המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, הרחבה, תמונה) |
|||
| (50 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:יום טוב של ראש השנה - תרס''ו.jpg|ממוזער|250px|דף השער של 'המשך תרס"ו']] | ||
[[קובץ:המשך תרס"ו הוצאת תשפ"ד.jpeg|ממוזער|250px|'המשך תרס"ו' - הוצאת [[תשפ"ד]]]] | |||
'''יום טוב של ראש השנה תרס"ו''' ('''[[המשך]] ס"ו'''; '''סָמֵ"ך וָא"ו''') הוא 'המשך' של שישים וששה [[מאמר|מאמרי חסידות]], שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות [[תרס"ו]], [[תרס"ז]] וראשית שנת [[תרס"ח]]. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב"ד, והוא הנלמד ביותר בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש. | '''יום טוב של ראש השנה תרס"ו''' ('''[[המשך]] ס"ו'''; '''סָמֵ"ך וָא"ו''') הוא 'המשך' של שישים וששה [[מאמר|מאמרי חסידות]], שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות [[תרס"ו]], [[תרס"ז]] וראשית שנת [[תרס"ח]]. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב"ד, והוא הנלמד ביותר בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש. | ||
== מדברי הרבי אודות ההמשך == | == מדברי הרבי אודות ההמשך == | ||
[[קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|[[הרבי הרש"ב]]]] | [[קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי הרש"ב]]]] | ||
[[הרבי]] אמר אודות ה'המשך': | [[הרבי]] אמר אודות ה'המשך': | ||
{{ציטוט|תוכן=במאמריו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר בהם באים ענייני החסידות בביאור יותר רחב ובהבנה והשגה שכלית יותר, מכמו שהם (בגלוי - גם לאנשים כערכנו) במאמרי רבותינו שקדמו . . מבין מאמריו גופא דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו. כי כל מעלות הנ"ל, בהן נשתבחו מאמריו, ישנן במדה מרובה ומיוחדת בהמשך זה. | {{ציטוט|תוכן=במאמריו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר בהם באים ענייני החסידות בביאור יותר רחב ובהבנה והשגה שכלית יותר, מכמו שהם (בגלוי - גם לאנשים כערכנו) במאמרי רבותינו שקדמו . . מבין מאמריו גופא דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו. כי כל מעלות הנ"ל, בהן נשתבחו מאמריו, ישנן במדה מרובה ומיוחדת בהמשך זה. | ||
ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של "חכמה זו" לגאולה העתידה.|מקור=אחרון של פסח | ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של "חכמה זו" לגאולה העתידה.|מקור=משיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ל]] ([[לקוטי שיחות]] ח"ז ע' 206). נדפס גם בהוספות להמשך (קה"ת, תשפ"ד) ע' תתז ואילך.|אנגלית=|מרכאות=כן}} | ||
== רעיונות מרכזיים בספר == | == רעיונות מרכזיים בספר == | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב"ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות [[ידיעת ה']], שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך [[הרבי הרש"ב]] מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב"ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי. | בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב"ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות [[ידיעת ה']], שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך [[הרבי הרש"ב]] מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב"ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי. | ||
לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר [[אדמו"ר הזקן|רבינו ז"ל]] על זה "אויף א תאווה איז קיין קשיא" (באידיש: על תאווה אין להקשות קושיות), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא" | לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר [[אדמו"ר הזקן|רבינו ז"ל]] על זה "אויף א תאווה איז קיין קשיא" (באידיש: על תאווה אין להקשות קושיות), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא"{{הערה|המשך תרס"ו ע' ח.}}. | ||
==== התהוות 'יש מאין' ==== | ==== התהוות 'יש מאין' ==== | ||
