הבדלים בין גרסאות בדף "דובער משה שמוטקין"
(הוספת מקור) |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:משה דובער שמוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | + | [[קובץ:דובער בערל משה שמוטקין.png|ממוזער|הרב דובער משה שמוטקין]] |
| − | הרב '''דוב בער משה שמוטקין''' ([[תרי"ט]]-[[תרפ"ט]]) היה גביר חב"די, [[משפיע]], מראשוני הקהילה החב"דית ב[[ | + | [[קובץ:משה דובער שמוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] |
| + | הרב '''דוב בער משה שמוטקין''' ([[תרי"ט]] - [[י"ב באדר]] [[תרפ"ט]]) היה גביר חב"די, [[משפיע]], מראשוני הקהילה החב"דית ב[[ורשה]] ומייסד ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים המקומית]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[עיירה]] [[דוקשיץ]] שב[[ | + | נולד ב[[עיירה]] [[דוקשיץ]] שב[[בלארוס]] בשנת [[תרי"ט]], לאביו הרב [[זלמן הוניאנקער]] שהיה חסיד מרומם ובעל מדרגה מתלמידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. |
ללידתו קדמו 18 שנים של עקרות מאז לידת בתו הבכירה של אביו ר' שניאור זלמן. ב[[הושענא רבה]], זכה אביו לברכת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהבטיח לו כי יזכה לבן זכר. | ללידתו קדמו 18 שנים של עקרות מאז לידת בתו הבכירה של אביו ר' שניאור זלמן. ב[[הושענא רבה]], זכה אביו לברכת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהבטיח לו כי יזכה לבן זכר. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו ראשקע, בתו של רבי [[אברהם ברודנר]], נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר המהר"ש]], ושאל אותו איזה מקצוע יבחר לפרנסתו. [[אדמו"ר המהר"ש]] יעץ לו להתעסק ברוקחות ולפתוח בית מרקחת. | לאחר נישואיו עם רעייתו ראשקע, בתו של רבי [[אברהם ברודנר]], נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר המהר"ש]], ושאל אותו איזה מקצוע יבחר לפרנסתו. [[אדמו"ר המהר"ש]] יעץ לו להתעסק ברוקחות ולפתוח בית מרקחת. | ||
| − | ראשית כל הלך ר' בערל לרכוש את השפה הרוסית, מאחר שלא ידע את שפת המדינה, ולאחר מכן התחיל ללמוד את מקצוע הרוקחות. הוא פתח לעצמו בית מרקחת ב[[דוקשיץ]] וממנו התפרנס. באחד הימים נכשל בעבודתו - עקב טעות באספקת תרופה - נאלץ לברוח מדוקשיץ והגיע ל[[ | + | ראשית כל הלך ר' בערל לרכוש את השפה הרוסית, מאחר שלא ידע את שפת המדינה, ולאחר מכן התחיל ללמוד את מקצוע הרוקחות. הוא פתח לעצמו בית מרקחת ב[[דוקשיץ]] וממנו התפרנס. באחד הימים נכשל בעבודתו - עקב טעות באספקת תרופה - נאלץ לברוח מדוקשיץ והגיע ל[[ורשה]], שם התגורר גיסו הרב [[יוז'יק גורביץ']], שברח מ[[מוסקבה]] בעקבות גירוש השלטונות הרוסיים בשנת [[תרנ"ה]]. הם היוו למעשה את הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות ואלפי נפשות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה. |
לאחר שפרצה המלחמה, ולא היה ממה להתפרנס, ניסה ר' בערל משה את מזלו. בגלל עיסוקו הקודם ברוקחות, ידע היאך לטפל בבקבוקים ולנקותם מנפט וסימנים שהיו מודבקים עליהם. מלאכה זו ידע היטב, וכך התפרנס ממנה בריווח ובכבוד, ואף התעשר ממנה. בעת ההיא הוצע לו לרכוש בוורשה בית ענק, בו התגוררו למעלה ממאתיים משפחות. הוא עט על ההצעה ורכש את המבנה הגדול. בהתאם לתנאי הרכישה, יכול היה לסלק את התמורה בתשלומים, כאשר רק חלק ממנה שילם במזומנים. מאחר שהכסף איבד רבות מערכו בתקופת המלחמה, עלה בידו לשלם עבור כל הבית סכום פעוט. כך הפך הבית הגדול, בעל מאתיים בתי המגורים, לרכושו הבלעדי, והפך ל[[עשירות|עשיר]] גדול. | לאחר שפרצה המלחמה, ולא היה ממה להתפרנס, ניסה ר' בערל משה את מזלו. בגלל עיסוקו הקודם ברוקחות, ידע היאך לטפל בבקבוקים ולנקותם מנפט וסימנים שהיו מודבקים עליהם. מלאכה זו ידע היטב, וכך התפרנס ממנה בריווח ובכבוד, ואף התעשר ממנה. בעת ההיא הוצע לו לרכוש בוורשה בית ענק, בו התגוררו למעלה ממאתיים משפחות. הוא עט על ההצעה ורכש את המבנה הגדול. בהתאם לתנאי הרכישה, יכול היה לסלק את התמורה בתשלומים, כאשר רק חלק ממנה שילם במזומנים. מאחר שהכסף איבד רבות מערכו בתקופת המלחמה, עלה בידו לשלם עבור כל הבית סכום פעוט. כך הפך הבית הגדול, בעל מאתיים בתי המגורים, לרכושו הבלעדי, והפך ל[[עשירות|עשיר]] גדול. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין [[פורים]] לפסח, נקראו התלמידים שנמנו על הקבוצה שלמדו חסידות עם הרב שמוטקין לחדרו של ראש הישיבה שהודיע להם שלקראת הקיץ לא ירשה להם יותר ללמוד חסידות עם הרב שמוטקין, והזהיר אותם שאם יהינו להמרות את פיו יצטרכו לחפש לעצמם מקום לימודים אחר. | לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין [[פורים]] לפסח, נקראו התלמידים שנמנו על הקבוצה שלמדו חסידות עם הרב שמוטקין לחדרו של ראש הישיבה שהודיע להם שלקראת הקיץ לא ירשה להם יותר ללמוד חסידות עם הרב שמוטקין, והזהיר אותם שאם יהינו להמרות את פיו יצטרכו לחפש לעצמם מקום לימודים אחר. | ||
| − | התלמידים שהיו נסערים ניגשו לרב שמוטקין ושאלו אותו מה ניתן לעשות, והוא אמר להם שאם כך אין ברירה אלא להקים ישיבה חב"דית בעיר. היה זה באחרון של פסח, והרב שמוטקין הורה להם לגשת למחרת לרחוב פרנציסקאנע 30 שם ישנו בית מדרש פנוי, שישבו וילמדו שם, והוא ידאג לכל צרכיהם הגשמיים ואף לרבנים שימסרו בפניהם שיעורים{{הערה|הזכרונות מהקמת הישיבה סופרו באריכות על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ב[[ | + | התלמידים שהיו נסערים ניגשו לרב שמוטקין ושאלו אותו מה ניתן לעשות, והוא אמר להם שאם כך אין ברירה אלא להקים ישיבה חב"דית בעיר. היה זה באחרון של פסח, והרב שמוטקין הורה להם לגשת למחרת לרחוב פרנציסקאנע 30 שם ישנו בית מדרש פנוי, שישבו וילמדו שם, והוא ידאג לכל צרכיהם הגשמיים ואף לרבנים שימסרו בפניהם שיעורים{{הערה|הזכרונות מהקמת הישיבה סופרו באריכות על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ב[[בטאון חב"ד]] חוברת לד-לה ע' 44 ואילך, וסופרו בהרחבה יותר בספר ורבים השיב ליהדות ולחסידות בעריכת החוקר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]}}. |
=== פטירתו === | === פטירתו === | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
בשנת [[תרפ"ט]], בעת נסיעותיו לחו"ל. שהה בוורשה. היה זה ב[[חודש כסלו]], עת חתונתו של [[הרבי]]. [[הרבי הריי"צ]] כיבדו להיות עד בכתובה. | בשנת [[תרפ"ט]], בעת נסיעותיו לחו"ל. שהה בוורשה. היה זה ב[[חודש כסלו]], עת חתונתו של [[הרבי]]. [[הרבי הריי"צ]] כיבדו להיות עד בכתובה. | ||
