תהלוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|}}
{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:קריקטורה תהלוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכה - קריקטורה מאת אברמי זקס]]
[[קובץ:קריקטורה תהלוכה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|תהלוכה - קריקטורה מאת אברמי זקס]]
'''תהלוכה''', הוא סדר שהחל משנת [[תשט"ו]], נקבע ב[[בית חיינו]] לפיו ב[[חג הפסח]] וב[[חג השבועות]] תתקיים "תהלוכה" של מאות [[חסידים]] לאזורים שונים ברחבי העיר [[ניו יורק]]. מטרת התהלוכה היא להגיע לבתי הכנסת ולחזור בפני [[יהודים]] שיחות מ[[הרבי]] אודות עניינו של החג.  
'''תהלוכה''' הוא סדר שהחל משנת [[תשט"ו]] שנקבע ב[[בית חיינו]] לפיו ב[[חג הפסח]] וב[[חג השבועות]] תתקיים "תהלוכה" של מאות [[חסידים]] לאזורים שונים ברחבי העיר [[ניו יורק]]. מטרת התהלוכה היא להגיע לבתי הכנסת ולחזור בפני [[יהודים]] שיחות מ[[הרבי]] אודות עניינו של החג.
==היסטוריה==
כבר בשנים הראשונות ל[[נשיאות]] הרבי עורר את ההנהגה שתלמידי ה[[תמימים]] שנוסעים לבתיהם לערים רחוקות לרגל חג הפסח, יחזרו שם מאמרי [[דא"ח]]. הרבי אף ביקש רשימה של שמות הבחורים שאכן עשו זאת. כך החל להתמסד בקרב התמימים הנוהג ללכת לבתי כנסיות באזורים שונים ולחזור שם מאמרי חסידות.  


כבר בשנים הראשונות ל[[נשיאות]] הרבי הוא עורר את ההנהגה שתלמידי ה[[תמימים]] שנוסעים לבתיהם לערים רחוקות לרגל חג הפסח, יחזרו שם מאמרי דא"ח. הרבי אף ביקש רשימה של שמות הבחורים שאכן עשו זאת. כך החל להתמסד בקרב התמימים הנוהג ללכת לבתי כנסיות באזורים שונים ולחזור שם מאמרי חסידות.  
עם זאת, תהלוכה מאורגנת וממוסדת התקיימה לראשונה בשנת תשט"ו.  


עם זאת, תהלוכה מאורגנת וממוסדת התקיימה לראשונה בשנת תשט"ו. וכך נראתה התהלוכה: קהל רב של אברכים ותלמידי התמימים צועדים בצוותא, מתוך שירה ו[[ניגונים]], מרחק רב. כאשר קבוצות הצועדים מתקרבות ליעדן, הן מתפצלות לשכונות היהודיות, וכל קבוצה לשכונה שנקבעה לה. כשקבוצת הצועדים מגיעה למרכז השכונה, הם יוצאים בריקוד נלהב במרכז השכונה ומצרפים אליהם את היהודים המקומיים. לאחר הריקוד מתפזרים הצועדים איש איש לבית הכנסת שנקבע עבורו שהוא ינאם בו. לאחר [[תפילת ערבית]] של יום טוב שני (או אחרון), מתאספים שוב הצועדים למקום מרכזי שבו מתקיים 'קידוש' גדול ואחר כך הם צועדים בדרכם חזרה לבית הכנסת של הרבי, ל-770.  
בשנים הראשונות היה נהוג שבתהלוכות של [[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]], כאשר משתתפי התהלוכה שבו ל[[קראון הייטס]], היו נכנסים ל[[גן עדן התחתון]] מול חדרו הקדוש של הרבי, ומנגנים ב[[שמחה]] רבה. ה[[מזכיר]] הראשי של הרבי, הרב [[חמ"א חדוקוב]] היה נכנס אז לחדרו של הרבי ומודיע לו שהתהלוכה חזרה בשלום והרבי היה מוסר באמצעותו [[ברכה]] קצרה למשתתפים לתהלוכה. לדוגמא, פעם התבטא הרבי: "כיון ששרים כעת את ה[[ניגון הופ קוזק]], "זאל מען אריין האפקען צו די [[גאולה]] אמיתית והשלימה" [= שירקדו ויקפצו לתוך הגאולה…] ". בהזדמנות אחרת (בשבועות [[תשכ"ט]]), איחל הרבי שיהיה "תמוך אשורי במעגלותיך", כלומר שיהיה [[תענוג]] בפעמי ההליכה{{הערה|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום ב' של החג, ביאר אז הרבי עניין זה בעבודת ה', בהתבסס על תורת הבעש"ט}}.  


בשנים הראשונות היה הנוהג שב"תהלוכות" של חג הפסח וחג השבועות, כאשר משתתפי התהלוכה שבו לקראון הייטס, היו נכנסים ל[[גן עדן התחתון]] מול חדרו הק' של הרבי, ומנגנים ב[[שמחה]] רבה. ה[[מזכיר]] הראשי של הרבי, הרב [[חמ"א חדוקוב]] היה נכנס אז לחדרו הק' של הרבי ומודיע לו שה"תהלוכה" חזרה בשלום והרבי היה מוסר באמצעותו [[ברכה]] קצרה למשתתפים לתהלוכה. לדוגמא, פעם התבטא הרבי: כיון ששרים כעת את ה[[ניגון הופ קוזק]], "זאל מען אריין האפקען צו די [[גאולה]] אמיתית והשלימה" [= שירקדו ויקפצו לתוך הגאולה…] ובהזדמנות אחרת (שבועות תשכ"ט), איחל הרבי שיהיה "תמוך אשורי במעגלותיך", כלומר שיהיה [[תענוג]] בפעמי ההליכה. (ב[[התוועדות]] יום ב' של החג, ביאר אז הרבי עניין זה בעבודת ה', בהתבסס על תורת הבעש"ט).  
מסופר שפעם, כאשר התמהמהה התהלוכה מלשוב במועד הרגיל, הביט הרבי על השעון בפליאה ושאל: "כמה זמן לוקח להגיע מ[[בורו פארק]] לכאן?! מדוע לא הגיעו עדיין?!"...  


פעם, כאשר התמהמהה ה'תהלוכה' מלשוב במועד הרגיל, הביט הרבי על השעון בפליאה ושאל: "כמה זמן לוקח להגיע מ[[בורו פארק]] לכאן?! מדוע לא הגיעו עדיין?!"...  
התהלוכה שהתקיימה בליל [[שמחת תורה]] נועדה בעיקר לסייע בעריכת ה[[הקפות]] מתוך שמחה בבתי הכנסת. כשחזרו מהתהלוכה, היה הרבי בעיצומה של [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שמתקיימת בתור הכנה להקפות. הרבי מעריך מאוד את ההליכה בתהלוכה הזו, והוא אף הסביר את הסיבה לכך: דווקא ב'תהלוכה' זו התבטאה מסירות הנפש של משתתפי התהלוכה, שהרי כתוצאה מההליכה לבתי הכנסת במקומות מרוחקים, הם מפסידים את ההזדמנות להיות נוכחים ב[[התוועדות]] של הרבי שמתקיימת באותה שעה.  


ה'תהלוכה' שהתקיימה בליל [[שמחת תורה]] נועדה בעיקר לסייע בעריכת ה[[הקפות]] מתוך שמחה בבתי-הכנסת. כשחוזרים מה'תהלוכה', הרבי בעיצומה של [[התוועדות]] שמתקיימת בתור הכנה להקפות. הרבי מעריך מאוד את ההליכה ב'תהלוכה' הזו, והוא אף הסביר את הסיבה לכך: דווקא ב'תהלוכה' זו התבטאה מסירות-הנפש של משתתפי התהלוכה, שהרי כתוצאה מההליכה לבתי-הכנסת במקומות מרוחקים, הם מפסידים את ההזדמנות להיות נוכחים ב[[התוועדות]] של הרבי שמתקיימת באותה שעה.  
עם קבלת הידיעה על שובם בשלום של משתתפי התהלוכה, נוסף לברכה שמעניק להם, היה נוהג הרבי להקדיש שיחה מיוחדת למשתתפי התהלוכה, הן ב[[התוועדות]] יום אחרון של פסח, הן ב[[התוועדות]] יום ב' דחה"ש ובכמה פעמים גם ב[[התוועדות]] יום שמחת תורה.  


