קונטרס אחרון - פרק ח': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''הנה לא טובה השמועה אשר שמעתי''' | |||
==מבוא== | |||
אגרת זו היא מכתב חריף ששלח רבינו הזקן לאנ"ש בעקבות ויכוח שהתעורר בין [[עבודת השם|העובדים]] שרצו להתפלל במתינות, לבין [[בעל הבית|ה'בעלי בתים']] שרצו למהר בתפילה. רבינו מוכיח על פניהם את בעלי הבתים המשלחים מעמוד התפילה את המתפללים במתינות, ואף קובע כי אם זמנם בידם מוטב שלא יבואו להתפלל בציבור, וגם כך יצאו ידי חובתם (על פי ההלכה, כמבואר כאן). | |||
== | ==גוף האגרת== | ||
{{פרק תניא|פרק=ח|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ח'}}}} | {{פרק תניא|פרק=ח|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ח'}}}} | ||
==סיכום | ==סיכום== | ||
[[אדמו"ר הזקן|הרבי]] מוכיח חסידים המזלזלים ב[[עבודת התפילה]] ומונעים את המאריכים מלהיות [[שליח ציבור|שליחי הציבור]], ומציין כמה עניינים בזה: | |||
==מושגים יסודיים | |||
* התפילה '''מאריכה''' את חיי האדם, והממהרים '''מקצרים''' את חיי המתפללים. | |||
* אנוס יוצא ידי חובת [[קדיש]], קדושה, ברכו ואפילו [[תפילה|תפילת עמידה]] - '''גם אם לא היה''' כלל [[בית כנסת|בבית הכנסת]]. | |||
* [[עבודת הגלות|בגלות]] '''עיקר''' העבודה (שמאריכה חיי האדם) היא התפילה (ולא התורה). | |||
* ב[[עבודת התפילה]] מקיים אדם את מצוות אהבת ה', שהיא '''מדאורייתא''', והיא '''הראשונה''' (והשורש) לכל מצוות העשה. | |||
* וכשמתגלה [[אהבת השם|אהבת ה']] [[נפש בהמית|בנפש הבהמית]] "[[עבודת הבירורים|מתבררים הניצוצות]]", והוא '''עיקר העבודה בדור האחרון.''' | |||
==מושגים יסודיים== | |||
*[[עבודת התפילה]] | |||
*[[עבודת הגלות]] | |||
*[[בעל הבית|בעלי בתים]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ז'|פרק ז']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ט'|פרק ט']]}} | {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ז'|פרק ז']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ט'|פרק ט']]}} | ||
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:27, 23 בינואר 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
הנה לא טובה השמועה אשר שמעתי
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אגרת זו היא מכתב חריף ששלח רבינו הזקן לאנ"ש בעקבות ויכוח שהתעורר בין העובדים שרצו להתפלל במתינות, לבין ה'בעלי בתים' שרצו למהר בתפילה. רבינו מוכיח על פניהם את בעלי הבתים המשלחים מעמוד התפילה את המתפללים במתינות, ואף קובע כי אם זמנם בידם מוטב שלא יבואו להתפלל בציבור, וגם כך יצאו ידי חובתם (על פי ההלכה, כמבואר כאן).
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק ח |
|---|
| הנה לא טובה השמועה שמעתי ותרגז בטני אשר עם ה' מעבירים מלפני התיבה האיש החפץ בחיים ואריכות ימים של כל אנ"ש שבמקדש מעט הזה של אנ"ש כמארז"ל שלשה דברים מאריכים ימיו של אדם ואחד מהם המאריך בתפילתו. ואף גם מי שהשעה דחוקה לו ביותר ואי אפשר לו בשום אופן להמתין עד אחר עניית קדושה של חזרת הש"ץ הזה הלא טוב טוב לו שלא לשמוע קדושה וברכו. מלירד לחייהם של החפצים בחיים ואונס רחמנא פטריה. והש"ץ מוציאו ידי חובתו אף שלא שמע כאילו שמע שהוא כעונה ממש וכדאיתא בגמרא גבי עם שבשדות דאניסי ויוצאים ידי חובת תפילת שמונה עשרה עצמה בחזרת הש"ץ כאלו שמעו ממש וגם קדושה וברכו בכלל. והנה זאת חקרנוה כן הוא אף גם בדורות הראשונים של חכמי המשנה והגמרא שהיתה תורתם קבע ועיקר עבודתם ולא תפילתם. ומכל שכן עתה הפעם בעקבות משיחא שאין תורתינו קבע מצוק העתים. ועיקר העבודה בעקבות משיחא היא התפלה כמו שכתב הרח"ו ז"ל בע"ח ופע"ח. מכל שכן וקל וחומר שראוי ונכון ליתן נפשינו ממש עליה והיא חובה של תורה ממש למביני מדע תועלת ההתבוננות ועומק הדעת קצת כל חד לפום שיעורא דיליה בסדור שבחו של מקום ברוך הוא בפסוקי דזמרה ושתי ברכות שלפני קריאת שמע יוצר ואהבה לעורר בהן האהבה המסותרת בלב כל ישראל לבא לבחינת גילוי בהתגלות הלב בשעת ק"ש עצמה שזאת היא מצות האהבה שבפסוק ואהבת כו' בכל לבבך כו' הנמנית ראשונה בתרי"ג מצות כמו שכתב הרמב"ם ז"ל שהיא מיסודי התורה ושרשה ומקור לכל רמ"ח מ"ע כי על אהבה המסתורת בלב כל ישראל בתולדתם וטבעם לא שייך ציווי כלל ודעת לנבון נקל כי כשהאהבה היא מסותרת היא עודינה בנפש האלקית לבדה וכשבאה לבחינת גילוי לנפש החיונית אזי היא התגלות הלב בחלל שמאלי מקום משכן נפש החיונית וזהו ענין בירור ניצוצות המוזכר שם בעץ חיים ופרי עץ חיים גבי תפלה שלכן היא עיקר העבודה בעקבות משיחא לברר ניצוצות כו' שהוא בחינת אתהפכא או אתכפיא של נפש החיונית לנפש האלקית כנודע כי הדם הוא הנפש כו' והדם מתחדש בכל יום מאוכלין ומשקין וגם מתפעל ונתקן ממלבושים ודירה כו'. משא"כ בדורות הראשונים שהיו נשמות האלקית גדולי הערך היה הבירור נעשה כרגע בקריאת שמע לבד וברכות שלפניה ופסוקי דזמרה בקצרה וכו' ודי למבין: |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מוכיח חסידים המזלזלים בעבודת התפילה ומונעים את המאריכים מלהיות שליחי הציבור, ומציין כמה עניינים בזה:
- התפילה מאריכה את חיי האדם, והממהרים מקצרים את חיי המתפללים.
- אנוס יוצא ידי חובת קדיש, קדושה, ברכו ואפילו תפילת עמידה - גם אם לא היה כלל בבית הכנסת.
- בגלות עיקר העבודה (שמאריכה חיי האדם) היא התפילה (ולא התורה).
- בעבודת התפילה מקיים אדם את מצוות אהבת ה', שהיא מדאורייתא, והיא הראשונה (והשורש) לכל מצוות העשה.
- וכשמתגלה אהבת ה' בנפש הבהמית "מתבררים הניצוצות", והוא עיקר העבודה בדור האחרון.
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: פרק ז' |
פרקי קונטרס אחרון | הבא: פרק ט' |