משתמש:פולע/קריאת המגילה: הבדלים בין גרסאות בדף
(קרדיט: התקשרות 814) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הוצאת קטגוריות ממרחב אישי) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קריאת המגילה''' היא אחת מארבעת מצוות ה[[פורים]], לפיה יש לקרוא את [[מגילת אסתר]], בליל הפורים ([[י"ג אדר]] בערב, בסיום [[תענית אסתר]]) וביום הפורים ([[י"ד אדר]], לאחר ה[[תפילה]]). | '''קריאת המגילה''' היא אחת מארבעת מצוות ה[[פורים]], לפיה יש לקרוא את [[מגילת אסתר]], בליל הפורים ([[י"ג אדר]] בערב, בסיום [[תענית אסתר]]) וביום הפורים ([[י"ד אדר]], לאחר ה[[תפילה]]). | ||
== | ==מקורה== | ||
[[קובץ:443px-Haman's children.JPG|שמאל|ממוזער|150px|עשרת בני המן כפי שהם מופיעים במגילת אסתר בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה]] | [[קובץ:443px-Haman's children.JPG|שמאל|ממוזער|150px|עשרת בני המן כפי שהם מופיעים במגילת אסתר בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה]] | ||
ב[[גמרא]] [[מסכת מגילה|מגילה]]{{הערה|דף ד' ע"א.}} מובא דברי רבי יהושע בן לוי{{הערה|וכן דברי רבי חלבו 'אמר עולא'.}}, לפיו חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום, ולומד זאת מהפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|[[תהלים כ"ב]], פסוק ג'.}}: "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי", שנאמר במזמור "למנצח על אילת השחר", כפי שאמרה{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת יומא|יומא]], דף כ"ט ע"א.}} [[אסתר המלכה]], להצלת [[עם ישראל]] מגזירת [[המן]] ביום וב[[לילה]], ודין זה אף נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח סימן תרפז סעיף א'.}}. אודות הגדרת חיוב קריאת המגילה, נחלקו ה[[ראשונים]], באם החיוב הינו מדברי [[קבלה]]{{הערה|ואם כן, דינו ככלל חיובי התורה.}} או שמא מתקנת [[חכמים]]. ה[[רמב"ם]] בהלכות מגילה{{הערה|פרק א', הלכה א'.}} סובר, שקריאת מגילה בזמנה הינה [[מצות עשה]] מדברי סופרים, ושהדברים ידועים כי היא תקנת [[נביא|נביאים]], כלומר, שקריאת המגילה לדעתו היא חיוב מדברי קבלה, וכן סובר גם בשולחן ערוך{{הערה|"יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין, דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא לשמוח בפורים, דדברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה". או"ח, סימן תרצו סעיף ז'.}}. עם זאת, ה[[ר"ן]] חולק וסובר{{הערה|מגילה שם.}} כי חיוב קריאת המגילה היא מדרבנן. | ב[[גמרא]] [[מסכת מגילה|מגילה]]{{הערה|דף ד' ע"א.}} מובא דברי רבי יהושע בן לוי{{הערה|וכן דברי רבי חלבו 'אמר עולא'.}}, לפיו חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום, ולומד זאת מהפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|[[תהלים כ"ב]], פסוק ג'.}}: "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי", שנאמר במזמור "למנצח על אילת השחר", כפי שאמרה{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת יומא|יומא]], דף כ"ט ע"א.}} [[אסתר המלכה]], להצלת [[עם ישראל]] מגזירת [[המן]] ביום וב[[לילה]], ודין זה אף נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח סימן תרפז סעיף א'.