בגד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "שלחן ערוך" ב־"שולחן ערוך") |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
*בשעת הפשיטה והלבישה אין לגלות שלא לצורך מבשר האדם במקומות שנהוג לכסותם אפילו רגע אחד, ולכן החלפת בגדים וכדומה צריכה להעישות בכיסוי מלבד בבית המרחץ וכדומה. | *בשעת הפשיטה והלבישה אין לגלות שלא לצורך מבשר האדם במקומות שנהוג לכסותם אפילו רגע אחד, ולכן החלפת בגדים וכדומה צריכה להעישות בכיסוי מלבד בבית המרחץ וכדומה. | ||
* יש להקדים בלבישה תמיד את צד ימין ובדין זה אין חילוק בין כל אדם ל[[איטר]], ובקשירת הנעליים יקדים את צד שמאל, ובדין זה יש שכתבו שאיטר יד קושר בימין כל אדם{{הערה|[[משנה ברורה]] סעיף קטן ו' ונמשך בזה אחר הארצות חיים סעיף ד'}}, ויש שכתבו שאיטר יד קושר בשמאל כל אדם, אך איטר רגל יקשור בימין כל אדם{{הערה|בכור שור שבת סא. שהוא מקור הדברים של הארצות חיים דלעיל (ראה תורת חיים סופר סק"ג, שו"ת מנחת יצחק ח"י ס"א)}}. ובשאר בגדים שיש בהם קשירה יש שפסקו שקשירתם בשמאל{{הערה|משנה ברורה וארצות החיים שם}} ויש שפסקו שגם בהם יש לקשור בשמאל{{הערה| | * יש להקדים בלבישה תמיד את צד ימין ובדין זה אין חילוק בין כל אדם ל[[איטר]], ובקשירת הנעליים יקדים את צד שמאל, ובדין זה יש שכתבו שאיטר יד קושר בימין כל אדם{{הערה|[[משנה ברורה]] סעיף קטן ו' ונמשך בזה אחר הארצות חיים סעיף ד'}}, ויש שכתבו שאיטר יד קושר בשמאל כל אדם, אך איטר רגל יקשור בימין כל אדם{{הערה|בכור שור שבת סא. שהוא מקור הדברים של הארצות חיים דלעיל (ראה תורת חיים סופר סק"ג, שו"ת מנחת יצחק ח"י ס"א)}}. ובשאר בגדים שיש בהם קשירה יש שפסקו שקשירתם בשמאל{{הערה|משנה ברורה וארצות החיים שם}} ויש שפסקו שגם בהם יש לקשור בשמאל{{הערה|שולחן ערוך הרב סימן ב' סעיף ד', קיצור שולחן ערוך סימן ג' סעיף ד', סידור יעב"ץ, ערוך השלחן סעיף ז' מאסף לכל המחנות סעיף קטן ט"ו, לקוטי מהרי"ח סדר לבישת הבגדים ועוד. ומחלוקתם תלויה בשתי הטעמים שהביא הלבוש סימן ד' עיי"ש.}}. | ||
*אין ללבוש שתי בגדים כאחד מפני שזה מביא ל[[שכחה]]. ויש מחמירים{{הערה|שלחן הטהור סעיף א', מנחת אהרן כלל כ"ב סעיף קטן י"ב}} אף בפשיטה. ויש מחמירים אף בנעליים ויש מתירים{{הערה|ראה ערוך השלחן סעיף ו', מאסף לכל המחנות סקי"ב}}. | *אין ללבוש שתי בגדים כאחד מפני שזה מביא ל[[שכחה]]. ויש מחמירים{{הערה|שלחן הטהור סעיף א', מנחת אהרן כלל כ"ב סעיף קטן י"ב}} אף בפשיטה. ויש מחמירים אף בנעליים ויש מתירים{{הערה|ראה ערוך השלחן סעיף ו', מאסף לכל המחנות סקי"ב}}. | ||
*אין ללבוש בגד הפוך ועל תלמיד חכם להקפיד זאת ביותר. ויש מי שכתב שזהו רק בבגדים העליונים הנראים{{הערה|שו"ת אלף המגן סימן ג'}}, אך יש מי שכתב שראוי להקפיד גם בבגד פנימי{{הערה|סדר היום}}. | *אין ללבוש בגד הפוך ועל תלמיד חכם להקפיד זאת ביותר. ויש מי שכתב שזהו רק בבגדים העליונים הנראים{{הערה|שו"ת אלף המגן סימן ג'}}, אך יש מי שכתב שראוי להקפיד גם בבגד פנימי{{הערה|סדר היום}}. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בדרך אחרת מובא גם בספר [[לימודי אצילות]] ל[[מהר"י סרוג]]: "מה בין לבוש לקיפול? הקיפול היא כמו בגד [נ"י הוא הגם] שנתקפל בראשו [נ"י ונ"א לראש] ונשאר למטה שלם משא"כ בלבוש, והנה הקיפול הוא מה שלפעמים פשוט ולפעמי' מתקפל והוא בסוד אור ישר ואור חוזר". נמצא שהבגד הוא סוד קיפול [[עולם המלבוש]] תחתיתו לעליונו, ענין הנקרא בחסידות [[צמצום בבחינת מרובע]], שממנו שורש הצמצום השני שבבחינת עיגול, שהוא שורש הקליפות והרע. נמצא שהלבוש מורה על בחינה שכולה טוב. | בדרך אחרת מובא גם בספר [[לימודי אצילות]] ל[[מהר"י סרוג]]: "מה בין לבוש לקיפול? הקיפול היא כמו בגד [נ"י הוא הגם] שנתקפל בראשו [נ"י ונ"א לראש] ונשאר למטה שלם משא"כ בלבוש, והנה הקיפול הוא מה שלפעמים פשוט ולפעמי' מתקפל והוא בסוד אור ישר ואור חוזר". נמצא שהבגד הוא סוד קיפול [[עולם המלבוש]] תחתיתו לעליונו, ענין הנקרא בחסידות [[צמצום בבחינת מרובע]], שממנו שורש הצמצום השני שבבחינת עיגול, שהוא שורש הקליפות והרע. נמצא שהלבוש מורה על בחינה שכולה טוב. | ||
ענין זה מובא בכמה ספרי חסידות, כמו למשל בספר [[תולדות יעקב יוסף]]{{הערה|פרשת ויצא - אות ח}}: ובגד ללבוש, שיעשה מן בגד לבוש כנודע סוד חלוקא דרבנן {{הערה|וכן מובא בספר "ייטב לב" פרשת תולדות: וכבר כת[ו]ב בספרים כי הבגדים הגרועים נקראים בגד מטעם זה לשון בגידה, והחשובים נקראים לבוש. וכן מובא בערבי נחל פרשת יתרו}}. | ענין זה מובא בכמה ספרי חסידות, כמו למשל בספר [[תולדות יעקב יוסף]]{{הערה|פרשת ויצא - אות ח}}: ובגד ללבוש, שיעשה מן בגד לבוש כנודע סוד חלוקא דרבנן{{הערה|וכן מובא בספר "ייטב לב" פרשת תולדות: וכבר כת[ו]ב בספרים כי הבגדים הגרועים נקראים בגד מטעם זה לשון בגידה, והחשובים נקראים לבוש. וכן מובא בערבי נחל פרשת יתרו}}. | ||
==בהשתדלות לפרנסה== | ==בהשתדלות לפרנסה== | ||
גרסה אחרונה מ־23:57, 8 בספטמבר 2020
בגד הוא כיסוי חיצוני לגוף האדם, אותו לובש האדם על מנת לחמם את עצמו, ולהסתיר את גופו מעיני הבריות, בלשון החסידות משתמשים בעיקר במילה לבוש, אך בגד היא כינוי מיוחד ללבוש של בחינת המלכות[1] כי כינוי בגד מורה על לבוש המסתיר ומעלים בבחינת המלכות המעלמת ומסתרת, בניגוד ללבוש שכל מטרתו רק להביא את האור לידי גילוי.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלכות רבות נאמרו בדיני בגדים ומהם: צרעת הבגד, טומאת בגדים, בגדי כהונה, ועוד ועוד.
כמו כן, יש הלכות רבות באופן לבישת הבגדים ופשיטתם ומהם[2]:
- בשעת הפשיטה והלבישה אין לגלות שלא לצורך מבשר האדם במקומות שנהוג לכסותם אפילו רגע אחד, ולכן החלפת בגדים וכדומה צריכה להעישות בכיסוי מלבד בבית המרחץ וכדומה.
- יש להקדים בלבישה תמיד את צד ימין ובדין זה אין חילוק בין כל אדם לאיטר, ובקשירת הנעליים יקדים את צד שמאל, ובדין זה יש שכתבו שאיטר יד קושר בימין כל אדם[3], ויש שכתבו שאיטר יד קושר בשמאל כל אדם, אך איטר רגל יקשור בימין כל אדם[4]. ובשאר בגדים שיש בהם קשירה יש שפסקו שקשירתם בשמאל[5] ויש שפסקו שגם בהם יש לקשור בשמאל[6].
- אין ללבוש שתי בגדים כאחד מפני שזה מביא לשכחה. ויש מחמירים[7] אף בפשיטה. ויש מחמירים אף בנעליים ויש מתירים[8].
- אין ללבוש בגד הפוך ועל תלמיד חכם להקפיד זאת ביותר. ויש מי שכתב שזהו רק בבגדים העליונים הנראים[9], אך יש מי שכתב שראוי להקפיד גם בבגד פנימי[10].
