אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " הרבי הריי"צ " ב־" הרבי הריי"צ ") |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (36 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:האדמור מקופישניץ.JPG|שמאל|ממוזער | [[קובץ:האדמור מקופישניץ.JPG|שמאל|ממוזער|בטיש עם חסידים]] | ||
רבי '''אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ''' ([[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] - [[ט"ז בתמוז]] [[תשכ"ח]]), כיהן כאדמו"ר ל[[חסידות קופיטשניץ]] מבית [[רוז'ין]], לאחר המלחמה עבר לגור ב[[ניו יורק]] ושמר על קשרים הדוקים עם [[הרבי]]. | רבי '''אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ''' ([[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] - [[ט"ז בתמוז]] [[תשכ"ח]]), כיהן כאדמו"ר ל[[חסידות קופיטשניץ]] מבית [[רוז'ין]], לאחר המלחמה עבר לגור ב[[ניו יורק]] ושמר על קשרים הדוקים עם [[הרבי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, מבית [[רוז'ין]]. בשנת [[תרנ"ד]] עבר עם אביו לקופיטשניץ. | נולד ב[[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, מבית [[רוז'ין]]. בשנת [[תרנ"ד]] עבר עם אביו לקופיטשניץ. | ||
נשא את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-[[ | [[נישואין|נשא]] את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-[[ורשה]] (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בוורשה שם נתוודע אל גדולי וצדיקי [[פולין]]. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[וינה]]. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת [[תרצ"ו]] - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו. | עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[וינה]]. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת [[תרצ"ו]] - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו. | ||
לאחר שהחלו רדיפות היהודים עזב את וינה, בהוראת דודו רבי [[ישראל מהוסיאטין]], ונסע לארצות הברית. בשנת [[תרצ"ט]] הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי [[אגודת ישראל]] והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב [[יוסף שלמה כהנמן]] לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]] | לאחר שהחלו רדיפות היהודים עזב את וינה, בהוראת דודו רבי [[ישראל מהוסיאטין]], ונסע לארצות הברית. בשנת [[תרצ"ט]] הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי [[אגודת ישראל]] והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב [[יוסף שלמה כהנמן]] לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]]. | ||
עם ביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]], לאחר [[השואה]], החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" ב[[פתח תקווה]] לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות. | עם ביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]], לאחר [[השואה]], החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" ב[[פתח תקווה]] לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות. | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשכ"ח]]. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן ב[[טבריה]] סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין. | נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשכ"ח]]. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן ב[[טבריה]] סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין. | ||
מילא את מקומו בנו, רבי משה מרדכי | מילא את מקומו בנו, רבי משה מרדכי העשיל מקאפיטשיניץ, שנפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות ב[[י"ז סיון]] [[תשל"ה]], כיום בנו רבי יקותיאל זוסיא שליט"א הוא האדמו"ר מקאפיטשיניץ. | ||
== קשריו עם נשיאי חב"ד == | == קשריו עם נשיאי חב"ד == | ||
===עם אדמו"ר הריי"צ=== | ===עם אדמו"ר הריי"צ=== | ||
לאביו של רבי אברהם יהושע העשיל, רבי יצחק מאיר העשיל, היה קשר קרוב לאדמו"ר הריי"צ, והם נפגשו כמה פעמים. רבי יצחק מאיר מספר על כך באחד ממכתביו וכותב: "היום התראיתי עם הרבי מליובאביץ... והייתי עם חתני יקירי יחי' (=האביר יעקב מסדיגורא) ובני ה' (=[רבי אברהם יהושע] העשיל) יחי', ונהניתי מאוד". ר' שניאור זלמן גורארי' סיפר כי באחד מביקוריו בווינה, ביקש הרבי הריי"צ לראות את האדמו"ר מקופיטשניץ. למרות חולשתו הרבה בגשמיות באותה עת, טרח אדמו"ר הריי"צ והתאמץ להגיע למעונו של האדמו"ר מקופיטשניץ. כששמע האדמו"ר על בואו של אדמו"ר הריי"צ למעונו, יצא לקראתו וקיבל את פניו בקומה התחתונה של הבית, כדי שאדמו"ר הריי"צ לא יצטרך להתאמץ ולעלות במדרגות לקומה העליונה, דבר שהיה קשה עליו. אדמו"ר הריי"צ והאדמו"ר מקופיטשניץ "ששו זה לקראת זה באהבה רבה והערכה הדדית גדולה".{{הערה| מלאכי רחמים, חלק ב, מסכת תולדות... רבי יצחק מאיר מקאפיטשניץ, עמ' תקא.}} | |||
אדמו"ר הריי"צ ביקר בוינה מספר פעמים לצרכי בריאותו מכיון שבאותם ימים היו בווינה רופאים בעלי שם. בהיות אדמו"ר הריי"צ בבית הרפואה שם, נשלח אליו מזון מהמטבח שבבית האדמו"ר מקופיטשניץ. האדמו"ר מקופיטשניץ גם שלח חסידים להשלים מניין לאדמו"ר הריי"צ לתפילות וביניהם גם את נכדו ר' ישראל העשיל. {{הערה| שם, עמ' תקב.}} | |||
בנו של רבי יצחק מאיר, רבי אברהם יהושע העשיל, המשיך בקשר עם אדמו"ר הריי"צ וחסידות חב"ד. הוא היה בקשר מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. במכתביו מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ בתוארים: "ידידי הרב הנודע לשם תהילה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישים"...{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=46 אגרות הריי"צ]}}. | |||
בשנת [[תרצ"ו]] ביקש ממנו | מיד לאחר [[הסתלקות]] אביו, רבי יצחק מאיר מקופשיניץ, ב[[יום ב' דראש השנה]] [[תרצ"ו]] - כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמו"רות ולהמשיך את השושלת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=507 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז].}}. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לפעול בענין אמירת את כל [[ספר התהלים]] בזמנים מסוימים, ב[[שבת]] לפני התפילה או בין [[מנחה]] ל[[מעריב]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=617 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד].}}, ולבקשתו הוא פעל בנושא. | |||
===שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צ=== | ===שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צ=== | ||
בשנת [[תרצ"ט]] הוצע לר' [[שניאור זלמן גוראריה]] להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי"צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את [[הרבי הריי"צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. | בשנת [[תרצ"ט]] הוצע לר' [[שניאור זלמן גוראריה]] להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי"צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את [[הרבי הריי"צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. | ||
הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו ל[[ | הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו ל[[ארצות הברית]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים. | ||
השידוך נסגר לקראת [[פסח]], וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב [[מרדכי חפץ]]. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. | השידוך נסגר לקראת [[פסח]], וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב [[מרדכי חפץ]]. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. | ||
=== | ===בארצות הברית=== | ||
בתקופה הראשונה, לאחר בואו של | בתקופה הראשונה, לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ ל-[[770]], הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר הריי"צ. אמר לו הרבי הריי"צ: "וכי מפני ש[[הקב"ה]] העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?!"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}} | ||
לאחר חתונתו של חתנו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, ב[[מנהטן]]. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-770, הורה לו [[הרבי הריי"צ]] לעבור לגור ליד הישיבה. לפני [[חג הפסח]] קרא לו [[הרבי הריי"צ]] ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צ פנה אליו שוב ואמר: "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"{{ | לאחר חתונתו של חתנו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, ב[[מנהטן]]. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-770, הורה לו [[הרבי הריי"צ]] לעבור לגור ליד הישיבה. לפני [[חג הפסח]] קרא לו [[הרבי הריי"צ]] ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צ פנה אליו שוב ואמר: "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}} | ||
===עם הרבי=== | ===עם הרבי=== | ||
| שורה 44: | שורה 47: | ||
הרבי ביקר אצל רבי אברהם יהושע העשיל פעמיים: בפעם הראשונה, ב[[י' באדר שני]] [[תשי"ד]], בעת [[ניחום אבלים]] על אחותו מרת חוה (אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מ[[ויז'ניץ]]). בשיחה דובר על דרכה של חסידות ויז'ניץ בקו ה[[שמחה]] וה[[אהבת ישראל]]. בעת תפילת [[ערבית]], יצא הקהל לבית המדרש והאדמו"ר התפלל בחדרו, כאשר הרבי נשאר יחד עמו בחדר. לאחר התפילה שוחחו כ-10-15 דקות, ולאחר מכן יצא הרבי כאשר כמה ניגשו אליו לקבל שלום. | הרבי ביקר אצל רבי אברהם יהושע העשיל פעמיים: בפעם הראשונה, ב[[י' באדר שני]] [[תשי"ד]], בעת [[ניחום אבלים]] על אחותו מרת חוה (אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מ[[ויז'ניץ]]). בשיחה דובר על דרכה של חסידות ויז'ניץ בקו ה[[שמחה]] וה[[אהבת ישראל]]. בעת תפילת [[ערבית]], יצא הקהל לבית המדרש והאדמו"ר התפלל בחדרו, כאשר הרבי נשאר יחד עמו בחדר. לאחר התפילה שוחחו כ-10-15 דקות, ולאחר מכן יצא הרבי כאשר כמה ניגשו אליו לקבל שלום. | ||
בפעם השניה, ב[[ג' מנחם אב]] [[תשח"י]], הגיע הרבי לניחום אבלים על אחיו הרב מרדכי שרגא. בשיחה דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות [[עשיר|עשירים]], והאדמו"ר מקופיטשניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. לאחר דיון בנושא, הסכים לבסוף האדמו"ר | בפעם השניה, ב[[ג' מנחם אב]] [[תשח"י]], הגיע הרבי לניחום אבלים על אחיו הרב מרדכי שרגא. בשיחה דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות [[עשיר|עשירים]], והאדמו"ר מקופיטשניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. לאחר דיון בנושא, הסכים לבסוף האדמו"ר ש[[הקב"ה]] יתן ליהודים עשירות. | ||
ב[[ח' תשרי]] [[תשכ"ה]], הגיע האדמו"ר אל הרבי לניחום אבלים על פטירת אמו [[הרבנית חנה]]. לאחר הניחום בירך את הרבי ויצא, והרבי סימן שילווהו. | ב[[ח' תשרי]] [[תשכ"ה]], הגיע האדמו"ר אל הרבי לניחום אבלים על פטירת אמו [[הרבנית חנה]]. לאחר הניחום בירך את הרבי ויצא, והרבי סימן שילווהו. | ||
| שורה 50: | שורה 53: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ - נפטרה [[ג' אדר]] שני [[תשי"ד]]. | *אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ - נפטרה [[ג' אדר]] שני [[תשי"ד]]. | ||
* אחותו מרת בלומא רייזל, אשת האדמו"ר [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא]] | |||
*חתנו החסיד רבי [[שניאור זלמן גוראריה]]. | *חתנו החסיד רבי [[שניאור זלמן גוראריה]]. | ||
*בנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי משה מרדכי. | |||
== קישורים | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=5109e51a-b7f9-4a29-af9e-fc4432e6f8e7&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 | * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=5109e51a-b7f9-4a29-af9e-fc4432e6f8e7&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 האדמו"ר מקופיטשניץ בניחום אבלים אצל הרבי] | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשי"ד] | *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשי"ד] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 בשנת תשח"י] | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 | |||
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/615066 סיפור על האדמו"ר] באתר {{בית חב"ד (אתר)}} | *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/615066 סיפור על האדמו"ר] באתר {{בית חב"ד (אתר)}} | ||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/crop/2020/12/5fd1da7d44327_1607588477_news_images_gallery.jpg כמה תוארים שאכתוב – במה נחשב הוא]''', מכתב הרבי לבתו מרת חוה גוראריה | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | [[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | ||
[[קטגוריה: אדמו"רי אפטא]] | [[קטגוריה:אדמו"רי אפטא]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024
רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ (ד' באייר תרמ"ח - ט"ז בתמוז תשכ"ח), כיהן כאדמו"ר לחסידות קופיטשניץ מבית רוז'ין, לאחר המלחמה עבר לגור בניו יורק ושמר על קשרים הדוקים עם הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בד' באייר תרמ"ח לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, מבית רוז'ין. בשנת תרנ"ד עבר עם אביו לקופיטשניץ.
נשא את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-ורשה (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בוורשה שם נתוודע אל גדולי וצדיקי פולין.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לוינה. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת תרצ"ו - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו.
לאחר שהחלו רדיפות היהודים עזב את וינה, בהוראת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, ונסע לארצות הברית. בשנת תרצ"ט הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי אגודת ישראל והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב יוסף שלמה כהנמן לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' בבני ברק.
עם ביקורו הראשון בארץ ישראל, לאחר השואה, החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" בפתח תקווה לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות.
נפטר בט"ז תמוז תשכ"ח. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן בטבריה סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין.
מילא את מקומו בנו, רבי משה מרדכי העשיל מקאפיטשיניץ, שנפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות בי"ז סיון תשל"ה, כיום בנו רבי יקותיאל זוסיא שליט"א הוא האדמו"ר מקאפיטשיניץ.
קשריו עם נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאביו של רבי אברהם יהושע העשיל, רבי יצחק מאיר העשיל, היה קשר קרוב לאדמו"ר הריי"צ, והם נפגשו כמה פעמים. רבי יצחק מאיר מספר על כך באחד ממכתביו וכותב: "היום התראיתי עם הרבי מליובאביץ... והייתי עם חתני יקירי יחי' (=האביר יעקב מסדיגורא) ובני ה' (=[רבי אברהם יהושע] העשיל) יחי', ונהניתי מאוד". ר' שניאור זלמן גורארי' סיפר כי באחד מביקוריו בווינה, ביקש הרבי הריי"צ לראות את האדמו"ר מקופיטשניץ. למרות חולשתו הרבה בגשמיות באותה עת, טרח אדמו"ר הריי"צ והתאמץ להגיע למעונו של האדמו"ר מקופיטשניץ. כששמע האדמו"ר על בואו של אדמו"ר הריי"צ למעונו, יצא לקראתו וקיבל את פניו בקומה התחתונה של הבית, כדי שאדמו"ר הריי"צ לא יצטרך להתאמץ ולעלות במדרגות לקומה העליונה, דבר שהיה קשה עליו. אדמו"ר הריי"צ והאדמו"ר מקופיטשניץ "ששו זה לקראת זה באהבה רבה והערכה הדדית גדולה".[1] אדמו"ר הריי"צ ביקר בוינה מספר פעמים לצרכי בריאותו מכיון שבאותם ימים היו בווינה רופאים בעלי שם. בהיות אדמו"ר הריי"צ בבית הרפואה שם, נשלח אליו מזון מהמטבח שבבית האדמו"ר מקופיטשניץ. האדמו"ר מקופיטשניץ גם שלח חסידים להשלים מניין לאדמו"ר הריי"צ לתפילות וביניהם גם את נכדו ר' ישראל העשיל. [2]
בנו של רבי יצחק מאיר, רבי אברהם יהושע העשיל, המשיך בקשר עם אדמו"ר הריי"צ וחסידות חב"ד. הוא היה בקשר מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ. במכתביו מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ בתוארים: "ידידי הרב הנודע לשם תהילה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישים"...[3].
מיד לאחר הסתלקות אביו, רבי יצחק מאיר מקופשיניץ, ביום ב' דראש השנה תרצ"ו - כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמו"רות ולהמשיך את השושלת[4].
בשנת תרצ"ו ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לפעול בענין אמירת את כל ספר התהלים בזמנים מסוימים, בשבת לפני התפילה או בין מנחה למעריב[5], ולבקשתו הוא פעל בנושא.
שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ט הוצע לר' שניאור זלמן גוראריה להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה הרבי הריי"צ במקום מרפא ליד ריגא, והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את הרבי הריי"צ האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.
הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו לארצות הברית, השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.
השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי"צ אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.
בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופה הראשונה, לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ ל-770, הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר הריי"צ. אמר לו הרבי הריי"צ: "וכי מפני שהקב"ה העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?!"[6]
לאחר חתונתו של חתנו הרב שניאור זלמן גוראריה, הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-770, הורה לו הרבי הריי"צ לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי הריי"צ ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צ פנה אליו שוב ואמר: "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"[7]
עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא עמד גם בקשר של ידידות עם הרבי. בפורים היו שולחים משלוחי מנות זה לזה[8].
הרבי ביקר אצל רבי אברהם יהושע העשיל פעמיים: בפעם הראשונה, בי' באדר שני תשי"ד, בעת ניחום אבלים על אחותו מרת חוה (אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ). בשיחה דובר על דרכה של חסידות ויז'ניץ בקו השמחה והאהבת ישראל. בעת תפילת ערבית, יצא הקהל לבית המדרש והאדמו"ר התפלל בחדרו, כאשר הרבי נשאר יחד עמו בחדר. לאחר התפילה שוחחו כ-10-15 דקות, ולאחר מכן יצא הרבי כאשר כמה ניגשו אליו לקבל שלום.
בפעם השניה, בג' מנחם אב תשח"י, הגיע הרבי לניחום אבלים על אחיו הרב מרדכי שרגא. בשיחה דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות עשירים, והאדמו"ר מקופיטשניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. לאחר דיון בנושא, הסכים לבסוף האדמו"ר שהקב"ה יתן ליהודים עשירות.
בח' תשרי תשכ"ה, הגיע האדמו"ר אל הרבי לניחום אבלים על פטירת אמו הרבנית חנה. לאחר הניחום בירך את הרבי ויצא, והרבי סימן שילווהו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ - נפטרה ג' אדר שני תשי"ד.
- אחותו מרת בלומא רייזל, אשת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא
- חתנו החסיד רבי שניאור זלמן גוראריה.
- בנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי משה מרדכי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האדמו"ר מקופיטשניץ בניחום אבלים אצל הרבי
- הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשי"ד • בשנת תשח"י
- סיפור על האדמו"ר באתר
- כמה תוארים שאכתוב – במה נחשב הוא, מכתב הרבי לבתו מרת חוה גוראריה
הערות שוליים
- ↑ מלאכי רחמים, חלק ב, מסכת תולדות... רבי יצחק מאיר מקאפיטשניץ, עמ' תקא.
- ↑ שם, עמ' תקב.
- ↑ אגרות הריי"צ
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד.
- ↑ בית משיח גליון 402.
- ↑ בית משיח גליון 402.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.