}}. אודות הגדרת חיוב קריאת המגילה, נחלקו ה[[ראשונים]], באם החיוב הינו מדברי [[קבלה]]{{הערה|ואם כן, דינו ככלל חיובי התורה.}} או שמא מתקנת [[חכמים]]. ה[[רמב"ם]] בהלכות מגילה{{הערה|פרק א', הלכה א'.}} סובר, שקריאת מגילה בזמנה הינה [[מצות עשה]] מדברי סופרים, ושהדברים ידועים כי היא תקנת [[נביא|נביאים]], כלומר, שקריאת המגילה לדעתו היא חיוב מדברי קבלה, וכן סובר גם בשולחן ערוך{{הערה|"יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין, דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא לשמוח בפורים, דדברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה". או"ח, סימן תרצו סעיף ז'.}}. עם זאת, ה[[ר"ן]] חולק וסובר{{הערה|מגילה שם.}} כי חיוב קריאת המגילה היא מדרבנן. | ||
== | ==זמנה== | ||
ה[[משנה]]{{הערה|מגילה, פרק א' משניות א-ב.}} מביאה כי זמן קריאת המגילה היא בי"ד באדר, לפי ערים רגילות, ובערים מוקפות חומה קוראים בט"ו ([[שושן פורים]]). בהמשך מביאה המשנה אפשרויות של קריאת המגילה בתאריכים שונים,החל מי"א עד ט"ו באדר בלבד, כגון כפרים שבאפשרותם להקדים את זמן קריאת המגילה ליום הכניסה, יום בו אנשי הכפר נוהגים לעבור בעיירות גדולות בכדי לספק מזון ומצרכים לתושבי אזורם{{הערה|הגמרא שם, דף ד' ע"א - ב'.}}{{הערה|לפי [[פירוש רש"י]] הכוונה היא לימים בו היו בתי דינים יושבים, משום שתושבי הכפרים אינם בקיאים לקרוא את המגילה, ולכן חכמים לא הטריחו אותם.}}, שהם ימי שני וחמישי, וזאת בכדי שיספקו מיים ומזון לתושבי עירם. | ה[[משנה]]{{הערה|מגילה, פרק א' משניות א-ב.}} מביאה כי זמן קריאת המגילה היא בי"ד באדר, לפי ערים רגילות, ובערים מוקפות חומה קוראים בט"ו ([[שושן פורים]]). בהמשך מביאה המשנה אפשרויות של קריאת המגילה בתאריכים שונים,החל מי"א עד ט"ו באדר בלבד, כגון כפרים שבאפשרותם להקדים את זמן קריאת המגילה ליום הכניסה, יום בו אנשי הכפר נוהגים לעבור בעיירות גדולות בכדי לספק מזון ומצרכים לתושבי אזורם{{הערה|הגמרא שם, דף ד' ע"א - ב'.}}{{הערה|לפי [[פירוש רש"י]] הכוונה היא לימים בו היו בתי דינים יושבים, משום שתושבי הכפרים אינם בקיאים לקרוא את המגילה, ולכן חכמים לא הטריחו אותם.}}, שהם ימי שני וחמישי, וזאת בכדי שיספקו מיים ומזון לתושבי עירם. | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
ב[[תפילת שחרית]] של יום הפורים, קוראים ב[[תורה]] ב[[פרשת בשלח]] בפרשת מחית [[עמלק]]{{הערה|[[שמות]] יז, ח-טז.}} וזכירתו. לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[פרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}, ולאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[תפילין]] של [[רש"י]]{{הערה|'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18}}). | ב[[תפילת שחרית]] של יום הפורים, קוראים ב[[תורה]] ב[[פרשת בשלח]] בפרשת מחית [[עמלק]]{{הערה|[[שמות]] יז, ח-טז.}} וזכירתו. לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[פרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}, ולאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[תפילין]] של [[רש"י]]{{הערה|'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18}}). | ||
