כיבוש יריחו – הבדלי גרסאות

יצירת דף עם התוכן "'''כיבוש יריחו''' הוא הנצחון הראשון שהיה לבני ישראל בכניסתם הראשונה לארץ. הנצחון ארע באופן ..."
 
מ שוחזר מעריכה של חשיבות (שיחה) לעריכה האחרונה של 77.137.70.189
תגית: שחזור
 
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
==רקע==
==רקע==
{{ערך מורחב|ערך=[[הכניסה הראשונה לארץ]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[הכניסה הראשונה לארץ]]}}
לפני שבני ישראל עברו את הירדן, יהושע בן נון שלח שני מרגלים, ששמותיהם היו{{הערה| רש"י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, בכדי לרגל את יריחו, ולבדוק כיצד ניתן לכובשה.
לפני שבני ישראל עברו את הירדן, יהושע בן נון שלח שני מרגלים, ששמותיהם היו{{הערה|רש"י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, בכדי לרגל את יריחו, ולבדוק כיצד ניתן לכובשה.


הסיבה לבחירת יריחו היא, מכיוון שהיא הייתה "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר|ראה במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.}}, ולאחר הכיבוש שלה, כל הארץ הייתה פתוחה לפניהם. בשל סיבה זו, כל מלכי הארץ קנו להם אחוזה בתוך העיר.
הסיבה לבחירת יריחו היא, מכיוון שהיא הייתה "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר|ראה במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.}}, ולאחר הכיבוש שלה, כל הארץ הייתה פתוחה לפניהם. בשל סיבה זו, כל מלכי הארץ קנו להם אחוזה בתוך העיר.
שורה 11: שורה 11:
לאחר ששבו ליהושע ובישרו לו זאת, בני ישראל עברו את הירדן, והגיעו לגלגל אשר על יד יריחו וחגגו שם את חג הפסח.
לאחר ששבו ליהושע ובישרו לו זאת, בני ישראל עברו את הירדן, והגיעו לגלגל אשר על יד יריחו וחגגו שם את חג הפסח.


לבינתיים מלך יריחו הורה על הסגר מפני פחדו מבני ישראל, ואף אחד לא יכל להכנס ולצאת מהעיר.
בינתיים מלך יריחו הורה על הסגר מפני פחדו מבני ישראל, ואף אחד לא היה יכול להכנס ולצאת מהעיר.


==שר צבא ה'==
==שר צבא ה'==
שורה 26: שורה 26:


ביום השביעי - ב[[שבת קודש]] [[כ"ח ניסן]] הם הקיפו את העיר שבע פעמים, ובכל פעם הכהנים תקעו פעם אחת. לאחר הסיבוב השביעי, יהושע הורה לעם שלאחר התקיעה, שיריעו כולם בקול. בהריעם החומה נפלה תחתיה. ואנשי הצבא נכנסו כל אחד ממקום עמידתו אל תוך העיר.
ביום השביעי - ב[[שבת קודש]] [[כ"ח ניסן]] הם הקיפו את העיר שבע פעמים, ובכל פעם הכהנים תקעו פעם אחת. לאחר הסיבוב השביעי, יהושע הורה לעם שלאחר התקיעה, שיריעו כולם בקול. בהריעם החומה נפלה תחתיה. ואנשי הצבא נכנסו כל אחד ממקום עמידתו אל תוך העיר.
מכיוון שרוחבה של החומה היה כגובהה, לא היה שייך שהיא תיפול לצידה, ולכן היא נבלעה תחתיה{{הערה|[[מסכת ברכות]] נד, ב.}}.


==החרם==
==החרם==
שורה 31: שורה 33:
{{ציטוט|תוכן=וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל־אֲשֶׁר־בָּהּ לַֽה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּֽחְיֶה הִיא וְכָל־אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת־הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ:
{{ציטוט|תוכן=וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל־אֲשֶׁר־בָּהּ לַֽה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּֽחְיֶה הִיא וְכָל־אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת־הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ:
:וְרַק־אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן־הַחֵרֶם פֶּן־תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן־הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ:
:וְרַק־אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן־הַחֵרֶם פֶּן־תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן־הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ:
::וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַֽה' אוֹצַר ה' יָבוֹא:}}
::וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַֽה' אוֹצַר ה' יָבוֹא:|מקור=[[ספר יהושע]] ו, יז-יט}}
מיד כאשר החומות נפלו, הזדרזו שני המרגלים, (אשר כאן נקראים נערים, על שם הזריזות שהפגינו{{הערה|רש"י כאן ו, כג.}}), והוציאו את רחב ואת כל אנשי ביתה ומשפחתה והוציאו אותם מחוץ למחנה ישראל.
 
שאר הלוחמים הרגו את כל מי שהיה בעיר - אנשים, נשים וטף וכן את כל הבהמות. לאחר מכן הם אספו את הכסף וה[[זהב]] ה[[נחושת]] וה[[ברזל]] ונתנוהו ל"אוצר בית ה'". ולבסוף שרפו את העיר באש.
 
===הסיבה לחרם===
במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני יהושע רמז טו.}} מובאים כמה טעמים על סיבת החרם:
*רבי שמעון בן חלפתא: כיון שכבשה בשבת, אמר יהושע שבת קדש, וכל מה שכבשנו בשבת יהיה קדש.
*רבי ברכיה: כ[[עיר הנדחת]] עשאה, והרי עיר הנדחת אסורה בהנאה.
*ר' יהודה הלוי בר שלום, בשם רבי יהושע: כתוב "ראשית עריסותיכם תתנו לה'", הואיל וכבשנו אותה תחלה - נעשה אותה חלה להקב"ה.
*רבי שמעון בן לקיש: הסיבה לחרם הייתה בכדי לעורר רחמי שמים, וכמו שהפסוק אומר "ברוגז רחם תזכור"; ו"חרם" ו"רחם" הם אותה [[גימטריה]] (248).
 
===מעילה בחרם===
{{ערך מורחב|ערך=[[כיבוש העי]]}}
אף שכל העם נזהר מלשלוח יד בחרם, עכן בן זבדי משבט יהודה לא יכל להתאפק, ולקח כמה חפצים מהשלל. כתוצאה מכך, מאוחר יותר במלחמת העי הייתה תבוסה לבני ישראל.
 
הקב"ה הורה ליהושע לעשות [[גורל]] ולמצוא אותו, ושרפו את כל אשר היה לו, ואותו רגמו באבנים והקימו עליו גל אבנים.
 
==הקללה==
לאחר שסיימו להחריב את העיר, יהושע הורה להותיר את העיר הזאת חריבה לנצח, וקילל את מי שיבנה את העיר{{הערה|{{קח|ספר|יהושע}} ו, כו.}}:
{{ציטוט|תוכן=אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת־הָעִיר הַזֹּאת אֶת־יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ:}}
רבי יוסי ורבי יהושע בן קרחה אמרו: שפירוש לשונו של יהושע "את העיר הזאת את יריחו", הכוונה היא – לא רק שלא לבנות את העיר הזאת, אלא גם שלא יבנה עיר אחרת ויקראו לה יריחו, או את העיר יריחו ויקראו את שמה בשם אחר{{הערה|שם=תי|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת סנהדרין]] פרק י, הלכה ח.}}.
 
כן אמרו חז"ל, שאם בנו אותה, אין איסור לשבת בה{{הערה|שם=תי}}.
 
===טעם הקללה===
הרמב"ם הסביר, שטעם הקללה הוא בכדי שהנס קיים - שנפלה חומת עיר יריחו תחתיה, כי כל מי שיראה את החומה שוקעת בארץ יבין מיד, שלא מדובר פה בסתם הרס של בניין אלא שהיה פה נס שהוא נשתקע בארץ{{הערה|הובא ברד"ק על הפסוק.}}.
 
הרד"ק הסביר, כי מכיוון שזוהי העיר הראשונה שכבשו, יש להשאירה כך כתרומה.
 
הרלב"ג{{הערה|ו, יז.}} כותב, שתי אפשרויות: 1. שמעשיהם ואמונתם של יושבי יריחו היו יותר מגונות משאר יושבי הארץ. 2. זה היה במטרה להפחיד את שאר תושבי הארץ.
 
===בניית העיר===
ב[[ספר מלכים]]{{הערה|מלכים-א' טז, לד.}} מסופר, שחיאל מבית אל בנה את יריחו בימי אחאב, והתקיימה בו קללת יהושע: כשהתחיל לבנותה מת בכורו אבירם, וכאשר הוא הציב את דלתותיה מת בנו הצעיר שְׂגוּב.


==לקריאה נוספת==
*[[ספר יהושע]] פרקים ב. ו.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{יהושע}}
[[קטגוריה:ספר יהושע]]
[[קטגוריה:ספר יהושע]]