נישואין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:53, 15 במרץ 2023

נישואין הם גמר קנין הקידושין, והם חלק ממצוות פריה ורביה.

פעולת הנישואין היא בדרך כלל באמצעות "חופה" (מלבד הכונס את יבמתו), ישנה מחלוקת בראשונים מהי החופה הזו - אמירת השבע ברכות או ה"חדר ייחוד".

גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה^[1] לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה^[2].

חדר ייחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חדר ייחוד

לאחר החופה החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף כסף בפתח החדר. פעם התבטא הרבי ש"סגולה" לזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון^[3].

שבע ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שבע ברכות

שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים), הן ברכות הנאמרות במעמד הנישואין, וכן במשך 'שבעת ימי המשתה' שלאחר החתונה, לאחר ברכת המזון הנאמרת בסיום ארוחה, כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. נהוג לערוך סעודות חגיגיות כל ערב בשבוע שלאחר החתונה, ולברך בסיומן את שבע הברכות, ועל שם זה, סעודות אלו מכונות 'שבע ברכות'. אף שבעת ימי המשתה עצמם מכונים 'שבע ברכות'.

לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלב הראשון של הגאולה יחול הכלל "עולם כמנהגו נוהג" גם על תחום הנישואין, וכדברי הנביא^[4]"עוד ישמע בערי יהודה... קול חתן וקול כלה". אך בשלב מתקדם יותר בגאולה, לאחר תחיית המתים ייתכן שיחול שינוי, כפי שנאמר במסכת ברכות: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנים מזיו השכינה". לדעת רוב המפרשים^[5], העולם המדובר, הוא העולם שלאחר תחיית המתים. ולכן, אם לא תהייה פרייה ורבייה לא יהיה לכאורה צורך בנישואין. עם זאת, דעתו של הרמב"ם היא שכוונת דברי הגמרא הוא לגן עדן, בו אין תופעות גופניות. אך לאחר תחיית המתים יהיו נישואין. על פי דעתו של הרמב"ם, ישנו דיון האם כל בעל ואישה שיקומו בתחיית המתים יצטרכו להינשא מחדש, לאור שפטירתם ניתקה ביניהם את הקשר, או שהקידושין שמלפני תחיית המתים יהיו תקפים לאחר התחייה.

החיד"א סובר במקרה דומה, שכאשר אדם שנפטר ולאחר מכן קם לתחייה על ידי נביא או צדיק^[6], האם הוא צריך לקדש מחדש את רעייתו. מסקנת החיד"א היא שפטירה זו אינה פטירה רגילה ולאור כך האישה נותרה מקודשת לבעלה. לאור דבריו משמע שפטירה רגילה אכן מתירה לאלמנה להינשא, מבטלת את הקידושין הראשונים, וגם אם האישה לא נישאת מחדש, הקידושין הראשונים אינם תקפים לאחר תחיית המתים. אמנם, ישנם חולקים אשר סוברים שבשונה מגירושין, אין פטירה נחשבת פעולה שמנתקת את הקידושין, אלא מצב נתון, שכל עוד כאשר לא קיים בן הזוג מותר לאשתו להתחתן עם משהו אחר. לכן, כל עוד לא נישא האישה ובעלה חזר, לאחר תחיית המתים הקידושים הראשונים תקפים ואין צורך לערוך קידושין מחודשים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

עצות והדרכות לחיי נישואין שמחים, ספר בשפה האנגלית הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ושמחה בחיים הנישואין היהודיים, מתוך שיחותיו וכתביו של הרבי. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי ועד שיחות באנגלית.
שלמה רסקין, מסר קטן לאירוע גדול, לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה
לקט פתגמים בעניני חתונה

הערות שוליים

↑ מסכת יבמות סא, ב. שולחן ערוך אבן העזר.
↑ אגרות קודש חלק י"ז, עמ' פח.
↑ גליון התקשרות, גליון 704.
↑ ירמיה, לג י-יא
↑ ביניהם ראב"ד, רמב"ן ועוד
↑ לדוגמא בן השונמית שקם לתחייה על ידי אלישע, או האמורא רבי זירא שקם לתחייה על ידי רבה

[1] מסכת יבמות סא, ב. שולחן ערוך אבן העזר.

[2] אגרות קודש חלק י"ז, עמ' פח.

[3] גליון התקשרות, גליון 704.

[4] ירמיה, לג י-יא

[5] ביניהם ראב"ד, רמב"ן ועוד

[6] לדוגמא בן השונמית שקם לתחייה על ידי אלישע, או האמורא רבי זירא שקם לתחייה על ידי רבה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{להשלים|כל הערך=כן}}
+[[קובץ:מסדר קידושין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מסדר קידושין בחופת אחד החסידים]]
-[[קובץ:מסדר קידושין2.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] מסדר קידושין בחופת אחד החסידים]]
+'''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והם חלק ממצוות [[פריה ורביה]].
-'''קידושין''' הוא קנין רוחני, בו האדם קונה את אשתו לקנין אישות ואוסרה על כל העולם. '''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והיא חלק ממצוות [[פריה ורביה]].
-גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערת שוליים|[[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}} לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}}
+פעולת הנישואין היא בדרך כלל באמצעות "חופה" (מלבד [[מצוות יבום|הכונס את יבמתו]]), ישנה מחלוקת בראשונים מהי החופה הזו - אמירת השבע ברכות או ה"[[חדר ייחוד]]".
+גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערה|מסכת [[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}} לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך [[הרבי]] לא קיבל חששות אלו, ואדרבה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}}.
 [[קובץ:כתיק מזל טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתי"ק]] של הרבי עם ברכה לחתונה]]
-== שידוכים ==
-{{להשלים|פסקה=כן}}
-בשידוכים יש לסמוך על הרגשת הלב של האדם עצמו, ולא על גורל{{הערת שוליים|1=[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=98 עמ' פד.]}}.
-== חתונה ==
+== חדר ייחוד ==
-=== תאריך החתונה ===
+{{ערך מורחב|ערך=[[חדר ייחוד]]}}
-{{להשלים|פסקה=כן}}
+לאחר ה[[חופה]] החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף [[כסף]] בפתח החדר. פעם התבטא [[הרבי]] ש"סגולה" לזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון{{הערה|1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].}}.
-===קבלת פנים===
-{{ערך מורחב|ערך=[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]}}
-קודם החופה נהוג לעשות מסיבת קבלת פנים לחתן וכן לכלה, אומרים לחיים והחתן חוזר בעל פה [[מאמר]], נהוג לחזור מאמר דיבור המתחיל "לכה דודי" מ[[תשי"ד]].
-מקובל לערוך את מסיבת הקבלת פנים דווקא בבנין ישיבת [[תומכי תמימים]].
+== שבע ברכות ==
+{{ערך מורחב|שבע ברכות}}
-===כתובה===
+שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים), הן ברכות הנאמרות במעמד הנישואין, וכן במשך 'שבעת ימי המשתה' שלאחר החתונה, לאחר ברכת המזון הנאמרת בסיום ארוחה, כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. נהוג לערוך סעודות חגיגיות כל ערב בשבוע שלאחר החתונה, ולברך בסיומן את שבע הברכות, ועל שם זה, סעודות אלו מכונות 'שבע ברכות'. אף שבעת ימי המשתה עצמם מכונים 'שבע ברכות'.
-כבר מבעוד יום כותבים את הכתובה, ומחתימים שני עדים בתחתית הטופס, ולאחר מכן בשעת החופה מכבדים רב לקרוא את הנוסח בקול.
-שטר הכתובה, כתוב בנוסח קבוע ומוכן בשפה הארמית, ומסכם את מחויבויות הבעל לאישה, על כל פרטי מחויבויותיו, ישנו מחלוקת [[תנאים]] רחבה ב[[מסכת כתובות]] האם מקור הכתובה הוא מ[[התורה]] או תקנה של [[חז"ל]].
-עיקר הכתובה נועד עבור מקרה של [[גירושין]], שגם במקרה כזה על הבעל לזון ולפרנס את גרושתו כמסוכם בדיוק בכתובה.
-=== סידור הקידושין ===
-{{להשלים|פסקה=כן}}
-=== חופה ===
-==== טבעת הקידושין ====
-מובא בספרים שטבעת [[קידושין]] צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם - עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. ועל פי [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אף על פי כן, מנהג חב"ד בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומ[[זהב]] דווקא{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}.
-בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98.%20%D7%9B%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו].}}.
-=== מנהגי יום החופה ===
+==לעתיד לבוא==
+בשלב הראשון של הגאולה יחול הכלל "עולם כמנהגו נוהג" גם על תחום הנישואין, וכדברי הנביא{{הערה|ירמיה, לג י-יא}}"עוד ישמע בערי יהודה... קול חתן וקול כלה". אך בשלב מתקדם יותר בגאולה, לאחר [[תחיית המתים]] ייתכן שיחול שינוי, כפי שנאמר ב[[מסכת ברכות]]:
+{{ציטוטון|העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנים מזיו השכינה}}. לדעת רוב המפרשים{{הערה|ביניהם [[ראב"ד]], [[רמב"ן]] ועוד}}, העולם המדובר, הוא העולם שלאחר תחיית המתים. ולכן, אם לא תהייה פרייה ורבייה לא יהיה לכאורה צורך בנישואין. עם זאת, דעתו של [[הרמב"ם]] היא שכוונת דברי הגמרא הוא ל[[גן עדן]], בו אין תופעות גופניות. אך לאחר תחיית המתים יהיו נישואין. על פי דעתו של הרמב"ם, ישנו דיון האם כל בעל ואישה שיקומו בתחיית המתים יצטרכו להינשא מחדש, לאור שפטירתם ניתקה ביניהם את הקשר, או שהקידושין שמלפני תחיית המתים יהיו תקפים לאחר התחייה.
-'''[[וידוי]]''' - בתפילת [[מנחה]] ביום החופה, אומרים החתן והכלה, את כל נוסח ה[[וידוי]] של [[יום כיפורים]] - על חטא, ואם החופה לפני זמן [[מנחה]] אומרים את ה[[וידוי]] בתפילת [[שחרית]], כמו כן ב[[שמונה עשרה]] אומרים את נוסח עננו של תעניות.
+ה[[חיד"א]] סובר במקרה דומה, שכאשר אדם שנפטר ולאחר מכן קם לתחייה על ידי נביא או צדיק{{הערה| לדוגמא בן השונמית שקם לתחייה על ידי אלישע, או האמורא [[רבי זירא]] שקם לתחייה על ידי רבה}}, האם הוא צריך לקדש מחדש את רעייתו. מסקנת החיד"א היא שפטירה זו אינה פטירה רגילה ולאור כך האישה נותרה מקודשת לבעלה. לאור דבריו משמע שפטירה רגילה אכן מתירה לאלמנה להינשא, מבטלת את הקידושין הראשונים, וגם אם האישה לא נישאת מחדש, הקידושין הראשונים אינם תקפים לאחר תחיית המתים. אמנם, ישנם חולקים אשר סוברים שבשונה מגירושין, אין פטירה נחשבת פעולה שמנתקת את הקידושין, אלא מצב נתון, שכל עוד כאשר לא קיים בן הזוג מותר לאשתו להתחתן עם משהו אחר. לכן, כל עוד לא נישא האישה ובעלה חזר, לאחר תחיית המתים הקידושים הראשונים תקפים ואין צורך לערוך קידושין מחודשים.
-נהוג להוסיף ב[[צדקה]] במשך היום לזכות החתן והכלה, וכן באמירת תהילים{{הערה|ספר המנהגים עמ' 75}}.
-'''צום''' - החתן והכלה צמים ביום חופתם, שלשה טעמים מובאים לכך: א) משום דהוי יום [[סליחה]] וכפרה כדוגמת [[יום הכיפורים]]{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ סימן קט' וראה ליקוטי שיחות חלק ה' עמ' 170.}}. ב) שלא ישתכרו{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ שם.}}. ג)מפני שמצווה חביבה עליהם, וכדרך שהיו עושים חסידים ראשונים, שהיו מתענין בעת שהיתה באה מצווה החביבה עליהם כעין סוכה ולולב{{הערת שוליים|רוקח סי' שנג.}}. לפי הטעם הראשון יש ענין של תענית דווקא, ואילו לפי שני הטעמים האחרים יש רק ענין של העדר אכילה.
-[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=178 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 165 (עמ' 178)].}} תולה זאת באותה מחלוקת אם [[יום הכיפורים]] אינו מכפר ללא תשובה אם כן הוא הדין ביום החופה, ולכן צריך תענית של תשובה. אך פוסקים אחרים סוברים שכפרת יום החופה אינו כדוגמת [[יום הכיפורים]] מכח התשובה, אלא חלות חדש מכח יום החופה, ולכן אינם סבורים כהטעם הראשון.
-כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג אין מתענים, - [[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט"ו אב]].
