יוסף יצחק אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(106 גרסאות ביניים של 47 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''יוסף יצחק אליטוב''' נולד בשנת [[תשל"ג]] ב[[ארגנטינה]], לאביו הרב [[שמעון אליטוב]]. אליטוב הינו עיתונאי יהודי-חרדי, סופר, פרשן פוליטי ו[[חסיד]] [[חב"ד]].
[[קובץ:יוסי אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' יוסף יצחק אליטוב]]
ר' '''יוסף יצחק אליטוב''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי. מעורכי עיתון "משפחה".


אליטוב למד ב[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קרית גת]] ו[[תומכי תמימים 770]], שם הוסמך לרבנות.
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג במנחם אב]] [[תשל"ג]] בארגנטינה, לאביו הרב [[שמעון גד אליטוב]].


בשנת [[תשנ"א]] היה חבר מערכת הספר [[באגרות מלך]] יחד עם הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] ו[[עזריאל זעליג אשכנזי]].
ב[[ישיבה קטנה]] למד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים 770|770]], שם [[סמיכה|הוסמך לרבנות]].


בשנת [[תשנ"ד]] שהה אליטוב ב[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] וכתב מדור בשם "יומנו של תמים" ב[[שבועון כפר חב"ד]].
בשנת [[תנש"א]] היה חבר מערכת הספר [[באגרות מלך]] יחד עם הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] ועזריאל זעליג אשכנזי.


לאחר מכן עבר אליטוב לכתוב בשבועון החרדי הנפוץ ביותר "משפחה". אליטוב משמש כפרשן הפוליטי של העיתון וכותב הטור "המטבחון" על המתרחש מאחורי הקלעים של הפוליטיקה. בשנים האחרונות משמש אליטוב גם כסגן עורך העיתון.  
בשנת [[תשנ"ד]] שהה אליטוב ב[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] וכתב מדור בשם "יומנו של תמים" ב[[שבועון כפר חב"ד]]. ומאז כתב במשך מספר שנים בשבועון כפר חב"ד יחד עם [[ בנימין ליפקין ]] תחת השם מאניס לביא.


אליטוב מקורב לראשי תנועת ש"ס ועומד מאחורי תקציבי ענק למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].
לאחר מכן עבר אליטוב לכתוב בשבועון החרדי "משפחה". משנת [[תשע"א]] משמש אליטוב כעורך של העיתון. אליטוב כותב טור פוליטי מידי שבוע בעיתון שזוכה לפופלריות רבה .  


בשנת [[תשנ"ו]] חיבר אליטוב ביחד עם חברו בנימין ליפקין את "[[שלמות הארץ (ספר)]]", הכולל את [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] וסיקור פעילותו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] בתחום.
אליטוב מקורב לראשי תנועת ש"ס ומפעם לפעם מסייע דרכם למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אליטוב יוסף]] {{ויקיפדיה}}
בשנת [[תשנ"ו]] חיבר אליטוב ביחד עם חברו [[בנימין ליפקין]] את הספר  'שלמות הארץ'  הכולל את [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] וסיקור פעילותו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] בתחום.
 
בשנת [[תשע"ד]] הופיע במגזין 'גלובס' ברשימת 100 האנשים המשפיעים בתקשורת הישראלית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_יוסי_אליטוב_ברשימת_100_המשפיעים_בתקשורת_הישראלית_80437.html יוסי אליטוב ברשימת 100 המשפיעים בתקשורת הישראלית] י"ד שבט תשע"ד.}}.
 
אליטוב נשוי עם מרת צרויה, לבית ר' שמואל גנץ, מקהילת חב"ד רחובות, ומתגורר כיום ב[[ביתר עלית]].
 
בשנת [[תשע"ז]] הוציא לאור (כעורך שותף, יחד עם עמיתו לעבודה ר' [[אריה ארליך]] והסופר והעיתונאי שלום ירושלמי), את הספר "[[ברגע האמת]]" החושף את עומק המעורבות המפתיעה של הרבי בתהליכי קבלת ההחלטות בממשל הישראלי. הספר הפך חיש קל לרב מכר ונמכר בישראל בעשרות אלפי עותקים. הספר יצא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה-ביתן דביר'.
 
== ספריו ==
*'''[[באגרות מלך]]''' - עם [[שמואל שלמה ליפשיץ]] ועזריאל זעליג אשכנזי, [[תשמ"ט]].
*'''בן פורת יוסף''' - תולדות חייו של הרב [[עובדיה יוסף]], [[תשס"ד]].
*'''שלמות הארץ''' - ליקוט מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] וסיקור פעולותיו של הנגיד החסידי [[יוסף יצחק גוטניק]], מגדולי העוסקים בתחום. השתתף בעריכה גם ר' בנימין ליפקין, ויצא לאור בשנת [[תשנ"ו]] על ידי [[קרן ארץ ישראל]]. הספר הופץ לקראת בחירות תשנ"ו באלפי עותקים.
*'''[[בכל ביתי נאמן הוא]]''' - על חייו של החסיד הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], (שותף עורך עם ר' [[בנימין ליפקין]]), [[תשע"א]].
* '''[[ברגע האמת]]''' - עם [[אריה ארליך]] ושלום ירושלמי, הרבי מלובביץ' והדיאלוג המדיני-ביטחוני עם מקבלי ההחלטות בישראל, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, [[תשע"ז]].
* '''צמאה לך''' - אבני דרך לחיים במשנת הבעש"ט, הספר נערך יחד עם העיתונאי יאיר שרקי, [[מעיינותיך]], [[תשע"ט]].
 
== משפחתו ==
* בנו, דוידי אליטוב, [[ביתר עילית]]
* בנו, מנחם מענדל אליטוב, [[בית שמש]]
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.kikarhashabat.co.il/author.php?id=46 כתבות] ו[http://www.kikarhashabat.co.il/tag.php?q=יוסי+אליטוב&from=10 מאמרי הגות ופוליטיקה] באתר כיכר השבת
*[https://col.org.il/feed?type=tags&id=311 תגית יוסי אליטוב] {{חב"ד און ליין|}}
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אליטוב, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:משפחת אליטוב]]
[[קטגוריה:סופרים]]

גרסה אחרונה מ־16:46, 5 בפברואר 2024

ר' יוסף יצחק אליטוב

ר' יוסף יצחק אליטוב (יליד שנת תשל"ג, 1973) הינו סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי. מעורכי עיתון "משפחה".

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ג במנחם אב תשל"ג בארגנטינה, לאביו הרב שמעון גד אליטוב.

בישיבה קטנה למד בישיבת תורת אמת בירושלים, בישיבה גדולה בקריית גת ולאחר מכן ב770, שם הוסמך לרבנות.

בשנת תנש"א היה חבר מערכת הספר באגרות מלך יחד עם הרב שמואל שלמה ליפשיץ ועזריאל זעליג אשכנזי.

בשנת תשנ"ד שהה אליטוב ב770 במסגרת שנת הקבוצה וכתב מדור בשם "יומנו של תמים" בשבועון כפר חב"ד. ומאז כתב במשך מספר שנים בשבועון כפר חב"ד יחד עם בנימין ליפקין תחת השם מאניס לביא.

לאחר מכן עבר אליטוב לכתוב בשבועון החרדי "משפחה". משנת תשע"א משמש אליטוב כעורך של העיתון. אליטוב כותב טור פוליטי מידי שבוע בעיתון שזוכה לפופלריות רבה .

אליטוב מקורב לראשי תנועת ש"ס ומפעם לפעם מסייע דרכם למוסדות חב"ד בארץ הקודש.

בשנת תשנ"ו חיבר אליטוב ביחד עם חברו בנימין ליפקין את הספר 'שלמות הארץ' הכולל את שיחותיו הקדושות של הרבי בנושא שלימות הארץ וסיקור פעילותו של הרב יוסף יצחק גוטניק בתחום.

בשנת תשע"ד הופיע במגזין 'גלובס' ברשימת 100 האנשים המשפיעים בתקשורת הישראלית[1].

אליטוב נשוי עם מרת צרויה, לבית ר' שמואל גנץ, מקהילת חב"ד רחובות, ומתגורר כיום בביתר עלית.

בשנת תשע"ז הוציא לאור (כעורך שותף, יחד עם עמיתו לעבודה ר' אריה ארליך והסופר והעיתונאי שלום ירושלמי), את הספר "ברגע האמת" החושף את עומק המעורבות המפתיעה של הרבי בתהליכי קבלת ההחלטות בממשל הישראלי. הספר הפך חיש קל לרב מכר ונמכר בישראל בעשרות אלפי עותקים. הספר יצא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה-ביתן דביר'.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים