חמדת ימים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:31, 8 בינואר 2023

חמדת ימים הוא ספר שנוי במחלוקת שנכתב על פי קבלת האריז"ל, ובו הלכות והנהגות על פי הלכה וקבלה. הספר פורסם על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי שכתב שהעתיקו מכתב יד ישן עלום שם שרכש בקרבת העיר צפת. זהות המחבר שנויה במחלוקת.

יחס רבותינו נשיאנו לספר זה מסוייג. ישנם איזכורים עקיפים לספר בתורת רבותינו, אך הרבי מעדיף לא לציין לספר זה במפורש, ומתייחס ללימוד בספר בהסתייגות.

הפולמוס אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

זהות המחבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנם שלשה השערות עיקריות אודות לזהות מחברו.

מחברו הינו ר' בנימין הלוי מתלמידי האריז"ל,
מחברו הינו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין נתן העזתי והספר נגוע בשבתאות (בעקבות רמזים אפשריים לשבתאות בתוכן הספר).
ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו והעלים שמו.

דעת המתנגדים לספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

על הספר קמו עוררים רבים, בראשם היעב"ץ^[1] שטענו בתוקף כי הספר נכתב על ידי נתן העזתי מראשי כת ש"ץ, ואילו רבים אחרים טענו כי אין כל בסיס עובדתי לטענות שעל הספר.

ויש שסוברים שהספר נכתב על ידי קדוש רק שיד זרים שלטו בו, ולכן יש שטוענים כי אין לסמוך עליו בדברים שלא נמצאו בספרים אחרים של האריז"ל^[2].

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין מקאמרנא^[3] קיבל את שיטת היעב"ץ בדבר זהות מחבר הספר וכותב על מחבר הספר מילים חמורות ביותר, ותוקף את המנהג להמתין ז' ימים אחר המולד - מנהג שמבוסס על עדות מחבר הספר מפי האריז"ל. מנגד מקובלת עדות בשם רבי נפתלי מרופשיץ שהעיד כי מחבר הספר כבר זכה לתקן את אשר עיוות וכבר מותר ללמוד בספר^[4].

בשבחי הבעל שם טוב מובא סיפור בו בעל התולדות יעקב יוסף קנה את הספר מבלי דעת מי מחברו, והבעל שם טוב העיר לו כי ספר פסול על שולחנו ואז נטלו בסמרטוט וזרקו על הרצפה.

רבי יהודה פתיא בספרו מנחת יהודה ורוחות מספרות כותב אודות מחזה שראה בחלום אודות בעל החמדת ימים, שלפי החלום כוונתו הייתה להכשיל את כלל ישראל בהאמנה בנביא השקר שבתי צבי.

תגובות למתנגדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ^[5]. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב^[6]. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר.

דעת התומכים בספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי דעת התומכים בספר^[7], מחבר הספר הוא המקובל האלוקי רבי בנימין הלוי רבו של הרמ"ז שכינהו הגאון חיד"א "עייר וקדיש".

ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הספר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה. כמו כן יש הטוענים שהרמ"ז מזכירו בפירוש^[8].

מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת ה "יהי רצון" אחר קרבנות הנשיאים שאומרים בחודש ניסן, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהלים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.

בספר תפארת ישראל לרבי ישראל מסטנוב^[9] תלמיד הבעש"ט^[10] מובא "אחר כך מצאתי בספר חמדת הימים כדברי .. ושמחתי שכוונתי לדברי הגדולים".

הרש"ש תמך מאוד בספר זה וציטט ממנו בשני מקומות בשטר ההתקשרות שחתם יחד עם כל החברים בשנת תקי"ד. ברבות השנים ניסו להעלים ולטשטש אגרת זו.

יש הטוענים שהחתם סופר מצטט בספרו פרשת וירא מהספר^[11], ובספר מכתב סופר לנכדו רבי שמעון סופר^[12] מעיד שהחתם סופר היה מעיין בימים טובים על השולחן בספר חמדת ימים.

המגיד מקאזניץ היה מעיין בספר^[13] מזכירו בספרו רמזי ישראל^[14], אך כותב נגד התפילות שבחמדת ימים שבהם מוציאים את הכוונה בפה^[15], ורבי שבתי מראשקוב מצטט ממנו בסידורו במקומות אין ספור (בהעלם שמו). רבי חיים אבולעפייא נתן הסכמה לספר, ובספרו שבות יעקב^[16] גם כן מצטט מהחמדת ימים.

בנוגע לדעתו של בעל העטרת צבי מזידיטשוב ישנם מסורות שונות. למעשה מוכיח הרב יהושע מונדשיין^[17] כי הספר מוזכר בפירוש כמה פעמים בעטרת צבי, כולם בציטוטים שמספר מקדש מלך להרמ"ז שמביא בשמו, וגם כאשר מופיע "ספר פלוני" במקום חמדת ימים, הרי זה תיקון של המדפיסים על דעת עצמם.

רבי חיים פלאגי' אב"ד איזמיר כתב מאמר ארוך בשבח הספר חמדת ימים^[18]. בתוך הדברים הוא כותב "הדבר בדוק ומנוסה כי נראה המבחן והנסיון, כי כל דבריו אמת וצדק ונאמנו מאוד, כי כל השומע דבריו כי נעמו עושה פעולה גדולה בגופו ואבריו ונשמתו להחזירו בתשובה שלימה ולקנות הארת קדושת ויראת ה' תמיד פעולת צדיק לחיים, והרי אמרו רז"ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב".

בתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר אינו מובא כמעט בכתבי רבותינו, ישנה מחלוקת בין החוקרים האם יש בכלל ראיה מכך ליחסם של רבותינו לספר (כשגם ספרים חשובים לא פחות אינם מובאים בספרי רבותינו)^[19]. ישנם הטוענים כי אדמו"ר הזקן מביאו בקונטרס אחרון לסימן רפ"ה^[20].

כמו כן יש הטוענים^[21] כי ציטוט עקיף מהספר מובא מאדמו"ר הצמח צדק^[22] ושם "כי מרדכי בגימ' רב חסד וכמ"ש הרמ"ז", ושם מובא מספר ח"י^[23]. ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר^[24].

במכתב לאדם שהתחיל ללמוד קבלה, מסתייג הרבי מלימוד הספר, בטענה ש"בנוגע לספר חמדת הימים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם"^[25]. כמו כן הרבי מציין ספר זה רק בשם ספר שדי חמד שמביא את דבריו, וכותב כי אין הספר תחת ידו לעיין בו^[26]. כמו כן, פעם ציינו המניחים שהעלו על הכתב את שיחתו של הרבי לספר חמדת ימים, כמקור למנהג שילדי ישראל יתנו צדקה בחנוכה, והרבי בהגהתו מחק את איזכור הספר, והחליף ל"כן מובא מנהג" מבלי ציון מקור^[27].

הרב יהודה לייב גרונר העיד אשר פעם שאל את הרבי, האם לציין לספר זה במנהגים שלא נמצא להם מקור במקומות אחרים. וענה הרבי, אשר מכיון שאודות מחבר ספר זה ישנן הרבה תרעומות אם הוא בר סמכא ולמי היה שייך, וכמה גדולי ישראל התרחקו ממנו, לכן לא כדאי לציין אליו. ואף אין כדאי להביט בו^[28]

בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו קיימות שבע מהדורות שונות של ספר חמדת ימים. הרב מונדשיין מצייין במאמרו^[29] כי בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו כלולים רק ספרים תורניים, שלא כספרייתו של אדמו"ר הריי"צ שנועדה לציבור הרחב ומשום כך באו בה גם ספרים שאינם על טהרת הקודש.

בסידור של המגיד ממזריטש מצוין כמקור לנוסח התפילה המיוחד בסידור אדמו"ר הזקן^[30].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אר"ש חמדה - בירור האמת אודות ספר חמדת ימים א. א. אהרונוב, תש"ע. תגובה לאוצר חמדת ימים.
חמדת יוסף יוסף חיים מזרחי, י"ז שבט תשס"ד ירושלים. להוכיח שמחבר הספר היה שבתאי.
תעלומת ספר אברהם יוסף יערי, ירושלים תשי"ד הוצאת מוסד הרב קוק. להוכיח כי מחבר הספר היה רבי בנימין הלוי.
פולמוס על יחס רבותינו נשיאנו אל הספר, הערות וביאורים אהלי תורה גליונות תתלג - תתלט.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יחיאל גולדהבר, תעלומה ואין קורא לה "דאטשע" ה' תמוז תש"ע. להוכיח אשר מהדיר הספר ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו.
דוד שלמה קוסובוסקי - שחור, אוצר חמדת ימים כסלו תשס"ט בני ברק. להוכיח את צדקת הספר חמדת ימים ושמחברו היה ר' בנימין הלוי.
הרב יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/17890572 הספר חמדת ימים וגדולי החסידות] - היכל הבעש"ט גליון ז'. תגובתו של הרב נחום גרינוואלד באותו גליון.

הערות שוליים

↑ בספרו תורת הקנאות אלטונא דף ע"א עמוד א'
↑ כך למשל רק באוצרות חיים להבן איש חי על יום כיפור שכתב באיזה ענין שאין לסמוך בזה על ספר חמדת ימים ביום קדוש כזה כו' משמע שהספר אינו מופרך
↑ זוהר חיח"ב ספר שמות דף לח' ע"ב
↑ חמשה מאמרות לרח"א שפירא מאמר ג' דף קכג' קכט'
↑ עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז
↑ נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג
↑ ראה מחקר מקיף בספר אוצר חמדת ימים - קישור בסוף הערך
↑ ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ
↑ ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט - כינויו של רא"י מסאדיגורא בנו של הרה"ק מרוזין בהסכמתו לספר
↑ תחילת פרשת אמור
↑ ראה בספר ,"אוצר חמדת ימים" שמוכיח כי הר"ת ח"י שמצטט שם הוא חמדת ימים, ומוכיח זאת גם כן מעדות נכדו כפי שמובאת בהמשך הערך
↑ במהדורת ירושלים תשי"ב בחלק תולדות המחבר ע' ע"ה
↑ ראה עדותו של רבי צדוק הכהן מלובלין כמובא בקובץ במאמרו של מונדשיין הנ"ל
↑ במהדו' ישנה ע' 18
↑ והנה בעל חמדת ימים עשה תפילות להוציא הכוונה בפה וזה טעות גמור כי לא ניתן רק בכוונת הלב והמוסיף להוציאו טועה.
↑ נדרים פ"ג
↑ במאמרו שבהיכל הבעש"ט גליון ז'
↑ נדפס בספר "תעלומת ספר", (קישור בסוף הערך) פרק שביעי
↑ ראה במאמרו של הרב מונדשיין הנ"ל
↑ סימן רפ"ה סעיף א' ושם הציון הוא ל"ח"ה ח"ב פט"ו", ובחמדת ימים הוא בח"א פ"ג.
↑ ראה בהערות התמימים ואנ"ש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן.
↑ באור התורה על מגילת אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן.
↑ ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד.
↑ ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד.
↑ אגרות קודש חלק ח', ב'תסט. וראה מאמר בענין דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים.
↑ ‏‎אג"ק מהרבי וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.
↑ ליקוט מענות קודש - חנוכה, ע' 13 (ראה צילום כתב יד קדשו של הרבי בתמונה שבערך).
↑ הערות וביאורים גליון תתלט.
↑ היכל הבעש"ט גליון ז'
↑ בתפילות לימים נוראים במילים "וכל הרשעה בעשן תכלה" הגהות אדמו"ר הזקן על סידור המגיד

[1] בספרו תורת הקנאות אלטונא דף ע"א עמוד א'

[2] כך למשל רק באוצרות חיים להבן איש חי על יום כיפור שכתב באיזה ענין שאין לסמוך בזה על ספר חמדת ימים ביום קדוש כזה כו' משמע שהספר אינו מופרך

[3] זוהר חיח"ב ספר שמות דף לח' ע"ב

[4] חמשה מאמרות לרח"א שפירא מאמר ג' דף קכג' קכט'

[5] עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז

[6] נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג

[7] ראה מחקר מקיף בספר אוצר חמדת ימים - קישור בסוף הערך

[8] ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ

[9] ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט - כינויו של רא"י מסאדיגורא בנו של הרה"ק מרוזין בהסכמתו לספר

[10] תחילת פרשת אמור

[11] ראה בספר ,"אוצר חמדת ימים" שמוכיח כי הר"ת ח"י שמצטט שם הוא חמדת ימים, ומוכיח זאת גם כן מעדות נכדו כפי שמובאת בהמשך הערך

[12] במהדורת ירושלים תשי"ב בחלק תולדות המחבר ע' ע"ה

[13] ראה עדותו של רבי צדוק הכהן מלובלין כמובא בקובץ במאמרו של מונדשיין הנ"ל

[14] במהדו' ישנה ע' 18

[15] והנה בעל חמדת ימים עשה תפילות להוציא הכוונה בפה וזה טעות גמור כי לא ניתן רק בכוונת הלב והמוסיף להוציאו טועה.

[16] נדרים פ"ג

[17] במאמרו שבהיכל הבעש"ט גליון ז'

[18] נדפס בספר "תעלומת ספר", (קישור בסוף הערך) פרק שביעי

[19] ראה במאמרו של הרב מונדשיין הנ"ל

[20] סימן רפ"ה סעיף א' ושם הציון הוא ל"ח"ה ח"ב פט"ו", ובחמדת ימים הוא בח"א פ"ג.

[21] ראה בהערות התמימים ואנ"ש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן.

[22] באור התורה על מגילת אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן.

[23] ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד.

[24] ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד.

[25] אגרות קודש חלק ח', ב'תסט. וראה מאמר בענין דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים.

[26] ‏‎אג"ק מהרבי וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.

[27] ליקוט מענות קודש - חנוכה, ע' 13 (ראה צילום כתב יד קדשו של הרבי בתמונה שבערך).

[28] הערות וביאורים גליון תתלט.

[29] היכל הבעש"ט גליון ז'

