שבת שלפני ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "([^א-ת]ו?[בל]?)חדשי([^א-ת])" ב־"$1חודשי$2") |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שבת שלפני ראש השנה''' היא שבת המיוחדת בכך | '''שבת שלפני ראש השנה''' היא שבת המיוחדת בכך שבשונה משאר השבתות שלפני [[ראש חודש]] שהם "[[שבת מברכים]]", בשבת זו אין מברכים את החודש. | ||
==הטעם שלא מברכים את החודש== | ==הטעם שלא מברכים את החודש== | ||
בחסידות נתבאר כמה טעמים לכך שאין מברכים את החודש בשבת זו: | בחסידות נתבאר כמה טעמים לכך שאין מברכים את החודש בשבת זו: | ||
ב | א) [[אדמו"ר הזקן]] סיפר: בהיותי ב[[מעזריטש]] שמעתי ממורי ורבי הרב [[המגיד ממזריטש]] בשם מורו רבו [[הבעל שם טוב]] נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחודשי השנה, [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון ד[[חודש אלול]], ובכח זה [[ישראל]] מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על [[ראש השנה]] שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש [[אלול]] קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול|כ"ו אלול]]}}. | ||
ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי{{הערה|בשערי המועדים לראש השנה ע' מה}} מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין [[ראש חודש]] תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש. | |||
==תהלים== | |||
בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]]. | בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]]. | ||
אם יש חיוב [[יארצייט]] או אבל, אומרים קדיש יתום אחר כל ספר | אם יש חיוב [[יארצייט]] או אבל, אומרים [[קדיש]] יתום אחר כל ספר{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}. | ||
==הנהגת תלמידי הישיבה== | ==הנהגת תלמידי הישיבה== | ||
אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים{{הערה|תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}. | |||
== אב הרחמים == | |||
אומרים "אב הרחמים" קודם [[מוסף]]{{הערה|שיחת שבת פרשת נצו"י [[תש"נ]], אות יד.}}. | |||
== אב | |||
אומרים "אב הרחמים" קודם [[מוסף]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{אוצר מנהגי חב"ד}} | {{אוצר מנהגי חב"ד}} | ||
{{ראש השנה}} | {{ראש השנה}} | ||
[[קטגוריה:מנהגי ראש השנה]] | [[קטגוריה:מנהגי ראש השנה]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:11, 8 בספטמבר 2020
שבת שלפני ראש השנה היא שבת המיוחדת בכך שבשונה משאר השבתות שלפני ראש חודש שהם "שבת מברכים", בשבת זו אין מברכים את החודש.
הטעם שלא מברכים את החודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות נתבאר כמה טעמים לכך שאין מברכים את החודש בשבת זו:
א) אדמו"ר הזקן סיפר: בהיותי במעזריטש שמעתי ממורי ורבי הרב המגיד ממזריטש בשם מורו רבו הבעל שם טוב נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחודשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש אלול קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה[1].
ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי[2] מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין ראש חודש תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש.
תהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבת שלפני ראש השנה, אומרים, קודם התפילה, כל התהלים וקדיש יתום אחר זה, כמו בכל שבת מברכים.
אם יש חיוב יארצייט או אבל, אומרים קדיש יתום אחר כל ספר[3].
הנהגת תלמידי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים חסידות ומתפללים. בין מנחה למעריב חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים[4].
אב הרחמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אומרים "אב הרחמים" קודם מוסף[5].
הערות שוליים
- ↑ כ"ו אלול
- ↑ בשערי המועדים לראש השנה ע' מה
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ תקנות אדמו"ר מוהריי"צ לישיבות תומכי תמימים. הקריאה והקדושה, ערב ר"ח טבת תש"א.
- ↑ שיחת שבת פרשת נצו"י תש"נ, אות יד.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| הכנות לראש השנה | איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים | |
| סדר החג והתפילות | תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך | |
| עניני החג | בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר | |
| ניגונים | רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו | |