גרשון דב שיף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (חצקל העביר את הדף גרשון דובער שיף ל־גרשון דב (בורקע) שיף: דיוק)
(←‏הקמת ישיבת אור שמחה: הרבי אמר לקרוא לזה הבוכרים)
 
(28 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בערקע שיף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' בורקע שיף ע"ה]]
[[קובץ:בערקע שיף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' בורקע שיף]]
[[קובץ:בערקע שיף ור' מענדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביחד עם ר' מענדל פוטרפס]]
[[קובץ:בערקע שיף ור' מענדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביחד עם ר' מענדל פוטרפס]]
הרב '''גרשון דובער (בערקע) שיף''' ([[ת"ש]] - [[תשע"ו]])- [[חסיד חב"ד]], מקים ומנהל ישיבת חב"ד הבוכרים [[אור שמחה]] ב[[כפר חב"ד]].
הרב '''גרשון דובער (בערקע) שיף''' ([[ת"ש]] - [[תשע"ו]]), היה [[חסיד חב"ד]], מקים ומנהל ישיבת חב"ד הבוכרים [[אור שמחה]] ב[[כפר חב"ד]].


==נעוריו==
==תולדות חיים==
הרב שיף נולד ב[[ת"ש]] בעיירה וורוניז’ שב[[רוסיה]], להוריו ר’ [[יוסף חיים שיף|יוסף חיים]] ואמו מלכה. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] גייסו הרוסים את אביו בעוד אימו נותרה לבדה לשמור עליו ועל שני אחיו, בשלב כלשהו ברחה המשפחה ל[[סמרקנד]], שם קיבל בערקע חינוך חסידי יהודי.
===נעוריו===
הרב שיף נולד ב[[ת"ש]] ב[[עיירה]] וורוניז' שב[[רוסיה]], להוריו ר' [[יוסף חיים שיף|יוסף חיים]] ואמו מלכה. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] גייסו הרוסים את אביו בעוד אימו נותרה לבדה לשמור עליו ועל שני אחיו, בשלב כלשהו ברחה המשפחה ל[[סמרקנד]], שם קיבל בערקע חינוך חסידי יהודי.


ב[[תשי"ג]] החל לעבוד במפעל ליצור שלטים שהיה מנוהל על ידי החסיד ר' [[אליהו מישולבין]] ועבד בו גם החסיד ר' [[משה ניסלביץ]], העבודה לצידו של ר' משה היא זו שעיצבה את זהותו ואישיותו החסידית, והלה שימש לו דגומא חיה ל[[חסיד]] [[ירא שמים]], ו[[עובד]] אמיתי.
ב[[תשי"ג]] החל לעבוד במפעל ליצור שלטים שהיה מנוהל על ידי החסיד ר' [[אליהו מישולובין]] ועבד בו גם החסיד ר' [[משה ניסלביץ]], העבודה לצידו של ר' משה היא זו שעיצבה את זהותו ואישיותו החסידית, והלה שימש לו דגומא חיה ל[[חסיד]] [[ירא שמים]], ו[[עובד]] אמיתי.


בעת שהקים הרב [[משה ניסלביץ]] את ארגון [[חמ"ה]] ב[[סמרקנד]], נהיה ר' בערקע לפעיל בולט בארגון והיה ממונה בעיקר על איסוף הכספים וחלוקתם למלמדים והפעילים האחרים.
בעת שהקים הרב [[משה ניסלביץ]] את ארגון [[חמ"ה]] ב[[סמרקנד]], נהיה ר' בערקע לפעיל בולט בארגון והיה ממונה בעיקר על איסוף הכספים וחלוקתם למלמדים והפעילים האחרים.


==אצל הרבי==
עוד מאחורי מסך הברזל נישא עם רעייתו מרת בתיה.
 
===אצל הרבי===
ב[[תשל"ב]] עלה ר' בערקע עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], שם הצטרף לכמה חודשים כמהנדס במפעל תע"ש.
ב[[תשל"ב]] עלה ר' בערקע עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], שם הצטרף לכמה חודשים כמהנדס במפעל תע"ש.


לקראת [[פסח]] הזמין אותו [[הרבי]] לבוא לחצרות קודשנו, וב[[התוועדות]] של [[חג הפסח]] אמר [[הרבי]] שישנם [[יהודים]] שיצאו עכשיו ממש מ[[ברית המועצות]], והרבי ביקש שהילדים יעלו ויחזרו על ארבעת הקושיות - [[מה נשתנה]], ואכן ילדיו של בערקע עלו ושאלו את הקושיות.
לקראת [[פסח]] הזמין אותו [[הרבי]] לבוא לחצרות קודשנו, וב[[התוועדות]] של [[חג הפסח]] אמר הרבי שישנם [[יהודים]] שיצאו עכשיו ממש מ[[ברית המועצות]], והרבי ביקש שהילדים יעלו ויחזרו על ארבע הקושיות - [[מה נשתנה]], ואכן ילדיו של בערקע עלו ושאלו את הקושיות.


==הקמת ישיבת אור שמחה==
===הקמת מוסדות הבוכרים===
באותו ביקור במהלך ה[[יחידות]] הראשונה שלו התווה לו [[הרבי]] את תפקיד חייו - לעסוק ב[[ופרצת]], עם יהודי ברית המועצות העולים החדשים, ולדאוג שילדיהם יכנסו למוסדות [[חינוך]] המלמדים על טהרת הקודש ברוח ישראל סבא.
באותו ביקור במהלך ה[[יחידות]] הראשונה שלו התווה לו [[הרבי]] את תפקיד חייו - לעסוק ב[[ופרצת]], עם יהודי ברית המועצות העולים החדשים, ולדאוג שילדיהם יכנסו למוסדות [[חינוך]] המלמדים על טהרת הקודש ברוח ישראל סבא.


ר' בערקע אכן קנה רכב והחל להסתובב ברחבי הארץ בין הקהילות השונות אך לא ראה פירות, ובביקורו הבא אצל הרבי ב[[תשל"ד]] ביקש מהרבי הנחיות כיצד עליו לפעול, הרבי הורה לו לפתוח מוסד ב[[כפר חב"ד]] ובקשר לבעיות הכספיות לא יהיה בעיה.
ר' בערקע אכן קנה רכב והחל להסתובב ברחבי הארץ בין הקהילות השונות אך לא ראה פירות, ובביקורו הבא אצל הרבי ב[[תשל"ד]] ביקש מהרבי הנחיות כיצד עליו לפעול, הרבי הורה לו לפתוח מוסד ב[[כפר חב"ד]] ובקשר לבעיות הכספיות לא יהיה בעיה.


ר' בערקע חזר לארץ מעודד ונחוש, והחל לעסוק בלהט לקיום ההוראה, מיד כינס את כל תושבי הכפר וגייס אותם למען הקמת הישיבה המיוחדת, ולאחר כמה שנים כבר עמד על תילו קמפוס שלם של מוסד מפואר ופעיל.
ר' בערקע חזר לארץ מעודד ונחוש, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]] החל לעסוק בלהט לקיום ההוראה, מיד כינס את כל תושבי [[כפר חב"ד]] וגייס אותם למען הקמת הישיבה המיוחדת, ולאחר כמה שנים כבר עמד על תילו קמפוס שלם של מוסדות [[ישיבת אור שמחה]] (לאחר פטירתו של הרב גורודצקי קרא להם הרב שיף על שמו בשם 'אור שמחה').


ב[[ו' תשרי]] [[תשע"ו]] הלך לעולמו.
===הקמת בית הכנסת בית אריה בלוד===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת בית אריה]]}}
בשנים הראשונות לייסוד שיכון חב"ד בלוד התפללו התושבים בצריף קטן, ולאחר קרוב לעשר שנים נמנה על ראשי קבוצת העסקנים שהקימו את בית הכנסת המפואר והגדול, שהיה בשעת בנייתו גדול ורחב לאין שיעור מגדולה של הקהילה, תודות למרצו ודחיפתו של ר' בורק'ה.
 
ר' בורק'ה שיף דחף בכל כוחו שיהיה זה בית כנסת גדול ורחב ידיים, כאשר השטח היחיד שיכול להתאים לבית הכנסת בגודל זה הוא הגן משחקים השכונתי, ולצורך הקמת בית הכנסת היה צריך להפעיל שתדלנות רחבה כדי לשנות את ייעודו של השטח בתכנית העירונית, ובסופו של דבר הצליחו לרתום את ראש העיר דאז מר אפרת שישנה את התב"ע ולהקים בשטח זה את בית הכנסת.
 
כדי לחסוך ככל האפשר בהוצאות ולנצל את הכסף שנאסף כדי להגדיל ולפאר את בית הכנסת כמה שיותר, הקדיש שעות רבות מעצמו והיה נוסע בלילות לחברון לעיתים לבדו ולעיתים עם ר' יוסף פרסיה לשנע את חומרי הבניה, והיה סוחב בעצמו את החומרים הכבדים וכך הצליח ביוזמה ובמעש להקים את בית הכנסת המפואר המשמש את הקהילה עד היום.
 
ב[[שבת שובה]] [[ו' תשרי]] [[תשע"ו]] הלך לעולמו בגיל 76, ונטמן במוצאי שבת ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו ר’ ירחמיאל - לוד.
*בנו ר' ירחמיאל - לוד.
*בתו גב’ חנה מישולובין - לוס אנג’לס.  
*בתו גב' חנה מישולובין - לוס אנג'לס.
*בנו ר’ יוסקה - כפר חב"ד.
*בנו ר' יוסקה - כפר חב"ד.
*בנו ר’ יצחק - כפר חב"ד.
*בנו ר' יצחק - כפר חב"ד.
*בנו ר’ מיכאל - כפר חב"ד.
*בנו ר' מיכאל - כפר חב"ד.
*בנו ר’ שניאור - כפר חב"ד.  
*בנו ר' שניאור - כפר חב"ד.
*בתו גב’ מלכי חביב - כפר חב"ד.  
*בתו גב' מלכי, רעיית ר' מנחם מענדל חביב - כפר חב"ד.
*בנו ר’ מנדי - נתניה.
*בנו ר' מנדי - נתניה.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/a/a7/בורקה_שיף_יוסף_שיף.pdf הרב דובער שיף זכרונות אודות אביו הרב [[יוסף שיף]] ובני משפחה נוספים], [[שבועון בית משיח]]
*[https://chabadpedia.co.il/images/2/28/ישיבת_הבוכרים_אור_שמחה_בית_משיח.pdf הרב דובער שיף - כך הוקמה ישיבת הבוכרים - אור שמחה], [[שבועון בית משיח]]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3296324 מאחורי מסך הברזל]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3296331 היציאה מרוסיה הסובייטית]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בראיון לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]] ('[https://anash.org/they-have-enough-businessmen/ יש להם מספיק אנשי עסקים]' (באנגלית)
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/05/310.-Naso-5781.pdf ישיבת הבוכרים]''' ראיון של הרב שיף ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פרשת נשא, י' סיון תשפ"א, גליון מס' 310
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/6/21/899001664025.html הרבי משך את ההתפטרות]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]


‏‏[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
{{מיון רגיל:שיף, גרשון דב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד אישים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]

גרסה אחרונה מ־10:52, 29 בינואר 2024

ר' בורקע שיף
ביחד עם ר' מענדל פוטרפס

הרב גרשון דובער (בערקע) שיף (ת"ש - תשע"ו), היה חסיד חב"ד, מקים ומנהל ישיבת חב"ד הבוכרים אור שמחה בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שיף נולד בת"ש בעיירה וורוניז' שברוסיה, להוריו ר' יוסף חיים ואמו מלכה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה גייסו הרוסים את אביו בעוד אימו נותרה לבדה לשמור עליו ועל שני אחיו, בשלב כלשהו ברחה המשפחה לסמרקנד, שם קיבל בערקע חינוך חסידי יהודי.

בתשי"ג החל לעבוד במפעל ליצור שלטים שהיה מנוהל על ידי החסיד ר' אליהו מישולובין ועבד בו גם החסיד ר' משה ניסלביץ, העבודה לצידו של ר' משה היא זו שעיצבה את זהותו ואישיותו החסידית, והלה שימש לו דגומא חיה לחסיד ירא שמים, ועובד אמיתי.

בעת שהקים הרב משה ניסלביץ את ארגון חמ"ה בסמרקנד, נהיה ר' בערקע לפעיל בולט בארגון והיה ממונה בעיקר על איסוף הכספים וחלוקתם למלמדים והפעילים האחרים.

עוד מאחורי מסך הברזל נישא עם רעייתו מרת בתיה.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשל"ב עלה ר' בערקע עם משפחתו לארץ ישראל, שם הצטרף לכמה חודשים כמהנדס במפעל תע"ש.

לקראת פסח הזמין אותו הרבי לבוא לחצרות קודשנו, ובהתוועדות של חג הפסח אמר הרבי שישנם יהודים שיצאו עכשיו ממש מברית המועצות, והרבי ביקש שהילדים יעלו ויחזרו על ארבע הקושיות - מה נשתנה, ואכן ילדיו של בערקע עלו ושאלו את הקושיות.

הקמת מוסדות הבוכרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותו ביקור במהלך היחידות הראשונה שלו התווה לו הרבי את תפקיד חייו - לעסוק בופרצת, עם יהודי ברית המועצות העולים החדשים, ולדאוג שילדיהם יכנסו למוסדות חינוך המלמדים על טהרת הקודש ברוח ישראל סבא.

ר' בערקע אכן קנה רכב והחל להסתובב ברחבי הארץ בין הקהילות השונות אך לא ראה פירות, ובביקורו הבא אצל הרבי בתשל"ד ביקש מהרבי הנחיות כיצד עליו לפעול, הרבי הורה לו לפתוח מוסד בכפר חב"ד ובקשר לבעיות הכספיות לא יהיה בעיה.

ר' בערקע חזר לארץ מעודד ונחוש, ויחד עם הרב שמחה גורודצקי החל לעסוק בלהט לקיום ההוראה, מיד כינס את כל תושבי כפר חב"ד וגייס אותם למען הקמת הישיבה המיוחדת, ולאחר כמה שנים כבר עמד על תילו קמפוס שלם של מוסדות ישיבת אור שמחה (לאחר פטירתו של הרב גורודצקי קרא להם הרב שיף על שמו בשם 'אור שמחה').

הקמת בית הכנסת בית אריה בלוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית הכנסת בית אריה

בשנים הראשונות לייסוד שיכון חב"ד בלוד התפללו התושבים בצריף קטן, ולאחר קרוב לעשר שנים נמנה על ראשי קבוצת העסקנים שהקימו את בית הכנסת המפואר והגדול, שהיה בשעת בנייתו גדול ורחב לאין שיעור מגדולה של הקהילה, תודות למרצו ודחיפתו של ר' בורק'ה.

ר' בורק'ה שיף דחף בכל כוחו שיהיה זה בית כנסת גדול ורחב ידיים, כאשר השטח היחיד שיכול להתאים לבית הכנסת בגודל זה הוא הגן משחקים השכונתי, ולצורך הקמת בית הכנסת היה צריך להפעיל שתדלנות רחבה כדי לשנות את ייעודו של השטח בתכנית העירונית, ובסופו של דבר הצליחו לרתום את ראש העיר דאז מר אפרת שישנה את התב"ע ולהקים בשטח זה את בית הכנסת.

כדי לחסוך ככל האפשר בהוצאות ולנצל את הכסף שנאסף כדי להגדיל ולפאר את בית הכנסת כמה שיותר, הקדיש שעות רבות מעצמו והיה נוסע בלילות לחברון לעיתים לבדו ולעיתים עם ר' יוסף פרסיה לשנע את חומרי הבניה, והיה סוחב בעצמו את החומרים הכבדים וכך הצליח ביוזמה ובמעש להקים את בית הכנסת המפואר המשמש את הקהילה עד היום.

בשבת שובה ו' תשרי תשע"ו הלך לעולמו בגיל 76, ונטמן במוצאי שבת בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו ר' ירחמיאל - לוד.
  • בתו גב' חנה מישולובין - לוס אנג'לס.
  • בנו ר' יוסקה - כפר חב"ד.
  • בנו ר' יצחק - כפר חב"ד.
  • בנו ר' מיכאל - כפר חב"ד.
  • בנו ר' שניאור - כפר חב"ד.
  • בתו גב' מלכי, רעיית ר' מנחם מענדל חביב - כפר חב"ד.
  • בנו ר' מנדי - נתניה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]