==החייבים בקריאתה== | ==החייבים בקריאתה== | ||
המשנה ב[[מסכת ערכין|ערכין]]{{הערה|פרק ב', משנה ב'.}} מביאה ברייתא, לפיה כלל עם ישראל חייבים בקריאת המגילה, ואף כשרים לקרותה. הגמרא שם מבארת, שברייתא זו כוללת אף נשים, לאור הטעם שהביא רבי יהושע בן לוי שכיון שאף הן היו באותו הנס, חייבות הן בקריאתה{{הערה|וכמפורש במגילה דף ד' ע"א.}}. עם זאת, התוספתא{{הערה|במגילה ב ז.}} מביאה דין שונה, לפיו לא כולם כשרים להוציא ידי חובה בקריאתם, ואף ישנם אשר אינן חייבים בקריאתה{{הערה|בעל הלכות גדולות, מיישב סתירה זו על ידי שנשים וילדים אכן פטורים מקריאתה, אך חייבים בשמיעתה (הלכות מגילה ד"ה '''תנו רבנן''').}} | המשנה ב[[מסכת ערכין|ערכין]]{{הערה|פרק ב', משנה ב'.}} מביאה ברייתא, לפיה כלל עם ישראל חייבים בקריאת המגילה, ואף כשרים לקרותה. הגמרא שם מבארת, שברייתא זו כוללת אף נשים, לאור הטעם שהביא רבי יהושע בן לוי שכיון שאף הן היו באותו הנס, חייבות הן בקריאתה{{הערה|וכמפורש במגילה דף ד' ע"א.}}. עם זאת, התוספתא{{הערה|במגילה ב ז.}} מביאה דין שונה, לפיו לא כולם כשרים להוציא ידי חובה בקריאתם, ואף ישנם אשר אינן חייבים בקריאתה{{הערה|בעל הלכות גדולות, מיישב סתירה זו על ידי שנשים וילדים אכן פטורים מקריאתה, אך חייבים בשמיעתה (הלכות מגילה ד"ה '''תנו רבנן''').}}, וכן כתב הטור{{הערה|או"ח סימן תרפט.}}: {{ציטוטון|ונשים נמי חייבות בקריאתה, ופרש"י שמוציאות לאנשים ידי חובתן}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פסק בשולחנו{{הערה|סי' ריג ס' ו.}} שכל מקום שאחד פוטר את חברו בברכת הנהנין מפני קביעותם יחד או מפני שנהנים ביחד, מצוה שאחד יברך לכולם ולא כל אחד לעצמו לפי שנאמר "ברוב עם הדרת מלך", אך בברכת המצוות באם כל אחד עושה מצווה בפני עצמו אף שכולן מצווה אחת כגון שכל אחד מתעטף בציצית או לובש תפילין הרשות בידם אם רצו אחד מברך לכולם כדי לקיים "ברוב עם הדרת מלך". ואם רצו כל אחד מברך לעצמו, כדי להרבות בברכות, כי לעולם ירבה אדם בברכות הצריכות, ואף שהשומע כעונה, מ"מ המברך הוא עיקר שהוא נעשה שליח לכולם להוציאם ידי חובתן, וכולם מקיימים מצוות הברכה על ידו וכאלו כולם מברכים ברכה אחת היוצא מפי המברך שפיו כפיהם. | |||
וראוי יותר שיקיים כל אחד ואחד בעצמו מצוות הברכה משיקיימנה על ידי שליח, שכיון שכל אחד חייב בברכה זו לעצמו הרי זה ריבוי ברכות הצריכות. ואינם דומות כלל לחזרת הש"ץ, ולברכת הזימון שנתבר בסימן קצ"ב. משא"כ בברכות הנהנין כשכולן קבועים יחד שהם נחשבים כגוף אחד נהנה ולכן די להם בברכה אחת{{הערה|כמ"ש בסימן קס"ז.}}. | |||
==דיני קריאת המגילה== | |||
על האדם לברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות: ברכת מקרא מגילה, "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה" וברכת שהחיינו. ביום אינו חוזר ומברך שהחיינו, ומברך את שתי הברכות הראשונות, וישנם מקומות שנהוג לברך אחריה, את ברכת 'הרב את ריבנו'{{הערה|רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק א', הלכה ג'.}}. | |||