החילוק בין בגד ללבוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות השתמשו רבות בבגדים כמשל ללבושים, אך מבואר כי ישנו חילוק בין בגד ללבוש. בחמדת ימים[11] כותב בשם האריז"ל בביאור החילוק:
ומורי ז"ל היה אומר כי סגולת צום התענית הזה ללובש בו שק ואפר, להפריד מעליו הבגדים הצואים בגד בוגדים, חלק הרע שבו כנודע מדברי הרב כי כל אדם כלול מטוב ורע. וכל אחד כלול מפרצוף שלם, והטוב נקרא "לבוש", וחלק הרע נקרא "בגד". והוא הסוד הנאמר "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו" מלשון "בגד בוגדים בגדו". שהפריד מעליו, אלא שהוצרך להמשיך אור דעתיקא קדישא כדי להפריד הבוגדים...
בדרך אחרת מובא גם בספר לימודי אצילות למהר"י סרוג: "מה בין לבוש לקיפול? הקיפול היא כמו בגד [נ"י הוא הגם] שנתקפל בראשו [נ"י ונ"א לראש] ונשאר למטה שלם משא"כ בלבוש, והנה הקיפול הוא מה שלפעמים פשוט ולפעמי' מתקפל והוא בסוד אור ישר ואור חוזר". נמצא שהבגד הוא סוד קיפול עולם המלבוש תחתיתו לעליונו, ענין הנקרא בחסידות צמצום בבחינת מרובע, שממנו שורש הצמצום השני שבבחינת עיגול, שהוא שורש הקליפות והרע. נמצא שהלבוש מורה על בחינה שכולה טוב.
ענין זה מובא בכמה ספרי חסידות, כמו למשל בספר תולדות יעקב יוסף[12]: ובגד ללבוש, שיעשה מן בגד לבוש כנודע סוד חלוקא דרבנן[13].
בהשתדלות לפרנסה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במצוות תגלחת מצורע בדרך מצוותיך, מבאר אדמור הצ"צ איך השפע הגשמי היורד לאדם מלמעלה לא מושפע מכמות ההשתדלות לפרנסה שאדם עושה פה למטה. ואם כך, הוא שואל, מדוע ציוותה התורה שצריך לעשות השתדלות לפרנסה? ועונה שיש בזה סוד גדול שהקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו להיות שותפים ולעזור לו להסתיר את זה שהשפע בא ישר מלמעלה, שעל ידי שאדם עובד לפרנסתו, ניתן יהיה לטעות ולחשוב שההשתדלות היא זו שהביאה את הכסף. וממשיל זאת לבגד שמכסה את הגוף. ומפרט: שכשם שאם הבגד קצר מדאי הוא לא מספיק לכסות ולחמם, כך אם ההשתדלות מועטת מדאי, האדם חסר. וכן כשם שאם הבגד ארוך מדאי , אפשר להכשל בו וליפול, כך גם אם אדם משתדל בפרנסה יותר מדאי.
הערות שוליים
- ↑ קהלת יעקב - ערך בג: בגד הוא השכינה שהוא לבוש מלכות של עולם
- ↑ הדינים דלקמן הינם משולחן ערוך סימן ב.
- ↑ משנה ברורה סעיף קטן ו' ונמשך בזה אחר הארצות חיים סעיף ד'
- ↑ בכור שור שבת סא. שהוא מקור הדברים של הארצות חיים דלעיל (ראה תורת חיים סופר סק"ג, שו"ת מנחת יצחק ח"י ס"א)
- ↑ משנה ברורה וארצות החיים שם
- ↑ שולחן ערוך הרב סימן ב' סעיף ד', קיצור שולחן ערוך סימן ג' סעיף ד', סידור יעב"ץ, ערוך השלחן סעיף ז' מאסף לכל המחנות סעיף קטן ט"ו, לקוטי מהרי"ח סדר לבישת הבגדים ועוד. ומחלוקתם תלויה בשתי הטעמים שהביא הלבוש סימן ד' עיי"ש.
- ↑ שלחן הטהור סעיף א', מנחת אהרן כלל כ"ב סעיף קטן י"ב
- ↑ ראה ערוך השלחן סעיף ו', מאסף לכל המחנות סקי"ב
- ↑ שו"ת אלף המגן סימן ג'
- ↑ סדר היום
- ↑ פורים פרק ב
- ↑ פרשת ויצא - אות ח
- ↑ וכן מובא בספר "ייטב לב" פרשת תולדות: וכבר כת[ו]ב בספרים כי הבגדים הגרועים נקראים בגד מטעם זה לשון בגידה, והחשובים נקראים לבוש. וכן מובא בערבי נחל פרשת יתרו