ליקוטי אמרים - פרק ל"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אהבת ישראל " ב־"אהבת ישראל ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ל"ב''' | '''פרק ל"ב - "לב" התניא - ואהבת לרעך כמוך ממש''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
פרק זה (וכן פרק ל') נתוספו רק '''בהדפסת''' התניא{{הערה|המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו [[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא]] והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים - שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י, במוסגר.}}: [[תניא - פרק ל'|פרק ל']] היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של [[אגרת התשובה]]), ופרק ל"ב כולו לא היה כלל. | |||
הפרק אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות [[בינוני]], - אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]]), שהיא מביאה ל[[אהבת ישראל]]{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.}}, '''שהיא כל התורה כולה'''. | |||
ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב [[יואל כהן]], ב[[תניא מהדורה קמא]] בהערות שבסוף פרקים ל' ול"ב, ועוד}}, שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני - הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 8: | שורה 19: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
* בחלקו הראשון של הפרק מסביר [[אדמו"ר הזקן]] (שעל פי המבואר ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]] יובן מאמר חז"ל), ש[[אהבת ישראל]] היא כל התורה כולה '''כפשוטו ממש''' - ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל{{הערה|אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו '''שלא''' כפשוטו, וראה ב[[מכון חסידות מבוארת|חסידות מבוארת על התניא]] פירוט בזה.}}: | |||
כי תכלית '''כל''' התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות - וזו היא מהותה של אהבת ישראל. | |||
* בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
[[אהבת ישראל]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ג|פרק ל"ג]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ג|פרק ל"ג]]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:53, 22 ביוני 2022
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ל"ב - "לב" התניא - ואהבת לרעך כמוך ממש
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק זה (וכן פרק ל') נתוספו רק בהדפסת התניא[1]: פרק ל' היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של אגרת התשובה), ופרק ל"ב כולו לא היה כלל.
הפרק אינו חלק מהעצות להוספה בשמחה[2], וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות בינוני, - אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר מעלת השמחה[3] (שהתבארה בפרק הקודם), שהיא מביאה לאהבת ישראל[4], שהיא כל התורה כולה.
ומסביר הרבי[5], שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני - הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'.
גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק לב |
|---|
| פרק לב והנה על ידי קיום הדברים הנ"ל להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים. ולכן העושים גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה. וזהו שאמר הלל הזקן על קיום מצוה זו "זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא" כו'. כי יסוד ושורש כל התורה הוא להגביה ולהעלות הנפש על הגוף מעלה מעלה עד עיקרא ושרשא דכל עלמין וגם להמשיך אור אין סוף ברוך הוא בכנסת ישראל כמ"ש לקמן דהיינו במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דוקא ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות דקודשא בריך הוא לא שריא באתר פגים וכמו שנאמר "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך" וכמו שמבואר במקום אחר באריכות:
ומה שנאמר בגמרא שמי שרואה בחבירו שחטא מצוה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו. היינו בחבירו בתורה ומצות וכבר קיים בו מצות הוכח תוכיח את עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות ואף על פי כן לא שב מחטאו כמ"ש בספר חרדים אבל מי שאינו חבירו ואינו מקורב אצלו הנה על זה אמר הלל הזקן הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. לומר שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראים בשם בריות בעלמא צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה וכולי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה' והן לא לא הפסיד שכר מצות אהבת ריעים וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעונותיהם שמצוה לשנאותם מצוה לאהבם גם כן ושתיהן הן אמת שנאה מצד הרע שבהם ואהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם שהוא ניצוץ אלקות שבתוכם המחיה נפשם האלקית וגם לעורר רחמים בלבו עליה כי היא בבחינת גלות בתוך הרע מסטרא אחרא הגובר עליה ברשעים והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה כנודע ממה שנאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם" [ולא אמר דוד המלך עליו השלום תכלית שנאה שנאתים וגו' אלא על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלהי ישראל כדאיתא בגמרא ר"פ ט"ז דשבת]: |
סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בחלקו הראשון של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן (שעל פי המבואר בפרק הקודם יובן מאמר חז"ל), שאהבת ישראל היא כל התורה כולה כפשוטו ממש - ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל[6]:
כי תכלית כל התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות - וזו היא מהותה של אהבת ישראל.
- בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים.
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו מהדורה קמא והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים - שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י, במוסגר.
- ↑ בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).
- ↑ לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה זו, שהתבארה בפרק הקודם, הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.
- ↑ שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.
- ↑ ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב יואל כהן, בתניא מהדורה קמא בהערות שבסוף פרקים ל' ול"ב, ועוד
- ↑ אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו שלא כפשוטו, וראה בחסידות מבוארת על התניא פירוט בזה.
| הקודם: פרק ל"א |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ל"ג |