קודם קריאת המגילה, יש לכפול את המגילה כאיגרת{{הערה|שו"ע סי' תר"צ סעיף יז, וראה כף-החיים שם ס"ק קב. וכ' שם ס"ק קג מהפרמ"ג, שיש להיזהר שלא תהיה נגררת על גבי קרקע, ואף לא תלויה מעל השולחן.}}, לשלושה חלקים{{הערה|[[ספר המנהגים]], 'אוצר' עמ' רנה.}}., הרבי כמו כן היה שומע את המגילה מעומד{{הערה|'אוצר' עמ' רנה (וכמדומה כך נפוץ בין אנ"ש. וראה כף החיים תר"צ ס"ק ב).}}. | |||
במקרה שאדם לא שמע תיבה או פסוק, הוא צריך לקרוא את התיבות או פסוקים מיד, עד המקום שבו נמצא ה"בעל קורא", בכדי שלא יאלץ לטרוח ולחפש קריאה נוספת שאוחזת במקום בו נעצר{{הערה|ראה שו"ע סי' תר"צ ס"ג-ו ונו"כ, משנה-ברורה שם ס"ק יט.}}. | |||
מכים כל פעם שמזכירים את המילה "המן" במגילה, כי אם רק עם הוא מופיע עם כינוי נוסף כגון 'האגגי', 'הרע' וכדומה{{הערה|ספר-המנהגים שם. מתואר שלעיתים קרובות, היה הרבי מכה ברגלו (הימנית או השמאלית) בכל 'המן', ובמקום שנזכר באיזה תואר היתה ההכאה מורגשת יותר ובמשך זמן רב יותר (ראה ב'אוצר' עמ' רנז, וב'התקשרות' בשנים קודמות).}}. | |||
כמו כן קוראים במגילה בשני הנוסחאות "להרוג ולאבד / ולהרוג ולאבד"{{הערה|מגילת אסתר, ח,יא.}} "ואיש לא עמד בפניהם / ואיש לא עמד לפניהם"{{הערה|שם, ט,ב.}}{{הערה|ספר המנהגים שם.}} | |||
ואת הפסוקים 'איש יהודי'{{הערה|מגילת אסתר ב,א.}}, 'ומרדכי יצא'{{הערה|ח, טו.}}, 'ליהודים'{{הערה|ח, טז.}}, 'כי מרדכי' {{הערה|י, ג.}} קוראים בקול רם . וה[[בעל קורא]] חוזר וקורא אותם. את עשרת בני המן יש לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש'{{הערה|שם ט, ו.}} עד לאחר תיבת 'עשרת'{{הערה|ט, י.}}., והציבור הוא קורא אותם תחילה. | |||
==בתורת החסידות== | |||
{{להשלים}} | |||
חומרים: | |||
https://chabadlibrary.org/books/search?path=1100000000%2F14&page=1&q=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3614882 קריאת המגילה עם הרבי - פורים תנש"א]''', אתר בית חב"ד | |||
*הרב [[מיכאל סלווין]], '''[https://chabad.info/service/451971/ קריאת המגילה בנוסח חב"ד], {{שמע|}}{{אינפו}} | |||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]][[קטגוריה:מגילת אסתר]] | [[:קטגוריה:פורים]][[:קטגוריה:מגילת אסתר]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:01, 24 באוקטובר 2021
קריאת המגילה היא אחת מארבעת מצוות הפורים, לפיה יש לקרוא את מגילת אסתר, בליל הפורים (י"ג אדר בערב, בסיום תענית אסתר) וביום הפורים (י"ד אדר, לאחר התפילה).
מקורהעריכה
בגמרא מגילה[1] מובא דברי רבי יהושע בן לוי[2], לפיו חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום, ולומד זאת מהפסוק בתהלים[3]: "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי", שנאמר במזמור "למנצח על אילת השחר", כפי שאמרה[4] אסתר המלכה, להצלת עם ישראל מגזירת המן ביום ובלילה, ודין זה אף נפסק בשולחן ערוך[5]. אודות הגדרת חיוב קריאת המגילה, נחלקו הראשונים, באם החיוב הינו מדברי קבלה[6] או שמא מתקנת חכמים. הרמב"ם בהלכות מגילה[7] סובר, שקריאת מגילה בזמנה הינה מצות עשה מדברי סופרים, ושהדברים ידועים כי היא תקנת נביאים, כלומר, שקריאת המגילה לדעתו היא חיוב מדברי קבלה, וכן סובר גם בשולחן ערוך[8]. עם זאת, הר"ן חולק וסובר[9] כי חיוב קריאת המגילה היא מדרבנן.