המקובלים הראשונים ([[הרמ"ק]], [[ | המקובלים הראשונים ([[הרמ"ק]], [[מנחם עזריה מפאנו|הרמ"ע]] ו[[האר"י]]) דנו בביאור השם [[אור אין סוף]], שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ"ק היא שדרגה זו היא [[עצמות]] הבורא, דעת הרמ"ע היא שזהו הרצון, דעת האר"י ז"ל היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ"ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאם הקב"ה עצמו הוא בבחינת מקור לעולמות, אי אפשר לומר "לא שניתי", הן מצד עצם ההתהוות והן מצד הרצון להתהוות. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא [[אין ואפס]] לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור). | ||
== מבנה | == מבנה ההמשך == | ||
ההמשך מורכב משישים ואחד [[מאמר]]ים שנאמרו על סדר השנה. המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן [[הגהה|הגהות]] מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש'{{הערה|המשך תרס"ו ע' תקלז.}}, והוא לא נאמר בעל פה. | |||
על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך [[הרבי]] הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק" | על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך [[הרבי]] הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק"{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ב כרך ד', ע' 2060 ואילך.}}. | ||
המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת [[אוצר החסידים]]). | המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת [[אוצר החסידים]]). | ||
== מהדורות | == מהדורות הספר == | ||
מעת אמירת המאמרים למדו במאמרים אלו מתוך העתקות [[כת"י]] או כתובים במכונת-כתיבה. לראשונה הספר נדפס בשנת [[תשל"א]] על ידי הוצאת [[קה"ת]], בהוראה ישירה מ[[הרבי]]. | |||
* | * מהדורה ראשונה - קה"ת, ברוקלין, תשל"א. | ||
* | |||
* שערי עיונים בדא"ח, | הספר בא לראשונה בדפוס, עם השוואה לכת"י ר' שמואל הסופר. בסוף הספר נוסף שיחה מוגהת מכ"ק אדמו"ר שליט"א מאחש"פ תש"ל{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ז ע' 206, וכן בהוספות להמשך (קה"ת, תשפ"ד) ע' תתז ואילך.}}. | ||
* שיעורים בחסידות, מאת הרב [[זלמן גופין]] (משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) | * מהדורה שניה - [[קה"ת]], ברוקלין, [[תשל"ו]]. | ||
* שיעורים בתורת החסידות - המשך תרס"ו, מאת הרב [[יואל כהן]] (משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]) | |||
* שני | בהוצאה זו נכנסו תיקונים רבים ע"פ הכתי"ק, וכן נכנסו מאמרים משנים אלו שאינם מההמשך - מכתי"ק אדמו"ר הרש"ב. | ||
* מהדורה שלישית - [[קה"ת]], ברוקלין, [[תשד"מ]]. | |||
בהוצאה זו נוספו, בין השאר: 'הנחות' מכמה מאמרים, השמטות, הערות ובאורים מאדמו"ר הריי"צ ועוד. | |||
* מהדורה רביעית - [[קה"ת]], ברוקלין, [[תנש"א]]. | |||
בהוצאה זו נדפסו לראשונה שתי הנחות של אדמו"ר הריי"צ. | |||
* מהדורה חמישית - [[קה"ת]], ברוקלין, [[תשס"ה]]. | |||
* מהדורה שישית - קה"ת, ברוקלין, [[תשע"ז]]. | |||
בהוצאה זו נוספו לראשונה תשעה מאמרים חדשים, וכן סודר הספר מחדש עם תיקונים. | |||
* מהדורה שביעית - [[קה"ת]], ברוקלין, [[תשפ"ד]]. | |||
בהוצאה זו נדפסו לראשונה המשך הערות וביאורים מאדמו"ר הריי"צ, וכן רשימה שלו משנת תרס"ו. | |||
בנוסף, נכנס בהוצאה זו מפתח לעניני משיח וגאולה{{הערה|ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]].}} וכן 'רשימת דפוסי ספרי אדמו"ר הרש"ב'. | |||
== ביאורים == | |||
* '''הערות וביאורים להתחלת המשך תרס"ו''', מ[[אדמו"ר הריי"צ]] | |||
* '''שערי עיונים בדא"ח, שני כרכים''', מאת הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] (משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]) | |||
* '''שיעורים בחסידות''' (ב' כרכים), מאת הרב [[זלמן גופין]] (משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) | |||
* '''שיעורים בתורת החסידות - המשך תרס"ו''' (ב' חוברות), מאת הרב [[יואל כהן]] (משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]) | |||
* שני קובצים בשם '''ניצוצי דא"ח''', יו"ל על ידי 'מפעל החסידות' | |||
* תוכן עניינים וראשי פרקים (בסוף מהדורת קה"ת, תשע"א), נכתב על ידי הרב [[דוד פלדמן]] | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* | * [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]] | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&pgnum=1 יום טוב של ר"ה - תרס"ו] באתר [[HebrewBooks]] | * '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/המשך_יום_טוב_של_ראש_השנה_תרס%22ו.pdf המשך 'יום טוב של ר"ה - תרס"ו', מהדורה חדשה עם הוספות]''', [[קה"ת]], [[תשע"ז]] {{PDF}} | ||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&pgnum=1 המשך יום טוב של ר"ה - תרס"ו], קה"ת, [[תנש"א]] - באתר [[HebrewBooks]] {{PDF}} | |||
* שיעורי הרב יוסף יצחק אופן ב[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=97067 המשך תרס"ו], באתר חסידות TV | * שיעורי הרב יוסף יצחק אופן ב[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=97067 המשך תרס"ו], באתר חסידות TV | ||
* שיעורי הרב ישראל אלפנביין בהמשך תרס"ו [https://chabad.info/tag/המשך-תרסו/ חדש: סדרת שיעורים מעמיקה ב'המשך תרס"ו' {{אינפו}}] | |||
==== אודות ה'המשך' ==== | ==== אודות ה'המשך' ==== | ||
* דוד אולידורט, [https://www.yeshiva.org.il/midrash/14731 '''המשך " | * דוד אולידורט, [https://www.yeshiva.org.il/midrash/14731 '''המשך "יום טוב של של ר"ה" תרס"ו'''], באתר ישיבה | ||
* מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3444&CategoryID=909 '''המשך תרס"ו'''], [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]], גיליון 643 | * מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3444&CategoryID=909 '''המשך תרס"ו'''], [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]], גיליון 643 | ||
* מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10002&CategoryID=1790 '''"המשך הגדול" תרס"ו'''], התקשרות, גיליון 1005 | * מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10002&CategoryID=1790 '''"המשך הגדול" תרס"ו'''], התקשרות, גיליון 1005 | ||
*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%AA%D7%A8%D7%A1%D7%95/22928452 קיצור המשך תרס"ו]''' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:52, 29 באוגוסט 2024
יום טוב של ראש השנה תרס"ו (המשך ס"ו; סָמֵ"ך וָא"ו) הוא 'המשך' של שישים וששה מאמרי חסידות, שנאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות תרס"ו, תרס"ז וראשית שנת תרס"ח. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב"ד, והוא הנלמד ביותר בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.
מדברי הרבי אודות ההמשך[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי אמר אודות ה'המשך':
במאמריו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר בהם באים ענייני החסידות בביאור יותר רחב ובהבנה והשגה שכלית יותר, מכמו שהם (בגלוי - גם לאנשים כערכנו) במאמרי רבותינו שקדמו . . מבין מאמריו גופא דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו. כי כל מעלות הנ"ל, בהן נשתבחו מאמריו, ישנן במדה מרובה ומיוחדת בהמשך זה. ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של "חכמה זו" לגאולה העתידה.
— משיחת אחרון של פסח תש"ל (לקוטי שיחות ח"ז ע' 206). נדפס גם בהוספות להמשך (קה"ת, תשפ"ד) ע' תתז ואילך.
רעיונות מרכזיים בספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
תכלית וסיבת הבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תכלית כוונת בריאת העולם היא המשכת גילוי אור אין סוף שהיה קודם הצמצום בעולמות אבי"ע באופן שהנבראים יכילו את הגילוי, וזאת באמצעות קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל. בנוסף, על ידי קיום התורה והמצוות יומשך גם גילוי אלוקי נעלה אף יותר מכמו שהיה קודם הבריאה. אידיאל זה הוא מפני שהקב"ה 'נתאווה שתהיה לו דירה בתחתונים', כלומר שגילוי האלוקות יוחדר במציאות הגשמית.
בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב"ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות ידיעת ה', שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך הרבי הרש"ב מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב"ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי.
לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר רבינו ז"ל על זה "אויף א תאווה איז קיין קשיא" (באידיש: על תאווה אין להקשות קושיות), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא"[1].
התהוות 'יש מאין'[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקובלים הראשונים (הרמ"ק, הרמ"ע והאר"י) דנו בביאור השם אור אין סוף, שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ"ק היא שדרגה זו היא עצמות הבורא, דעת הרמ"ע היא שזהו הרצון, דעת האר"י ז"ל היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ"ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאם הקב"ה עצמו הוא בבחינת מקור לעולמות, אי אפשר לומר "לא שניתי", הן מצד עצם ההתהוות והן מצד הרצון להתהוות. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא אין ואפס לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור).
מבנה ההמשך[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההמשך מורכב משישים ואחד מאמרים שנאמרו על סדר השנה. המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן הגהות מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש'[2], והוא לא נאמר בעל פה.
על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך הרבי הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק"[3].
המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת אוצר החסידים).
מהדורות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעת אמירת המאמרים למדו במאמרים אלו מתוך העתקות כת"י או כתובים במכונת-כתיבה. לראשונה הספר נדפס בשנת תשל"א על ידי הוצאת קה"ת, בהוראה ישירה מהרבי.
- מהדורה ראשונה - קה"ת, ברוקלין, תשל"א.
הספר בא לראשונה בדפוס, עם השוואה לכת"י ר' שמואל הסופר. בסוף הספר נוסף שיחה מוגהת מכ"ק אדמו"ר שליט"א מאחש"פ תש"ל[4].
בהוצאה זו נכנסו תיקונים רבים ע"פ הכתי"ק, וכן נכנסו מאמרים משנים אלו שאינם מההמשך - מכתי"ק אדמו"ר הרש"ב.
בהוצאה זו נוספו, בין השאר: 'הנחות' מכמה מאמרים, השמטות, הערות ובאורים מאדמו"ר הריי"צ ועוד.
בהוצאה זו נדפסו לראשונה שתי הנחות של אדמו"ר הריי"צ.
בהוצאה זו נוספו לראשונה תשעה מאמרים חדשים, וכן סודר הספר מחדש עם תיקונים.
בהוצאה זו נדפסו לראשונה המשך הערות וביאורים מאדמו"ר הריי"צ, וכן רשימה שלו משנת תרס"ו.
בנוסף, נכנס בהוצאה זו מפתח לעניני משיח וגאולה[5] וכן 'רשימת דפוסי ספרי אדמו"ר הרש"ב'.
ביאורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הערות וביאורים להתחלת המשך תרס"ו, מאדמו"ר הריי"צ
- שערי עיונים בדא"ח, שני כרכים, מאת הרב מיכאל חנוך גולומב (משפיע בתומכי תמימים המרכזית 770)
- שיעורים בחסידות (ב' כרכים), מאת הרב זלמן גופין (משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד)
- שיעורים בתורת החסידות - המשך תרס"ו (ב' חוברות), מאת הרב יואל כהן (משפיע בתומכי תמימים המרכזית 770)
- שני קובצים בשם ניצוצי דא"ח, יו"ל על ידי 'מפעל החסידות'
- תוכן עניינים וראשי פרקים (בסוף מהדורת קה"ת, תשע"א), נכתב על ידי הרב דוד פלדמן
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המשך 'יום טוב של ר"ה - תרס"ו', מהדורה חדשה עם הוספות, קה"ת, תשע"ז
- המשך יום טוב של ר"ה - תרס"ו, קה"ת, תנש"א - באתר HebrewBooks
- שיעורי הרב יוסף יצחק אופן בהמשך תרס"ו, באתר חסידות TV
- שיעורי הרב ישראל אלפנביין בהמשך תרס"ו חדש: סדרת שיעורים מעמיקה ב'המשך תרס"ו'
אודות ה'המשך'[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דוד אולידורט, המשך "יום טוב של של ר"ה" תרס"ו, באתר ישיבה
- מרדכי מנשה לאופר, המשך תרס"ו, התקשרות, גיליון 643
- מרדכי מנשה לאופר, "המשך הגדול" תרס"ו, התקשרות, גיליון 1005
- יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%AA%D7%A8%D7%A1%D7%95/22928452 קיצור המשך תרס"ו]
הערות שוליים
- ↑ המשך תרס"ו ע' ח.
- ↑ המשך תרס"ו ע' תקלז.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב כרך ד', ע' 2060 ואילך.
- ↑ נדפס בלקוטי שיחות ח"ז ע' 206, וכן בהוספות להמשך (קה"ת, תשפ"ד) ע' תתז ואילך.
- ↑ ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בדבר מלכות תזריע מצורע.