צבי פסח פרנק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב פרנק 2.jpg|ממוזער|הרב פרנק]] | [[קובץ:הרב פרנק 2.jpg|ממוזער|הרב פרנק]] | ||
רבי '''צבי פסח פראנק''' ([[כ"א בטבת]] [[תרל"ג]] - [[כ"א כסלו]] [[תשכ"א]]) היה [[רב]], | רבי '''צבי פסח פראנק''' ([[כ"א בטבת]] [[תרל"ג]] - [[כ"א כסלו]] [[תשכ"א]]) היה [[רב]] ופוסק, ממייסדי [[הרבנות הראשית]], רבה האשכנזי של [[ירושלים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"א בטבת]] [[תרל"ג]] ב[[קובנא]] שב[[ליטא]] לאביו הרב יהודה לייב פראנק ומלכה, למד בישיבות סלבודקה וטלז, בשנת [[תרנ"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מעט לפני משפחתו. בשנת [[תרנ"ה]] נשא את גיטה מלכה בתו של הרב דוד שפירא. | נולד ב[[כ"א בטבת]] [[תרל"ג]] ב[[קובנא]] שב[[ליטא]] לאביו הרב יהודה לייב פראנק ומלכה, למד בישיבות סלבודקה וטלז, בשנת [[תרנ"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מעט לפני משפחתו. בשנת [[תרנ"ה]] נשא את גיטה מלכה בתו של הרב דוד שפירא. | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
בשנת [[תרס"ח]] התמנה כדיין ב[[בית דין]] האשכנזי (פרושי) ב[[ירושלים]], בו כיהן חמיו כראב"ד, לאחר ששנה שימש כנספח. בשנת [[תרע"ח]] מונה לאב בית הדין, ושימש בתפקיד במשך ארבעים שנה. | בשנת [[תרס"ח]] התמנה כדיין ב[[בית דין]] האשכנזי (פרושי) ב[[ירושלים]], בו כיהן חמיו כראב"ד, לאחר ששנה שימש כנספח. בשנת [[תרע"ח]] מונה לאב בית הדין, ושימש בתפקיד במשך ארבעים שנה. | ||
כשנתנו הטורקים פקודה להגלות את כל בעלי אזרחות [[ארצות הברית]] בארץ, עקב מצב המלחמה עם ארה"ב, התחבא הרב פרנק, מה שגרם למאסרם של אשתו ובנו הקטן, אשתו שלחה לו מכתב בו ביקשה שלא יסגיר את עצמו כדי לשחררה, והיא נמלטה מהמאסר. | |||
הרב היה | הרב פרנק היה ממייסדי [[הרבנות הראשית לישראל]], גם שם שימש כאב"ד. בשנת [[תרצ"ה]] לאחר פטירת [[הרב קוק]] מונה הרב פרנק לרבה האשכנזי של [[ירושלים]] במקומו. שימש כרבה של ירושלים במשך 35 שנה. | ||
הרב פרנק היה אמנם ליטאי, אך הוא תמך ברעיונות [[ציונות דתית|ציוניים-דתיים]] כגון ה[[אתחלתא דגאולה]]. | הרב פרנק היה אמנם ליטאי, אך הוא תמך ברעיונות [[ציונות דתית|ציוניים-דתיים]] כגון ה[[אתחלתא דגאולה]]. | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
הרב פרנק עבד כראש ישיבה בסניף של ישיבת [[תורת אמת חברון]] ב[[ירושלים]]{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, עמ' קפט}}. | |||
מסופר שהרב פרנק התעניין לאחר [[י' שבט תש"י]] על הנעשה בחסידות חב"ד עקב פטירת הרבי הריי"צ, ונענה שהחסידים רוצים בחתנו של הרבי באמת, אך הוא אינו רוצה בכך באמת{{הערה|ימי מלך, כרך ג', עמ' 1171}}... | |||
בשנת [[ | בשנת [[תשט"ז]] בעת ביקור ה[[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|שלוחים לארץ הקודש]] ביקרו כמה מהם אצל הרב פרנק, הם שוחחו אתו על עניין [[המאבק על נסיעת אוניות ישראליות בשבת]]{{הערה|עוד מעורבותו של הרב פרנק בנושא ראו ב[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74418 כתבה בעניין] ב[[בית משיח]] מאת [[שניאור ברגר]] {{אינפו}}}}, במהלך הפגישה דיבר הרב פרנק על [[הרבי]] ואמר שהוא כמו [[מלך]], שמלך ע"י שהוא כל חייו עוסק בתורה מתבטלים אליו כלל ישראל וביקש שימסרו פרישת שלום ל[[הרבי]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד, גיליון 911, עמ' 41. הובא גם ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1405&CategoryID=525 ניצוצי רבי] גליון 534.}}. | ||
באחת ממכתביו תמה [[הרבי]] אודות פסק הלכה של הרב פרנק בעניין [[יום טוב שני של גלויות]]{{הערה|האגרת נדפסה בליקוטי שיחות כרך י"ז, עמ' 504}}. | |||
הרב [[שלמה יצחק פרנק]] הוא נינו. | |||
כלתו, היתה נינתו של רבי [[יהודה לייב הכהן]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/134341 הרב משה גלבשטיין הגיע לנחם את הרב רפאל פראנק והופתע] {{COL}}}}. | |||
הרב | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 38: | שורה 35: | ||
[[קטגוריה:רבני ערים]] | [[קטגוריה:רבני ערים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:33, 24 באפריל 2023
רבי צבי פסח פראנק (כ"א בטבת תרל"ג - כ"א כסלו תשכ"א) היה רב ופוסק, ממייסדי הרבנות הראשית, רבה האשכנזי של ירושלים.