זמנהעריכה
המשנה[10] מביאה כי זמן קריאת המגילה היא בי"ד באדר, לפי ערים רגילות, ובערים מוקפות חומה קוראים בט"ו (שושן פורים). בהמשך מביאה המשנה אפשרויות של קריאת המגילה בתאריכים שונים,החל מי"א עד ט"ו באדר בלבד, כגון כפרים שבאפשרותם להקדים את זמן קריאת המגילה ליום הכניסה, יום בו אנשי הכפר נוהגים לעבור בעיירות גדולות בכדי לספק מזון ומצרכים לתושבי אזורם[11][12], שהם ימי שני וחמישי, וזאת בכדי שיספקו מיים ומזון לתושבי עירם.
לאחר תפילת ערבית קוראים את המגילה, ואין לאכול קודם קריאת (הן בליל פורים והן ביום הפורים)[13].
בתפילת שחרית של יום הפורים, קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית עמלק[14] וזכירתו. לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את פרשת זכור יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת מחצית השקל אם לא נתנו בתענית אסתר[15], ולאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם תפילין של רש"י[16]).
החייבים בקריאתהעריכה
המשנה בערכין[17] מביאה ברייתא, לפיה כלל עם ישראל חייבים בקריאת המגילה, ואף כשרים לקרותה. הגמרא שם מבארת, שברייתא זו כוללת אף נשים, לאור הטעם שהביא רבי יהושע בן לוי שכיון שאף הן היו באותו הנס, חייבות הן בקריאתה[18]. עם זאת, התוספתא[19] מביאה דין שונה, לפיו לא כולם כשרים להוציא ידי חובה בקריאתם, ואף ישנם אשר אינן חייבים בקריאתה[20], וכן כתב הטור[21]: "ונשים נמי חייבות בקריאתה, ופרש"י שמוציאות לאנשים ידי חובתן".
אדמו"ר הזקן פסק בשולחנו[22] שכל מקום שאחד פוטר את חברו בברכת הנהנין מפני קביעותם יחד או מפני שנהנים ביחד, מצוה שאחד יברך לכולם ולא כל אחד לעצמו לפי שנאמר "ברוב עם הדרת מלך", אך בברכת המצוות באם כל אחד עושה מצווה בפני עצמו אף שכולן מצווה אחת כגון שכל אחד מתעטף בציצית או לובש תפילין הרשות בידם אם רצו אחד מברך לכולם כדי לקיים "ברוב עם הדרת מלך". ואם רצו כל אחד מברך לעצמו, כדי להרבות בברכות, כי לעולם ירבה אדם בברכות הצריכות, ואף שהשומע כעונה, מ"מ המברך הוא עיקר שהוא נעשה שליח לכולם להוציאם ידי חובתן, וכולם מקיימים מצוות הברכה על ידו וכאלו כולם מברכים ברכה אחת היוצא מפי המברך שפיו כפיהם.
וראוי יותר שיקיים כל אחד ואחד בעצמו מצוות הברכה משיקיימנה על ידי שליח, שכיון שכל אחד חייב בברכה זו לעצמו הרי זה ריבוי ברכות הצריכות. ואינם דומות כלל לחזרת הש"ץ, ולברכת הזימון שנתבר בסימן קצ"ב. משא"כ בברכות הנהנין כשכולן קבועים יחד שהם נחשבים כגוף אחד נהנה ולכן די להם בברכה אחת[23].
דיני קריאת המגילהעריכה
על האדם לברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות: ברכת מקרא מגילה, "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה" וברכת שהחיינו. ביום אינו חוזר ומברך שהחיינו, ומברך את שתי הברכות הראשונות, וישנם מקומות שנהוג לברך אחריה, את ברכת 'הרב את ריבנו'[24].
קודם קריאת המגילה, יש לכפול את המגילה כאיגרת[25], לשלושה חלקים[26]., הרבי כמו כן היה שומע את המגילה מעומד[27].
במקרה שאדם לא שמע תיבה או פסוק, הוא צריך לקרוא את התיבות או פסוקים מיד, עד המקום שבו נמצא ה"בעל קורא", בכדי שלא יאלץ לטרוח ולחפש קריאה נוספת שאוחזת במקום בו נעצר[28].