| − | בזמן שהותו בחוץ לארץ הכהו גוי אנטישמי. ממכות אלו חלה ונפטר ב[[י"ב אדר]] | + | בזמן שהותו בחוץ לארץ הכהו גוי אנטישמי. ממכות אלו חלה ונפטר ב[[י"ב אדר|י"ב אדר שני]] [[תרפ"ט]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]], [[ירושלים]]. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
*בנו, ר' [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] | *בנו, ר' [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] | ||
*ביתו, מרת דבורה אשת ר' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. | *ביתו, מרת דבורה אשת ר' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. | ||
| − | |||
*ר' שמואל. | *ר' שמואל. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
*ר' אברהם. | *ר' אברהם. | ||
*ר' מנחם מענדל. | *ר' מנחם מענדל. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''היכל ליובאוויטש - בטאון ישיבה גדולה תומכי תמימים בית שמש''', גליון ב' עמוד 217 ואילך | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 47: | שורה 50: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה | + | [[קטגוריה:אישים בוורשה]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בתל אביב]] |
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | [[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | ||
| − | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים | + | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]] |
| + | [[קטגוריה:משפחת שמוטקין]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ט]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ט]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:32, 20 ביוני 2023
הרב דוב בער משה שמוטקין (תרי"ט - י"ב באדר תרפ"ט) היה גביר חב"די, משפיע, מראשוני הקהילה החב"דית בורשה ומייסד ישיבת תומכי תמימים המקומית.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בעיירה דוקשיץ שבבלארוס בשנת תרי"ט, לאביו הרב זלמן הוניאנקער שהיה חסיד מרומם ובעל מדרגה מתלמידי אדמו"ר הצמח צדק.
ללידתו קדמו 18 שנים של עקרות מאז לידת בתו הבכירה של אביו ר' שניאור זלמן. בהושענא רבה, זכה אביו לברכת אדמו"ר הצמח צדק שהבטיח לו כי יזכה לבן זכר.
בילדותו היה שובב גדול, ונהג לעשות מעשי קונדס רבים.
פרנסתו[עריכה]
לאחר נישואיו עם רעייתו ראשקע, בתו של רבי אברהם ברודנר, נכנס ליחידות אצל אדמו"ר המהר"ש, ושאל אותו איזה מקצוע יבחר לפרנסתו. אדמו"ר המהר"ש יעץ לו להתעסק ברוקחות ולפתוח בית מרקחת.
ראשית כל הלך ר' בערל לרכוש את השפה הרוסית, מאחר שלא ידע את שפת המדינה, ולאחר מכן התחיל ללמוד את מקצוע הרוקחות. הוא פתח לעצמו בית מרקחת בדוקשיץ וממנו התפרנס. באחד הימים נכשל בעבודתו - עקב טעות באספקת תרופה - נאלץ לברוח מדוקשיץ והגיע לורשה, שם התגורר גיסו הרב יוז'יק גורביץ', שברח ממוסקבה בעקבות גירוש השלטונות הרוסיים בשנת תרנ"ה. הם היוו למעשה את הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות ואלפי נפשות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה.