[30] בתפילות לימים נוראים במילים "וכל הרשעה בעשן תכלה" הגהות אדמו"ר הזקן על סידור המגיד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''חמדת ימים''' הוא ספר שנכתב על פי קבלת האריז"ל ומיוחס לאחד מתלמידיו. הספר פורסם על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי שהעתיקו מכתב יד ישן עלום שם שרכש בקרבת העיר צפת וכותב כי לא ידוע מי הוא הצדיק שכתב את הספר.
+'''חמדת ימים''' הוא ספר שנוי במחלוקת שנכתב על פי קבלת האריז"ל, ובו הלכות והנהגות על פי הלכה וקבלה. הספר פורסם על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי שכתב שהעתיקו מכתב יד ישן עלום שם שרכש בקרבת העיר צפת. זהות המחבר שנויה במחלוקת.
+יחס רבותינו נשיאנו לספר זה מסוייג. ישנם איזכורים עקיפים לספר בתורת רבותינו, אך [[הרבי]] מעדיף לא לציין לספר זה במפורש, ומתייחס ללימוד בספר בהסתייגות.
 ==הפולמוס אודות הספר==
+===זהות המחבר===
+ישנם שלשה השערות עיקריות אודות לזהות מחברו.
+* מחברו הינו ר' בנימין הלוי מתלמידי האריז"ל,
+* מחברו הינו {{מונחון|נתן העזתי|תלמידו ונביאו של שבתי צבי}} והספר נגוע בשבתאות (בעקבות רמזים אפשריים לשבתאות בתוכן הספר).
+* ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו והעלים שמו.
+===דעת המתנגדים לספר===
 על הספר קמו עוררים רבים, בראשם היעב"ץ{{הערה|בספרו תורת הקנאות אלטונא דף ע"א עמוד א'}} שטענו בתוקף כי הספר נכתב על ידי נתן העזתי מראשי כת ש"ץ, ואילו רבים אחרים טענו כי אין כל בסיס עובדתי לטענות שעל הספר.
 ויש שסוברים שהספר נכתב על ידי קדוש רק שיד זרים שלטו בו, ולכן יש שטוענים כי אין לסמוך עליו בדברים שלא נמצאו בספרים אחרים של האריז"ל{{הערה|כך למשל רק באוצרות חיים להבן איש חי על יום כיפור שכתב באיזה ענין שאין לסמוך בזה על ספר חמדת ימים ביום קדוש כזה כו' משמע שהספר אינו מופרך}}.
-בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו
+רבי [[יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין]] מקאמרנא{{הערה|זוהר חיח"ב ספר שמות דף לח' ע"ב}} קיבל את שיטת היעב"ץ בדבר זהות מחבר הספר וכותב על מחבר הספר מילים חמורות ביותר, ותוקף את המנהג להמתין ז' ימים אחר המולד - מנהג שמבוסס על עדות מחבר הספר מפי האריז"ל. מנגד מקובלת עדות בשם רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שהעיד כי מחבר הספר כבר זכה לתקן את אשר עיוות וכבר מותר ללמוד בספר{{הערה|חמשה מאמרות לרח"א שפירא מאמר ג' דף קכג' קכט'}}.
-מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ{{הערה|עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס
-טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז}}. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב{{הערה|נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג}}. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר.
+ב[[שבחי הבעל שם טוב]] מובא סיפור בו בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]] קנה את הספר מבלי דעת מי מחברו, והבעל שם טוב העיר לו כי ספר פסול על שולחנו ואז נטלו בסמרטוט וזרקו על הרצפה.
+רבי יהודה פתיא בספרו מנחת יהודה ורוחות מספרות כותב אודות מחזה שראה בחלום אודות בעל החמדת ימים, שלפי החלום כוונתו הייתה להכשיל את כלל ישראל בהאמנה בנביא השקר שבתי צבי.
+====תגובות למתנגדים====
+בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ{{הערה|עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז}}. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב{{הערה|נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג}}. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר.
+===דעת התומכים בספר===
+לפי דעת התומכים בספר{{הערה|ראה מחקר מקיף בספר אוצר חמדת ימים - קישור בסוף הערך}}, מחבר הספר הוא המקובל האלוקי רבי בנימין הלוי רבו של [[הרמ"ז]] שכינהו הגאון [[חיד"א]] "עייר וקדיש".
+ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הספר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה. כמו כן יש הטוענים שהרמ"ז מזכירו בפירוש{{הערה|ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ}}.
+מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת ה "יהי רצון" אחר קרבנות הנשיאים שאומרים בחודש ניסן, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהלים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.
-רבי [[יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין]] מקאמרנא{{הערה|זוהר חיח"ב ספר שמות דף לח' ע"ב}} קיבל את שיטת היעב"ץ בדבר זהות מחבר הספר וכותב על מחבר הספר מילים חמורות ביותר, ותוקף את המנהג להמתין ז' ימים אחר המולד - מנהג שמבוסס על עדות מחבר הספר מפי האריז"ל. מנגד מקובלת עדות בשם רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שהעיד כי מחבר הספר כבר זכה לתקן את אשר עיוות וכבר מותר ללמוד בספר{{הערה|חמשה מאמרות לרח"א שפירא מאמר ג' דף קכג' קכט'}}.
+בספר תפארת ישראל לרבי ישראל מסטנוב{{הערה|ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט - כינויו של רא"י מסאדיגורא בנו של הרה"ק מרוזין בהסכמתו לספר}} תלמיד הבעש"ט{{הערה|תחילת פרשת אמור}} מובא "אחר כך מצאתי בספר חמדת הימים כדברי .. ושמחתי שכוונתי לדברי הגדולים".
+הרש"ש תמך מאוד בספר זה וציטט ממנו בשני מקומות בשטר ההתקשרות שחתם יחד עם כל החברים בשנת [[תקי"ד]]. ברבות השנים ניסו להעלים ולטשטש אגרת זו.
+יש הטוענים ש[[החתם סופר]] מצטט בספרו [[פרשת וירא]] מהספר{{הערה|ראה בספר ,"אוצר חמדת ימים" שמוכיח כי הר"ת ח"י שמצטט שם הוא חמדת ימים, ומוכיח זאת גם כן מעדות נכדו כפי שמובאת בהמשך הערך}}, ובספר מכתב סופר לנכדו רבי שמעון סופר{{הערה|במהדורת ירושלים תשי"ב בחלק תולדות המחבר ע' ע"ה}} מעיד שהחתם סופר היה מעיין בימים טובים על השולחן בספר חמדת ימים.
+[[המגיד מקאזניץ]] היה מעיין בספר{{הערה|ראה עדותו של רבי צדוק הכהן מלובלין כמובא בקובץ במאמרו של מונדשיין הנ"ל}} מזכירו בספרו רמזי ישראל{{הערה|במהדו' ישנה ע' 18}}, אך כותב נגד התפילות שבחמדת ימים שבהם מוציאים את הכוונה בפה{{הערה|והנה בעל חמדת ימים עשה תפילות להוציא הכוונה בפה וזה טעות גמור כי לא ניתן רק בכוונת הלב והמוסיף להוציאו טועה.}}, ורבי [[שבתי מראשקוב]] מצטט ממנו בסידורו במקומות אין ספור (בהעלם שמו). רבי חיים אבולעפייא נתן הסכמה לספר, ובספרו שבות יעקב{{הערה|נדרים פ"ג}} גם כן מצטט מהחמדת ימים.
+בנוגע לדעתו של בעל העטרת צבי מזידיטשוב ישנם מסורות שונות. למעשה מוכיח הרב יהושע מונדשיין{{הערה|במאמרו שבהיכל הבעש"ט גליון ז'}} כי הספר מוזכר בפירוש כמה פעמים בעטרת צבי, כולם בציטוטים שמספר מקדש מלך להרמ"ז שמביא בשמו, וגם כאשר מופיע "ספר פלוני" במקום חמדת ימים, הרי זה תיקון של המדפיסים על דעת עצמם.
+רבי חיים פלאגי' אב"ד איזמיר כתב מאמר ארוך בשבח הספר חמדת ימים{{הערה|נדפס בספר "תעלומת ספר", (קישור בסוף הערך) פרק שביעי}}. בתוך הדברים הוא כותב "הדבר בדוק ומנוסה כי נראה המבחן והנסיון, כי כל דבריו אמת וצדק ונאמנו מאוד, כי כל השומע דבריו כי נעמו עושה פעולה גדולה בגופו ואבריו ונשמתו להחזירו בתשובה שלימה ולקנות הארת קדושת ויראת ה' תמיד פעולת צדיק לחיים, והרי אמרו רז"ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב".
-ב[[שבחי הבעל שם טוב]] - שאינו נחשב לספר מוסמך במיוחד, מובא סיפור בו בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]] קנה את הספר מבלי דעת מי מחברו, והבעל שם טוב העיר לו כי ספר פסול על שולחנו ואז נטלו בסמרטוט וזרקו על הרצפה.
 ==בתורת חב"ד==
-הספר אינו מובא בכתבי רבותינו. אך
+[[קובץ:כתיק חמדת ימים.JPG|שמאל|ממוזער|צילום מחיקת ציון לספר חמדת ימים [[כתב יד|בכתב ידו]] של הרבי]]
-הספר מובא באגרות קודש פעם בודדת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/504&search=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אג"ק מהרבי] וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.}}.
+הספר אינו מובא כמעט בכתבי רבותינו, ישנה מחלוקת בין החוקרים האם יש בכלל ראיה מכך ליחסם של רבותינו לספר (כשגם ספרים חשובים לא פחות אינם מובאים בספרי רבותינו){{הערה|ראה במאמרו של הרב מונדשיין הנ"ל}}. ישנם הטוענים כי [[אדמו"ר הזקן]] מביאו ב[[קונטרס אחרון]] לסימן רפ"ה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49263&hilite=56dfff48-6e67-4186-8262-e308031b5d34&st=%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8+%D7%98%D7%95%D7%91+%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D+&pgnum=171 סימן רפ"ה סעיף א'] ושם הציון הוא ל"ח"ה ח"ב פט"ו", ובחמדת ימים הוא בח"א פ"ג.}}.
+כמו כן יש הטוענים{{הערה|ראה בהערות התמימים ואנ"ש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן.}} כי ציטוט עקיף מהספר מובא מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|באור התורה על מגילת אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן.}} ושם "כי מרדכי בגימ' רב חסד וכמ"ש הרמ"ז", ושם מובא מספר ח"י{{הערה|ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד.}}. ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר{{הערה|ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד.}}.
+במכתב לאדם שהתחיל ללמוד קבלה, מסתייג הרבי מלימוד הספר, בטענה ש"בנוגע לספר חמדת הימים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', ב'תסט]. וראה מאמר בענין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&hilite=85cacae0-fd82-45f0-b495-b157169beaea&st=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=1304 דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים].}}. כמו כן [[הרבי]] מציין ספר זה רק בשם ספר שדי חמד שמביא את דבריו, וכותב כי אין הספר תחת ידו לעיין בו{{הערה|1=‏‎[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/504&search=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אג"ק מהרבי] וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.}}. כמו כן, פעם ציינו [[הנחה|המניחים]] שהעלו על הכתב את שיחתו של [[הרבי]] לספר חמדת ימים, כמקור למנהג ש[[ילדי ישראל]] יתנו [[צדקה]] ב[[חנוכה]], והרבי ב[[הגהה|הגהתו]] מחק את איזכור הספר, והחליף ל"כן מובא מנהג" מבלי ציון מקור{{הערה|ליקוט מענות קודש - חנוכה, ע' 13 (ראה צילום כתב יד קדשו של הרבי בתמונה שבערך).}}.
+הרב [[יהודה לייב גרונר]] העיד אשר פעם שאל את הרבי, האם לציין לספר זה במנהגים שלא נמצא להם מקור במקומות אחרים. וענה הרבי, אשר מכיון שאודות מחבר ספר זה ישנן הרבה תרעומות אם הוא בר סמכא ולמי היה שייך, וכמה גדולי ישראל התרחקו ממנו, לכן לא כדאי לציין אליו. ואף אין כדאי להביט בו{{הערה|1=[[הערות וביאורים]] [http://haoros.com/archive/?kovetz=839&cat=11&haoro=0 גליון תתלט].}}
+בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו קיימות שבע מהדורות שונות של ספר חמדת ימים. הרב מונדשיין מצייין במאמרו{{הערה|היכל הבעש"ט גליון ז'}} כי בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו כלולים רק ספרים תורניים, שלא כספרייתו של אדמו"ר הריי"צ שנועדה לציבור הרחב ומשום כך באו בה גם ספרים שאינם על טהרת הקודש.
+בסידור של [[המגיד ממזריטש]] מצוין כמקור לנוסח התפילה המיוחד ב[[סידור אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בתפילות לימים נוראים במילים "וכל הרשעה בעשן תכלה" [http://shulchanharav.com/files/heores/sidur%20hamhagid.pdf הגהות אדמו"ר הזקן על סידור המגיד]}}.
+==לקריאה נוספת==
+*'''אר"ש חמדה - בירור האמת אודות ספר חמדת ימים''' א. א. אהרונוב, תש"ע. תגובה ל'''אוצר חמדת ימים'''.
+*'''חמדת יוסף''' יוסף חיים מזרחי, י"ז שבט תשס"ד ירושלים. להוכיח שמחבר הספר היה שבתאי.
+*'''תעלומת ספר''' אברהם יוסף יערי, ירושלים תשי"ד הוצאת מוסד הרב קוק. להוכיח כי מחבר הספר היה רבי בנימין הלוי.
+*פולמוס על יחס רבותינו נשיאנו אל הספר, [[הערות וביאורים]] [[אהלי תורה]] גליונות תתלג - תתלט.
+==קישורים חיצוניים==
+* יחיאל גולדהבר, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/29/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90_%D7%9C%D7%94.pdf תעלומה ואין קורא לה]''' {{PDF}} "דאטשע" ה' תמוז תש"ע. להוכיח אשר מהדיר הספר ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו.
+*דוד שלמה קוסובוסקי - שחור, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48012&st=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9B%D7%AA%D7%91&pgnum=1&hilite=8dab2bc6-da5d-42f1-9886-95c1d17ffb51 אוצר חמדת ימים]''' כסלו תשס"ט בני ברק. להוכיח את צדקת הספר חמדת ימים ושמחברו היה ר' בנימין הלוי.
+*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[www.kramim.info/article/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/17890572 הספר חמדת ימים וגדולי החסידות]''' - [[היכל הבעש"ט]] גליון ז'. תגובתו של הרב נחום גרינוואלד באותו גליון.
-{{הערות שוליים|}}
+{{ספרי קבלה|}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ספרי קבלה]]

ספרי קבלה
ספרי יסוד:	ספר יצירה ופירושיו: חכמוני • המיוחס לראב"ד • ר"מ בוטריל ספר הבהיר • ספר הקנה • ספר התמונה • פרקי היכלות ספר הזוהר ופירושיו: אור החמה • אור יקר (לרמ"ק) • אשל אברהם • הדרת מלך, כסא מלך ומקדש מלך • הרמ"ז • זהר הרקיע לאריז"ל • חמדת צבי • ניצוצי אורות • ניצוצי זוהר • קול ברמה
מקובלים הראשונים:	גינת אגוז • דרך אמונה • הריקאנטי • מגיד מישרים • מערכת האלקות (ופירוש החייט) • עבודת הקודש • שושן סודות • שערי אורה • תולעת יעקב
כתבי הרמ"ק:	אור יקר • אור נערב • אילימה • גירושין • דרישות בעניני המלאכים • פרדס רימונים (ופירושיו: פלח הרימון • עסיס רימונים) • שיעור קומה
כתבי האריז"ל - רבי חיים ויטאל:	עץ חיים • פרי עץ חיים • אוצרות חיים • מבוא שערים שמונה שערים: שער ההקדמות • שער מאמרי רשב"י • שער מאמרי רז"ל • שער הפסוקים • שער המצוות • שער הכוונות • שער רוח הקודש • שער הגלגולים ספר הגלגולים • ספר הכוונות • לקוטי תורה • ספר הליקוטים • לקוטי הש"ס • שולחן ערוך האריז"ל • עולת תמיד
קבלת האריז"ל - רבי ישראל סרוג:	לימודי אצילות • עמק המלך • שערי גן עדן • עשרה מאמרות
סידורי האריז"ל:	אור השנים • זאלקווא תקמ"א • קול יעקב • ר' אשר • הר"ש מרשקוב • שער השמים
מקובלים האחרונים:	חוקר ומקובל • חמדת ימים • חסד לאברהם • יושר לבב • מאורי אור • מגלה עמוקות • מגן דוד (להרדב"ז) • יאיר נתיב (מאורות נתן) • משנת חסידים • נהר שלום • נגיד ומצוה • נפש דוד, רוח דוד ונשמת דוד • קהילת יעקב • שומר אמונים • שערי קדושה • שפע טל • משיבת נפש