יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:14, 29 באוקטובר 2023

יהודה לייב שניאורסון
מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי אגודת "אהלי צדיקים" כסלו תש"ע.
לידה	תקס"ח
	ליאדי
פטירה	ג' חשוון תרכ"ז
	קאפוסט
מקום קבורה	קאפוסט
מקום מגורים	ליאדי, ליובאוויטש, קאפוסט.
מקום פעילות	קאפוסט
השתייכות	חסידות חב"ד קאפוסט
רבותיו	אביו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק
אב	כ"ק אדמו"ר הצמח צדק
אם	הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)

רבי יהודה לייב שניאורסון (מכונה המהרי"ל מקאפוסט. תקס"ח-ג' חשון תרכ"ז) הוא בנו השני של אדמו"ר הצמח צדק ומייסד שושלת קאפוסט.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בליאדי בשנת תקס"ח^[1] או על פי דעה אחרת בשנת תקע"א^[2] לאביו אדמו"ר הצמח צדק ואמו הרבנית חיה מושקא כבנם השני. נקרא על שמו של רבי יהודה לייב^[3].

אדמו"ר הזקן היה הסנדק שלו בברית מילה, במהלך הברית הרבה המהרי"ל לבכות, אדמו"ר הזקן התבטא על כך שעל ידי הבכי מוחו מזדכך, ונמשך ברכה מבחינת אור^[4].

במהלך בריחתו של אדמו"ר הזקן יחד עם משפחתו מנפוליאון, חש אדמו"ר הזקן בהעדרו של המהרי"ל שהיה אז תינוק, והורה לחזור בחזרה ולחפש אותו. כאשר חזרו הם מצאו אותו בצד הדרך בוכה, ואדמו"ר הזקן אסף אותו והשיב אותו למרכבה^[5].

בי"ד חשון תקפ"ה נשא לאשה את בתו של החסיד ר' שלמה פריידעס משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. בזזו"ש נשא לאשה את מרת שרה.

עם סבו אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בילדותו התקשר לסבו, האדמו"ר האמצעי, ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות^[2] והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.

ההתקשרותו לסבו הייתה כל כך חזקה, עד שגם אחרי הסתלקותו, הוא המשיך להתקשר אליו וסירב להתקשר לאביו אדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תר"ג הוא הצטרף לאביו לאסיפת הרבנים תר"ג, המהרי"ל התפעל מניצחונו של אביו באסיפה והחל להתקשר אליו. הצמח צדק לאחר שחזר מהאסיפה פנה לאשתו: "הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו ר' יהודה לייב נהיה החסיד שלי"^[6].

עם אביו הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

יחד עם אחיו רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, עזר לאביו הצמח צדק להדפיס את ליקוטי תורה^[7]. מסופר שהמהרי"ל שאל את אביו על הקץ של שנת תר"ח, והוא השיב לו שבשנה זו החל גילוי אורו של משיח על ידי הדפסת הליקוטי תורה^[8].

בהוראת אביו, הוא שימש כחוזר והדריך את החסידים בעבודת ה'^[2].

ייסוד חסידות קאפוסט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חסידות קאפוסט • התפצלות חסידות חב"ד

ביום ג' אלול תרכ"ו עזב את עיר ליובאוויטש, והושיבוהו חסידיו בעיר קאפוסט, ונהג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

בשמחת תורה תרכ"ז חלה, ונפטר ביום ג' חשוון באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שתי החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק), בעל ה'מגן אבות'.

תפילתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר התפילה שלו היה בדביקות ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח את התנאי.

פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח את התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע לחזרת הש"ץ לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד^[9].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו רבי שלמה שניאור זלמן שניאורסון, בעל המגן אבות.
בנו רבי שלום דובער שניאורסון מרצ'יצה, שנפטר בערך בתשרי תר"ע^[10], ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט^[11].
בנו מזוו"ש רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק.
בתו רחל אשת הרב מנחם מניש מונסזון^[12].
בתו, רבקה - נפטרה ערב חג השבועות תרי"ב בצעירותה^[13].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

"גיבור כארי: אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט", היכל הבעל שם טוב, גיליון ט"ז, עמ' קנ"א - ק"פ.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שני ניגונים מהמהרי"ל
כרכרה ללא סוסים ברחוב הראשי של בברויסק, מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 27

