דוד משה ליברמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:55, 28 באוקטובר 2024

הרב דוד משה ליברמן
הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי
לידה	כ"א בניסן ה'תרפ"ה
	קלן גרמניה
פטירה	כ"ה שבט ה'תשפ"ב
	אנטוורפן
תחומי עיסוק	רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.

הרב דוד משה ליברמן (כ"א בניסן ה'תרפ"ה – כ"ה בשבט ה'תשפ"ב) היה משלוחי הרבי הריי"צ והרבי כרב בית הכנסת בני ראובן בשיקגו, ולאחר מכן רב וגאב"ד קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן שבבלגיה וממייסדי מרכז רבני אירופה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום שביעי של פסח כ"א ניסן תרפ"ה בקלן שבגרמניה לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה^[1]

בהיותו כבן שנה עברה משפחתו לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת תרצ"ה בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב אפרים וולף ואביו הרב בנימין).

במהלך מלחמת עולם השנייה ברחה משפחתו לצרפת. אביו היה באותה תקופה באנגליה, ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח לארצות הברית. בשנת תש"ב הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון שבמרסיי.

באדר תש"ו הגיע לארצות הברית שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' שלמה קרליבך ואחיו הרב אליהו חיים קרליבך, איתם שמר קשר כל השנים ^[^{דרוש מקור]}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב יצחק הוטנר. מאוחר יותר עבר ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770.

הוא נכנס לראשונה ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ לקראת פסח תש"ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".

כאשר שאל את אדמו"ר הריי"צ על לימודי אנגלית, הוא ענה לו שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער". בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה בכ' כסלו תש"י.

בטבת תשי"א נשא את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב יהודה חיטריק. לו כתב הרבי בי' באייר תש"י:

בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.

— התוועדות – ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ה א, תשפ"ג, ע' [236]

רבנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ט נתמנה על ידי אדמו"ר מהוריי"צ לרב בית הכנסת בני ראובן שיקגו. לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ התקשר מיד להרבי. קיבל סמיכה מהרב משה פיינשטיין. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל"ידין ידין", אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב ישראל גוטסמן.

משנת תשט"ו שימש כרב בקהילת "אור חדש" בשיקגו, עד לשנת תשכ"ו. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.

בשנת תש"מ, לאחר פטירתו של הרב הלל מדליה, אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן (מכ"ז בטבת תשכ"ה עד לפטירתו ביום כיפור תשל"ח), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.

בשנת תש"ס ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלמה דובער פנחס לאזאר והרב עזריאל חייקין, את 'מרכז רבני אירופה'.

בט"ו באייר תשע"א קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.^[2].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.

בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.

ביום רביעי כ"ה שבט תשפ"ב, לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך "שהכל" עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96^[3].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' יהודה חיטריק. נפטרה בכ"ה שבט תשע"ג^[4].
בנו - הרב צמח מנחם מענדל ליברמן, רב קהילת חב"ד והשליח ראשי של הרבי לאשקלון.
חתנו - הרב יוסף יצחק חיטריק, משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל סמינר בית חנה בצפת.
חתנו - הרב אריה לייב קפלן, משלוחי הרבי לארץ הקודש ומייסד קהילת חב"ד בצפת.
בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד לונדון), אנגליה.
חתנו - הרב שלמה וילהלם, שליח הרבי ורב ראשי לז'יטומיר ומערב אוקראינה.
חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטרליה
חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל, בלגיה

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאור של בלגיה, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 42
אברהם רייניץ, שבועון בית משיח מס' 1303 עמוד 14-20.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה
בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל
"הוא ראה את הרבי ריי"צ, חלוש, כשהגיע לארה"ב, וקיבל החלטה", חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי'

הערות שוליים

↑ דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.
↑ בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד - תמונות מהמעמד
↑ אנטוורפן, בלגיה: הראב"ד הרב דוד משה ליברמן ע"ה .
↑ ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101

[1] דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.

[2] בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד - תמונות מהמעמד

[3] אנטוורפן, בלגיה: הראב"ד הרב דוד משה ליברמן ע"ה .

