רכבת: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־18:16, 22 בינואר 2024

רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.

רכבת בהלכה ובהוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קופת צדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הורה לרב שלמה מיידנצ'יק, שהיה קטר רכבת, לשים קופת צדקה ברכבת^[1].

רבותינו נשיאינו ברכבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי המהר"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי המהר"ש נסע ברכבת לעיתים תכופות, לפעילות למען הכלל. לפי הנוהל הקבוע , היו מודיעם למנהלי התחנה לפני בואו של הרבי, והרכבת הייתה מחכה לרבי אף אם הדבר היה גורר עיכוב. כאשר מונה פקיד חדש לנהל את תחנת הרכבת, ביטל המנהל החדש את הנוהל הקבוע, כדי להוכיח כי הוא מנהל העניינים. בנסיעתו הבאה , פיספס הרבי את הרכבת. הרבי ראה בחומרה את התנהגותו של הפקיד, ולאחר מספר ימים נודע כי הפקיד פוטר. הרבי סיפר סיפור זה פעמים רבות, תוך ציון העודה שלמרות שהממונים על הפקיד נתנו סיבות שונות לפיטורו, הסיבה האמתית לכך היא הפגיעה בכבוד הרבי^[2].

אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום ראשון ג' בתמוז תרפ"ז נלקח הרבי הריי"צ מבית הכלא 'שפאלערקע' לתחנת הרכבת 'מוסקבה' בדרכו לגלות קסטרמה. בעומדו על גבי מדריגות הרכבת עצר, הסתובב, ואמר שיחה שכל כולה רוויה במסירות נפש "יהי ה' אלוקינו עמנו...".

הרבי ישב במחלקה שניה, הנסיעה ארכת כ24 שעות והסתימה בתחנת הרכבת בקסטרמה.

לאחר שחרורו של הרבי הרייץ, נסע הרבי פעמים רבו ברכבת. בין השאר, נסע הרבי בעת ביקורו בארה"ק, ברכבת ממצרים ללוד, ושוב בחזור מתל אביב ללוד.

רבי לוי יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת גלותו של רבי לוי יצחק בתרצ"ט, נסע ברכבת אסירים מקייב לקזחסטן. הנסיעה נמשכה כחודש ימים.

רכבת בליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימיו של הצמח צדק כאשר התחילו לבנות את הרכבות הראשונות ברוסיה, פקד הקיסר הרוסי ניקולאי שאחד מקוי הרכבת הראשיים יעבור בעיירה ליובאוויטש. ואכן נעשה מכרז מי יהא אחראי למסילת הברזל באזור, ובגורל יצא קבלן יהודי שומר תורה ומצוות שאף היה מקורב לצמח צדק.

כאשר סיפר אותו קבלן לרבי על המכרז בו זכה, ביקש ממנו הרבי שלא יהא אחראי על מסילת הברזל ליד ליובאוויטש. הרבי הציע לו לומר לאנשי הממשלה שהוא מוותר על בניית המסילה באזור זה ושיעבירו את העבודה לקבלן אחר. אותו קבלן אכן עשה כעצת הרבי, ובזכות זה זכה במכרזים נוספים מהממשלה, בהם הרוויח כסף רב ונהיה לעשיר מפלג.

את בניית המסילה שליד ליובאוויטש מסרו השלטונות לקבלן אחר, גוי. כאשר החלו להניח את המסילה, היא שקעה עמוק בתוך האדמה. נסו להניח יסודות חזקים יותר, אבל דבר לא עזר, בכל אזור ליובאוויטש שקעה המסילה.

אחרי נסיונות רבים והשקעת כסף רב, הודיע הקבלן לממשלה שהוא לא מסוגל לבנות את המסילה. כי בד' אמותיו של הרבי הוא בעל הבית היחידי.^[3].

[אמנם בספר רשימות דברים של הרב יהודה חיטריק מסופר^[4] שעד לבנייתה שלתחנת הרכבת ברודניא היו תושבי ליובאוויטש מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות הרכבת בקראסנאיע וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה של תושבי ליובאוויטש.]

רכבות הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעם ישב הצדיק רבי ישראל מרוז'ין עם כמה ממקורביו ונתגלגלה השיחה על החדשות האחרונות בעולם.

היה זה בימי המצאת הרכבת, שהייתה אז בגדר חידוש מרעיש בכל העולם. אמח אחד החסידים שכנראה על ידי הרכבת יהיה קל יותר לקבץ את בני ישראל מארבע כנפות הארץ לארץ ישראל.

