משולם ידידיה קוראטין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (75 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב ה[[חסיד]] '''משולם ידידיה גוטליב קוראטין''' | הרב ה[[משפיע]] ה[[חסיד]] '''משולם ידידיה גוטליב קוראטין''', (מכונה בפי חסידים '''ר' שילם''', או '''ר' שילם דיסנער''' על שם עיירת מוצאו) ([[תרמ"ה]] (בערך) - [[תרע"ט]]) | ||
היה ה'[[חוזר]]' הראשי אצל [[הרבי הרש"ב]] ומגדולי המשפיעים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] והעמיד דורות של חסידים עובדי השם. | |||
==תולדות חיים == | |||
נולד באיזור שנת [[תרמ"ה]] ב[[עיירה]] [[דיסנה]] אשר בפלך וויטבסק. | |||
ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות. | |||
בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר, בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו. | |||
כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' [[ישראל טופאז]] שנמנה עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]". כשבא ללמוד בתומכי תמימים שבליובאוויטש ב[[קיץ]] [[תרס"א]] היה לבוש כמו סטודנט שיצא מבית ספר תיכון, עם כובע מבריק וסמל הגימנסיה על כובעו. וביקש להתקבל ל[[ישיבה]], בתחילה סירב ה[[משפיע]] בישיבה הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד ב[[תומכי תמימים הורודישץ|מחלקת הישיבה בעיר הראדישץ]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] בהנהלתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. | |||
לאחר | היה לו ראש טוב מאוד והוא גם התמיד בלימודו. לאחר כמה שנים נהיה 'חוזר' אצל הרבי הרש"ב, הוא היה זוכר כל מילה ממש. הרבי הרש"ב התבטא עליו ש'בשביל כאלו התייסדה [[תומכי תמימים]]' וכן 'ב[[דוד קיובמן|דוד (הורדוקער)]] ובשילם הוצאתי את ה'קרן' מ[[תומכי תמימים]] ושאר הבחורים הם ריווח נקי'. | ||
עז היה רצונו לעקור לגמרי את לימודי החול שלמד בציערותו, כשרצה לכתוב מכתב, היה מבקש ממישהו אחר שיכתוב לו את הכתובת בשפה הרוסית - למרות שידע רוסית היטב - רק כדי לעקור לגמרי את לימודי החול שינק בילדותו. | |||
בשנת [[תרס"ג]], נסע ר' שילם ל[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרס"ה]] מונה כחבר ב"[[ועד תלמידי הישיבה]]" וכ[[חוזר]] ראשי. | |||
== עבודתו בישיבה == | == עבודתו בישיבה == | ||
לאחר [[חג השבועות]] [[תרס"ה]] נישא ר' שילם לאשתו הרבנית גוטא ביילא בת הרב [[מנחם מענדל | לאחר [[חג השבועות]] [[תרס"ה]] נישא ר' שילם לאשתו הרבנית גוטא ביילא בת הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] רבה של [[זעמבין]]. | ||
לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו ב[[בית הרב]] את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ ב[[ליובאוויטש]] היה ר' [[דוד יעקבסון]]. | לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו ב[[בית הרב]] את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ ב[[ליובאוויטש]] היה ר' [[דוד יעקבסון]]. | ||
בחורף [[תרע"ב]] מונה ר' שילם | בחורף [[תרע"ב]] מונה ר' שילם ל[[משגיח]] ו[[משפיע]] ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת ועיקרית על הבחורים. הוא היה מתוועד עם התלמידים בעיקר על חשיבות 'עבודת התפילה' באריכות וניתן לומר שהיה הדמות המשמעותית בישיבה{{הערה|בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב [[חיים שלום דייטש]] וכן בספר 'המשפיע ר' שלמה חיים' בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]]}}. במהלך השנים, רמז המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] שר' שילם 'השיג אותו' בעבודת השם. | ||
בשנת תרע" | בשנת [[תרע"ח]] בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] יצא ר' שילם כ[[שד"ר]] עבור [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה]]. | ||
בשנת [[תרע"ט]] עברה הישיבה - ור' שילם ומשפחתו איתה - ל[[קרמנצ'וג]]. | |||
ר' שילם היה 'עובד'. הוא היה לומד חסידות בשופי, וב[[שבת קודש]] התפלל כל היום כולו. במוצאי שבת, היה מתיישב ללמוד [[נגלה]], והיה לומד כל הלילה. בחינת ה'שוב' שלאחר ה'רצוא'. | |||
פעם התלונן ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] (ששימש אז כמשפיע בישיבה) בפני הרבי [[הרש"ב]], ש'לא מבינים באחדות השם'. הרבי הרש"ב תמה ותיקן אותו באומרו 'לא מבינים בשלימות' ותוך כדי הצביע על ר' שילם (ששימש כמשגיח אז), בהפלאה על הבנתו הטובה בחסידות, 'הוא מבין גם'{{הערה|בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב [[חיים שלום דייטש]]}}. | |||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
ר' שילם נפטר בגיל צעיר ממחלת ריאות חריפה, ב[[שבת]] פרשת שופטים, [[ה' אלול]] [[תרע"ט]], והוא בן ל"ד שנים בלבד. [[תנצב"ה]] | |||
כשנפטר אמר עליו [[הרבי הרש"ב]] שפטירתו מהווה 'מהלומה לעולם' ו'אין כמו שילם' וכן 'משפיע כזה לא ימצא במהרה'. [[הרבי הריי"צ]] התבטא עליו - אני [[קנאה|מקנא]] בר' שילם - הוא נמצא כבר ב'גן עדן' ושומע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב. | |||
מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו ב'שנה' של פטירתו, ואף ר' שילם נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}. | |||
רעייתו האריכה ימים אחריו, בשנת תשכ"ו עלתה לארץ הקודש והתיישבה בכפר חב"ד, ואף הספיקה לנסוע לרבי וזכתה להיכנס ליחידות ממושכת, וכעבור מספר שנים נפטרה ב[[כ"ה ניסן]] [[תשל"ג]], בגיל 83. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, ר' [[אברהם יהושע קוראטין]] | |||
*בנו, ר' [[שניאור זלמן קוראטין]] | |||
*בתו, גברת פרומא טריינא, רעיית ר' אורי פרלמן. נספתה בשריפה שפרצה בביתה והשאירה אחריה בנות קטנות. חתנה הוא הרב [[יעקב צבי הולצמן]]. | |||
== מתלמידיו == | |||
* ר' [[אלכסנדר סנדר יודסין]] | |||
* ר' [[ישראל נח בלניצקי]] | |||
* ר' [[שלמה חיים קסלמן]] | |||
* ר' [[ניסן נמנוב]] | |||
* ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]] | |||
* ר' [[שמריהו ששונקין]] | |||
* ר' [[זלמן שמעון דבורקין]] | |||
* ר' [[יהודה חיטריק]] | |||
* ר' [[פרץ מוצ'קין]] | |||
* ר' [[רפאל נחמן כהן]] | |||
* ר' [[יהודה עבער]] | |||
* ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | |||
*'''משפיע מסור''', הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], הרב [[נפתלי גוטליב]], ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 145-152. | |||
*'''בשביל בחורים כאלו ייסדתי את תומכי תמימים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 82 | |||
== | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[ | * [[שמואל קראוס]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28012&&page=1 'ר' שילם']''', חוברת בהוצאת [[שבועון בית משיח|בית משיח]], ו' [[תשרי]] ה'תש"ס. (ניתן לצפות ללא תשלום רק ב-40 העמודים הראשונים) אתר [[אוצר החכמה]] | ||
*'''[https://anash.org/reb-shilem-kuratin-100-years/ 100 שנה לר' שילם קוראטין]'''{{אנש}} | |||
*[[לוי יצחק הולצמן|לוי הולצמן]], '''[https://files.anash.org/uploads/2019/09/%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%9D.pdf ר' שילם - פרקי תולדות וסיפורים]''', [[תשורה]] ח"י טבת תשע"ג {{PDF|}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2021/08/blog-post_13.html סקירה מרתקת על המשפיע וה'חוזר' ר' שילם קוראטין]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}} | |||
* [https://derher.org/wp-content/uploads/75-Kislev-5779-07.pdf Derher Reb Shilem Kuratin] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית) | |||
*הרב [[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/09/66d83c5718b1b_1725447255.pdf גליון מס' 148: 'עובד אלקים' - מסכת חייו הפלאית של המיוחד שבחבורה]. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קוראטין, משולם ידידיה}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:בעלי שמועה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים בדיסנא]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:09, 1 באוקטובר 2024
הרב המשפיע החסיד משולם ידידיה גוטליב קוראטין, (מכונה בפי חסידים ר' שילם, או ר' שילם דיסנער על שם עיירת מוצאו) (תרמ"ה (בערך) - תרע"ט) היה ה'חוזר' הראשי אצל הרבי הרש"ב ומגדולי המשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש והעמיד דורות של חסידים עובדי השם.
תולדות חייםעריכה
נולד באיזור שנת תרמ"ה בעיירה דיסנה אשר בפלך וויטבסק.
ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות.
בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר, בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו.
כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' ישראל טופאז שנמנה עם חסידי חב"ד, לנסוע לליובאוויטש לישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש". כשבא ללמוד בתומכי תמימים שבליובאוויטש בקיץ תרס"א היה לבוש כמו סטודנט שיצא מבית ספר תיכון, עם כובע מבריק וסמל הגימנסיה על כובעו. וביקש להתקבל לישיבה, בתחילה סירב המשפיע בישיבה הרב שמואל גרונם אסתרמן לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד במחלקת הישיבה בעיר הראדישץ הסמוכה לליובאוויטש בהנהלתו של המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין.
היה לו ראש טוב מאוד והוא גם התמיד בלימודו. לאחר כמה שנים נהיה 'חוזר' אצל הרבי הרש"ב, הוא היה זוכר כל מילה ממש. הרבי הרש"ב התבטא עליו ש'בשביל כאלו התייסדה תומכי תמימים' וכן 'בדוד (הורדוקער) ובשילם הוצאתי את ה'קרן' מתומכי תמימים ושאר הבחורים הם ריווח נקי'.
עז היה רצונו לעקור לגמרי את לימודי החול שלמד בציערותו, כשרצה לכתוב מכתב, היה מבקש ממישהו אחר שיכתוב לו את הכתובת בשפה הרוסית - למרות שידע רוסית היטב - רק כדי לעקור לגמרי את לימודי החול שינק בילדותו.
בשנת תרס"ג, נסע ר' שילם לליובאוויטש. בשנת תרס"ה מונה כחבר ב"ועד תלמידי הישיבה" וכחוזר ראשי.
עבודתו בישיבהעריכה
לאחר חג השבועות תרס"ה נישא ר' שילם לאשתו הרבנית גוטא ביילא בת הרב מנחם מענדל הילביץ רבה של זעמבין.
לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו בבית הרב את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ בליובאוויטש היה ר' דוד יעקבסון.
בחורף תרע"ב מונה ר' שילם למשגיח ומשפיע ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת ועיקרית על הבחורים. הוא היה מתוועד עם התלמידים בעיקר על חשיבות 'עבודת התפילה' באריכות וניתן לומר שהיה הדמות המשמעותית בישיבה[1]. במהלך השנים, רמז המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן שר' שילם 'השיג אותו' בעבודת השם.
בשנת תרע"ח בעת מלחמת העולם הראשונה יצא ר' שילם כשד"ר עבור הישיבה.
בשנת תרע"ט עברה הישיבה - ור' שילם ומשפחתו איתה - לקרמנצ'וג.
ר' שילם היה 'עובד'. הוא היה לומד חסידות בשופי, ובשבת קודש התפלל כל היום כולו. במוצאי שבת, היה מתיישב ללמוד נגלה, והיה לומד כל הלילה. בחינת ה'שוב' שלאחר ה'רצוא'.
פעם התלונן ר' שמואל גרונם אסתרמן (ששימש אז כמשפיע בישיבה) בפני הרבי הרש"ב, ש'לא מבינים באחדות השם'. הרבי הרש"ב תמה ותיקן אותו באומרו 'לא מבינים בשלימות' ותוך כדי הצביע על ר' שילם (ששימש כמשגיח אז), בהפלאה על הבנתו הטובה בחסידות, 'הוא מבין גם'[2].
פטירתועריכה
ר' שילם נפטר בגיל צעיר ממחלת ריאות חריפה, בשבת פרשת שופטים, ה' אלול תרע"ט, והוא בן ל"ד שנים בלבד. תנצב"ה
כשנפטר אמר עליו הרבי הרש"ב שפטירתו מהווה 'מהלומה לעולם' ו'אין כמו שילם' וכן 'משפיע כזה לא ימצא במהרה'. הרבי הריי"צ התבטא עליו - אני מקנא בר' שילם - הוא נמצא כבר ב'גן עדן' ושומע דא"ח מאדמו"ר הרש"ב.
מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו ב'שנה' של פטירתו, ואף ר' שילם נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו[3].
רעייתו האריכה ימים אחריו, בשנת תשכ"ו עלתה לארץ הקודש והתיישבה בכפר חב"ד, ואף הספיקה לנסוע לרבי וזכתה להיכנס ליחידות ממושכת, וכעבור מספר שנים נפטרה בכ"ה ניסן תשל"ג, בגיל 83.
משפחתועריכה
- בנו, ר' אברהם יהושע קוראטין
- בנו, ר' שניאור זלמן קוראטין
- בתו, גברת פרומא טריינא, רעיית ר' אורי פרלמן. נספתה בשריפה שפרצה בביתה והשאירה אחריה בנות קטנות. חתנה הוא הרב יעקב צבי הולצמן.
מתלמידיועריכה
- ר' אלכסנדר סנדר יודסין
- ר' ישראל נח בלניצקי
- ר' שלמה חיים קסלמן
- ר' ניסן נמנוב
- ר' אברהם דרייזין (מאיור)
- ר' שמריהו ששונקין
- ר' זלמן שמעון דבורקין
- ר' יהודה חיטריק
- ר' פרץ מוצ'קין
- ר' רפאל נחמן כהן
- ר' יהודה עבער
- ר' ישראל ג'ייקובסון.
לקריאה נוספתעריכה
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
- משפיע מסור, הרב ישראל יצחק זלמנוב, הרב נפתלי גוטליב, ספר דמותו של חסיד ע' 145-152.
- בשביל בחורים כאלו ייסדתי את תומכי תמימים, שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 82
קישורים חיצונייםעריכה
- שמואל קראוס, 'ר' שילם', חוברת בהוצאת בית משיח, ו' תשרי ה'תש"ס. (ניתן לצפות ללא תשלום רק ב-40 העמודים הראשונים) אתר אוצר החכמה
- 100 שנה לר' שילם קוראטין
- לוי הולצמן, ר' שילם - פרקי תולדות וסיפורים, תשורה ח"י טבת תשע"ג
- סקירה מרתקת על המשפיע וה'חוזר' ר' שילם קוראטין, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- Derher Reb Shilem Kuratin א חסידישע דערהער (אנגלית)
- הרב לוי יצחק הולצמן, כי קרוב, גליון מס' 148: 'עובד אלקים' - מסכת חייו הפלאית של המיוחד שבחבורה.
הערות שוליים
- ↑ בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב חיים שלום דייטש וכן בספר 'המשפיע ר' שלמה חיים' בעריכת הרב ישראל אלפנביין
- ↑ בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב חיים שלום דייטש
- ↑ מנחם מענדל קסטל אשכבתא דרבי - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.