דובער רובינסון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נישא לרעייתו" ב־"נשא את רעייתו") |
אין תקציר עריכה |
||
| (32 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רובינסון.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|הרב רובינסון]] | |||
הרב '''דובער רובינסון''' ([[תרע"ט]]-[[תשע"ג]]) היה מזקני חסידי חב"ד ב[[לוד]]. | הרב '''דובער רובינסון''' ([[תרע"ט]]-[[תשע"ג]]) היה מזקני חסידי חב"ד ב[[לוד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[עיירה]] [[קרלביץ]] שב[[אוקראינה]] בשנת [[תרע"ט]] לאביו הרב [[בן ציון רובינסון]], ובילדותו למד בבית הכנסת המקומי יחד עם חבורת ילדים כשמידי פעם היה אחד מחסידי חב"ד מגיע למקום ומסייע להם בלימודם. | ||
כשהיה ילד בן 8 כבר נשלח יחד עם אחיו [[משה רובינסון|משה]] ללמוד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש שפעלו במחתרת ברחבי [[רוסיה]], ונדדו איתן ממקום למקום בין השאר למד בראמען, ויטבסק, בברויסק, מוגילוב, צ'רניגוב ובהמשך ב[[תומכי תמימים כותאיס]] ב[[גרוזיה]]. | |||
לאחר סיום חוק לימודיו חזר לבית אביו, התמחה בניהול חשבונות והחל לסייע לאביו בעבודתו. | לאחר סיום חוק לימודיו חזר לבית אביו, התמחה בניהול חשבונות והחל לסייע לאביו בעבודתו. | ||
בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם | בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם השנייה]] התיישב ב[[מוסקבה]] ועם פרוץ המלחמה ברח מהחזית ל[[סמרקנד]] המרוחקת, ובהמשך נסע לכפר קטן סמוך לסמרקנד על מנת לעבוד ולהתפרנס, אך שם נתפס על ידי הממשל וגוייס לצבא. | ||
בנס גלוי לא נשלח לחזית, ועם סיום המלחמה השתחרר ושב לסמרקנד, שם נשא את רעייתו | בנס גלוי לא נשלח לחזית, ועם סיום המלחמה השתחרר ושב לסמרקנד, שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו קלרא, בת החסיד ר' [[זאב לביוב]]. | ||
בשנת [[תש"ו]] ניסה להצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחת החסידים הגדולה]] שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים דרך מעבר הגבול ב[[לבוב]], ואף סייע במקום לאנשי ועד הבריחה ביניהם נמנה גיסו ר' [[מענדל פוטרפס]], אך עוד קודם שהצליח לצאת בעצמו את גבולות רוסיה נתפס על ידי המשטרה החשאית והושם במעצר. | בשנת [[תש"ו]] ניסה להצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחת החסידים הגדולה]] שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים דרך מעבר הגבול ב[[לבוב]], ואף סייע במקום לאנשי ועד הבריחה ביניהם נמנה גיסו ר' [[מענדל פוטרפס]], אך עוד קודם שהצליח לצאת בעצמו את גבולות רוסיה נתפס על ידי [[המשטרה החשאית]] והושם במעצר. | ||
[[קובץ:תיק רובינסון בערל.jpg|ממוזער|שמאל|תיק החקירה ר' בערל רובינסון]] | |||
לאחר שלושה חודשים בהם נחקר ועונה, נגזר דינו להישלח לגלות במשך עשר שנים ב[[סיביר]], שם ריצה את מאסרו במחנה מרינסק כשברשותו אין מצרכי יהדות בסיסייים כגון סידור, שופר וחנוכיה. | |||
שער תיק החקירה של ר' בערל רובינסון, התגלה בתיק לבוב של הק.ג.ב. ופורסם בתשפ"ג באתר אנש. | |||
עם מותו של סטאלין בשנת [[תשי"ג]], החלו השלטונות לשחרר אסירים פוליטיים רבים, | עם מותו של סטאלין בשנת [[תשי"ג]], החלו השלטונות לשחרר אסירים פוליטיים רבים, וב[[י"ט כסלו]] [[תשי"ד]] שוחרר גם ר' דובער וחזר לרעייתו ובנו שגרו בלבוב. בהמשך עבר לצ'רנוביץ' ולסמרקנד. | ||
בשנת [[תשל"ב]] קיבל אשרת יציאה מברית המועצות, עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם התגורר תקופה קצרה עד שקיבל הוראה מהרבי להתייעץ עם ידידים מבינים בנוגע | בשנת [[תשל"ב]] קיבל אשרת יציאה מברית המועצות, עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם התגורר תקופה קצרה עד שקיבל הוראה מהרבי להתייעץ עם [[ידידים מבינים]] בנוגע למקום מגורים קבוע, ולאחר שידידיו ייעצו לו להתיישב בלוד עבר להתגורר בעיר ונמנה במשך עשרות שנים עם אנשי קהילת חב"ד המקומית, שם עסק בהנהלת חשבונות ובהכנת נערים עולי רוסיה ל[[בר מצווה]], עד לפטירתו ב[[ט' שבט]] [[תשע"ג]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, הרב [[משה רובינסון]] | *אחיו, הרב [[משה רובינסון]] | ||
*גיסו, | *גיסו, ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]] (נשוי לאחותו) | ||
*גיסו, הרב [[יהושע קארף]] - משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] | *גיסו, הרב [[יהושע קארף]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] | ||
*גיסו, הרב [[מרדכי צבי חריטונוב]] | *גיסו, הרב [[מרדכי צבי חריטונוב]] | ||
*בנו, הרב בן ציון רובינסון - לוס אנגל'ס | *בנו, הרב בן ציון רובינסון - לוס אנגל'ס | ||
*בתו, מרת תמר גרוזמן - מנהלת תיכון 'בית חנה' ב[[נחלת הר חב"ד]] | *בתו, מרת תמר גרוזמן - מנהלת תיכון 'בית חנה' ב[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/698125/#.YdCujmhBxPb תולדות משפחתה ומשפחת אביה באתר חרדים 10].}} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[שניאור ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/1_EcDjykGw28VCf6P8aa5DGDM9cgi4dGA/view?usp=drivesdk י"ט כסלו - חג הגאולה הפרטי שלי]''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון מס' 303 עמ' 22 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רובינסון, דובער}} | {{מיון רגיל:רובינסון, דובער}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בלוד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רובינסון]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:31, 16 באפריל 2024
הרב דובער רובינסון (תרע"ט-תשע"ג) היה מזקני חסידי חב"ד בלוד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה קרלביץ שבאוקראינה בשנת תרע"ט לאביו הרב בן ציון רובינסון, ובילדותו למד בבית הכנסת המקומי יחד עם חבורת ילדים כשמידי פעם היה אחד מחסידי חב"ד מגיע למקום ומסייע להם בלימודם.
כשהיה ילד בן 8 כבר נשלח יחד עם אחיו משה ללמוד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש שפעלו במחתרת ברחבי רוסיה, ונדדו איתן ממקום למקום בין השאר למד בראמען, ויטבסק, בברויסק, מוגילוב, צ'רניגוב ובהמשך בתומכי תמימים כותאיס בגרוזיה.
לאחר סיום חוק לימודיו חזר לבית אביו, התמחה בניהול חשבונות והחל לסייע לאביו בעבודתו.
בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה התיישב במוסקבה ועם פרוץ המלחמה ברח מהחזית לסמרקנד המרוחקת, ובהמשך נסע לכפר קטן סמוך לסמרקנד על מנת לעבוד ולהתפרנס, אך שם נתפס על ידי הממשל וגוייס לצבא.
בנס גלוי לא נשלח לחזית, ועם סיום המלחמה השתחרר ושב לסמרקנד, שם נשא את רעייתו קלרא, בת החסיד ר' זאב לביוב.
בשנת תש"ו ניסה להצטרף לבריחת החסידים הגדולה שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים דרך מעבר הגבול בלבוב, ואף סייע במקום לאנשי ועד הבריחה ביניהם נמנה גיסו ר' מענדל פוטרפס, אך עוד קודם שהצליח לצאת בעצמו את גבולות רוסיה נתפס על ידי המשטרה החשאית והושם במעצר.
לאחר שלושה חודשים בהם נחקר ועונה, נגזר דינו להישלח לגלות במשך עשר שנים בסיביר, שם ריצה את מאסרו במחנה מרינסק כשברשותו אין מצרכי יהדות בסיסייים כגון סידור, שופר וחנוכיה.
שער תיק החקירה של ר' בערל רובינסון, התגלה בתיק לבוב של הק.ג.ב. ופורסם בתשפ"ג באתר אנש.
עם מותו של סטאלין בשנת תשי"ג, החלו השלטונות לשחרר אסירים פוליטיים רבים, ובי"ט כסלו תשי"ד שוחרר גם ר' דובער וחזר לרעייתו ובנו שגרו בלבוב. בהמשך עבר לצ'רנוביץ' ולסמרקנד.
בשנת תשל"ב קיבל אשרת יציאה מברית המועצות, עלה לארץ הקודש, והתיישב בכפר חב"ד שם התגורר תקופה קצרה עד שקיבל הוראה מהרבי להתייעץ עם ידידים מבינים בנוגע למקום מגורים קבוע, ולאחר שידידיו ייעצו לו להתיישב בלוד עבר להתגורר בעיר ונמנה במשך עשרות שנים עם אנשי קהילת חב"ד המקומית, שם עסק בהנהלת חשבונות ובהכנת נערים עולי רוסיה לבר מצווה, עד לפטירתו בט' שבט תשע"ג.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב משה רובינסון
- גיסו, המשפיע הרב מענדל פוטרפס (נשוי לאחותו)
- גיסו, הרב יהושע קארף - משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770
- גיסו, הרב מרדכי צבי חריטונוב
- בנו, הרב בן ציון רובינסון - לוס אנגל'ס
- בתו, מרת תמר גרוזמן - מנהלת תיכון 'בית חנה' בנחלת הר חב"ד[1]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, י"ט כסלו - חג הגאולה הפרטי שלי בית משיח גיליון מס' 303 עמ' 22