לאחר שפרצה המלחמה, ולא היה ממה להתפרנס, ניסה ר' בערל משה את מזלו. בגלל עיסוקו הקודם ברוקחות, ידע היאך לטפל בבקבוקים ולנקותם מנפט וסימנים שהיו מודבקים עליהם. מלאכה זו ידע היטב, וכך התפרנס ממנה בריווח ובכבוד, ואף התעשר ממנה. בעת ההיא הוצע לו לרכוש בוורשה בית ענק, בו התגוררו למעלה ממאתיים משפחות. הוא עט על ההצעה ורכש את המבנה הגדול. בהתאם לתנאי הרכישה, יכול היה לסלק את התמורה בתשלומים, כאשר רק חלק ממנה שילם במזומנים. מאחר שהכסף איבד רבות מערכו בתקופת המלחמה, עלה בידו לשלם עבור כל הבית סכום פעוט. כך הפך הבית הגדול, בעל מאתיים בתי המגורים, לרכושו הבלעדי, והפך לעשיר גדול.
מייסד ישיבת תומכי תמימים[עריכה]
בשלהי מלחמת העולם הראשונה, התגבשה בוורשה קבוצת בחורים שביקשו ללמוד חסידות, ובעיקר את ספר התניא, ביניהם היה הרב מאיר בליז'ינסקי שהפך לימים לחסיד חב"ד. ר' בערל משה פגש את הקבוצה בבית הכנסת החב"די בעיר, והחל לקרב אותם וללמוד איתם חסידות. הוא הזמין אותם לסעוד בביתו סעודה שלישית בשבת, וחזר בפניהם מאמרי חסידות.
לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין פורים לפסח, נקראו התלמידים שנמנו על הקבוצה שלמדו חסידות עם הרב שמוטקין לחדרו של ראש הישיבה שהודיע להם שלקראת הקיץ לא ירשה להם יותר ללמוד חסידות עם הרב שמוטקין, והזהיר אותם שאם יהינו להמרות את פיו יצטרכו לחפש לעצמם מקום לימודים אחר.
התלמידים שהיו נסערים ניגשו לרב שמוטקין ושאלו אותו מה ניתן לעשות, והוא אמר להם שאם כך אין ברירה אלא להקים ישיבה חב"דית בעיר. היה זה באחרון של פסח, והרב שמוטקין הורה להם לגשת למחרת לרחוב פרנציסקאנע 30 שם ישנו בית מדרש פנוי, שישבו וילמדו שם, והוא ידאג לכל צרכיהם הגשמיים ואף לרבנים שימסרו בפניהם שיעורים[1].
פטירתו[עריכה]
בשנת תר"פ עלה לארץ הקודש. כשמצטרף אליו נכדו, החסיד הנודע הרב יהודה שמוטקין מתל אביב. הרב בערל משה רכש פרדסים בראשון לציון, ועסקים נוספים. את רכושו ירש לאחר פטירתו, בנו ר' יוסף שמוטקין, ממייסדי קהילת חב"ד בראשון לציון.
בשנת תרפ"ט, בעת נסיעותיו לחו"ל. שהה בוורשה. היה זה בחודש כסלו, עת חתונתו של הרבי. הרבי הריי"צ כיבדו להיות עד בכתובה.
בזמן שהותו בחוץ לארץ הכהו גוי אנטישמי. ממכות אלו חלה ונפטר בי"ב אדר שני תרפ"ט, ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים, ירושלים.
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' יוסף שמוטקין
- בנו, ר' שניאור זלמן שמוטקין
- ביתו, מרת דבורה אשת ר' מנחם מענדל רוזנמוטר.
- ר' שמואל.
- מרת ליבא אשת ר' ישראל איסר קרומהנד.
- מרת חיענא אשת ר' משה ארי' לייב קפילביץ'.
- ר' אברהם.
- ר' מנחם מענדל.
לקריאה נוספת[עריכה]
- היכל ליובאוויטש - בטאון ישיבה גדולה תומכי תמימים בית שמש, גליון ב' עמוד 217 ואילך
הערות שוליים
- ↑ הזכרונות מהקמת הישיבה סופרו באריכות על ידי הרב מאיר בליז'ינסקי בבטאון חב"ד חוברת לד-לה ע' 44 ואילך, וסופרו בהרחבה יותר בספר ורבים השיב ליהדות ולחסידות בעריכת החוקר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר
