בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב") |
מוישי גרייזמן (שיחה | תרומות) |
||
| (32 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בית הכנסת 'המרכזי' ב[[כפר חב"ד]]''' הינו בית הכנסת הראשון שנבנה | [[קובץ:5dd6507a1e0db 1574326394 news images gallery.jpg|ממוזער]] | ||
'''בית הכנסת 'המרכזי' ב[[כפר חב"ד]]''' הינו בית הכנסת הראשון שנבנה בכפר{{הערה|אם כי לפני שבית הכנסת 'המרכזי' נבנה היו מתפללים במבנה נטוש במרכז הכפר, שעל חורבותיו נבנה מאוחר יותר בית הכנסת [[בית מנחם]]}}, ששימש במשך שנים רבות כבית התפילה העיקרי עבור התושבים ובו התקיימו האירועים המרכזיים של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ורבים מאירועי השמחה של בני הקהילה. לאחר הקמת [[בית הכנסת בית מנחם]], ירד מעט בית הכנסת מגדולתו, אך הוא נותר בכינוי 'המרכזי', והוא משמש כמקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
בתחילה התפללו התושבים באופן עראי במבנה ישן שעמד במקום עליו נבנה לימים בית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]', ובמקביל החלו חברי [[ועד כפר חב"ד]] לעסוק באיתור מקום ראוי והשגת מקורות מימון להקמת מבנה קבע של בית כנסת גדול ומפואר, כאשר במקביל היו צריכים התושבים וחברי הועד לעסוק בהקמת וארגון שאר עניני הכפר, דבר שהאט את קצב הפעולות בנוגע להקמת בית הכנסת. | בתחילה התפללו התושבים באופן עראי במבנה ישן שעמד במקום עליו נבנה לימים בית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]', ובמקביל החלו חברי [[ועד כפר חב"ד]] לעסוק באיתור מקום ראוי והשגת מקורות מימון להקמת מבנה קבע של בית כנסת גדול ומפואר, כאשר במקביל היו צריכים התושבים וחברי הועד לעסוק בהקמת וארגון שאר עניני הכפר, דבר שהאט את קצב הפעולות בנוגע להקמת בית הכנסת. | ||
מי שהיה מעורב באופן פעיל בהקמת וייסוד בית הכנסת, היה חבר הועד ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]] ר' [[משה סגל]] ר' [[מענדל רסקין]] | מי שהיה מעורב באופן פעיל בהקמת וייסוד בית הכנסת, היה חבר הועד ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]] ר' [[משה סגל]] ר' [[מענדל רסקין]] , יחד עם העסקן ר' [[פנחס אלטהויז]] שהשיג את התקציבים הממשלתיים לצורך הבניה. | ||
מעמד [[הנחת אבן הפינה]] נערך בחודשי החורף של שנת [[תשי"ח]], באירוע בו נכחו כל תושבי הכפר יחד עם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ונציגי תנועת מפא"י, כשהקהל עומד לאורך כל הטקס שנמשך כשעה, במהלכו נאמו המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ואנשי ציבור נוספים. | מעמד [[הנחת אבן הפינה]] נערך בחודשי החורף של שנת [[תשי"ח]], באירוע בו נכחו כל תושבי הכפר יחד עם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ונציגי תנועת מפא"י, כשהקהל עומד לאורך כל הטקס שנמשך כשעה, במהלכו נאמו המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ואנשי ציבור נוספים. | ||
בניית בית הכנסת עצמו ארכה כחצי שנה בלבד, וב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] נערכה [[חנוכת הבית]] של בית הכנסת, כאשר הרבי משגר מברק ברכה מיוחד לרגל החגיגה, בו בירך את התושבים ש"בית הכנסת והמדרש ימלא תפקידו להעלות כל הענינים בגשמיות וברוחניות למעלה בסולם התפילה ולהמשיך כל הברכות למטה בסולם התורה הנגלה והחסידות, ומתוך הרחבה בכל יפיצו המעינות בסביבתם ובכל אה"ק עדי לגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6384.htm אגרות קודש חלק יז אגרת ו'שפד].}}, ובהתוועדות שנערכה למחרת לרגל 'חג הגאולה' של אדמו"ר הריי"צ, התייחס הרבי לחגיגה באופן פומבי ובירך שבית הכנסת יפרוץ בגשמיות וברוחניות, וממילא הדבר ישפיע על כל עניני כפר חב"ד ותבטל את כל המניעות וההפרעות שיש לתושביו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/index.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ח].}}. | בניית בית הכנסת עצמו ארכה כחצי שנה בלבד, וב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] נערכה [[חנוכת הבית]] של בית הכנסת, כאשר [[הרבי]] משגר מברק ברכה מיוחד לרגל החגיגה, בו בירך את התושבים ש"בית הכנסת והמדרש ימלא תפקידו להעלות כל הענינים בגשמיות וברוחניות למעלה בסולם התפילה ולהמשיך כל הברכות למטה בסולם התורה הנגלה והחסידות, ומתוך הרחבה בכל יפיצו המעינות בסביבתם ובכל אה"ק עדי לגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6384.htm אגרות קודש חלק יז אגרת ו'שפד].}}, ובהתוועדות שנערכה למחרת לרגל 'חג הגאולה' של אדמו"ר הריי"צ, התייחס הרבי לחגיגה באופן פומבי ובירך שבית הכנסת יפרוץ בגשמיות וברוחניות, וממילא הדבר ישפיע על כל עניני כפר חב"ד ותבטל את כל המניעות וההפרעות שיש לתושביו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/index.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ח].}}. | ||
===מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה=== | ===מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה=== | ||
עם פתיחת בית הכנסת, התמנו קרסיק | עם פתיחת בית הכנסת, התמנו ר' אייזיק קרסיק ור' מענדל רסקין כגבאים, והוא הפך לבית הכנסת המרכזי של תושבי הכפר, מקום עריכת ההתוועדויות המרכזיות בחגים ובמועדים כולל ההתוועדויות השנתיות ב[[י"ט כסלו]] וה[[הקפות שניות|הקפות השניות]] המרכזיות במוצאי [[שמחת תורה]] בהן השתתפו ראשי המדינה אנשי הרוח ועמך בית ישראל{{הערה|עד להקמתו של בית מנחם שמפאת גודלו והתרבות האורחים והמשתתפים באירועים העבירו אליו את האירועים המרכזיים.}}, וכן למקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר, שהמשיכו להתפלל בבית הכנסת גם לאחר הקמתם של בתי כנסת נוספים, ואף לאחר הקמתו של 'בית מנחם', שהפך לבית התפילה המרכזי של תושבי הכפר. | ||
בית הכנסת שימש אף כמרכז קהילתי תוסס, בו ערכו רבים מהתושבים ומחסידי חב"ד בארץ את שמחותיהם, כגון בריתות מילה, בר מצוות, וחתונות. | בית הכנסת שימש אף כמרכז קהילתי תוסס, בו ערכו רבים מהתושבים ומחסידי חב"ד בארץ את שמחותיהם, כגון בריתות מילה, בר מצוות, וחתונות. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
ההתוועדות הקבועה מידי שבת בבית הכנסת, כשבראשה ישב בקביעות ר' [[שלום פלדמן]], הייתה לשם דבר ונכחו בה מידי שבת רבים שלא היו ממתפלליו הקבועים של בית הכנסת כמו גם תלמידי [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה]], ואף אורחים שהגיעו אליה במיוחד מחוץ ל[[כפר חב"ד]]. | ההתוועדות הקבועה מידי שבת בבית הכנסת, כשבראשה ישב בקביעות ר' [[שלום פלדמן]], הייתה לשם דבר ונכחו בה מידי שבת רבים שלא היו ממתפלליו הקבועים של בית הכנסת כמו גם תלמידי [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה]], ואף אורחים שהגיעו אליה במיוחד מחוץ ל[[כפר חב"ד]]. | ||
מדי [[שבת מברכים]] מתאספים בבית הכנסת מאות ילדים מכל רחבי [[כפר חב"ד]] לאמירת תהילים כפי הוראת רבותינו נשיאינו{{הערה| את הכינוס מנהל הרב משה אסולין, מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]]}}. | |||
===שיפוצים והרחבות=== | ===שיפוצים והרחבות=== | ||
בסוף שנות המ"מים, הורחב בית הכנסת בהתעסקותם של ר' שמואל (מוליק) ריבקין, ר' [[מרדכי ציבין]], ר' יצחק ריבקין ור' [[יוסף יצחק אהרונוב]], ונוספו לו שני חדרים נוספים. | בסוף שנות המ"מים, הורחב בית הכנסת בהתעסקותם של ר' [[שמואל ריבקין|שמואל (מוליק) ריבקין]], ר' [[מרדכי ציבין]], ר' [[יצחק ריבקין]] ור' [[יוסף יצחק אהרונוב]], ונוספו לו שני חדרים נוספים. | ||
בשנת [[תשע"ד]] עבר בית הכנסת שיפוץ מאסיבי בסיוע | בשנת [[תשע"ד]] עבר בית הכנסת שיפוץ מאסיבי בסיוע מספר תורמים, ובמהלך השיפוץ הוחלפו המחיצות, הריהוט, מערכת המיזוג, בימת הקריאה, ותקרת בית הכנסת, ובנוסף - הורחב בית הכנסת באמצעות סגירה המרפסת המקורה שהייתה בכניסה בחזית בית הכנסת, וכן נסלל כביש גישה חדש לנוחות המתפללים. | ||
==אישים בבית הכנסת== | ==אישים בבית הכנסת== | ||
*'''[[:קטגוריה:רבני כפר חב"ד|רבני כפר חב"ד]]''': הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] | *'''[[:קטגוריה:רבני כפר חב"ד|רבני כפר חב"ד]]''': הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] | ||
*'''גבאים''': ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]], ר' [[מנחם מענדל רסקין]], ר' יצחק ריבקין, ר' [[נחמן רייכמן]], ר' בערל קרסיק | *'''גבאים''': ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]], ר' [[מנחם מענדל רסקין]], ר' יצחק ריבקין, ר' [[נחמן רייכמן]], ר' [[דובער קרסיק|בערל קרסיק]], ר' [[שאול בייטש]], ר' [[מנחם מענדל בוסטומסקי]] | ||
*'''משפיעים''': ר' [[שלום פלדמן]], ר' [[יחזקאל שפרינגר]], ר' [[אברהם משה נפרסטק]], ר' [[מוניע שניאור]], ר' [[זאב רויטמן]] | |||
*'''משפיעים''': ר' [[שלום פלדמן]], ר' [[יחזקאל שפרינגר]], ר' [[אברהם משה נפרסטק]], ר' [[מוניע שניאור]], ר' [[ | *'''אישים נוספים''': ר’ [[דוד קוק]], ר' [[ברוך גופין]], הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], הרב [[ישבעם סגל]], ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]], ר' [[יהודה לייב וייסגלס]]. | ||
*'''אישים נוספים''': ר' [[ברוך גופין]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[ישבעם סגל]], ר' [[יוסף יצחק | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 45: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | [[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:38, 15 בנובמבר 2024
בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד הינו בית הכנסת הראשון שנבנה בכפר[1], ששימש במשך שנים רבות כבית התפילה העיקרי עבור התושבים ובו התקיימו האירועים המרכזיים של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ורבים מאירועי השמחה של בני הקהילה. לאחר הקמת בית הכנסת בית מנחם, ירד מעט בית הכנסת מגדולתו, אך הוא נותר בכינוי 'המרכזי', והוא משמש כמקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם הקמתו של כפר חב"ד בהוראת אדמו"ר הריי"צ על חורבותיו של כפר ערבי נטוש, היה צורך להכשיר בית תפילה ראוי שישמש את כלל התושבים.
בתחילה התפללו התושבים באופן עראי במבנה ישן שעמד במקום עליו נבנה לימים בית הכנסת 'בית מנחם', ובמקביל החלו חברי ועד כפר חב"ד לעסוק באיתור מקום ראוי והשגת מקורות מימון להקמת מבנה קבע של בית כנסת גדול ומפואר, כאשר במקביל היו צריכים התושבים וחברי הועד לעסוק בהקמת וארגון שאר עניני הכפר, דבר שהאט את קצב הפעולות בנוגע להקמת בית הכנסת.
מי שהיה מעורב באופן פעיל בהקמת וייסוד בית הכנסת, היה חבר הועד ר' יצחק אייזיק קרסיק ר' משה סגל ר' מענדל רסקין , יחד עם העסקן ר' פנחס אלטהויז שהשיג את התקציבים הממשלתיים לצורך הבניה.
מעמד הנחת אבן הפינה נערך בחודשי החורף של שנת תשי"ח, באירוע בו נכחו כל תושבי הכפר יחד עם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ונציגי תנועת מפא"י, כשהקהל עומד לאורך כל הטקס שנמשך כשעה, במהלכו נאמו המרא דאתרא הרב שניאור זלמן גרליק, ואנשי ציבור נוספים.
בניית בית הכנסת עצמו ארכה כחצי שנה בלבד, ובי"ב תמוז תשי"ח נערכה חנוכת הבית של בית הכנסת, כאשר הרבי משגר מברק ברכה מיוחד לרגל החגיגה, בו בירך את התושבים ש"בית הכנסת והמדרש ימלא תפקידו להעלות כל הענינים בגשמיות וברוחניות למעלה בסולם התפילה ולהמשיך כל הברכות למטה בסולם התורה הנגלה והחסידות, ומתוך הרחבה בכל יפיצו המעינות בסביבתם ובכל אה"ק עדי לגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב"[2], ובהתוועדות שנערכה למחרת לרגל 'חג הגאולה' של אדמו"ר הריי"צ, התייחס הרבי לחגיגה באופן פומבי ובירך שבית הכנסת יפרוץ בגשמיות וברוחניות, וממילא הדבר ישפיע על כל עניני כפר חב"ד ותבטל את כל המניעות וההפרעות שיש לתושביו[3].
מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם פתיחת בית הכנסת, התמנו ר' אייזיק קרסיק ור' מענדל רסקין כגבאים, והוא הפך לבית הכנסת המרכזי של תושבי הכפר, מקום עריכת ההתוועדויות המרכזיות בחגים ובמועדים כולל ההתוועדויות השנתיות בי"ט כסלו וההקפות השניות המרכזיות במוצאי שמחת תורה בהן השתתפו ראשי המדינה אנשי הרוח ועמך בית ישראל[4], וכן למקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר, שהמשיכו להתפלל בבית הכנסת גם לאחר הקמתם של בתי כנסת נוספים, ואף לאחר הקמתו של 'בית מנחם', שהפך לבית התפילה המרכזי של תושבי הכפר.
בית הכנסת שימש אף כמרכז קהילתי תוסס, בו ערכו רבים מהתושבים ומחסידי חב"ד בארץ את שמחותיהם, כגון בריתות מילה, בר מצוות, וחתונות.
כאשר הוקם התלמוד תורה 'אהלי תורה', נערכו הלימודים בתקופה הראשונה בבית הכנסת.
ההתוועדות הקבועה מידי שבת בבית הכנסת, כשבראשה ישב בקביעות ר' שלום פלדמן, הייתה לשם דבר ונכחו בה מידי שבת רבים שלא היו ממתפלליו הקבועים של בית הכנסת כמו גם תלמידי הישיבה, ואף אורחים שהגיעו אליה במיוחד מחוץ לכפר חב"ד.
מדי שבת מברכים מתאספים בבית הכנסת מאות ילדים מכל רחבי כפר חב"ד לאמירת תהילים כפי הוראת רבותינו נשיאינו[5].
שיפוצים והרחבות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסוף שנות המ"מים, הורחב בית הכנסת בהתעסקותם של ר' שמואל (מוליק) ריבקין, ר' מרדכי ציבין, ר' יצחק ריבקין ור' יוסף יצחק אהרונוב, ונוספו לו שני חדרים נוספים.
בשנת תשע"ד עבר בית הכנסת שיפוץ מאסיבי בסיוע מספר תורמים, ובמהלך השיפוץ הוחלפו המחיצות, הריהוט, מערכת המיזוג, בימת הקריאה, ותקרת בית הכנסת, ובנוסף - הורחב בית הכנסת באמצעות סגירה המרפסת המקורה שהייתה בכניסה בחזית בית הכנסת, וכן נסלל כביש גישה חדש לנוחות המתפללים.
אישים בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבני כפר חב"ד: הרב שניאור זלמן גרליק, הרב נחום טרבניק, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב מאיר אשכנזי
- גבאים: ר' יצחק אייזיק קרסיק, ר' מנחם מענדל רסקין, ר' יצחק ריבקין, ר' נחמן רייכמן, ר' בערל קרסיק, ר' שאול בייטש, ר' מנחם מענדל בוסטומסקי
- משפיעים: ר' שלום פלדמן, ר' יחזקאל שפרינגר, ר' אברהם משה נפרסטק, ר' מוניע שניאור, ר' זאב רויטמן
- אישים נוספים: ר’ דוד קוק, ר' ברוך גופין, הרב יצחק גינזבורג, הרב ישבעם סגל, ר' יוסף יצחק אהרונוב, ר' דוד פלדמן, ר' יהודה לייב וייסגלס.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאיר גולד, תמונות: ארכיון שמואל בן צבי, היה ונשאר: בית הכנסת המרכזי ● מיוחד - באתר שטורעם
- "בית-כנסת בשבוע" ● הפעם: 'המרכזי'
תשע"ד
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ אם כי לפני שבית הכנסת 'המרכזי' נבנה היו מתפללים במבנה נטוש במרכז הכפר, שעל חורבותיו נבנה מאוחר יותר בית הכנסת בית מנחם
- ↑ אגרות קודש חלק יז אגרת ו'שפד.
- ↑ שיחת י"ב תמוז תשי"ח.
- ↑ עד להקמתו של בית מנחם שמפאת גודלו והתרבות האורחים והמשתתפים באירועים העבירו אליו את האירועים המרכזיים.
- ↑ את הכינוס מנהל הרב משה אסולין, מחנך בתלמוד תורה אהלי תורה