ישראל אברהם פורטוגל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←הקשר עם חב"ד) |
|||
| (36 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:האדמור מסקולען.jpg|ממוזער|האדמו"ר]] | [[קובץ:האדמור מסקולען.jpg|ממוזער|האדמו"ר]] | ||
[[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול עם בנו ישראל אברהם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] (משמאל) עם בנו הרב ישראל אברהם (מימין) - ה[[אדמו"ר]] השני מסקולען]] | [[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול עם בנו ישראל אברהם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] (משמאל) עם בנו הרב ישראל אברהם (מימין) - ה[[אדמו"ר]] השני מסקולען]] | ||
'''רבי ישראל אברהם פרטיגול'''{{הערה|מקור השם "פרטיגול" הוא מפני שהמשפחה מוצאה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ב[[רוסיה]].}} ([[י"ח בסיון]] [[תרפ"ג]] | '''רבי ישראל אברהם פרטיגול'''{{הערה|מקור השם "פרטיגול" הוא מפני שהמשפחה מוצאה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ב[[רוסיה]].}} ([[י"ח בסיון]] [[תרפ"ג]] – [[כ"ה אדר]] ב' [[תשע"ט]]) היה ה[[אדמו"ר]] השני מסקולען, בנו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מייסד חסידות סקולען וידיד [[חסידות חב"ד]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב פרטיגול נולד ב[[י"ח בסיון]] [[תרפ"ג]] לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול|אליעזר זוסיא]] ושיינא רחל פרטיגול. לאחר [[מלחמת העולם | הרב פרטיגול נולד ב[[י"ח בסיון]] [[תרפ"ג]] בסקולען לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול|אליעזר זוסיא]] ושיינא רחל פרטיגול. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] פעל יחד עם אביו להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביום [[א' בניסן]] שנת [[תשי"ט]] נכלא יחד עם אביו ופעילותם הופסקה. חמישה חודשים ישבו בכלא ובצינוק וסבלו [[יסורים]] קשים. [[הרבי]] פעל רבות להצלתם{{הערה|שם=חב"ד אינפו|[https://chabad.info/crown_heights/469138/ משלחת חב"דית בניחום אבלים בבית האדמו"ר מסקולען ע"ה] {{אינפו}}}}, ב[[יום שישי]] ערב [[שבת קודש]] 'נחמו' שנת תשי"ט הם שוחררו{{הערה|היה זה כשר' אליעזר זוסיא היה באמירת "הודו" שב[[תפילת המנחה]] של ערב שבת. כשאחז במילים "יוציאם מחושך וצלמות", נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו.}}, אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים. | ||
בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא הרב פורטיגול מכתבי אביו, הוא מתאר את המאסר: {{ציטוטון|וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש | בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא הרב פורטיגול מכתבי אביו, הוא מתאר את המאסר: {{ציטוטון|וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש ניצלנו ממוות לחיים}}. כעבור שנה, ביום [[א' בניסן]] שנת [[תש"כ]], יצא יחד עם אביו מרומניה והתיישב בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]], שם פתח אביו בית כנסת והמשיך בפעולותיו להצלת יהודי רומניה. | ||
ב[[כ"ה באדר ב']] [[תשע"ט]] לאחר מחלה ואישפוז ארוך מצבו הרפואי התדרדר והוא נפטר בגיל 95 כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים באותו עת. | ב[[כ"ה באדר ב']] [[תשע"ט]] לאחר מחלה ואישפוז ארוך מצבו הרפואי התדרדר והוא נפטר בגיל 95 כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים באותו עת. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|תוכן= | |תוכן=בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[רוסיה|מדינה ההיא]].}} | ||