מכים כל פעם שמזכירים את המילה "המן" במגילה, כי אם רק עם הוא מופיע עם כינוי נוסף כגון 'האגגי', 'הרע' וכדומה[29].
כמו כן קוראים במגילה בשני הנוסחאות "להרוג ולאבד / ולהרוג ולאבד"[30] "ואיש לא עמד בפניהם / ואיש לא עמד לפניהם"[31][32]
ואת הפסוקים 'איש יהודי'[33], 'ומרדכי יצא'[34], 'ליהודים'[35], 'כי מרדכי' [36] קוראים בקול רם . והבעל קורא חוזר וקורא אותם. את עשרת בני המן יש לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש'[37] עד לאחר תיבת 'עשרת'[38]., והציבור הוא קורא אותם תחילה.
בתורת החסידותעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- קריאת המגילה עם הרבי - פורים תנש"א, אתר בית חב"ד
- הרב מיכאל סלווין, קריאת המגילה בנוסח חב"ד,
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
הערות שוליים
- ↑ דף ד' ע"א.
- ↑ וכן דברי רבי חלבו 'אמר עולא'.
- ↑ תהלים כ"ב, פסוק ג'.
- ↑ בבלי יומא, דף כ"ט ע"א.
- ↑ או"ח סימן תרפז סעיף א'.
- ↑ ואם כן, דינו ככלל חיובי התורה.
- ↑ פרק א', הלכה א'.
- ↑ "יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין, דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא לשמוח בפורים, דדברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה". או"ח, סימן תרצו סעיף ז'.
- ↑ מגילה שם.
- ↑ מגילה, פרק א' משניות א-ב.
- ↑ הגמרא שם, דף ד' ע"א - ב'.
- ↑ לפי פירוש רש"י הכוונה היא לימים בו היו בתי דינים יושבים, משום שתושבי הכפרים אינם בקיאים לקרוא את המגילה, ולכן חכמים לא הטריחו אותם.
- ↑ שו"ע ורמ"א סי' תרפ"ב ס"א, ושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.
- ↑ שמות יז, ח-טז.
- ↑ לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.
- ↑ 'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18
- ↑ פרק ב', משנה ב'.
- ↑ וכמפורש במגילה דף ד' ע"א.
- ↑ במגילה ב ז.
- ↑ בעל הלכות גדולות, מיישב סתירה זו על ידי שנשים וילדים אכן פטורים מקריאתה, אך חייבים בשמיעתה (הלכות מגילה ד"ה תנו רבנן).
- ↑ או"ח סימן תרפט.
- ↑ סי' ריג ס' ו.
- ↑ כמ"ש בסימן קס"ז.
- ↑ רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק א', הלכה ג'.
- ↑ שו"ע סי' תר"צ סעיף יז, וראה כף-החיים שם ס"ק קב. וכ' שם ס"ק קג מהפרמ"ג, שיש להיזהר שלא תהיה נגררת על גבי קרקע, ואף לא תלויה מעל השולחן.
- ↑ ספר המנהגים, 'אוצר' עמ' רנה.
- ↑ 'אוצר' עמ' רנה (וכמדומה כך נפוץ בין אנ"ש. וראה כף החיים תר"צ ס"ק ב).
- ↑ ראה שו"ע סי' תר"צ ס"ג-ו ונו"כ, משנה-ברורה שם ס"ק יט.
- ↑ ספר-המנהגים שם. מתואר שלעיתים קרובות, היה הרבי מכה ברגלו (הימנית או השמאלית) בכל 'המן', ובמקום שנזכר באיזה תואר היתה ההכאה מורגשת יותר ובמשך זמן רב יותר (ראה ב'אוצר' עמ' רנז, וב'התקשרות' בשנים קודמות).
- ↑ מגילת אסתר, ח,יא.
- ↑ שם, ט,ב.
- ↑ ספר המנהגים שם.
- ↑ מגילת אסתר ב,א.
- ↑ ח, טו.
- ↑ ח, טז.
- ↑ י, ג.
- ↑ שם ט, ו.
- ↑ ט, י.