[4] ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:דוד משה ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי "[[מרכז רבני אירופה]]" ב[[בריסל]]]]
+{{דמות
-הרב '''דוד משה ליברמן''' הוא [[רב]] ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].
+|שם=הרב דוד משה ליברמן
+|תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png
+|תיאור=הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי
+|תאריך לידה=[[כ"א בניסן]] ה'[[תרפ"ה]]
+|תאריך פטירה=[[כ"ה שבט]] ה'[[תשפ"ב]]
+|מקום לידה=קלן גרמניה
+|מקום פטירה=אנטוורפן
+|תחומי עיסוק=[[רב]] ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].
+}}
+הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ"א בניסן]] [[ה'תרפ"ה]] – [[כ"ה בשבט]] [[ה'תשפ"ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] וגאב"ד קהילת "שומרי הדת" ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].
-==קורות חייו==
-הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח כ"א ניסן [[תרפ"ה]] בקלן שב[[גרמניה]]. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה.
-הוריו היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד').<ref>הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.</ref>
+==תולדות חיים==
+===צעירותו===
+נולד ביום שביעי של פסח [[כ"א ניסן]] [[תרפ"ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}
-כשהיה בן שנה זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ"ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]]{{הערת שוליים|יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת ב[[שואה]].}}, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטווערפען, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]).
+בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ"ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]] בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).
-עם פריצתה של [[מלחמת העולם השניה]] ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו ל[[צרפת]]. אביו הצליח לברוח לאנגליה. בשנת [[תש"ב]] רצחו את אמו, שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח ל[[ארה"ב]]. רבי דוד משה נשאר ב[[צרפת]] שם נלקח לבית היתומים של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]].
+במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש"ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.
-ב[[אדר]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]] שם התקבל בישיבה בלייקווד, ומאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].
+ב[[אדר]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].
-ב[[תש"ט]] קיבל [[סמיכה]]. לאחר מכן נשלח על ידי [[כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ]] לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'. שנה לאחמ"כ [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. משנת [[תשט"ו]] שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד ל[[תשכ"ו]], אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.
+הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] לקראת [[פסח]] תש"ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".
+כאשר שאל את אדמו"ר הריי"צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער". בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש"י]].
+ב[[טבת]] [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש"י]]:
+{{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ה''' א], תשפ"ג, ע' [236]}}
+[[קובץ:הרב דוד משה ליברמן.png|שמאל|ממוזער|200px|]]
-. בגיל עשר למדתי בהיידע אצל "א טעלזער ראש ישיבה". חמש שנים למדתי בישיבה. פגשתי שם את ר' אפרים וולף וגם את אביו שאז כבר היגרו מגרמניה להולנד. במלחמה הגעתי עם אימא לצרפת למחנה ריכוז (לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל). אימא נשלחה לאושוויץ (הצרפתים שלחו אותם – כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, הצרפתים שתפו פעולה ושלחו יהודים למחנות. אחרי הכיבוש, כבר לא שלחו יהודים). אבא היה באנגליה בתקופת המלחמה. אחרי חצי שנה, ברחתי מהמחנה לדוד שלי, אח אימי שגר בצרפת. שמעתי שיש ישיבה במרסיי וכך הגעתי לר' זלמן ש"ס. הייתי כל הזמן צמוד אליו, יותר מהאחרים. הוא חייב אותנו ללמוד חסידות למרות שלא רצינו, זה היה בשבילנו דבר חדש. היה שם א' רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות, הוא נשלח אז יחד עם 23 חבר'ה למחנות.
+===רבנותו===
+בשנת [[תש"ט]] נתמנה על ידי אדמו"ר מהוריי"צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל"ידין ידין", אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב [[ישראל גוטסמן]].