עם קבלת הידיעה על שובם בשלום של משתתפי ה'תהלוכה', נוסף לברכה שמעניק להם הרבי נוהג הרבי להקדיש שיחה מיוחדת למשתתפי ה'תהלוכה', הן ב[[התוועדות]] יום אחרון של פסח, הן ב[[התוועדות]] יום ב' דחה"ש ובכמה פעמים גם ב[[התוועדות]] יום שמחת-תורה.  
בעת השיחה, הרבי היה מביע דברי הערכה למשתתפי התהלוכה ומבאר כמה מעלות טובות שיש בכך. בסיום השיחה מורה הרבי למשתתפי ה'תהלוכה' שיאמרו [[לחיים]] מתוך [[ניגון שמחה]].  


בעת השיחה, הרבי מביע דברי הערכה למשתתפי ה'תהלוכה' ומבאר כמה מעלות טובות שיש בכך. בסיום השיחה מורה הרבי למשתתפי ה'תהלוכה' שיאמרו [[לחיים]]מתוך [[ניגון שמחה]].  
במשך השנים מוסיף הרבי להראות חביבות יתרה לנושא התהלוכה בכך שמיד לאחר [[תפילת מנחה]] יוצא מהדלת הראשית של [[770]] ומלווה במבטו את ההולכים בתהלוכה עד שהאחרון שבהם נעלם מהאופק.


במשך השנים מוסיף הרבי להראות חביבות יתרה לנושא ה'תהלוכה' בכך שמיד לאחר [[תפילת מנחה]] יוצא מהדלת הראשית של '770' ומלווה במבטו את ההולכים בתהלוכה עד שהאחרון שבהם נעלם מהאופק.
הרבי היה עומד וסוקר כל אחד מהעוברים לפניו ובידיו מעודד להגברת השירה והשמחה.  


הרבי עומד וסוקר כל אחד מהעוברים לפניו ובידיו הק' מעודד להגברת השירה והשמחה (כשפונה לשוב להיכל קדשו, מצדיע בידו הק' לאות תודה לעבר מפקד המשטרה שפקודיו ליוו את הצועדים).  
ברבות השנים, היה מוסיף הרבי ויוצא לא רק ללוות את היוצאים לתהלוכה אלא גם לקבל את פניהם עם שובם מהתהלוכה. הרבי היה יוצא מחדרו ובידיו מעודד את הקהל בשירת ה'מארש'. הרבי היה עומד כך למשך זמן מה, תוך שהוא סוקר את כל המשתתפים ואחר כך שב לחדרו.  


ברבות השנים, מוסיף הרבי ויוצא - לא רק ללוות את היוצאים ל'תהלוכה' - אלא גם לקבל את פניהם עם שובם מה'תהלוכה'. הרבי יוצא מחדרו הק' (ב-'770' או בבניין הספרי'ה הסמוך אם שוהה שם אותה שעה) ובידיו הק' מעודד את הקהל בשירת ה'מארש'. הרבי עומד כך למשך זמן מה, תוך שהוא סוקר את כל המשתתפים ואחר כך שב לחדרו הק'.  
בשנת [[תנש"א]], היו שני אירועים יוצאי דופן וייחודיים: הן במוצאי שביעי של פסח והן בחג השבועות, כשיצא הרבי מחדרו לקבל את פני השבים מהתהלוכה, לאחר שעודד את השירה, רמז לנאספים שברצונו לומר שיחה ואמר שיחת-קודש על מעלתו וחשיבותו של היום.


בשנת [[תנש"א]], היו שני אירועים יוצאי דופן וייחודיים: הן במוצאי שביעי-של-פסח והן בחג השבועות, כשיצא הרבי מחדרו הק' לקבל את פני השבים מה'תהלוכה', לאחר שעודד את השירה, רמז לנאספים שברצונו לומר שיחה ואמר שיחת-קודש על מעלתו וחשיבותו של היום.
באחת ההזדמנויות התבטא הרבי על ההולכים לתהלוכה: "אלה שהלכו בתהלוכה ופעלו שמחה אצל הזולת ועד שרקדו כפשוטו, יתקיים אצלם שלימוד התורה שלהם יהיה באופן מופלג, למעלה מכל הענינים הארציים, שהרי זהו עניין הריקוד - הגבהת הרגליים מהארץ, וכן קיום המצוות שבהם יהיה באופן כזה"{{הערה|משיחת שבת פרשת בראשית תשל"א}}.
 
באחת ההזדמנויות התבטא הרבי על ההולכים ל'תהלוכה': "אלה שהלכו בתהלוכה ופעלו שמחה אצל הזולת ועד שרקדו כפשוטו, יתקיים אצלם שלימוד התורה שלהם יהיה באופן מופלג, למעלה מכל הענינים הארציים, שהרי זהו עניין הריקוד - הגבהת הרגליים מהארץ, וכן קיום המצוות שבהם יהיה באופן כזה". (משיחת שבת פרשת בראשית תשל"א).
כאן רואים את יחסו של הרבי ל'תהלוכה' ואת הנח"ר הרב שנגרם לו מכך.


==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.col.org.il/files/0.35808530853_19911914.pdf ילכו מחיל אל חיל]''' {{PDF}} סקירה על התהלוכות בתוך קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] תשרי תשע"ז {{קישור שבור}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62029_he_1.pdf התהלוכה דשבועות]''' {{PDF}} לקט יומנים מהתהלוכה של חג השבועות
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/3/39/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf התהלוכה]''' - שביבי קודש אמרות וביטויים יחודיים על התהלוכה {{PDF}} בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] סוכות תשע"ד
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שלוש רגלים]]
[[קטגוריה:שלוש רגלים]]

גרסה אחרונה מ־05:25, 19 בינואר 2024

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
תהלוכה - קריקטורה מאת אברמי זקס

תהלוכה הוא סדר שהחל משנת תשט"ו שנקבע בבית חיינו לפיו בחג הפסח ובחג השבועות תתקיים "תהלוכה" של מאות חסידים לאזורים שונים ברחבי העיר ניו יורק. מטרת התהלוכה היא להגיע לבתי הכנסת ולחזור בפני יהודים שיחות מהרבי אודות עניינו של החג.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבר בשנים הראשונות לנשיאות הרבי עורר את ההנהגה שתלמידי התמימים שנוסעים לבתיהם לערים רחוקות לרגל חג הפסח, יחזרו שם מאמרי דא"ח. הרבי אף ביקש רשימה של שמות הבחורים שאכן עשו זאת. כך החל להתמסד בקרב התמימים הנוהג ללכת לבתי כנסיות באזורים שונים ולחזור שם מאמרי חסידות.

עם זאת, תהלוכה מאורגנת וממוסדת התקיימה לראשונה בשנת תשט"ו.

בשנים הראשונות היה נהוג שבתהלוכות של חג הפסח וחג השבועות, כאשר משתתפי התהלוכה שבו לקראון הייטס, היו נכנסים לגן עדן התחתון מול חדרו הקדוש של הרבי, ומנגנים בשמחה רבה. המזכיר הראשי של הרבי, הרב חמ"א חדוקוב היה נכנס אז לחדרו של הרבי ומודיע לו שהתהלוכה חזרה בשלום והרבי היה מוסר באמצעותו ברכה קצרה למשתתפים לתהלוכה. לדוגמא, פעם התבטא הרבי: "כיון ששרים כעת את הניגון הופ קוזק, "זאל מען אריין האפקען צו די גאולה אמיתית והשלימה" [= שירקדו ויקפצו לתוך הגאולה…] ". בהזדמנות אחרת (בשבועות תשכ"ט), איחל הרבי שיהיה "תמוך אשורי במעגלותיך", כלומר שיהיה תענוג בפעמי ההליכה[1].

מסופר שפעם, כאשר התמהמהה התהלוכה מלשוב במועד הרגיל, הביט הרבי על השעון בפליאה ושאל: "כמה זמן לוקח להגיע מבורו פארק לכאן?! מדוע לא הגיעו עדיין?!"...

התהלוכה שהתקיימה בליל שמחת תורה נועדה בעיקר לסייע בעריכת ההקפות מתוך שמחה בבתי הכנסת. כשחזרו מהתהלוכה, היה הרבי בעיצומה של התוועדות שמתקיימת בתור הכנה להקפות. הרבי מעריך מאוד את ההליכה בתהלוכה הזו, והוא אף הסביר את הסיבה לכך: דווקא ב'תהלוכה' זו התבטאה מסירות הנפש של משתתפי התהלוכה, שהרי כתוצאה מההליכה לבתי הכנסת במקומות מרוחקים, הם מפסידים את ההזדמנות להיות נוכחים בהתוועדות של הרבי שמתקיימת באותה שעה.

עם קבלת הידיעה על שובם בשלום של משתתפי התהלוכה, נוסף לברכה שמעניק להם, היה נוהג הרבי להקדיש שיחה מיוחדת למשתתפי התהלוכה, הן בהתוועדות יום אחרון של פסח, הן בהתוועדות יום ב' דחה"ש ובכמה פעמים גם בהתוועדות יום שמחת תורה.

בעת השיחה, הרבי היה מביע דברי הערכה למשתתפי התהלוכה ומבאר כמה מעלות טובות שיש בכך. בסיום השיחה מורה הרבי למשתתפי ה'תהלוכה' שיאמרו לחיים מתוך ניגון שמחה.

במשך השנים מוסיף הרבי להראות חביבות יתרה לנושא התהלוכה בכך שמיד לאחר תפילת מנחה יוצא מהדלת הראשית של 770 ומלווה במבטו את ההולכים בתהלוכה עד שהאחרון שבהם נעלם מהאופק.

הרבי היה עומד וסוקר כל אחד מהעוברים לפניו ובידיו מעודד להגברת השירה והשמחה.

ברבות השנים, היה מוסיף הרבי ויוצא לא רק ללוות את היוצאים לתהלוכה אלא גם לקבל את פניהם עם שובם מהתהלוכה. הרבי היה יוצא מחדרו ובידיו מעודד את הקהל בשירת ה'מארש'. הרבי היה עומד כך למשך זמן מה, תוך שהוא סוקר את כל המשתתפים ואחר כך שב לחדרו.

בשנת תנש"א, היו שני אירועים יוצאי דופן וייחודיים: הן במוצאי שביעי של פסח והן בחג השבועות, כשיצא הרבי מחדרו לקבל את פני השבים מהתהלוכה, לאחר שעודד את השירה, רמז לנאספים שברצונו לומר שיחה ואמר שיחת-קודש על מעלתו וחשיבותו של היום.

באחת ההזדמנויות התבטא הרבי על ההולכים לתהלוכה: "אלה שהלכו בתהלוכה ופעלו שמחה אצל הזולת ועד שרקדו כפשוטו, יתקיים אצלם שלימוד התורה שלהם יהיה באופן מופלג, למעלה מכל הענינים הארציים, שהרי זהו עניין הריקוד - הגבהת הרגליים מהארץ, וכן קיום המצוות שבהם יהיה באופן כזה"[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. התוועדות יום ב' של החג, ביאר אז הרבי עניין זה בעבודת ה', בהתבסס על תורת הבעש"ט
  2. משיחת שבת פרשת בראשית תשל"א