נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(28 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שניה מימין)]]
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבנית נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית, ט"ז אדר [[תש"ט]]]]
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין)]]
[[קובץ:נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית נחמה דינה בביה"ח היהודי בקווינס שבניו יורק]]
[[קובץ:נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית נחמה דינה בביה"ח היהודי בקווינס שבניו יורק]]
'''הרבנית נחמה דינה''' ([[א' חשוון]] [[תרמ"ב]]-[[י' טבת]] [[תשל"א]]) הייתה רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] הנשיא השישי של [[חסידות חב"ד]], וחמותו של [[הרבי]].
'''הרבנית נחמה דינה''' ([[א' חשוון]] [[תרמ"ב]]-[[י' טבת]] [[תשל"א]]) הייתה רעייתו של [[הרבי הריי"צ]] הנשיא השישי של [[חסידות חב"ד]], וחמותו של [[הרבי]].


==תולדות חייה==
==תולדות חייה==
נולדה ב[[א' חשוון]] [[תרמ"ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].
נולדה ב[[א' חשוון]] [[תרמ"ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].


ב[[י"ג אלול תרנ"ז]] בהיותה בגיל 16 [[נישואין|נישאה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שני הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי"צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1="בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.
ב[[י"ג אלול תרנ"ז]] בהיותה בגיל 16 [[נישואין|נישאה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי"צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1="בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים".  
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים".
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172])}}.
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172])}}.


בקיץ [[תרפ"ז]] בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר בעלה]] אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.
בקיץ [[תרפ"ז]] בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר בעלה]] אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.


מאז שנולדה בתה [[חנה גוראריה|חנה]], לא יכלה לשמוע. הבעיה היתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את [[וורשא]] היא שמעה רק אוושות. היא היתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה.
מאז שנולדה בתה [[חנה גוראריה|חנה]], לא יכלה לשמוע. הבעיה הייתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את [[ורשה]] היא שמעה רק אוושות. היא הייתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה.


לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש"י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת [[תהילים]] ו[[תפילות]], אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר [[י' שבט תש"י]], במשך תקופה מסויימת, העביר לה [[הרבי]] מכתבים שיועדו ל"בית הרבי מליובאוויטש".
לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש"י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת [[תהלים]] ו[[תפילות]], אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר י' שבט תש"י, במשך תקופה מסויימת, העביר לה [[הרבי]] מכתבים שיועדו ל"בית הרבי מליובאוויטש".
בתחילה התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול [[הרש"ג]] ימלא את מקום בעלה, אך לאחר תקופה קצרה שינתה את דעתה.
בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל"א]] חלתה וב[[י' טבת]] [[תשל"א]] השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]] על יד [[האוהל|אהל אדמו"ר הריי"צ]].


בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ"ק אדמו"ר הריי"ץ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות{{הערת שוליים|ע"פ השמועה מסופר שפעם אחת היה חסר לחם משנה והממונה הוריד ממקומו של הרבי הריי"צ מתוך מחשבה שאף אחד לא ישים לב וכאשר הרבנית שמה לב לזה לפני הסעודה היא החלה לצעוק "היכן החלות של בעלי" ודרשה שיחזירו את זה לפני תחילת הסעודה.}}, וכל הנוכחים היו מזמנים "ברשות אדוננו מורנו ורבינו". וכן הרבי מיעט מאוד בדיבור{{הערת שוליים|הדבורים בעת סעודות אלו נדפסו בסדרת הספרים "[[המלך במסיבו]]".}} (אלא בעיקר רק ענה על שאלות ששאלו אותו) ורוב הזמן הסתכל על מקומו המוכן של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ{{הערת שוליים|כפי שהיה מנהגו של הרבי בחייו של הרבי הקודם שרוב הזמן הסתכל עליו וכמעט שלא הסיר ממנו את מבטו (ע"פ השמועה).}}. הדבר נמשך עד הסתלקותה.
בתקופה הראשונה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול [[הרש"ג]] ימלא את מקום בעלה<ref>ויש אומרים שזו גם הסיבה לכך שהרבי ירד לקבלת הנשיאות בלי ה"ספודיק" מהרבי הריי"צ</ref>. כעבור תקופה שינתה את עמדתה בעניין.
 
בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל"א]] חלתה וב[[י' טבת]] תשל"א השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]] על יד [[האוהל|אהל אדמו"ר הריי"צ]].
 
בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ]] בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות{{הערה|ע"פ השמועה מסופר שפעם אחת היה חסר לחם משנה והממונה הוריד ממקומו של הרבי הריי"צ מתוך מחשבה שאף אחד לא ישים לב וכאשר הרבנית שמה לב לזה לפני הסעודה היא החלה לצעוק "היכן החלות של בעלי" ודרשה שיחזירו את זה לפני תחילת הסעודה.}}. הדבר נמשך עד הסתלקותה.


==משפחתה==
==משפחתה==
'''בנותיה:'''  
'''בנותיה:'''
* מרת [[חנה גוראריה]].
* [[חנה גוראריה]].
* הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]].
* הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]].
* מרת [[שיינא הורנשטיין]].
* הרבנית [[שיינא הורנשטיין]].
'''אחיה:''' ר' [[בן ציון שניאורסון]].
'''אחיה:''' ר' [[בן ציון שניאורסון]].
'''אחותה:''' מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס).
'''אחותה:''' מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס).
==לקריאה נוספת==
* [http://yomanim.com/images/9/91/%D7%98%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%22%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97%22.pdf יומן הסתלקותה [[י' טבת]] [[תשל"א]]] '''[[שבועון בית משיח|בית משיח]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=987 קווים לדמותה] מאת הרב [[שמואל זלמנוב]], תצלום מתוך [[בטאון חב"ד]] {{שטורעם|}}
* [http://yomanim.com/images/9/91/טבת_תשל%22א_-_%22בית_משיח%22.pdf יומן הסתלקותה - י' טבת תשל"א] '''[[שבועון בית משיח|בית משיח]]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94%20%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94 תמונות וידיעות אחרות אודות הרבנית נחמה דינה] באתר {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/102035 הסתלקותה של הרבנית נחמה דינה ● ימי 770{{col}}]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=987 קווים לדמותה] מאת הרב [[שמואל זלמנוב]], תצלום מתוך [[בטאון חב"ד]] {{שטורעם|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרבנית%20נחמה%20דינה תמונות וידיעות אחרות אודות הרבנית נחמה דינה] באתר {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 40: שורה 42:
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון נחמה דינה]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון נחמה דינה]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

גרסה אחרונה מ־18:11, 24 בינואר 2024

הרבנית נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית, ט"ז אדר תש"ט
הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין)
ציונה של הרבנית נחמה דינה בביה"ח היהודי בקווינס שבניו יורק

הרבנית נחמה דינה (א' חשוון תרמ"ב-י' טבת תשל"א) הייתה רעייתו של הרבי הריי"צ הנשיא השישי של חסידות חב"ד, וחמותו של הרבי.

תולדות חייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בא' חשוון תרמ"ב בעיר קישינב (מולדובה) לאביה הרב ר' אברהם שניאורסון בנו של רבי ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק ולאמה הרבנית יוכבד.

בי"ג אלול תרנ"ז בהיותה בגיל 16 נישאה לאדמו"ר הריי"צ. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה[1].

בקיץ תרפ"ז בעת מאסר בעלה אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.

מאז שנולדה בתה חנה, לא יכלה לשמוע. הבעיה הייתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את ורשה היא שמעה רק אוושות. היא הייתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה.

לאחר הסתלקות בעלה בי' שבט תש"י הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת תהלים ותפילות, אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר י' שבט תש"י, במשך תקופה מסויימת, העביר לה הרבי מכתבים שיועדו ל"בית הרבי מליובאוויטש".

בתקופה הראשונה שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול הרש"ג ימלא את מקום בעלה[2]. כעבור תקופה שינתה את עמדתה בעניין.

בתחילת חודש טבת תשל"א חלתה ובי' טבת תשל"א השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד בניו יורק על יד אהל אדמו"ר הריי"צ.

בימי חייה היה נוהג הרבי לערוך בימי חג ומועד את סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות[3]. הדבר נמשך עד הסתלקותה.

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנותיה:

אחיה: ר' בן ציון שניאורסון. אחותה: מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו. ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים". (ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172)
  2. ויש אומרים שזו גם הסיבה לכך שהרבי ירד לקבלת הנשיאות בלי ה"ספודיק" מהרבי הריי"צ
  3. ע"פ השמועה מסופר שפעם אחת היה חסר לחם משנה והממונה הוריד ממקומו של הרבי הריי"צ מתוך מחשבה שאף אחד לא ישים לב וכאשר הרבנית שמה לב לזה לפני הסעודה היא החלה לצעוק "היכן החלות של בעלי" ודרשה שיחזירו את זה לפני תחילת הסעודה.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא