מלאכת הוצאה מרשות לרשות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (חסיד ליובאוויטש העביר את הדף מלאכת הוצאה מרשות לרשות לשם הוצאה מרשות לרשות תוך דריסת הפניה)
(לא מדויק)
 
(9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מלאכת המוציא מרשות לרשות''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת|ל"ט המלאכות]] האסורות ב[[שבת]]. מלאכה זו נקראת גם 'טלטול'.
{{לעריכה|לא מוסבר כראוי, ללא מקורות, חסרים פרטים בסיסיים}}
'''מלאכת המוציא מרשות לרשות''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת|ל"ט המלאכות]] האסורות ב[[שבת]].


==האיסור==
==האיסור==
אסור להוציא בשבת דברים וחפצים מרשות אחת לשנייה. ובתוך ‘רשות היחיד’, אפילו היא בית גדול שיש בו חדרים רבים, מותר לטלטל חפצים ללא הגבלה, מפני שכל ‘רשות היחיד’ נחשבת לרשות אחת, והזזת החפצים בתוכה אינה נחשבת הוצאה מהרשות. אבל ב’רשות הרבים’ רשאי אדם לטלטל חפץ בתוך ד’ אמותיו בלבד, משום ש’רשות הרבים’ שייכת לכולם, וכיוון שכך, מותר לכל אדם להשתמש רק באותן ד’ אמות שהוא בתוכן.
אסור להוציא בשבת דברים וחפצים מרשות אחת לשנייה. ובתוך 'רשות היחיד', אפילו היא בית גדול שיש בו חדרים רבים, מותר לטלטל חפצים ללא הגבלה, מפני שכל 'רשות היחיד' נחשבת לרשות אחת, והזזת החפצים בתוכה אינה נחשבת הוצאה מהרשות. אבל ב'רשות הרבים' רשאי אדם לטלטל חפץ בתוך ד' אמותיו בלבד, משום ש'רשות הרבים' שייכת לכולם, וכיוון שכך, מותר לכל אדם להשתמש רק באותן ד' אמות שהוא בתוכן.
אם מקיפים את ‘רשות הרבים’ בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ’רשות היחיד’, ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן ‘כרמלית’, אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב’צורות הפתח’ בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ’רשות היחיד’ שמותר לטלטל בתוכה{{הערה|שבת, כט, ב}}.
אם מקיפים את 'רשות הרבים' בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ'רשות היחיד', ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן 'כרמלית', אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב'צורות הפתח' בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ'רשות היחיד' שמותר לטלטל בתוכה{{הערה|שבת, כט, ב}}.
 
==טלטול נר==
===טעם האיסור===
בגמרא {{הערה|שבת, מד א}} מצינו  שהאיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא משום מוקצה מחמת איסור. מבואר ב[[רש"י]] {{הערה|ד"ה חוץ מן הנר שהדליקו}}  ובגמרא {{הערה|שבת, קנז א}} שזה מוקצה מחמת איסור אסור.
 
===פסק ההלכה===
הגמרא {{הערה|שבת קנז א}} מביאה מחלוקת של [[רב אחא]] ו[[רבינא]]. לדעת אחד מהם הלכה לפי ר' שמעון אלא אם זה  מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת השני גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק במוקצה מחמת איסור ההלכה לא כמו ר' שמעון.


==טלטול מת==
==טלטול מת==
טלטול מת הוא איסור טלטול של אדם שמת, ואין בו רוח חיים. בנושא הטלטול של המת ישנה מחלוקת גדולה בין רב לשמואל. רב סובר שאסור, בגלל שזה טלטול מהצד , אך שמואל סובר שמותר (ע"י כך ששמים עליו ככר או תינוק)  
טלטול מת הוא איסור טלטול של אדם שמת, ואין בו רוח חיים. בנושא הטלטול של המת ישנה מחלוקת גדולה בין רב לשמואל. רב סובר שאסור, בגלל שזה טלטול מהצד , אך שמואל סובר שמותר (על ידי כך ששמים עליו ככר או תינוק)  


בגמרא מבואר שגם לרב מותר לטלטל את המת על ידי שיניח עליו ככר או תינוק.
בגמרא מבואר שגם לרב מותר לטלטל את המת על ידי שיניח עליו ככר או תינוק.


===היתר הטלטול===
===היתר הטלטול===
הריטב"א{{הערה|שבת, מג ב ד"ה איתמר}} אומר שמכיוון שהכיכר או התינוק עושה את המת טפל אליהם, מותר לטלטל על ידם.
הריטב"א{{הערה|שבת, מג ב ד"ה איתמר}} אומר שמכיוון שהכיכר או התינוק עושה את המת טפל אליהם, מותר לטלטל על ידם.  


ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, אמר רש"י{{הערה|קמב ב ד"ה אלא למת}} שהוא משום כבוד הבריות, והרמב"ם{{הערה|שבת כו כא}} אומר שהוא משום שאדם בהול על מתו.
ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, אמר רש"י{{הערה|קמב ב ד"ה אלא למת}} שהוא משום כבוד הבריות, והרמב"ם{{הערה|שבת כו כא}} אומר שהוא משום שאדם בהול על מתו.
==טלטול שברי כלים==
כלים שנשברו בשבת או בערב שבת, אסור לטלטלם בשבת.
===בתלמוד ובהלכה===
בגמרא{{הערה|שבת מב א}} כתוב שקוץ שנמצא ב[[רשות הרבים]] מותר להוליכו פחות פחות מארבע אמות.
כתב הראבי"ה{{הערה|שבת רב ד"ה המיחם}} שעל פי זה יש להתיר כל מידי שיש לחוש להיזקא, כגון מנורה התלויה במקום שיש חשש שתזיק, ואין לחוש לזה משום מוקצה. גם המרדכי{{הערה|כירה עט ד}} העתיק דברים אלו בשם הראבי"ה.
ובארחות חיים לוניל{{הערה|שבת שסא}} כתב בשם יש אומרים, ששברי כלים אף שאינם ראויים למלאכה כלל, אם הם במקום היזק כגון על השלחן או באמצע הבית, מותר לפנותן דומיא דקוץ בכרמלית, וכן הוא בכלבו{{הערה|לא ד"ה זה הכלל כל דבר}}.
===פסיקת ההלכה===
כל הפוסקים פסקו כדעת תנא קמא, שמותר לטלטל שברי כלים בין שנשברו בערב שבת ובין שנשברו בשבת אם זה ראוי למלאכה.
בירושלמי{{הערה|יז ה}} נשאלה שאלה למה כאן אסור לטלטל אלא אם כן ראוי למלאכה, אולם בהוצאה אדם חייב על הוצאת זכוכית אפילו אם זה לצורך מלאכה. הירושלמי עונה שצריך לחלק בין זכוכית עבה לזכוכית דקה. יש שסוברים שבהוצאה מדובר בדקה ולכן אפילו הוציא בשביל מלאכה חייב, אך במוקצה מדובר בזכוכית עבה.
==טלטול מן הצד==
טלטול מן הצד הוא האופן בו מותר לטלטל מוקצה בשבת, כאשר אינו מגביהו ומטלטלו טלטול גמור.
===צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה===
המשנה{{הערה|שבת כ ה}} אומרת שאם יש קש על גבי המטה ואדם רוצה לישן על זה, מותר לו לנענע את הקש בגופו אבל לא בידו, אלא אם כן היה הקש נועד להאכלת בהמה שאז אינו מוקצה ומותר.
ממשנה זו מוכיחה הגמרא{{הערה|שבת קמא א}} שטלטול מן הצד לא נקרא טלטול.
===פסיקת ההלכה===
השולחן ערוך{{הערה|אורח חיים שיא ח}} פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה. וכן כתב השו"ע להתיר לטלטל את המת אם צריך למקום המת כיון שלצורך דבר המותר הוא. ודבריו בזה הם על פי רבנו ירוחם{{הערה|כח א רלג ג}} והובאו דבריו בבית יוסף והסכים להם.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{לט מלאכות}}
{{לט מלאכות}}
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

גרסה אחרונה מ־17:17, 1 ביולי 2024

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא מוסבר כראוי, ללא מקורות, חסרים פרטים בסיסיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מלאכת המוציא מרשות לרשות היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת.

האיסור[עריכה | עריכת קוד מקור]

אסור להוציא בשבת דברים וחפצים מרשות אחת לשנייה. ובתוך 'רשות היחיד', אפילו היא בית גדול שיש בו חדרים רבים, מותר לטלטל חפצים ללא הגבלה, מפני שכל 'רשות היחיד' נחשבת לרשות אחת, והזזת החפצים בתוכה אינה נחשבת הוצאה מהרשות. אבל ב'רשות הרבים' רשאי אדם לטלטל חפץ בתוך ד' אמותיו בלבד, משום ש'רשות הרבים' שייכת לכולם, וכיוון שכך, מותר לכל אדם להשתמש רק באותן ד' אמות שהוא בתוכן. אם מקיפים את 'רשות הרבים' בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ'רשות היחיד', ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן 'כרמלית', אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב'צורות הפתח' בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ'רשות היחיד' שמותר לטלטל בתוכה[1].

טלטול מת[עריכה | עריכת קוד מקור]

טלטול מת הוא איסור טלטול של אדם שמת, ואין בו רוח חיים. בנושא הטלטול של המת ישנה מחלוקת גדולה בין רב לשמואל. רב סובר שאסור, בגלל שזה טלטול מהצד , אך שמואל סובר שמותר (על ידי כך ששמים עליו ככר או תינוק)

בגמרא מבואר שגם לרב מותר לטלטל את המת על ידי שיניח עליו ככר או תינוק.

היתר הטלטול[עריכה | עריכת קוד מקור]

הריטב"א[2] אומר שמכיוון שהכיכר או התינוק עושה את המת טפל אליהם, מותר לטלטל על ידם.

ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, אמר רש"י[3] שהוא משום כבוד הבריות, והרמב"ם[4] אומר שהוא משום שאדם בהול על מתו.

הערות שוליים

  1. שבת, כט, ב
  2. שבת, מג ב ד"ה איתמר
  3. קמב ב ד"ה אלא למת
  4. שבת כו כא