פנחס טודרוס אלטהויז: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:06, 23 ביולי 2024

המונח "פנחס אלטהויז" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פנחס אלטהויז (פירושונים).

הרב פנחס טודרוס אלטהויז

פינייע אלטהויז
לידה	ד' כסלו תרנ"ח
	ניקולייב
פטירה	ט' אייר תשכ"ג
	כפר חב"ד
מקום פעילות	אה"ק
רבותיו	אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי

הרב פנחס טודרוס אלטהויז (מכונה פינייע) (ד' כסלו תרנ"ח - ט' אייר תשכ"ג) היה חסיד מקושר לאדמו"ר הריי"צ ולאדמו"ר שליט"א, אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, וממקימי כפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום ד' כסלו בשנת תרנ"ח, באוקראינה בעיר ניקולייב לאביו ר' בנימין אלטהויז.

באותה תקופה חלו על העיר חוקי תחום המושב (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות והוא הביא לעיר עובדים ועוזרים יהודים ובהם סבו של ר' פיניע וכך נבנתה קהילה יהודית קטנה.

ר' פינייע הגיע לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, עוד לפני היותו בגיל בר מצווה.

לאחר שסיים את הליך הבחינות לישיבה קיבל הודעה מבוחניו שלא התקבל לישיבה, אך הוא מאן להשלים עם הודעה זו ונשאר בבית דודו שהתגורר בליובאוויטש ומרר במשך זמן רב על החלטתה של ועדת הבחינה שלא לקבלו, הוא אף החליט לבוא לישיבה וללמוד למרות שלא התקבל, לימים קיבל דודו הודעה מהנהלת הישיבה שבעקבות רצונו העז של ר' פיניע ללמוד בישיבת תומכי תמימים הוא כן התקבל^[1].

עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד.

בעת שר' חונייע מרוזוב, מזכירו של אדמו"ר הריי"צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו"ר הריי"צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.

לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו"ר הריי"צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ברוסיה ד"ר ראזין.

בעת המאסר של אדמו"ר הריי"צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו"ר הריי"צ. בי"ב תמוז תרפ"ז, כשהרבי שוחרר, טלפנה הרבנית חיה מושקא ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.

לאחר השחרור התגורר אדמו"ר הריי"צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: "מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?". הרבי ענה לו: "חשבתי על היציאה שלי מרוסיה בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה".

ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת תש"י אצל אדמו"ר הריי"צ.

כשהרבי הריי"צ יצא לריגא, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו"ר הריי"צ, וביניהם ר' פינייע.

היתר יציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יום אחד שמע ר' פינייע מד"ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי "שואלים עליו", הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.

הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.

בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' פינייע הגיע באונייה לחיפה בט"ז חשון תרצ"ז. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביב. בתחילה היה פועל בניין, והייתה תקופה שהוא ור' רפאל כהן אספו בגדים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.

כמה שנים אחר כך בשנת תש"א הרבי הריי"צ הקים את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. בשנת תש"ד הורה אדמו"ר הריי"צ למנות חסידים נוספים לניהול אגו"ח, ומינה את ר' פינייע כמזכיר.

בשנת תש"ג הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מהחלטה זו^[2].

בביקורו בשנת תש"י בבית חיינו, שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'!

כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?

השיב לו הרבי בחיבה: "ניט צופיל"...(לא הרבה)!^[^{דרוש מקור]}

מבוני כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש פעל רבות למען כפר חב"ד, במקרים רבים יחד עם הרב אליעזר קרסיק ובתיאום עם ועד כפר חב"ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובוודאי לתושבי כפר חב"ד זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב"ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.

עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות.

היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב"די.

היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. כשהרב אלטהויז ביקש הגדלה ליחידות הדיור המתוכננות בכפר, הוא ביקש שמידת הבתים תהיה 84 מטרים ולא 62 כמקובל סירב אשכול, כך גם סירב לבקשות נוספות בתואנה שאין תקציב. הרב אלטהויז פעל להשגת תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות פעולותיו, הבתים בכפר חב"ד היו גדולים יותר.

מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה שניאור זלמן שז"ר. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז"ר לא הרפה ממנו.

מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - שז"ר אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת כפר חב"ד.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שניאור זלמן גפני, שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ"ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.

נפטר ביום שישי ט' אייר תשכ"ג, ונלקח לקבורה בצפת. במהלך הקבורה, ציווה המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן להכריז שאדמו"ר הריי"צ הבטיח לו "עימי במחיצתי". מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע) ^[3]. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' בן ציון בנימין אלטהויז
בתו, מרת יהודית ביאלר

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמואל קראוס, נשיא וחסיד, קשריו עם שזר.
שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי, פעילותו באגו"ח יחד עם הרב קרסיק
שלומי חסקי, הקטר של חב"ד
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, פרק הרב פנחס אלטהויז, בהוצאת חזק, תשע"ב
שבועון בית משיח גיליונות 415, 698, 831

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

דוב לבנון, דגם של עסקן חסידי, תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך שבועון בית משיח מס' גליון ?(הקישור אינו פעיל, י"א אייר תש"פ)
שניאור ברגר, קשרים של אהבה וביטול לרבי

הערות שוליים

↑ אחיו של ר' פיניע ר' שמואל בצלאל אלטהויז סיפר זאת בהתוועדות בקיץ תשכ"ו בבית הכנסת נחלת בנימין בתל אביב, אם כי הוא סיפר זאת בתחילה תוך כדי ששמר על זהות הבחור בחשאי ורק סיפר ששמע את הסיפור מאחיו, בסיום ההתוועדות ר' שמואל בצלאל גילה שעם אחיו בעצמו התרחש הסיפור. הרב יוסף יצחק חיטריק שנכח באותה התוועדות ושמע מר' שמואל בצלאל את הסיפור פרסם את הסיפור בטורו השבועי בשבועון כפר חב"ד גליון 2045 ע' 33.
↑ שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש"פ עמוד 22.
↑ *חודשיים לאחר פטירתו, 'מסתמא פיניע יצטרף לניגון..'

[1] אחיו של ר' פיניע ר' שמואל בצלאל אלטהויז סיפר זאת בהתוועדות בקיץ תשכ"ו בבית הכנסת נחלת בנימין בתל אביב, אם כי הוא סיפר זאת בתחילה תוך כדי ששמר על זהות הבחור בחשאי ורק סיפר ששמע את הסיפור מאחיו, בסיום ההתוועדות ר' שמואל בצלאל גילה שעם אחיו בעצמו התרחש הסיפור. הרב יוסף יצחק חיטריק שנכח באותה התוועדות ושמע מר' שמואל בצלאל את הסיפור פרסם את הסיפור בטורו השבועי בשבועון כפר חב"ד גליון 2045 ע' 33.

[2] שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש"פ עמוד 22.

[3] *חודשיים לאחר פטירתו, 'מסתמא פיניע יצטרף לניגון..'

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:פינייע.jpg|left|thumb|280px|הרב פנחס טודרוס אלטהויז]]
+{{מפנה|פנחס אלטהויז}}
-הרב '''פנחס טורדוס אלטהויז''' (פינייע) נולד ביום ד’ [[כסלו]] בשנת [[תרנ"ח]], באוקראינה בעיר [[ניקולייב]]. באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא מישרה חשובה). היה יהודי אחד עשיר גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל עושרו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר’ פינייע.
+{{דמות
+|שם=הרב פנחס טודרוס אלטהויז
+|תמונה=פינייע.jpg
+|כינוי= פינייע אלטהויז
+|תיאור=
+|תאריך לידה=[[ד' כסלו]] [[תרנ"ח]]
+|מקום לידה=[[ניקולייב]]
+|תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ"ג]]
+|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
+|מקום פעילות=[[אה"ק]]
+|תפקידים נוספים=
+|רבותיו= [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]
+|תלמידיו=
+|חיבוריו=
+|השתייכות=
+}}
+הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''') ([[ד' כסלו]] [[תרנ"ח]] - [[ט' אייר]] [[תשכ"ג]]) היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]], אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, וממקימי [[כפר חב"ד]].
-ר' פינייע היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ולכ"ק [[הרבי|אדמו"ר זי"ע]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב"ד]].
+==תולדות חיים==
+נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ"ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו ר' [[בנימין אלטהויז]].
-נפטר ב[[יום שישי]] ט’ [[אייר]] [[תשכ"ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. לאחר סתימת הגולל אמרו ‘[[לחיים]]’ לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר’ פיניע’. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.
+באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות והוא הביא לעיר עובדים ועוזרים יהודים ובהם סבו של ר' פיניע וכך נבנתה קהילה יהודית קטנה.
-==עם אדמו"ר הריי"צ==
+ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני היותו בגיל [[בר מצווה]].
-ר’ פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], לפני הבר מצווה.
+לאחר שסיים את הליך הבחינות לישיבה קיבל הודעה מבוחניו שלא התקבל לישיבה, אך הוא מאן להשלים עם הודעה זו ונשאר בבית דודו שהתגורר בליובאוויטש ומרר במשך זמן רב על החלטתה של ועדת הבחינה שלא לקבלו, הוא אף החליט לבוא לישיבה וללמוד למרות שלא התקבל, לימים קיבל דודו הודעה מהנהלת הישיבה שבעקבות רצונו העז של ר' פיניע ללמוד בישיבת תומכי תמימים  הוא כן התקבל{{הערה|אחיו של ר' פיניע ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] סיפר זאת בהתוועדות בקיץ [[תשכ"ו]] ב[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], אם כי הוא סיפר זאת בתחילה תוך כדי ששמר על זהות הבחור בחשאי ורק סיפר ששמע את הסיפור מאחיו, בסיום ההתוועדות ר' שמואל בצלאל גילה שעם אחיו בעצמו התרחש הסיפור.  הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכח באותה התוועדות ושמע מר' שמואל בצלאל את הסיפור פרסם את הסיפור בטורו השבועי בשבועון כפר חב"ד גליון 2045 ע' 33.}}.
+===עם אדמו"ר הריי"צ===
-היה גבאי במניין בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] בלנינגרד. בעת שר’ [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו"ר הריי”צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו”ר הריי”צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.
+ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] בלנינגרד.
-לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו”ר הריי”צ, בעיקר דרך הג’וינט. היה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג’וינט ברוסיה ד”ר ראזין.
+בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו"ר הריי"צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו"ר הריי"צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.
-בעת המאסר של אדמו”ר הריי”צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו”ר הריי”צ. ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.
+לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו"ר הריי"צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד"ר ראזין.
-לאחר השחרור התגורר אדמו”ר הריי”צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: “מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?”. הרבי ענה לו: “חשבתי על היציאה שלי מרוסיה בפרטי פרטים, וכמו שה’ נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה’ יעזור שעוד נתראה”.
+בעת המאסר של אדמו"ר הריי"צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו"ר הריי"צ. ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.
-ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש"י]] אצל אדמו”ר הריי”צ.
+לאחר השחרור התגורר אדמו"ר הריי"צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: "מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?". הרבי ענה לו: "חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה".
-כשהרבי הריי"צ יצא לריגא, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו”ר הריי”צ, וביניהם ר' פינייע.
+ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש"י]] אצל אדמו"ר הריי"צ.
-==היתר יציאה מרוסיה==
+כשהרבי הריי"צ יצא ל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו"ר הריי"צ, וביניהם ר' פינייע.
-יום אחד שמע ר' פינייע מד”ר ראזין כי “שואלים עליו”, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.
+===היתר יציאה מרוסיה===
-הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו במקום אישור יציאה מרוסיה.
+יום אחד שמע ר' פינייע מד"ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי "שואלים עליו", הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.
-==בארץ ישראל==
+הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.
-ר’ פינייע הגיע עם אוניה לחיפה בט”ז חשון תרצ”ז. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביב. בתחילה היה פועל בניין, והיתה תקופה שהוא ור’ [[רפאל כהן]] אספו בגדים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.
+===בארץ ישראל===
-כמה שנים אחר כך בשנת תש”א הרבי הריי”צ הקים את [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת תש”ד כתב אדמו”ר הריי”צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר’ פינייע כמזכיר אגו”ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת תש”ח.
+ר' פינייע הגיע באונייה ל[[חיפה]] ב[[ט"ז חשון]] [[תרצ"ז]]. משם נסע ל[[רחובות]] ומשם ל[[תל אביב]]. בתחילה היה פועל בניין, והייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד]]ים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.
-==מבוני כפר חב"ד==
+כמה שנים אחר כך בשנת [[תש"א]] [[הרבי הריי"צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת [[תש"ד]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] למנות חסידים נוספים לניהול אגו"ח, ומינה את ר' פינייע כמזכיר.
-ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי לתושבי [[כפר חב"ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד.
+בשנת [[תש"ג]] הדפיס את ספר ה[[תניא]] בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של [[הרבי]] לא הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש"פ עמוד 22.}}.
-הרבה בניינים ומוסדות כאן בכפר חב”ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.
+בביקורו בשנת [[תש"י]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'!
-עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.
+כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?
-היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה למקום יישוב חדש. ר’ פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב”די.
+השיב לו הרבי בחיבה: "ניט צופיל"...(לא הרבה)!{{מקור}}
-היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 יחידות חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב”ד היו גדולים יותר.
+===מבוני כפר חב"ד===
-מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר’ פינייע, היה [[שניאור זלמן שז"ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר’ פינייע, אולם שז”ר לא הרפה ממנו.
+כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב"ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב"ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובוודאי לתושבי [[כפר חב"ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב"ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.
+עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות.
+היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב"די.
+היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. כשהרב אלטהויז ביקש הגדלה ליחידות הדיור המתוכננות בכפר, הוא ביקש שמידת הבתים תהיה 84 מטרים ולא 62 כמקובל סירב אשכול, כך גם סירב לבקשות נוספות בתואנה שאין תקציב. הרב אלטהויז פעל להשגת תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות פעולותיו, הבתים בכפר חב"ד היו גדולים יותר.
+מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז"ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז"ר לא הרפה ממנו.
 מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז"ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב"ד]].
-==פטירתו==
+===פטירתו===
+הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ"ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.
+נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ"ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו"ר הריי"צ הבטיח לו "עימי במחיצתי". מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע) {{הערה|*[https://col.org.il/news/138341 חודשיים לאחר פטירתו, 'מסתמא פיניע יצטרף לניגון..'] {{COL}}}}. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.
+==משפחתו==
+*בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]
+*בתו, מרת יהודית ביאלר
+==לקריאה נוספת==
+* [[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], קשריו עם [[שזר]].
+* [[שניאור זלמן ברגר]],  [[עבד אברהם אנכי]], פעילותו באגו"ח יחד עם הרב קרסיק
+* שלומי חסקי, [[הקטר של חב"ד]]
+* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, פרק הרב פנחס אלטהויז, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]]
+* [[שבועון בית משיח]] גיליונות 415, 698, 831
-הרב שניאור זלמן גפני, שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר’ פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ”ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר’ פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי’. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר. ביום שישי, ט’ אייר תשכ"ג הוא נפטר. לקחו אותו לקבורה בצפת. מיד לאחר סתימת הגולל אמרו ‘לחיים’ לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר’ פיניע’. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.
+==קישורים חיצוניים==
+*דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]] מס' גליון ?{{קישור שבור|י"א אייר תש"פ}}
+*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אלטהויז פנחס]]
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר זי"ע|אלטהויז פנחס]]
+{{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}
-[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אלטהויז פנחס]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
+[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
+[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
+[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
+[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ג]]