בן ציון שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " רש"י " ב־" רש"י ")
אין תקציר עריכה
 
(38 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בן ציון שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן-ציון שניאורסון לוחץ את ידו של הרב משה חפר בחגיגת הבר מצוה שלו]]
[[קובץ:בן ציון שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן-ציון שניאורסון לוחץ את ידו של הרב משה חפר בחגיגת הבר מצוה שלו]]
הרב '''בן ציון שניאורסון''' היה אחיה של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובנו של ר' [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]] מ[[קישינוב]], שהיה בן ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], המהרי"ן בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]].
הרב '''בן ציון שניאורסון''' ([[חשוון]] [[תרנ"ז]] - [[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]]) היה אחיה של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובנו של ר' [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]] מ[[קישינוב]], שהיה בן ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], המהרי"ן בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]].


==קורות חייו==
==תולדות חיים==
הרב בן ציון נולד ב[[חודש חשון]] [[תרנ"ז]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביו הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] ולאמו הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]]. רוב אחיו הגדולים נפטרו בילדותם, ובשל כך קראו לו הוריו ב[[ברית מילה|ברית המילה]] בשם בן ציון כסגולה לאריכות ימים{{הערה|'ציון' דומה למילה האידית 'צייען' שפירושה 'המשכה' ורומזת להמשכת ימי הרך הנולד לאורך ימים ושנים טובות.}}.
הרב בן ציון נולד ב[[חודש חשון]] [[תרנ"ז]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביו הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] ולאמו הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]]. רוב אחיו הגדולים נפטרו בילדותם, ובשל כך קראו לו הוריו ב[[ברית מילה|ברית המילה]] בשם בן ציון כסגולה לאריכות ימים{{הערה| ראה אג"ק ג'תנה "וע"פ המבואר מחד מקמאי בשם הירושלמי, שהשם בן ציון הוא סגולה לאריכות ימים ושנים כפשוטו". וראה בשם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים אות ב "ראיתי שכתב אחד קדוש בכתב יד משם ירושלמי, מי שמתים בניו יקרא לבנו אשר יולד לו "בן ציון" ויחיה". }}.


למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערת שוליים|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 474.}}, וכשהגיע לגיל נישואים נשא את מרת צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע ל[[ליובאוויטש]] לבקר את [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|אחותו]], ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי [[הרש"ב]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו [[ברכת המזון|לזמן]].
למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 474.}}, וכשהגיע לגיל [[נישואין]] [[נישואין|נשא]] את מרת צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע ל[[ליובאוויטש]] לבקר את [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|אחותו]], ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי [[הרש"ב]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו [[ברכת המזון|לזמן]].


בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]] וקבע את מגוריו ב[[תל אביב]] ברחוב [[רש"י]] 41. לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ז]] נסע ל-770{{הערת שוליים|הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.}} כדי לבקר את אחותו [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת אחייניותיו ואחייניו [[הרבי]] ו[[הרש"ג]]. הרבי יחד עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ואחותה [[חנה גוראריה|חנה]] נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ונשא את חפציו{{הערת שוליים|באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק - שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי - ועליו רשום "נסענו".}}.
בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]] וקבע את מגוריו ב[[תל אביב]] ברחוב [[רש"י]] 41. לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ז]] נסע ל-770{{הערה|הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.}} כדי לבקר את אחותו [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת אחייניותיו ואחייניו [[הרבי]] ו[[הרש"ג]]. הרבי יחד עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ואחותה [[חנה גוראריה|חנה]] נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ו[[נישואין|נשא]] את חפציו{{הערה|באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק - שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי - ועליו רשום "נסענו".}}.


באותה שנה ב[[שמחת תורה]] רקד הרבי יחד עם [[הרש"ג]] ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כש[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]] נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף){{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על-ידי זקני אנ"ש בתל-אביב.}}.
באותה שנה ב[[שמחת תורה]] רקד הרבי יחד עם [[הרש"ג]] ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כש[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]] נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על ידי זקני אנ"ש בתל אביב.}}.


הרב בן ציון התגורר שנים רבות ב[[תל אביב]], הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים היתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם [[הרבי]]{{מקור}}.
הרב בן ציון התגורר שנים רבות ב[[תל אביב]], הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים הייתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם [[הרבי]].


כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת [[תש"כ]] למנות את הרב [[משה אשכנזי]] לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב [[שמריה גורארי']], הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב [[שלום חסקינד]]. הם שוחחו עם מתפללי בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז [[תש"כ]] היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילה{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".}}.
כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת [[תש"כ]] למנות את הרב [[משה אשכנזי]] לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב [[שלום חסקינד]]. הם שוחחו עם מתפללי [[נחלת בנימין|בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין]], וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז [[תש"כ]] היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".}}.


ב[[חנוכה]] [[תשל"ג]] השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' ב[[ירושלים]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{הערת שוליים|[[ספר הצאצאים]] עמ' 214-15.}}{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166]מסכת חיים של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] יו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן.}}.
ב[[חנוכה]] [[תשל"ג]] השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' ב[[ירושלים]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 214-15.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166]מסכת חיים של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] יו"ר [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]].}}.


באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' ב[[תל אביב]], וכמה מאנ"ש כתבו על זה לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'.
באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' ב[[תל אביב]], וכמה מאנ"ש כתבו על זה לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'.
שורה 28: שורה 28:
[[קובץ:צילה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת צילה שניאורסון עם שליח הרבי ב[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]]]]
[[קובץ:צילה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת צילה שניאורסון עם שליח הרבי ב[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]]]]


מרת '''צילה שניאורסון''' השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה לשל"ה הקדוש. הגיעה ארצה יחד עם בעלה וקבעו את מושבם בעיר [[תל אביב]].  
מרת '''צילה שניאורסון''' השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה ל[[של]] הקדוש. הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם בעלה וקבעו את מושבם בעיר [[תל אביב]].  


מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה.  
מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה.  


גם לאחר הסתלקות הרב בן ציון, דאגו הרבי והרבנית באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את ה[[חמץ]].
גם לאחר פטירת הרב בן ציון, דאגו [[הרבי]] ו[[הרבנית]] באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את ה[[חמץ]].


היא הייתה משוחחת עם הרבי טלפונית, וכן [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] הייתה מתקשרת לדרוש בשלומה, ומרגיעה אותה כי איננה בודדה ויש מי שדואג לה.
היא הייתה משוחחת עם הרבי טלפונית, וכן [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] הייתה מתקשרת לדרוש בשלומה, ומרגיעה אותה כי איננה בודדה ויש מי שדואג לה.


היא העפילה אל מעבר לשנת המאה. למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים... גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא אהבה ילדים וכשבאו לבקרה, ניכר האושר הרב שהסבו לה.  
היא העפילה אל מעבר לשנת המאה. למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים. גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא [[אהבה]] ילדים וכשבאו לבקרה, ניכר האושר הרב שהסבו לה.  


בשנים האחרונות הועברה לבית אבות, בשל קושי במציאת מטפלת עבורה. שהותה במקום גרמה להתדרדרות במצבה, והיא בקשה לשוב לביתה. הנשים סביבה היו חסרות אונים למול גודל האחריות שבמילוי משאלתה. הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד ב[[תל אביב]], ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה.
בשנים האחרונות הועברה לבית אבות, בשל קושי במציאת מטפלת עבורה. שהותה במקום גרמה להתדרדרות במצבה, והיא בקשה לשוב לביתה. הנשים סביבה היו חסרות אונים למול גודל האחריות שבמילוי משאלתה. הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד ב[[תל אביב]], ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה.


נפטרה [[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]], ערב שבת קודש [[פרשת מקץ]], וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=7767&lang=hebrew] פרטים על חייה של מרת צילה שניאורסון.}}.
נפטרה [[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]], ערב [[שבת קודש]] [[פרשת מקץ]], וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=7767&lang=hebrew] פרטים על חייה של מרת צילה שניאורסון.}}.


לאחר פטירתה הוחלט ארגון נשי ובנות חב"ד בארה"ק להנציח את שמם של ר' בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת ספר תורה לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון ב[[כסלו]] [[תשס"ז]] התקיימה סיום כתיבת ספר התורה.
לאחר פטירתה הוחלט בארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד בארה"ק]] להנציח את שמם של הרב בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון ב[[כסלו]] [[תשס"ז]] התקיים מעמד סיום כתיבת ספר התורה.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 51: שורה 51:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/887216/ הדוֹד של הרבי: סקירה בלעדית על דודם של הרבי והרבנית] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710 "כך השגנו את אישורי הקבורה"]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710 "כך השגנו את אישורי הקבורה"]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2371 אנ"ש תל-אביב העלו זכרונות]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2371 אנ"ש תל אביב העלו זכרונות]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 58: שורה 59:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]

גרסה אחרונה מ־15:05, 24 בינואר 2023

הרב בן-ציון שניאורסון לוחץ את ידו של הרב משה חפר בחגיגת הבר מצוה שלו

הרב בן ציון שניאורסון (חשוון תרנ"ז - ט"ז בטבת תשל"ז) היה אחיה של הרבנית מרת נחמה דינה, רעייתו של אדמו"ר הריי"צ, ובנו של ר' אברהם שניאורסון מקישינוב, שהיה בן ר' ישראל נח שניאורסון, המהרי"ן בנו של אדמו"ר הצמח צדק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב בן ציון נולד בחודש חשון תרנ"ז בעיר קישינב (מולדובה) לאביו הרב ר' אברהם שניאורסון ולאמו הרבנית יוכבד. רוב אחיו הגדולים נפטרו בילדותם, ובשל כך קראו לו הוריו בברית המילה בשם בן ציון כסגולה לאריכות ימים[1].

למד בתומכי תמימים בליובאוויטש[2], וכשהגיע לגיל נישואין נשא את מרת צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע לליובאוויטש לבקר את אחותו, ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי הרש"ב יחד עם הרבי הריי"צ ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו לזמן.

בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת תשט"ז עלו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בתל אביב ברחוב רש"י 41. לקראת חודש תשרי תשי"ז נסע ל-770[3] כדי לבקר את אחותו הרבנית מרת נחמה דינה, אשת אדמו"ר הריי"צ ואת אחייניותיו ואחייניו הרבי והרש"ג. הרבי יחד עם הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ונשא את חפציו[4].

באותה שנה בשמחת תורה רקד הרבי יחד עם הרש"ג ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כשהרבנית מרת נחמה דינה נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף)[5].

הרב בן ציון התגורר שנים רבות בתל אביב, הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים הייתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם הרבי.

כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת תש"כ למנות את הרב משה אשכנזי לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב חיים שמריהו גוראריה, הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב שלום חסקינד. הם שוחחו עם מתפללי בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז תש"כ היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילה[6].

בחנוכה תשל"ג השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' בירושלים. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם הרבי הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס[7][8].

באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' בתל אביב, וכמה מאנ"ש כתבו על זה לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'.

בין הרבנית מרת נחמה דינה, אשת אדמו"ר הריי"צ, לבין אחיה הרב בן ציון, היה קשר חם ומלבב. הרבנית נחמה דינה הייתה כותבת להם באופן קבוע, והמכתב היה מתקבל מדי שבועיים ביום מסוים. עד כדי כך היה רצוף הקשר, שכאשר התאחר המכתב ולא הגיע בזמנו - היה זה סימן מעורר דאגה.

נפטר בט"ז בטבת תשל"ז, ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

ר' בן ציון וצילה שניאורסון לא הותירו אחריהם צאצאים.

צילה שניאורסון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מרת צילה שניאורסון עם שליח הרבי בתל אביב הרב יוסף שמואל יהושע גרליצקי

מרת צילה שניאורסון השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה לשל"ה הקדוש. הגיעה ארצה יחד עם בעלה וקבעו את מושבם בעיר תל אביב.

מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה.

גם לאחר פטירת הרב בן ציון, דאגו הרבי והרבנית באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את החמץ.

היא הייתה משוחחת עם הרבי טלפונית, וכן הרבנית חיה מושקא הייתה מתקשרת לדרוש בשלומה, ומרגיעה אותה כי איננה בודדה ויש מי שדואג לה.

היא העפילה אל מעבר לשנת המאה. למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים. גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא אהבה ילדים וכשבאו לבקרה, ניכר האושר הרב שהסבו לה.

בשנים האחרונות הועברה לבית אבות, בשל קושי במציאת מטפלת עבורה. שהותה במקום גרמה להתדרדרות במצבה, והיא בקשה לשוב לביתה. הנשים סביבה היו חסרות אונים למול גודל האחריות שבמילוי משאלתה. הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד בתל אביב, ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה.

נפטרה כ"ט בכסלו תשס"ו, ערב שבת קודש פרשת מקץ, וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים[9].

לאחר פטירתה הוחלט בארגון נשי ובנות חב"ד בארה"ק להנציח את שמם של הרב בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת ספר תורה לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון בכסלו תשס"ז התקיים מעמד סיום כתיבת ספר התורה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראה אג"ק ג'תנה "וע"פ המבואר מחד מקמאי בשם הירושלמי, שהשם בן ציון הוא סגולה לאריכות ימים ושנים כפשוטו". וראה בשם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים אות ב "ראיתי שכתב אחד קדוש בכתב יד משם ירושלמי, מי שמתים בניו יקרא לבנו אשר יולד לו "בן ציון" ויחיה".
  2. ליובאוויטש וחייליה עמ' 474.
  3. הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.
  4. באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק - שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי - ועליו רשום "נסענו".
  5. [1] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על ידי זקני אנ"ש בתל אביב.
  6. [2] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".
  7. ספר הצאצאים עמ' 214-15.
  8. [3]מסכת חיים של הרב שמואל אלעזר היילפרין יו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן.
  9. [4] פרטים על חייה של מרת צילה שניאורסון.