נטל הצדיק את אחד הכוסות שעמדה על השולחן, ואמר: "אם בגלל קיבוץ גלויות, הרי אנחנו לא צריכים את הרכבת, כי קיבוץ גלויות יהיה כמו שמעבירים את הכוס מצד זה השולחן לצד השני, אלא שכל התועלת של הרכבות יהיה שאומות העולם יוכלו לבוא ולראות בכבודן של ישראל".^[5]

תחנת הרכבת בכפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר חב"ד

תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום (לימים כפר חב"ד), בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות.

בעבודת השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב שכתב הקטר הרב שלמה מיידנצ'יק לרבי בעניין תאונה שקרתה ברכבת שלו, כתב לו הרבי את עניינה של הרכבת על-פי חסידות והלימוד ממנה בעבודת השם:

הקטר של הרכבת נמשל לנפש האלוקית, (ונראה - אם כי לא מפורש מהמכתב - כי הקרונות נמשלות לגוף האדם), וסדר העבודה הוא כי כמו שכאשר האדם מכה במנוע ומשליח את הקרונות הרכבת תהרס, כך גם בעבודת השם של האדם היא צריכה להעשות במתינות ובהתמדה, ולא באופן קיצוני מידי של תוהו - כי אז לא יצא מכך דברים טובים, אלא בעניין של מוח שליט על הלב^[6].

הערות שוליים

↑ 'הקטר של חב"ד' עמוד 186.
↑ תו"מ חלק י"ב עמוד 141, שיחת שבת פרשת עקב, כ' מנחם-אב, תשט"ז אות ג', שיחת שבת פרשת תולדות תשי"ז אות ו'
↑ 'רבותינו נשיאינו' כרך חמישי עמוד 90.
↑ מהדורה מחודשת, עמוד 387.
↑ נר ישראל ח"ב ע' קפח.
↑ אגרות קודש כרך י"ג עמוד רצ"ה. (המקור באידיש)

[1] 'הקטר של חב"ד' עמוד 186.

[2] תו"מ חלק י"ב עמוד 141, שיחת שבת פרשת עקב, כ' מנחם-אב, תשט"ז אות ג', שיחת שבת פרשת תולדות תשי"ז אות ו'

[3] 'רבותינו נשיאינו' כרך חמישי עמוד 90.

[4] מהדורה מחודשת, עמוד 387.

[5] נר ישראל ח"ב ע' קפח.

[6] אגרות קודש כרך י"ג עמוד רצ"ה. (המקור באידיש)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:רכבת.JPG|400px|thumb|left|רכבת]]
+[[קובץ:רכבת.JPG|400px|ממוזער|שמאל|רכבת]]
-[[קובץ:רכבת 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בקונטרס "בית רבינו שבבבל" בהערה 85 כותב הרבי: "להעיר מהנהגת גדולי ישראל שלמדו רמזים והוראות בעבודת ה' גם מעניני חול כיו"ב (כמו מספר הקרון במרכבת המסע).]]
+[[קובץ:רכבת 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בקונטרס "[[קונטרס בית רבינו שבבבל|בית רבינו שבבבל]]" בהערה 85 כותב הרבי: "להעיר מהנהגת גדולי ישראל שלמדו רמזים והוראות בעבודת ה' גם מעניני חול כיו"ב (כמו מספר הקרון במרכבת המסע).]]
 '''רכבת''' היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.
 ==רכבת בהלכה ובהוראות הרבי==
-===ה'סאברווי' בשבת===
+===קופת צדקה===
+[[הרבי]] הורה לרב [[שלמה מיידנצ'יק]], שהיה קטר רכבת, לשים קופת צדקה ברכבת{{הערה|'הקטר של חב"ד' עמוד 186.}}.
-===קופת צדקה===
-[[הרבי]] הורה לרב [[שלמה מידנצ'יק]] לשים קופת צדקה ברכבת{{הערה|'הקטר של חב"ד' עמוד 186.}}.
 ==רבותינו נשיאינו ברכבת==
+=== הרבי המהר"ש ===
+הרבי [[המהר"ש]] נסע ברכבת לעיתים תכופות, לפעילות למען הכלל. לפי הנוהל הקבוע , היו מודיעם למנהלי התחנה לפני בואו של הרבי, והרכבת הייתה מחכה לרבי אף אם הדבר היה גורר עיכוב. כאשר מונה פקיד חדש לנהל את תחנת הרכבת, ביטל המנהל החדש את הנוהל הקבוע, כדי להוכיח כי הוא מנהל העניינים. בנסיעתו הבאה , פיספס הרבי את הרכבת. הרבי ראה בחומרה את התנהגותו של הפקיד, ולאחר מספר ימים נודע כי הפקיד פוטר. הרבי סיפר סיפור זה פעמים רבות, תוך ציון העודה שלמרות שהממונים על הפקיד נתנו סיבות שונות לפיטורו, הסיבה האמתית לכך היא הפגיעה בכבוד הרבי{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19853&st=&pgnum=167 תו"מ חלק י"ב עמוד 141], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2686264 שיחת שבת פרשת עקב, כ' מנחם-אב, תשט"ז אות ג'], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2969411#footnoteRef32a2969411 שיחת שבת פרשת תולדות תשי"ז אות ו']}}.
-[[== הרבי המהר"ש ==]]
+===אדמו"ר הריי"צ===
-הרבי [[המהר"ש]] נסע ברכבת לעיתים תכופות, לפעילות למען הכלל. לפי הנוהל הקבוע , היו מודיעם למנהלי התחנה לפני בואו של הרבי, והרכבת היתה מחכה לרבי אף אם הדבר היה גורר עיכוב. כאשר מונה פקיד חדש לנהל את תחנת הרכבת, ביטל המנהל החדש את הנוהל הקבוע, כדי להוכיח כי הוא מנהל העניינים. בנסיעתו הבאה , פיספס הרבי את הרכבת. הרבי ראה בחומרה את התנהגותו של הפקיד, ולאחר מספר ימים נודע כי באורח פלא פוטר הפקיד מתפקדו.
+ביום ראשון [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] נלקח הרבי הריי"צ מבית הכלא 'שפאלערקע' לתחנת הרכבת 'מוסקבה' בדרכו לגלות קסטרמה. בעומדו על גבי מדריגות הרכבת עצר, הסתובב, ואמר שיחה שכל כולה רוויה במסירות נפש "יהי ה' אלוקינו עמנו...".
-===אדמו"ר הריי"ץ===
-ביום ראשון [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] נלקח הרבי הריי"ץ מבית הכלא 'שפאלערקע' לתחנת הרכבת 'מוסקבה' בדרכו לגלות קסטרמה. בעומדו על גבי מדריגות הרכבת עצר, הסתובב, ואמר שיחה שכל כולה רוויה במסירות נפש "יהי ה' אלוקינו עמנו...".
 הרבי ישב במחלקה שניה, הנסיעה ארכת כ24 שעות והסתימה בתחנת הרכבת בקסטרמה.
 לאחר שחרורו של הרבי הרייץ, נסע הרבי פעמים רבו ברכבת. בין השאר, נסע הרבי בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו בארה"ק]], ברכבת מ[[מצרים]] ל[[לוד]], ושוב בחזור מ[[תל אביב]] ל[[לוד]].
-===אדמו"ר שליט"א===
 ===רבי לוי יצחק===
@@ שורה 28: / שורה 25: @@
 בימיו של [[הצמח צדק]] כאשר התחילו לבנות את הרכבות הראשונות ברוסיה, פקד הקיסר הרוסי ניקולאי שאחד מקוי הרכבת הראשיים יעבור בעיירה [[ליובאוויטש]]. ואכן נעשה מכרז מי יהא אחראי למסילת הברזל באזור, ובגורל יצא קבלן [[יהודי]] שומר [[תורה]] ו[[מצוות]] שאף היה מקורב ל[[צמח צדק]].
-כאשר סיפר אותו קבלן לרבי על המכרז בו זכה, ביקש ממנו הרבי שלא יהא אחראי על מסילת הברזל ליד [[ליובאוויטש]]. הרבי הציע לו לומר לאנשי הממשלה שהוא מוותר על בניית המסילה באזור זה ושיעבירו את העבודה לקבלן אחר. אותו קבלן אכן עשה כעצת הרבי, ובזכות זה זכה במכרזים נוספים מהממשלה, בהם הרויח כסף רב ונהיה לעשיר מפלג.
+כאשר סיפר אותו קבלן לרבי על המכרז בו זכה, ביקש ממנו הרבי שלא יהא אחראי על מסילת הברזל ליד [[ליובאוויטש]]. הרבי הציע לו לומר לאנשי הממשלה שהוא מוותר על בניית המסילה באזור זה ושיעבירו את העבודה לקבלן אחר. אותו קבלן אכן עשה כעצת הרבי, ובזכות זה זכה במכרזים נוספים מהממשלה, בהם הרוויח כסף רב ונהיה לעשיר מפלג.
 את בניית המסילה שליד [[ליובאוויטש]] מסרו השלטונות לקבלן אחר, [[גוי]]. כאשר החלו להניח את המסילה, היא שקעה עמוק בתוך האדמה. נסו להניח יסודות חזקים יותר, אבל דבר לא עזר, בכל אזור [[ליובאוויטש]] שקעה המסילה.
-אחרי נסיונות רבים והשקעת כסף רב, הודיע הקבלן לממשלה שהוא לא מסוגל לבנות את המסילה. [ואכן עד היום אין מסילת רכבת ליד [[ליובאוויטש]], והתחנה הקרובה ביותר נמצאת כ[[15]] ק"מ מ[[ליובאוויטש]], ב[[רודניא]].
+אחרי נסיונות רבים והשקעת כסף רב, הודיע הקבלן לממשלה שהוא לא מסוגל לבנות את המסילה. כי בד' אמותיו של הרבי הוא בעל הבית היחידי.{{הערה|'[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]' כרך חמישי עמוד 90.}}.
-כי בד' אמותיו של הרבי הוא בעל הבית היחידי.{{הערה|'[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]' כרך חמישי עמוד 90.}}.
 [אמנם בספר [[רשימות דברים]] של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר{{הערה|מהדורה מחודשת, עמוד 387.}} שעד לבנייתה שלתחנת הרכבת ב[[רודניא]] היו תושבי [[ליובאוויטש]] מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות הרכבת ב[[קראסנאיע]] וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה של תושבי ליובאוויטש.]
@@ שורה 42: / שורה 37: @@
 פעם ישב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] עם כמה ממקורביו ונתגלגלה השיחה על החדשות האחרונות בעולם.
-היה זה בימי המצאת הרכבת, שהיתה אז בגדר חידוש מרעיש בכל העולם. אמח אחד החסידים שכנראה על-ידי הרכבת יהיה קל יותר [[קיבוץ גלויות|לקבץ]] את [[בני ישראל]] מארבע כנפות הארץ ל[[ארץ ישראל]].
+היה זה בימי המצאת הרכבת, שהייתה אז בגדר חידוש מרעיש בכל העולם. אמח אחד החסידים שכנראה על ידי הרכבת יהיה קל יותר [[קיבוץ גלויות|לקבץ]] את [[בני ישראל]] מארבע כנפות הארץ ל[[ארץ ישראל]].
 נטל הצדיק את אחד ה[[כוס|כוסות]] שעמדה על השולחן, ואמר: "אם בגלל [[קיבוץ גלויות]], הרי אנחנו לא צריכים את הרכבת, כי [[קיבוץ גלויות]] יהיה כמו שמעבירים את ה[[כוס]] מצד זה השולחן לצד השני, אלא שכל התועלת של הרכבות יהיה ש[[אומות העולם]] יוכלו לבוא ולראות בכבודן של ישראל".{{הערה|נר ישראל ח"ב ע' קפח.}}
 ==תחנת הרכבת בכפר חב"ד==
-[[קובץ:לו''ז הרכבת תשכ''א.jpg|250px|thumb|left|לו"ז תחנת כפר חבד משנת [[תשכ"א]].]]
+[[קובץ:לו''ז הרכבת תשכ''א.jpg|250px|ממוזער|שמאל|לו"ז תחנת כפר חבד משנת [[תשכ"א]].]]
 {{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
 תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.
@@ שורה 53: / שורה 48: @@
 ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].
+==בעבודת השם ==
+במכתב שכתב הקטר הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לרבי בעניין תאונה שקרתה ברכבת שלו, כתב לו הרבי את עניינה של הרכבת על-פי חסידות והלימוד ממנה בעבודת השם:
+הקטר של הרכבת נמשל ל[[נפש האלוקית]], (ונראה - אם כי לא מפורש מהמכתב - כי הקרונות נמשלות לגוף האדם), וסדר העבודה הוא כי כמו שכאשר האדם מכה במנוע ומשליח את הקרונות הרכבת תהרס, כך גם ב[[עבודת השם]] של האדם היא צריכה להעשות במתינות ובהתמדה, ולא באופן קיצוני מידי של תוהו - כי אז לא יצא מכך דברים טובים, אלא בעניין של [[מוח שליט על הלב]]{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך י"ג עמוד רצ"ה. (המקור ב[[אידיש]])}}.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תחבורה]]