שער היחוד והאמונה - פרק י': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק י'''' | '''פרק י' - יחוד הספירות באלוקות, המשל והנמשל''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
למרות האמור בפרק [[שער היחוד והאמונה - פרק ט'|הקודם]] '''שאין ביכולתנו''' להשיג את מהות יחוד הספירות עם עצמותו יתברך{{הערה|מאחר ואיננו יכולים להבין את אפילו את מהות הספירות (וכל שכן את מהות עצמותו יתברך) קל וחומר שאיננו יכולים להבין את מהות יחודם.}}, יבאר כעת [[אדמו"ר הזקן]] שבכל זאת אפשר '''קצת''' לקרב זאת לשכלנו - ע"י משל. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{פרק תניא|פרק=י|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק י'}}}} | {{פרק תניא|פרק=י|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק י'}}}} | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
===אופן ביטול הספירות=== | |||
▪ [[שער היחוד והאמונה - פרק ג'|בפרק ג']] המשיל הרבי את '''ביטול הנבראים''' לביטול האור '''לגוף''' השמש{{הערה|שאינו נחשב כמציאות לגבי מקורו.}}. | |||
▪ בפרק זה ממשיל הרבי את '''יחוד הספירות''' עם העצמות ליחוד האור עם '''המאור'''{{הערה|שבעודו במקורו אינם שני דברים שאחד בטל לשני - אלא נמצא רק המאור בלבד.}}. | |||
▪ אך צריך לבאר: אם הספירות אינן קיימות ובטלות לגבי עצם האלוקות (ורק הוא הנמצא היחידי) - כיצד מדברים על "חכמה", "חסד" וכו'? מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שהספירות רק נראות '''לנבראים''' כמציאות. מאחר ולהם אין השגה במקורן '''הם''' מרגישים כאילו הספירות הן מציאות. | |||
===התכללות המידות=== | |||
אך מאחר ומצד האמת הספירות בטילות במציאות - כיצד אנו רואים הבדל בין חסד לגבורה? אין זה מפני שחסד וגבורה הן מציאות, אלא מפני שעצם האלוקות '''מתגלה''' פעם באופן כזה ופעם באופן אחר{{הערה|הכוונה '''שאותו''' האלוקים מתגלה פעם באופן חסד ופעם באופן גבורה. והמשל לזה הוא מאב המכה את בנו, שאפשרי בזה שני אופנים: כשההכאה באה מרצון לחנך פעולת הענישה נפרדת מאהבת האב. אבל אצל אב שמרוב אהבתו לא יכול לסבול התנהגות הבן (ומכהו) אין שני דברים - פעולת ההכאה היא רק ביטוי של האהבה, היא עצמה אהבה.}}. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[ | *[[יחוד אור ומאור]] | ||
*[[התכללות]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ט'|פרק ט']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק י"א|פרק י"א]]}} | {{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ט'|פרק ט']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק י"א|פרק י"א]]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]] | [[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]] |
גרסה אחרונה מ־23:27, 10 בפברואר 2021
תרשים כולל של שער היחוד והאמונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ספר התניא |
---|
דף השער וההקדמה |
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
ליקוטי אמרים |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
שער היחוד והאמונה |
הקדמה - חינוך קטן |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת התשובה |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת הקודש |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
קונטרס אחרון |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק י' - יחוד הספירות באלוקות, המשל והנמשל
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות האמור בפרק הקודם שאין ביכולתנו להשיג את מהות יחוד הספירות עם עצמותו יתברך[1], יבאר כעת אדמו"ר הזקן שבכל זאת אפשר קצת לקרב זאת לשכלנו - ע"י משל.
גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק י |
---|
פרק י אך מכל מקום הואיל ודברה תורה כלשון בני אדם לשכך את האזן מה שהיא יכולה לשמוע, לכך ניתן רשות לחכמי האמת לדבר בספירות בדרך משל, וקראו אותן אורות, כדי שעל ידי המשל הזה יובן לנו קצת ענין היחוד של הקדוש ברוך הוא ומדותיו, שהוא בדרך משל כעין יחוד אור השמש שבתוך גוף כדור השמש עם גוף השמש שנקרא מאור, כמו שכתוב את המאור הגדול וגו' והזיו והניצוץ המתפשט ומאיר ממנו נקרא אור כמו שכתוב ויקרא אלהים לאור יום, וכשהאור הוא במקורו בגוף השמש הוא מיוחד עמו בתכלית היחוד, כי אין שם רק עצם אחד שהוא גוף המאור המאיר, כי הזיו והאור שם עצם אחד ממש עם גוף המאור המאיר ואין לו שום מציאות כלל בפני עצמו, וכדברים האלה ממש ויותר מזה הן מדותיו של הקב"ה ורצונו וחכמתו בעולם האצילות עם מהותו ועצמותו כביכול המתלבש בתוכם ומתייחד עמהם בתכלית היחוד, מאחר שנמשכו ונאצלו מאתו יתברך על דרך משל כדרך התפשטות האור מהשמש, אך לא ממש בדרך זה רק בדרך רחוקה ונפלאה מהשגתינו, כי גבהו דרכיו מדרכינו, ומכל מקום לשכך האזן נשמע ונתבונן ממשל אור השמש המיוחד ובטל במקורו ואינו עולה בשם כלל בפני עצמו רק שם המקור לבדו, כך כל מדותיו של הקדוש ברוך הוא ורצונו וחכמתו אינן עולות ונקראות בשמות אלו כלל, אלא לגבי הנבראים עליונים ותחתונים שהווייתם וחיותם והנהגתם שהקב"ה מהוה ומחיה אותם ומנהיגם הוא ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו המתלבשות במדותיו הקדושות, כדאיתא במדרש בעשרה דברים נברא העולם בחכמה בתבונה ובדעת וכו', דכתיב ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו וגו', וכמאמר אליהו דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין ובהון אתכסיאת כו', על דרך משל ביום ראשון מששת ימי בראשית נגלית מדת החסד כלולה מכל מדותיו הקדושות ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו מלובשין בה, וברא בה את האור במאמר יהי אור שהיא בחינת התפשטות והמשכת האור לעולם מלמעלה והתפשטותו בעולם מסוף העולם עד סופו שהיא בחינת מדת חסד, רק מפני שכלולה גם ממדת גבורה לכן לא היה רוחני כאור של מעלה ממש, וגם נתלבש בעולם הזה שהוא בבחינת גבול ותכלית שהוא מהלך ת"ק שנה מהארץ לרקיע וממזרח למערב, וכן ביום שני נגלית מדת גבורה כלולה משאר מדות ורצונו כו', וברא בה הרקיע במאמר יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים שהיא בחינת צמצום וגבורות להעלים מים העליונים הרוחניים ממים התחתונים, ועל ידי זה נתגשמו התחתונים בהבדלם מהעליונים, ומדת חסד כלולה בה כי עולם חסד יבנה שהכל כדי שתראה היבשה ואדם עליה לעבוד ה' וכן כולן, וזהו שאמר אליהו בתיקונים שם, לאחזאה איך אתנהיג עלמא בצדק ומשפט כו' צדק איהו דין משפט איהו רחמי כו' כולא לאחזאה איך אתנהיג עלמא, אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין ולא משפט ידיעא דאיהו רחמי ולאו מכל אינון מדות כלל: |
סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
אופן ביטול הספירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
▪ בפרק ג' המשיל הרבי את ביטול הנבראים לביטול האור לגוף השמש[2]. ▪ בפרק זה ממשיל הרבי את יחוד הספירות עם העצמות ליחוד האור עם המאור[3].
▪ אך צריך לבאר: אם הספירות אינן קיימות ובטלות לגבי עצם האלוקות (ורק הוא הנמצא היחידי) - כיצד מדברים על "חכמה", "חסד" וכו'? מסביר אדמו"ר הזקן שהספירות רק נראות לנבראים כמציאות. מאחר ולהם אין השגה במקורן הם מרגישים כאילו הספירות הן מציאות.
התכללות המידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אך מאחר ומצד האמת הספירות בטילות במציאות - כיצד אנו רואים הבדל בין חסד לגבורה? אין זה מפני שחסד וגבורה הן מציאות, אלא מפני שעצם האלוקות מתגלה פעם באופן כזה ופעם באופן אחר[4].
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקודם: פרק ט' |
פרקי שער היחוד והאמונה | הבא: פרק י"א |
הערות שוליים
- ↑ מאחר ואיננו יכולים להבין את אפילו את מהות הספירות (וכל שכן את מהות עצמותו יתברך) קל וחומר שאיננו יכולים להבין את מהות יחודם.
- ↑ שאינו נחשב כמציאות לגבי מקורו.
- ↑ שבעודו במקורו אינם שני דברים שאחד בטל לשני - אלא נמצא רק המאור בלבד.
- ↑ הכוונה שאותו האלוקים מתגלה פעם באופן חסד ופעם באופן גבורה. והמשל לזה הוא מאב המכה את בנו, שאפשרי בזה שני אופנים: כשההכאה באה מרצון לחנך פעולת הענישה נפרדת מאהבת האב. אבל אצל אב שמרוב אהבתו לא יכול לסבול התנהגות הבן (ומכהו) אין שני דברים - פעולת ההכאה היא רק ביטוי של האהבה, היא עצמה אהבה.