ט' במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(51 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש אב}}[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשעה באב]]'''ט' באב''' ('''תשעה באב'''), הוא היום התשיעי ב[[חודש מנחם אב]] ובו נחרבו שתי בתי המקדש, הראשון והשני, והוא יום [[צום]] ותענית.
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום בלוח השנה העברי|אחר=יום התענית|ראו=תענית תשעה באב}}
 
{{חודש אב}}
== ביאת המשיח ==
[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשעה באב]]
ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]] ששמו מנחם{{הערה|ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - [[תשב"ץ]] חלק ג' סימן י"ח.}}, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.
'''ט' באב''' ('''תשעה באב'''), הוא היום התשיעי ב[[חודש מנחם אב]] ובו נחרבו שני בתי המקדש, הראשון והשני, והוא יום [[צום]], תענית ואבל.
 
אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי{{הערת שוליים|איכה א, ט"ו.}}". דבר זה מרמז על קירוב ביאת ה[[משיח]] ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה.
 
הרבי כותב שהיות ו[[משיח]] נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי [[קידוש לבנה|לקדש את הלבנה]] תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל.
 
==מנהגי תשעה באב==
ביום זה נהוגים מנהגי 'אבל' הדומים למנהגים הנוגים אצל אבל בפטירת קרוב משפחה, חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של י' אב.
 
* יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום.
* לובשים נעלי בד או גומי, עד צאת הצום.
* לא שומעים מוזיקה (ככל ימי [[בין המצרים]]), עד למחרת
* בתפילת שחרית לא מניחים תפילין, ולא אומרים תחנון, לפני מנחה מניחים תפילין ואומרים קריאת שמע.
* קוראים בתורה בשחרית ובמנחה.
בשנת [[תשל"ג]] עורר [[הרבי]] לערוך כינוס ילדים ביום זה ב[[כותל המערבי]]<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 28.</REF>.
 
===לימוד בתשעה באב===
בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים שאינם מעוררים שמחה כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על [[מגילת איכה]].
 
את לימודי ה[[חת"ת]] של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את ה[[חת"ת]] של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור ה[[רמב"ם]] היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום.
 
הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצ"צ]] למגילת איכה (מתוך ספר [[אור התורה]]), שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור [[פנימיות התורה]] עם [[נגלה]] דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.
 
==שבת תשעה באב==
כאשר תשעה באב חל ב[[שבת]], התענית נדחית ליום ראשון ומתחילה במוצאי שבת.
בשבת עם קביעות כזאת, ראו על [[הרבי]] שמחה מיוחדת יותר מכל שבתות השנה, ואף ב[[שיחות]] רבות ביאר את מעלת התענית כשנופל בשבת, מכיוון שכל ענין התענית הוא חיובי, כי החורבן והירידה היא בעצם בשביל העלייה המחודשת והיותר נעלית, לכן כאשר התענית חל בשבת, החלק השלילי שביום נדחה למחרת והחלק החיובי נשאר, ולכן השמחה גדולה.


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*ב'תמט - [[עם ישראל]] בכה על דברי ה[[מרגלים]] ונגזר שלא יכנסו לארץ.
*ב'תמט [[עם ישראל]] בכה על דברי ה[[מרגלים]] ונגזר שבני ישראל לא יכנסו לארץ.
*ג'של"ח - [[בית המקדש הראשון]] נחרב על ידי ה[[בבל]]ים.
*ג'של"ח [[בית המקדש הראשון]] נחרב על ידי ה[[בבל|בבלים]].
*ג'תתכ"ח - חורבן [[בית המקדש השני]] על ידי הרומאים.  
*ג'תתכ"ח חורבן [[בית המקדש השני]] על ידי הרומאים.  
*טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח [[הר הבית]].  
*טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח [[הר הבית]].  
*ג'תתצ"ה - חורבן ביתר על ידי הרומאים - סיום מרד בר כוכבא ו-580 אלף יהודים, נרצחו. (יש אומרים בשנת ג'תת"פ.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&hilite=aad18c9d-3092-421c-8f77-050323ad3e42&st=%u05d1%u05d9%u05ea%u05e8&pgnum=183 סדר הדורות]}})
*ג'תתצ"ה חורבן ביתר על ידי הרומאים סיום מרד בר כוכבא ו-580 אלף יהודים, נרצחו. (יש אומרים בשנת ג'תת"פ{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&hilite=aad18c9d-3092-421c-8f77-050323ad3e42&st=%u05d1%u05d9%u05ea%u05e8&pgnum=183 סדר הדורות]}}).
' - גירוש יהודי אנגליה על ידי אדוארד הראשון.
*ה'נ גירוש יהודי [[אנגליה]]
*רנ"ב - גירוש יהודי ספרד בתקופת המלך פרננדו השני ואיזבלה.
*ה'רנ"ב גירוש יהודי ספרד בתקופת המלך פרננדו השני ואיזבלה.
*[[תצ"ו]] - רבי רפאל טריויש, מחבר ספר 'צח ואדום', נפטר.
*[[תקע"ה]] רבי [[יעקב יצחק הורביץ]] ה'חוזה מלובלין', נפטר.
*[[תקע"ה]] - רבי [[יעקב יצחק הורביץ]] - ה'חוזה מלובלין', נפטר.
*[[תשמ"א]] רבי [[יצחק ניסים]], [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]], נפטר.
*[[תרע"ד]] - פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
===שונות===
*[[תרפ"ט]] - פרוץ מאורעות תרפ"ט.
* [[תשס"ה]] - התבצע [[גירוש גוש קטיף]], וגורשו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים גוש קטיף]] מהמקום.
*[[תשמ"א]] - רבי [[יצחק ניסים]], [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]], נפטר.
*[[תשס"ה]] - [[ההתנתקות]] בו גורשו אלפי יהודים תושבי גוש קטיף מביתם על ידי ממשלת ישראל.


==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
===נולדו===
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תש"ח]] - הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]], משגיח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית] ב-[[770]] ומנהל בית חב"ד בשדה התעופה.
*[[תש"ח]] הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]], [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ומנהל בית חב"ד בשדה התעופה JFK שבניו יורק.
*[[תש"ט]] - הרב [[שמעון רוזנברג]], מחסידי חב"ד ב[[עפולה]].
*[[תש"ט]] הרב [[שמעון רוזנברג]], מחסידי חב"ד ב[[עפולה]].


===נפטרו===
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ח]] - הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]], חבר הנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
*[[תש"ח]] הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]], מחשובי חסידי חב"ד ברמת גן וחבר הנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
*[[תשס"ד]] - הת' [[ברוך משה מקמל]], סופר מחונן ומראשי [[קופת בחורים]].
*[[תשע"ט]] – הרב [[יהודה לייב מוצ'קין]], מזקני אנ"ש ב[[קראון הייטס]] ומראשי ועד הבריחה ב[[יציאה מרוסיה]] .


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[ימי בין המצרים]]
*[[ימי בין המצרים]]
*[[תענית תשעה באב]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
== קישורים חיצונים ==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.info/files/eycha.pdf המאמר של אדמור הצ"צ ללימוד בתשעה באב]{{PDF}} - {{אינפו}}
*'''[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55992 דיני ומנהגי תשעה באב]''' {{אינפו}}
* הרב [[יצחק ערד]], '''[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55989 "פנימיות החורבן"]''' {{שמע}} {{אינפו}}
*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3512 הלכות ומנהגי תשעה באב]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63153 8 טיפים לצום קל]


;וידאו מהרבי
== קישורים חיצוניים ==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1231 תשעה באב אצל הרבי, שנת תשמ"ז]{{וידאו}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63164 תשעה באב אצל הרבי, שנת תשמ"ט]{{וידאו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55992 דיני ומנהגי תשעה באב]''' {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1990 תשעה באב אצל הרבי, שנת תש"נ]{{וידאו}}
*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3512 הלכות ומנהגי תשעה באב]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=423 תשעה באב אצל הרבי, שנת תשנ"א]{{וידאו}}


{{להיום יום|ט'|מנחם אב}}
{{להיום יום|ט'|מנחם אב}}


{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|כ ט]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב ט]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב ט]]

גרסה אחרונה מ־21:33, 11 באוגוסט 2024

<< >> חודש מנחם אב

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

הרבי בתשעה באב

ט' באב (תשעה באב), הוא היום התשיעי בחודש מנחם אב ובו נחרבו שני בתי המקדש, הראשון והשני, והוא יום צום, תענית ואבל.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - ט' במנחם אב - מלוח היום יום
במנחה: קריאת שמע, שיר של יום, "אין-כאלוקינו" וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואחר כך סדר תפילת מנחה. אין מברכין "שעשה לי כל צרכי" עד למחר.

אדוני אבי מורי ורבי היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב איכה רבה וסוגית רב יוחנן דפרק הניזקין. בבוקר אחר אמירת הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר איכה. היה עולה לתורה למפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.