מידי שנה | מידי שנה שלח הרב פרטיגול את הרב ירחמיאל זלצר, נציגו לחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[קראון הייטס]]. מדברי הרב זלצר בסיומי [[משנה תורה לרמב"ם|הרמב"ם]] בשם רבו האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול מסקולען (בשנים [[תש"נ]] עד [[תשנ"ד]]): | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|תוכן=יזכה הרבי מליובאוויטש להנהיג את העולם עד ביאת [[משיח צדקנו]] במהרה בימינו אמן.. הנני מסיים במילוי שליחותי מאת אדמו"ר | |תוכן=יזכה הרבי מליובאוויטש להנהיג את העולם עד ביאת [[משיח צדקנו]] במהרה בימינו אמן.. הנני מסיים במילוי שליחותי מאת אדמו"ר מסקולען שליט"א שביקשני למסור את ברכתו, שכל מעשיה של ליובאוויטש ל[[תורה]] ו[[יהדות]] יהיו בהצלחה רבה, ברכה מיוחדת לכבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א שיזכה בתוך כלל ישראל ללכת לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. "האדמו"ר מסקולען שליט"א בקשני למסור את ברכתו: ברוכים יהיו כל לומדי [[משנה תורה לרמב"ם|הרמב"ם]] די בכל אתר ואתר, וברוך יהיה האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א שיתרפא ברפואה שלימה, ויזכה להוביל את כלל ישראל לגאולה שלימה. | ||
}} | }} | ||
בשנים [[תשע"א]] ו[[תשע"ט]], במהלך ביקוריו ב[[מולדובה]], ביקר ב[[מוסדות חב"ד]] בעיר הבירה [[קישינב]] ו[[התוועדות|התוועד]] עם ידיד נעוריו [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של מולדובה הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - שיחדיו למדו ופעלו להצלת יהודים ברומניה הקומניסטית. בהתוועדות העלו זכרונות מהתקופה ההיא{{הערה|[https://chabad.info/news/467479/ היו ימים • הקשר המיוחד של הרב אבלסקי עם האדמו"ר מסקולען {{אינפו}}}} | |||
ב[[אייר]] [[תשע"ב]] קיבל לביקור מספר רבנים חב"דיים במעונו והזמינם לכנס אחדות העוסק בנזקי האינטרנט, מלבד ההזמנה הוא שוחח עימם על קשריו עם הרבי{{הערה|{{קישור חבד און ליין|68626|האדמו"ר מסקולען קרא לחב"ד להשתתף בכנס נגד האינטרנט||ט"ז אייר תשע"ב}}}}. | |||
לאחר פטירתו משלחת חב"דית שמנתה את הרבנים [[יוסף ישעיה ברוין]], [[יהודה לייב גרונר]], [[חנינא שפערלין]], [[אליהו סלווין]], ו[[שמואל קראוס]] [[ניחום אבלים|ניחמה את בניו]]{{הערה|שם=חב"ד אינפו}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[רבי אליעזר זוסיא פרטיגול]] | *[[רבי אליעזר זוסיא פרטיגול]] | ||
==קישורים | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 67-75 | |||
* שיח שרפי קודש ע' 257-259 | |||
* בסוד שיח ע' 295-300 | |||
* {{כפר| מנדי קורטס | '''סקולען פינת ליובאוויטש'''| מוסף 'אורחים' 2081|20| חג הסוכות תשפ"ה. }} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://chabad.info/news/467479/ היו ימים • הקשר המיוחד של הרב אבלסקי עם האדמו"ר מסקולען] {{אינפו}}, כ"ו אדר ב' [[תשע"ט]] | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61878 ביקורו של האדמו"ר מסקולען בחב"ד ליובאוויטש במולדובה]{{תמונה}} - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61878 ביקורו של האדמו"ר מסקולען בחב"ד ליובאוויטש במולדובה]{{תמונה}} - {{אינפו}} | ||
*[https://col.org.il/news/164732 קשרי חב"ד ליובאוויטש עם החצר החסידית לבית סקולען{{COL}}] | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]]|רשימה=אדמו"רי [[סקולן]]|שנה=[[תרפ"ג]] - [[תשע"ט]]|הבא= האדמו"ר רבי [[ישעיה יעקב פורטוגל]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פרטיגול, ישראל אברהם}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי סקולען]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:13, 28 באוקטובר 2024
רבי ישראל אברהם פרטיגול[1] (י"ח בסיון תרפ"ג – כ"ה אדר ב' תשע"ט) היה האדמו"ר השני מסקולען, בנו של רבי אליעזר זוסיא פרטיגול מייסד חסידות סקולען וידיד חסידות חב"ד.
תולדות חייםעריכה
הרב פרטיגול נולד בי"ח בסיון תרפ"ג בסקולען לרבי אליעזר זוסיא ושיינא רחל פרטיגול. לאחר מלחמת העולם השנייה פעל יחד עם אביו להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביום א' בניסן שנת תשי"ט נכלא יחד עם אביו ופעילותם הופסקה. חמישה חודשים ישבו בכלא ובצינוק וסבלו יסורים קשים. הרבי פעל רבות להצלתם[2], ביום שישי ערב שבת קודש 'נחמו' שנת תשי"ט הם שוחררו[3], אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים.
בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא הרב פורטיגול מכתבי אביו, הוא מתאר את המאסר: "וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש ניצלנו ממוות לחיים". כעבור שנה, ביום א' בניסן שנת תש"כ, יצא יחד עם אביו מרומניה והתיישב בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק, שם פתח אביו בית כנסת והמשיך בפעולותיו להצלת יהודי רומניה.
בכ"ה באדר ב' תשע"ט לאחר מחלה ואישפוז ארוך מצבו הרפואי התדרדר והוא נפטר בגיל 95 כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים באותו עת.
קשריו עם חב"דעריכה
בשנת תשמ"ח הגיע רבי ישראל אברהם לנחם את הרבי על פטירת רעייתו, מרת חיה מושקא שניאורסון. הם שוחחו בעניין מה שנאמר "ואל עפר תשוב"[4] במהלך הביקור אמר לו הרבי:
בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין ליובאוויטש וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא.
מידי שנה שלח הרב פרטיגול את הרב ירחמיאל זלצר, נציגו לחגיגת סיום הרמב"ם בקראון הייטס. מדברי הרב זלצר בסיומי הרמב"ם בשם רבו האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול מסקולען (בשנים תש"נ עד תשנ"ד):
יזכה הרבי מליובאוויטש להנהיג את העולם עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.. הנני מסיים במילוי שליחותי מאת אדמו"ר מסקולען שליט"א שביקשני למסור את ברכתו, שכל מעשיה של ליובאוויטש לתורה ויהדות יהיו בהצלחה רבה, ברכה מיוחדת לכבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א שיזכה בתוך כלל ישראל ללכת לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. "האדמו"ר מסקולען שליט"א בקשני למסור את ברכתו: ברוכים יהיו כל לומדי הרמב"ם די בכל אתר ואתר, וברוך יהיה האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א שיתרפא ברפואה שלימה, ויזכה להוביל את כלל ישראל לגאולה שלימה.
בשנים תשע"א ותשע"ט, במהלך ביקוריו במולדובה, ביקר במוסדות חב"ד בעיר הבירה קישינב והתוועד עם ידיד נעוריו שליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה הרב זלמן טוביה אבלסקי - שיחדיו למדו ופעלו להצלת יהודים ברומניה הקומניסטית. בהתוועדות העלו זכרונות מהתקופה ההיא[5]
באייר תשע"ב קיבל לביקור מספר רבנים חב"דיים במעונו והזמינם לכנס אחדות העוסק בנזקי האינטרנט, מלבד ההזמנה הוא שוחח עימם על קשריו עם הרבי[6].
לאחר פטירתו משלחת חב"דית שמנתה את הרבנים יוסף ישעיה ברוין, יהודה לייב גרונר, חנינא שפערלין, אליהו סלווין, ושמואל קראוס ניחמה את בניו[2].
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 67-75
- שיח שרפי קודש ע' 257-259
- בסוד שיח ע' 295-300
- מנדי קורטס , ' סקולען פינת ליובאוויטש', שבועון כפר חב"ד, גיליון מוסף 'אורחים' 2081 עמוד 20 (חג הסוכות תשפ"ה.)
קישורים חיצונייםעריכה
- ביקורו של האדמו"ר מסקולען בחב"ד ליובאוויטש במולדובה
- 
- קשרי חב"ד ליובאוויטש עם החצר החסידית לבית סקולען
| הקודם: האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פרטיגול |
אדמו"רי סקולן תרפ"ג - תשע"ט |
הבא: האדמו"ר רבי ישעיה יעקב פורטוגל |
הערות שוליים
- ↑ מקור השם "פרטיגול" הוא מפני שהמשפחה מוצאה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ברוסיה.
- ↑ 2.0 2.1 משלחת חב"דית בניחום אבלים בבית האדמו"ר מסקולען ע"ה
- ↑ היה זה כשר' אליעזר זוסיא היה באמירת "הודו" שבתפילת המנחה של ערב שבת. כשאחז במילים "יוציאם מחושך וצלמות", נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו.
- ↑ בנושא "ואל עפר תשוב" אמר הרבי: "בהכרח לומר שהמעבר ד"ואל עפר תשוב", אינו אלא כדי שעל ידי זה יתוסף עוד יותר בקיום המצוות, שהרי לאחר תחיית המתים יהיה קיום המצוות בתכלית השלימות, כמצות רצונך. אמנם בימים אלו יוצאים ידי חובת "ואל עפר תשוב" באופן ד"נשמות בגופים" - על ידי עבודת הביטול דונפשי כעפר לכל תהיה"."
- ↑ [https://chabad.info/news/467479/ היו ימים • הקשר המיוחד של הרב אבלסקי עם האדמו"ר מסקולען
- ↑ האדמו"ר מסקולען קרא לחב"ד להשתתף בכנס נגד האינטרנט - באתר ט"ז אייר תשע"ב