תולדות חייםעריכה
נולד בכ"א בטבת תרל"ג בקובנא שבליטא לאביו הרב יהודה לייב פראנק ומלכה, למד בישיבות סלבודקה וטלז, בשנת תרנ"ג עלה לארץ ישראל מעט לפני משפחתו. בשנת תרנ"ה נשא את גיטה מלכה בתו של הרב דוד שפירא.
בשנת תרס"ח התמנה כדיין בבית דין האשכנזי (פרושי) בירושלים, בו כיהן חמיו כראב"ד, לאחר ששנה שימש כנספח. בשנת תרע"ח מונה לאב בית הדין, ושימש בתפקיד במשך ארבעים שנה.
כשנתנו הטורקים פקודה להגלות את כל בעלי אזרחות ארצות הברית בארץ, עקב מצב המלחמה עם ארה"ב, התחבא הרב פרנק, מה שגרם למאסרם של אשתו ובנו הקטן, אשתו שלחה לו מכתב בו ביקשה שלא יסגיר את עצמו כדי לשחררה, והיא נמלטה מהמאסר.
הרב פרנק היה ממייסדי הרבנות הראשית לישראל, גם שם שימש כאב"ד. בשנת תרצ"ה לאחר פטירת הרב קוק מונה הרב פרנק לרבה האשכנזי של ירושלים במקומו. שימש כרבה של ירושלים במשך 35 שנה.
הרב פרנק היה אמנם ליטאי, אך הוא תמך ברעיונות ציוניים-דתיים כגון האתחלתא דגאולה.
קשריו עם חב"דעריכה
הרב פרנק עבד כראש ישיבה בסניף של ישיבת תורת אמת חברון בירושלים[1].
מסופר שהרב פרנק התעניין לאחר י' שבט תש"י על הנעשה בחסידות חב"ד עקב פטירת הרבי הריי"צ, ונענה שהחסידים רוצים בחתנו של הרבי באמת, אך הוא אינו רוצה בכך באמת[2]...
בשנת תשט"ז בעת ביקור השלוחים לארץ הקודש ביקרו כמה מהם אצל הרב פרנק, הם שוחחו אתו על עניין המאבק על נסיעת אוניות ישראליות בשבת[3], במהלך הפגישה דיבר הרב פרנק על הרבי ואמר שהוא כמו מלך, שמלך ע"י שהוא כל חייו עוסק בתורה מתבטלים אליו כלל ישראל וביקש שימסרו פרישת שלום להרבי[4].
באחת ממכתביו תמה הרבי אודות פסק הלכה של הרב פרנק בעניין יום טוב שני של גלויות[5].
הרב שלמה יצחק פרנק הוא נינו.
כלתו, היתה נינתו של רבי יהודה לייב הכהן[6].
קישורים חיצונייםעריכה
- הרב מרדכי מנשה לאופר, קשרי הרב פרנק עם הרבי וחב"ד במדור ניצוצי רבי בגליון התקשרות.
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד בארה"ק, עמ' קפט
- ↑ ימי מלך, כרך ג', עמ' 1171
- ↑ עוד מעורבותו של הרב פרנק בנושא ראו בכתבה בעניין בבית משיח מאת שניאור ברגר
- ↑ שבועון כפר חב"ד, גיליון 911, עמ' 41. הובא גם בניצוצי רבי גליון 534.
- ↑ האגרת נדפסה בליקוטי שיחות כרך י"ז, עמ' 504
- ↑ הרב משה גלבשטיין הגיע לנחם את הרב רפאל פראנק והופתע
