ערכים במבט הקהל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "בינה(ם|ן)" ב־"ביניה$1") |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות}} | |||
ב[[שנת הקהל]], נהג [[הרבי]] לקשר ענינים שונים ב[[תורה]] ל[[מצוות הקהל]], ועורר לחזק אותם ביתר שאת ב[[שנה]] זו. | ב[[שנת הקהל]], נהג [[הרבי]] לקשר ענינים שונים ב[[תורה]] ל[[מצוות הקהל]], ועורר לחזק אותם ביתר שאת ב[[שנה]] זו. | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
==קרבן שלמים== | ==קרבן שלמים== | ||
אחד מעניניו של '''קרבן שלמים''' הוא שעושה שלום בין הכהנים, הבעלים והמזבח - וכולם מקבלים חלקים ממנו. והוא על דרך [[הקהל]] - שמאחד את כל ישראל יחד בהקהל אחד. | אחד מעניניו של '''[[קרבן שלמים]]''' הוא שעושה שלום בין הכהנים, הבעלים והמזבח - וכולם מקבלים חלקים ממנו. והוא על דרך [[הקהל]] - שמאחד את כל ישראל יחד בהקהל אחד. | ||
==תומכי תמימים== | ==תומכי תמימים== |
גרסה אחרונה מ־02:20, 22 בנובמבר 2023
בשנת הקהל, נהג הרבי לקשר ענינים שונים בתורה למצוות הקהל, ועורר לחזק אותם ביתר שאת בשנה זו.
אהבת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד העניינים באהבת ישראל הוא איחוד הדעות, ועל ידי הקהל - שמתכנסים כמה וכמה מבני ישראל במקום אחת, מתאחדים ומשתווים דעותיהם.
בית כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהג ישראל שבאים לבית כנסת אנשים נשים וטף ושומעים קריאת התורה - ואפילו הקטנים ביותר והקטנות ביותר - שזה על דרך הקהל, שלקריאת התורה באים אפילו קטני קטנים שאינם מבינים - שיספגו אוויר תורה - ו"יתנו שכר למביאם".
ובשנת הקהל מובן שיש לחזק עניין זה.
הבית יוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת הקהל - שמטרתה "ליראה את ה' אלוקיכם" יש להוסיף בלימוד הלכות לאנשים נשים וטף.
ולכל לראש - ספר היסוד ההלכתי "בית יוסף" לרבי יוסף קארו, וההלכה הראשונה שלו "שיתגבר כארי" בהשכמת הבוקר, הנוגעת לאנשים נשים וטף - המשכימים בבוקר בכל יום ואומרים "מודה אני", ונראה לומר שזו אחת ההלכות היחדות הנוגעת בשלימותה, גם לאנשים, גם לנשים וגם לטף.
מבצעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת הקהל ההתחזקות במבצעים צריכה להיות ביתר שאת שהרי כל עניין המבצעים הוא לעשות מעם ישראל - "קהל אחד" - קהל גדול. בפרט מבצע אהבת ישראל הקשור במיוחד עם הקהל, מבצע טהרת המשפחה ומבצע נרות שבת קודש הקשורים עם נשים (הנשים) ומבצע חינוך (והטף).
סיום כתיבת ספר תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
סיום ספר תורה הוא עניין של חידוש התורה, וכך גם הקהל הוא חידוש התורה כפי שכותב הרמב"ם שבהקהל יש להקשיב כאילו ניתנת ומתחדשת התורה ברגעים אלה.
פריה ורביה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניין הנישואין ברוחניות - הוא פרו ורבו - להעמיד עוד יהודי ועוד יהודי - "ומלאו את הארץ וכבשוה" עד שכל העולם יהא דירה בתחתונים.
וזהו גם הנקודה הכללית של הקהל - דירה בתחתונים.
ובהדגשה - שכל המשתתפים בהקהל "אנשים נשים וטף וגרך אשר בשעריך" צריכים לעסוק בפריה ורביה.
צניעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפסוק על הקהל מודגש דבר והיפוכו, מחד "הקהל את העם" - כולם ביחד - אחדות שמבטלת את הדרגות והמחיצות ביניהם, ומאידך "האנשים נשים והטף" שכל אחד מהם צריך להיות בפני עצמו.
ומכאן הוראה כי אחדות אמיתית - הקהל, תתיכן דווקא עם ההתקהלות היא על פי תורה ובצניעות - על דבר ההקהל בבית המקדש, שבאותו זמן בדיוק ובאותו מקום הייתה שמחת בית השואבה ש"נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה".
ולא כדעת הטוענים שהמחציות מפרידות - להיפך, רואים במוחש שרק כך מתאחדים בשלימות, כשכל אחד משקיע עצמו בתפקידו ולא מתערב בשל חברו.
קרבן שלמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד מעניניו של קרבן שלמים הוא שעושה שלום בין הכהנים, הבעלים והמזבח - וכולם מקבלים חלקים ממנו. והוא על דרך הקהל - שמאחד את כל ישראל יחד בהקהל אחד.
תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
תומכי תמימים ענינו השפעה על הסביבה - "נרות להאיר", וגם הקהל ענינו השפעה על הסביבה. ועל כן על כל תמים בשנת הקהל מוטל להתעסק ביותר בהשפעה על הסביבה.