נישואין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (27 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מסדר קידושין2.JPG|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:מסדר קידושין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מסדר קידושין בחופת אחד החסידים]] | ||
'''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והם חלק ממצוות [[פריה ורביה]]. | |||
גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{ | פעולת הנישואין היא בדרך כלל באמצעות "חופה" (מלבד [[מצוות יבום|הכונס את יבמתו]]), ישנה מחלוקת בראשונים מהי החופה הזו - אמירת השבע ברכות או ה"[[חדר ייחוד]]". | ||
גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערה|מסכת [[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}} לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך [[הרבי]] לא קיבל חששות אלו, ואדרבה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}}. | |||
[[קובץ:כתיק מזל טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתי"ק]] של הרבי עם ברכה לחתונה]] | [[קובץ:כתיק מזל טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתי"ק]] של הרבי עם ברכה לחתונה]] | ||
== | == חדר ייחוד == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חדר ייחוד]]}} | |||
לאחר ה[[חופה]] החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף [[כסף]] בפתח החדר. פעם התבטא [[הרבי]] ש"סגולה" לזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון{{הערה|1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].}}. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ | |||
== שבע ברכות == | |||
{{ערך מורחב|שבע ברכות}} | |||
== | שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים), הן ברכות הנאמרות במעמד הנישואין, וכן במשך 'שבעת ימי המשתה' שלאחר החתונה, לאחר ברכת המזון הנאמרת בסיום ארוחה, כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. נהוג לערוך סעודות חגיגיות כל ערב בשבוע שלאחר החתונה, ולברך בסיומן את שבע הברכות, ועל שם זה, סעודות אלו מכונות 'שבע ברכות'. אף שבעת ימי המשתה עצמם מכונים 'שבע ברכות'. | ||
==לעתיד לבוא== | |||
בשלב הראשון של הגאולה יחול הכלל "עולם כמנהגו נוהג" גם על תחום הנישואין, וכדברי הנביא{{הערה|ירמיה, לג י-יא}}"עוד ישמע בערי יהודה... קול חתן וקול כלה". אך בשלב מתקדם יותר בגאולה, לאחר [[תחיית המתים]] ייתכן שיחול שינוי, כפי שנאמר ב[[מסכת ברכות]]: | |||
{{ציטוטון|העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנים מזיו השכינה}}. לדעת רוב המפרשים{{הערה|ביניהם [[ראב"ד]], [[רמב"ן]] ועוד}}, העולם המדובר, הוא העולם שלאחר תחיית המתים. ולכן, אם לא תהייה פרייה ורבייה לא יהיה לכאורה צורך בנישואין. עם זאת, דעתו של [[הרמב"ם]] היא שכוונת דברי הגמרא הוא ל[[גן עדן]], בו אין תופעות גופניות. אך לאחר תחיית המתים יהיו נישואין. על פי דעתו של הרמב"ם, ישנו דיון האם כל בעל ואישה שיקומו בתחיית המתים יצטרכו להינשא מחדש, לאור שפטירתם ניתקה ביניהם את הקשר, או שהקידושין שמלפני תחיית המתים יהיו תקפים לאחר התחייה. | |||
ה[[חיד"א]] סובר במקרה דומה, שכאשר אדם שנפטר ולאחר מכן קם לתחייה על ידי נביא או צדיק{{הערה| לדוגמא בן השונמית שקם לתחייה על ידי אלישע, או האמורא [[רבי זירא]] שקם לתחייה על ידי רבה}}, האם הוא צריך לקדש מחדש את רעייתו. מסקנת החיד"א היא שפטירה זו אינה פטירה רגילה ולאור כך האישה נותרה מקודשת לבעלה. לאור דבריו משמע שפטירה רגילה אכן מתירה לאלמנה להינשא, מבטלת את הקידושין הראשונים, וגם אם האישה לא נישאת מחדש, הקידושין הראשונים אינם תקפים לאחר תחיית המתים. אמנם, ישנם חולקים אשר סוברים שבשונה מגירושין, אין פטירה נחשבת פעולה שמנתקת את הקידושין, אלא מצב נתון, שכל עוד כאשר לא קיים בן הזוג מותר לאשתו להתחתן עם משהו אחר. לכן, כל עוד לא נישא האישה ובעלה חזר, לאחר תחיית המתים הקידושים הראשונים תקפים ואין צורך לערוך קידושין מחודשים. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[הזמנה | *[[הזמנה לחתונה]] | ||
*[[שבת חתן]] | *[[שבת חתן]] | ||
*[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] | *[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] | ||
*[[חתונת אדמו"ר שליט"א]] | *[[חתונת אדמו"ר שליט"א]] | ||
*[[גיל הנישואין]] | *[[גיל הנישואין]] | ||
*[[חתונה]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]]. | *'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]]. | ||
*שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה | *שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]''' | |||
{{חתונה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חתונה]] | |||
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:53, 15 במרץ 2023
נישואין הם גמר קנין הקידושין, והם חלק ממצוות פריה ורביה.
פעולת הנישואין היא בדרך כלל באמצעות "חופה" (מלבד הכונס את יבמתו), ישנה מחלוקת בראשונים מהי החופה הזו - אמירת השבע ברכות או ה"חדר ייחוד".
גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה[1] לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה[2].
חדר ייחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חדר ייחוד |
לאחר החופה החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף כסף בפתח החדר. פעם התבטא הרבי ש"סגולה" לזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון[3].
שבע ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – שבע ברכות |
שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים), הן ברכות הנאמרות במעמד הנישואין, וכן במשך 'שבעת ימי המשתה' שלאחר החתונה, לאחר ברכת המזון הנאמרת בסיום ארוחה, כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. נהוג לערוך סעודות חגיגיות כל ערב בשבוע שלאחר החתונה, ולברך בסיומן את שבע הברכות, ועל שם זה, סעודות אלו מכונות 'שבע ברכות'. אף שבעת ימי המשתה עצמם מכונים 'שבע ברכות'.
לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלב הראשון של הגאולה יחול הכלל "עולם כמנהגו נוהג" גם על תחום הנישואין, וכדברי הנביא[4]"עוד ישמע בערי יהודה... קול חתן וקול כלה". אך בשלב מתקדם יותר בגאולה, לאחר תחיית המתים ייתכן שיחול שינוי, כפי שנאמר במסכת ברכות: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנים מזיו השכינה". לדעת רוב המפרשים[5], העולם המדובר, הוא העולם שלאחר תחיית המתים. ולכן, אם לא תהייה פרייה ורבייה לא יהיה לכאורה צורך בנישואין. עם זאת, דעתו של הרמב"ם היא שכוונת דברי הגמרא הוא לגן עדן, בו אין תופעות גופניות. אך לאחר תחיית המתים יהיו נישואין. על פי דעתו של הרמב"ם, ישנו דיון האם כל בעל ואישה שיקומו בתחיית המתים יצטרכו להינשא מחדש, לאור שפטירתם ניתקה ביניהם את הקשר, או שהקידושין שמלפני תחיית המתים יהיו תקפים לאחר התחייה.
החיד"א סובר במקרה דומה, שכאשר אדם שנפטר ולאחר מכן קם לתחייה על ידי נביא או צדיק[6], האם הוא צריך לקדש מחדש את רעייתו. מסקנת החיד"א היא שפטירה זו אינה פטירה רגילה ולאור כך האישה נותרה מקודשת לבעלה. לאור דבריו משמע שפטירה רגילה אכן מתירה לאלמנה להינשא, מבטלת את הקידושין הראשונים, וגם אם האישה לא נישאת מחדש, הקידושין הראשונים אינם תקפים לאחר תחיית המתים. אמנם, ישנם חולקים אשר סוברים שבשונה מגירושין, אין פטירה נחשבת פעולה שמנתקת את הקידושין, אלא מצב נתון, שכל עוד כאשר לא קיים בן הזוג מותר לאשתו להתחתן עם משהו אחר. לכן, כל עוד לא נישא האישה ובעלה חזר, לאחר תחיית המתים הקידושים הראשונים תקפים ואין צורך לערוך קידושין מחודשים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עצות והדרכות לחיי נישואין שמחים, ספר בשפה האנגלית הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ושמחה בחיים הנישואין היהודיים, מתוך שיחותיו וכתביו של הרבי. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי ועד שיחות באנגלית.
- שלמה רסקין, מסר קטן לאירוע גדול, לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה
- לקט פתגמים בעניני חתונה
| חתונה | ||||
|---|---|---|---|---|
| הכנות לחתונה | גיל הנישואין · שידוך · ווארט (לחיים) · הזמנה לחתונה · נדוניה · אויפרופעניש · תפילת מנחה קודם החופה | |||
| מהלך החתונה | שטר תנאים · כתובה · קבלת פנים · חופה · מסדר קידושין · שושבינים · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |||
| נישואין והנהגת הבית | שנה ראשונה · קדושת הבית היהודי · שלום בית · יום נישואין | |||
| ניגונים | מהרה ישמע · שמח תשמח · ישיש עליך · מי אדיר | |||
| ערכים קרובים | גירושין · חתונת אדמו"ר הרש"ב · חתונת אדמו"ר הריי"צ · חתונת אדמו"ר שליט"א · זיווג שני | |||