הקודם:
חסידות חב"ד ליובאוויטש

אדמו"רי קאפוסט
תקס"ח - ג' חשון תרכ"ז

הבא:
האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט

הערות שוליים

↑ הקריאה והקדושה, חשוון תש"ג.
↑ ^2.0 ^2.1 ^2.2 בית רבי, ח"ג, פ"ח.
↑ לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של הרבנית סטערנא הרב יהודה לייב סגל.
↑ רשימות אדמו"ר שליט"א, חוברת קע"ב.
↑ הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, ח"א, עמ' 109.
↑ ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.
↑ היכל הבעל שם טוב, גיליון ט"ז, עמ' קנ"ו.
↑ רשימות אדמו"ר שליט"א, חוברת ט'.
↑ אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6 מפי המשפיע רבי שמואל גרונם בספר רשימות דברים עמ' קנב קנג.
↑ שם ושארית
↑ הערות לאג"ק
↑ ראה רשימת ענינים וסיפורים - רב"ש - עמ' נד, ובהערות
↑ על פי מצבתה שהתגלתה בשנים האחרונות בליובאוויטש.

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא

שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן

הרבנית שיינא

דובער - אדמו"ר האמצעי

?

מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק

שמואל - אדמו"ר המהר"ש

שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב

הרבנית שטערנא שרה

רבי לוי יצחק

הרבנית חנה

יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ

מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א

חיה מושקא

[1] הקריאה והקדושה, חשוון תש"ג.

[בית_רבי_ח-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 בית רבי, ח"ג, פ"ח.

[3] לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של הרבנית סטערנא הרב יהודה לייב סגל.

[4] רשימות אדמו"ר שליט"א, חוברת קע"ב.

[5] הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, ח"א, עמ' 109.

[6] ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.

[7] היכל הבעל שם טוב, גיליון ט"ז, עמ' קנ"ו.

[8] רשימות אדמו"ר שליט"א, חוברת ט'.

[9] אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6 מפי המשפיע רבי שמואל גרונם בספר רשימות דברים עמ' קנב קנג.

[10] שם ושארית

[11] הערות לאג"ק

[12] ראה רשימת ענינים וסיפורים - רב"ש - עמ' נד, ובהערות

[13] על פי מצבתה שהתגלתה בשנים האחרונות בליובאוויטש.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' ([[תקס"ח]]-[[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]) הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[שושלת חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].
+{{דמות
+|שם=יהודה לייב שניאורסון
+|תמונה=מהריל.jpg
+|תיאור=מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי אגודת "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].
+|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
+|חיבורו העיקרי=
+|תאריך לידה=[[תקס"ח]]
+|מקום לידה=[[ליאדי]]
+|תאריך פטירה=[[ג' חשוון]] [[תרכ"ז]]
+|מקום פטירה=[[קאפוסט]]
+|סיבת הפטירה=
+|מקום קבורה=[[קאפוסט]]
+|חסידות=[[חב"ד-קאפוסט]]
+|מקום מגורים=[[ליאדי]], [[ליובאוויטש]], [[קאפוסט]].
+|מקום פעילות=[[קאפוסט]]
+|מספר בשושלת=ראשון
+|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
+|הבא=בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]
+|תחילת כהונה=
+|סיום כהונה=
+|רבותיו=אביו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]
+|נושאים בהם עסק=
+|חיבוריו=
+|אב=כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]
+|אם=[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]]
+|בת זוג=
+|ילדים=רבי [[שלמה זלמן]] מקאפוסט, בעל הספר "[[מגן אבות]]"
+|השתייכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
+}}
+רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' (מכונה '''המהרי"ל מקאפוסט'''. [[תקס"ח]]-[[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]) הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[שושלת חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].
 ==תולדות חיים==
+===נעוריו===
+נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]]{{הערה|[[הקריאה והקדושה]], [[חשוון]] [[תש"ג]].}} או על פי דעה אחרת בשנת [[תקע"א]]{{הערה|שם=בית רבי ח|[[בית רבי]], ח"ג, פ"ח.}} לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] כבנם השני. נקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]]{{הערה|לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של [[הרבנית סטערנא]] הרב [[יהודה לייב סגל]].}}.
-נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]], ונקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]], {{הערה|לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר  שהוא נקרא על שמו של אביו של [[הרבנית סטערנא]] הרב [[יהודה לייב סגל]].}} הוא היה בנו השני של ה'צמח צדק'. [[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו. בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.
+[[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו ב[[ברית מילה]], במהלך הברית הרבה המהרי"ל לבכות, אדמו"ר הזקן התבטא על כך שעל ידי הבכי מוחו מזדכך, ונמשך ברכה מבחינת אור{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת קע"ב.}}.
-בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. חתונתו הייתה ביום י"ד מר-חשון תקפ"ה. חודשיים לאחר פטירת אביו הצמח צדק, התיישב בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
+במהלך בריחתו של אדמו"ר הזקן יחד עם משפחתו מנפוליאון, חש אדמו"ר הזקן בהעדרו של המהרי"ל שהיה אז תינוק, והורה לחזור בחזרה ולחפש אותו. כאשר חזרו הם מצאו אותו בצד הדרך בוכה, ואדמו"ר הזקן אסף אותו והשיב אותו למרכבה{{הערה|[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]], ח"א, עמ' 109.}}.
-ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל [[המגן אבות]].
+בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. בזזו"ש נשא לאשה את מרת שרה.
+===עם סבו אדמו"ר האמצעי===
+בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות{{הערה|שם=בית רבי ח}} והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.
+ההתקשרותו לסבו הייתה כל כך חזקה, עד שגם אחרי הסתלקותו, הוא המשיך להתקשר אליו וסירב להתקשר לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].
+בשנת [[תר"ג]] הוא הצטרף לאביו ל[[אסיפת הרבנים תר"ג]], המהרי"ל התפעל מניצחונו של אביו באסיפה והחל להתקשר אליו. הצמח צדק לאחר שחזר מהאסיפה פנה לאשתו: "הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו ר' יהודה לייב נהיה החסיד שלי"{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.}}.
+===עם אביו הצמח צדק===
+{{להשלים}}
+יחד עם אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], עזר לאביו הצמח צדק להדפיס את [[ליקוטי תורה]]{{הערה|[[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"ו.}}. מסופר שהמהרי"ל שאל את אביו על ה[[קץ]] של שנת [[תר"ח]], והוא השיב לו שבשנה זו החל גילוי אורו של משיח על ידי הדפסת הליקוטי תורה{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת ט'.}}.
+בהוראת אביו, הוא שימש כ[[חוזר]] והדריך את החסידים בעבודת ה'{{הערה|שם=בית רבי ח}}.
+===ייסוד חסידות קאפוסט===
+{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות קאפוסט]] {{*}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]}}
+ביום [[ג' אלול]] [[תרכ"ו]] עזב את עיר [[ליובאוויטש]], והושיבוהו חסידיו בעיר [[קאפוסט]], ונהג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
+ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שתי החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה'מגן אבות'.
 == תפילתו ==
-סדר התפילה שלו היה ב[[דביקות]] ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח על התנאי.
+סדר התפילה שלו היה ב[[דביקות]] ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח את התנאי.
+פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח את התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=חובת+הלבבות&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}.
-פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח על התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}
 == משפחתו ==
-*בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]].
+*בנו רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], בעל ה[[מגן אבות]].
-*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן מרעצי'צע]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98 הערות לאג"ק]}}
+*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון מרצ'יצה]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=אליהו+חתן+אדמו%22ר+הזקן&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=מקאפוסט הערות לאג"ק]}}.
-*בנו רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]].
+*בנו  מזוו"ש רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]].
-*נכדו רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]] בן רבי שלום בער שניאורסון.
+*בתו רחל אשת הרב [[מנחם מניש מונסזון]]{{הערה|ראה [[רשימת ענינים וסיפורים - רב"ש]] - עמ' נד, ובהערות}}.
+*בתו, רבקה - נפטרה ערב חג השבועות תרי"ב בצעירותה{{הערה|על פי מצבתה שהתגלתה בשנים האחרונות בליובאוויטש.}}.
+==לקריאה נוספת==
+*'''"גיבור כארי: אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט"''', [[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"א - ק"פ.
 ==קישורים חיצוניים==
-* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים ממהרי"ל].
+* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים מהמהרי"ל]
+*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf כרכרה ללא סוסים ברחוב הראשי של בברויסק]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 27
 {{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקס"ח]] - [[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] מקאפוסט}}
 {{הערות שוליים}}
 {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
-[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יהודה לייב]]
+{{מיון רגיל:שניאורסון, יהודה לייב}}
-[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יהודה לייב]]
+[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
 [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
+[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"ז]]
+[[קטגוריה:אישים בליאדי]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:14, 29 באוקטובר 2023

תוכן עניינים

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם סבו אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם אביו הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ייסוד חסידות קאפוסט[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט