לסמרקנד==
==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, וחיזקו את היהדות במקום.
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.
 
==ראו גם==
* [[יהדות ספרד]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', [[תשמ"ד]].
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
*[[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה
 
===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61
 
===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]
 
==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}
 
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]