-[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמור הריי"צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}
-=== חדר היחוד ===
-חסיד אחד{{הערת שוליים|הרב יהודה משה קלאפמאן}} נכנס לרבי קודם חתונתו, ושאל האם נכון לקיים המנהג המובא בספרים שהחתן ידרוך על רגל הכלה בשעת החופה.
-ענה הרבי: בשביל מה צריך בכלל סגולות?!{{הערת שוליים|לפי דברי הנ"ל: וכמדומני שעשה גם תנועה של תמיהה.}}, והוסיף ואמר: אם אתה תהיה בעל-הבית כמו שאתה צריך להיות [=קרי: ההנהגה תהיה בהתאם ל[[שולחן ערוך]] ודרישות [[תורת החסידות]]] אז ממילא [=באופן טבעי] אתה תהיה בעל-הבית! [ועוד] שזהו - ההנהגה לדרוך כו' - עניין בלתי צנוע!!
-אדמו"ר המשיך ואמר: "אם בכל זאת אתה רוצה סגולה, אני אתן לך סגולה" - להיכנס ל"חדר ייחוד" ראשון, ובאם ישכח להיכנס ראשון בחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון.{{הערת שוליים|1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].}}
-==== כף כסף בפתח החדר ====
-מנהג לשים כף כסף בפתח חדר הייחוד של חתן וכלה, ואמר לי כך:
-אחד הדרכים שהאישה מתקדשת בהם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה לקדש את האישה. אמנם לפועל הקידושין נעשים בהרבה קהילות על ידי טבעת [[זהב]] שהיא שווה כסף אך איננה כסף ממש. ומאחר וכסף מסמל על [[אהבה]] מלשון "נכסוף נכספתי", לכן כדי להשלים את העניין מבחינה רוחנית, ולהשלים את ה"קידושין בכסף", מניחים כף כסף בפתח חדר הייחוד שלכמה דעות הוא השלמת הקידושין. כף מסמלת כלי קיבול, ובעניין זה כלי קיבול לאהבה{{הערת שוליים|הרב ברוך בליזינסקי, כפר חב"ד.}}
-== שבע ברכות ==
-{{להשלים|פסקה=כן}}
 == ראו גם ==
-*[[הזמנה (חתונה)]]
+*[[הזמנה לחתונה]]
 *[[שבת חתן]]
 *[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]
 *[[חתונת אדמו"ר שליט"א]]
 *[[גיל הנישואין]]
+*[[חתונה]]
 ==לקריאה נוספת==
-[[תמונה:עצות.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר]]
 *'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].
 *שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה
 *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]'''
-==קישורים חיצוניים==
+{{חתונה}}
-*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39529 בדרך לבנק - הרבי התנדב ללוות חתן] - {{אינפו|}}
-* מנחם זיגלבוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63240 בוכות בכרמים] שיחה מרתקת ונוקבת על מצב השידוכים בחב"ד - [[שבועון בית משיח]] (גילון 799)
-*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62613 דעת הרבי בנוגע ל[[נישואין]] לשתי נשים] - אגרות קודש העוסקות בנושא - {{אינפו}}
-*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ כך נראית חופה חב"דית]''', ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} גליון ערב שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשע"ח
-*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Leigh-Paley%20-%20Kislev%2014%205778%20-%2015th%20Anniversary.pdf מאמר 'לכה דודי' מאדמו"ר הריי"צ ומנהגי חתונה עם הגהות הרבי]''' {{PDF}}
-{{אירועים יהודיים}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:חתונה]]
 [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
-[[קטגוריה:חתונה]]

חתונה
הכנות לחתונה	גיל הנישואין · שידוך · ווארט (לחיים) · הזמנה לחתונה · נדוניה · אויפרופעניש · תפילת מנחה קודם החופה
מהלך החתונה	שטר תנאים · כתובה · קבלת פנים · חופה · מסדר קידושין · שושבינים · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד
נישואין והנהגת הבית	שנה ראשונה · קדושת הבית היהודי · שלום בית · יום נישואין
ניגונים	מהרה ישמע · שמח תשמח · ישיש עליך · מי אדיר
ערכים קרובים	גירושין · חתונת אדמו"ר הרש"ב · חתונת אדמו"ר הריי"צ · חתונת אדמו"ר שליט"א · זיווג שני