-לילה קודם הייתי איתם באותו מקום היכן שתפסו אותם (20 חבר'ה עם 3-4 מבוגרים). היינו בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח לחדר של ר"ז. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו ור"ז מסיח את דעתם מאתנו. הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו. לאן שר"ז הלך הוא לקח את הספרייה אתו, הייתה לו ספרייה גדולה, כך היו לנו ספרים. נסענו הרבה. פעמים רבות בדרך עצרו אותנו הצרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה. ובניסים, הגרמנים – שגם היו בדרכים – לא עצרו אותנו. הגעתי לניו יורק בתש"ו לפני פסח. נכנסתי לרבי הקודם למסור לו ד"ש מר"ז, אמר שכבר שמע ד"ש... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). סיפרתי שאני נוסע ללייקווד, וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'. למעשה הייתי בפסח עם אחי אצל ר' יצחק הוטנר. בלייקווד היו 35 בחורים, בערך כך ב-770 – אולי ב-770 קצת יותר. בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי א.ק. שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם ש.ק. – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'. הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו א.ח. לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי לא.ק. שאני עוזב ולא ענה לי. זלמן ש"ס סיפר לי שאמר לו הרבי הקודם שהפנים שלי נחקקו אצלו. פעם כתבתי שאני רוצה ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". כתב שאעשה זאת "בשביל לקרב את הנוער". המכתב אצל בני. בתקופה שלמדתי ב-770 כמה פעמים הרבי זי"ע נכנס ל'זאל' ודיברתי אתו בלימוד. אני זוכר פעם אחת ששוחחנו על הרמב"ם שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. ופקפקתי בפניו על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם סבר בתוקף שזה מהרמב"ם. בתש"ט נקראתי ליחידות (מן הסתם ע"י רמ"ל) ואמר לי לנסוע לשיקאגו ל"בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י). זה היה מתאים מבחינת "פאליטיק". כי היה שם ר"ז, וכל מי שהגיע לשם היה הוא "בולע אותו". לי, בגלל קרבתי, לא יכול היה לעשות זאת... הייתי כותב משם מכתבים לרבי וגם לחברים. היחיד שהחזיר לי תמיד תשובה, היה הרבי, ואם לא החזיר, הייתה סיבה... כמה שנים קודם כבר נשלחו בחורים לכל ארה"ב לפתוח ישיבות וכך הצילו את היהדות וכו'. שמעתי מתלמיד של מנדלוביץ ששמע את רבו מתבטא "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". ואז פתחו את "תורה ומסורה". חמש פעמים הייתי ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. פעם (האחרונה) הייתה לי יחידות שדיבר מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה. בי' שבט הגענו ללווי' (פעם ראשונה שנסעתי במטוס). מיד נכנסתי לרבי זי"ע להיפרד, לשאול משהו, בכלל היה עונה בפשטות לכל השאלות. קיבלתי "יורה יורה" מרמ"פ. כמה פעמים עורר אותי הרבי זי"ע לקבל גם "ידין ידין" ולא עשיתי. פעם התבטא "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן". וזה אמת. אבל קיבלתי "יורה יורה ידין ידין" מגוטסמן. הרבי הסכים שאסע לאנטוורפן.
+משנת [[תשט"ו]] שימש כרב בקהילת "אור חדש" ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ"ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.
+בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.
+בשנת [[תש"ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.
+ב[[ט"ו באייר]] [[תשע"א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61569 בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.
+===פטירתו===
+בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.
-בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל ב[[אהבה]] לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.
+בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.
-בשנת [[תש"ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.
+ביום רביעי [[כ"ה שבט]] [[תשפ"ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך "שהכל" עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב"ד הרב דוד משה ליברמן ע"ה] {{אינפו}}.}}.
-ב[[ט"ו באייר]] [[תשע"א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61569 בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.
 ==משפחתו==
-* חותנו - הרב החסיד [[יהודה חיטריק]].
+* רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ"ה שבט]] [[תשע"ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.
-* בנו - הרב מנחם מענדל ליברמן,רב קהילת חב"ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].
+* בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב"ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].
-* חתנו -הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].
+* חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].
 * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב"ד בצפת.
 * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].
 * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].
-* חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטראליע
+* חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]]
-* חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל
+* חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]]
-==קישורים חיצוניים==
+==לקריאה נוספת==
+*'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 42
+*אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20.
+==קישורים חיצוניים==
 * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}}
-* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" ב[[בריסל]]]] {{אינפו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל] {{אינפו}}
+*'''[https://col.org.il/news/136328 "הוא ראה את הרבי ריי"צ, חלוש, כשהגיע לארה"ב, וקיבל החלטה"]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליברמן דוד משה]]
+{{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
+[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
+[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
+[[קטגוריה:אישים בבלגיה]]
+[[קטגוריה:אישים בשיקגו]]