חיים מנחם טייכטל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) |
|||
| (46 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מנחם טייכטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]] | [[קובץ:מנחם טייכטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]] | ||
[[קובץ:חיים מנחם טייכטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכטל מגיש לרבי ב[[חלוקת דולרים]] את ספרו של אביו 'אם הבנים שמחה']] | [[קובץ:חיים מנחם טייכטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכטל מגיש לרבי ב[[חלוקת דולרים]] את ספרו של אביו 'אם הבנים שמחה']] | ||
הרב '''חיים מנחם טייכטל''' ([[כ"ד ניסן]] [[תרפ"ב]] | הרב '''חיים מנחם טייכטל''' ([[כ"ד ניסן]] [[תרפ"ב]] – [[כ"ב ניסן]] [[תשע"ד]]) היה מחנך ותיק ומוערך ב[[ירושלים]], ומחבר ספרי לימוד לילדים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בפישטיאן שבצ'כוסלובקיה ב[[כ"ד ניסן]] [[תרפ"ב]] לאביו הרב | נולד בפישטיאן שבצ'כוסלובקיה ב[[כ"ד ניסן]] [[תרפ"ב]] לאביו הרב יששכר שלמה טייכטל, ונקרא על שם סבו רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ אב"ד צעהלים תלמידו של ה'[[חתם סופר]]'. אביו היה חסיד של רבי [[חיים אלעזר שפירא]] ממונקאטש, היה רב מפורסם שעמד בראש ישיבת 'מוריה' וחיבר שו"ת "משנה שכיר" וכיהן כרב עיירת המרפא פישטיאן בה ביקרו לעיתים קרובות אדמו"רים ורבנים מכובדים. בילדותו, חלה בדיפטריה (מחלת האסכרה הפוגעת בקני הנשימה), ובעקבותיה הוסיפו לו את השם 'חיים'. | ||
עד גיל 16 התחנך אצל אביו ולמד בישיבה בראשה עמד, ובעקבות פלישת הנאצים בשנת [[תרצ"ח]] נשלח על ידי אביו אל גיסו, רבה של אנטוורפן הרב מרדכי רוטנברג. משהגיע לשם, נכנס ללמוד בישיבת 'עץ חיים' שפעלה באותם שנים בפרבר שקט סמוך לאנטוורפן בשם 'היידה'. | עד גיל 16 התחנך אצל אביו ולמד בישיבה בראשה עמד, ובעקבות פלישת הנאצים בשנת [[תרצ"ח]] נשלח על ידי אביו אל גיסו, רבה של אנטוורפן הרב מרדכי רוטנברג. משהגיע לשם, נכנס ללמוד בישיבת 'עץ חיים' שפעלה באותם שנים בפרבר שקט סמוך לאנטוורפן בשם 'היידה'. | ||
בשנת ת"ש התקרב הצורר הנאצי לאנטוורפן והרב טייכטל ברח יחד עם שני אחיו למרסיי שב[[צרפת]], אך ידם של הגרמנים הצליחה להשיג אותם שם והם נכלאו במחנה עבודה ממנו הצליחו לברוח בניסים גלויים. | בשנת [[ת"ש]] התקרב הצורר הנאצי לאנטוורפן והרב טייכטל ברח יחד עם שני אחיו למרסיי שב[[צרפת]], אך ידם של הגרמנים הצליחה להשיג אותם שם והם נכלאו במחנה עבודה ממנו הצליחו לברוח בניסים גלויים. | ||
לאחר הבריחה, הצליח לחבור לקבוצת הילדים שהתקיימה תחת חסותו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], ונדדו בין בתי יתומים ובין מקומות מסתור שונים ביערות צרפת. יחד איתו בקבוצה היו גם הרב [[דוד משה ליברמן]] הרב [[נחום יעקובוביץ]] והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. בתקופה זו התקרב לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. | לאחר הבריחה, הצליח לחבור לקבוצת הילדים שהתקיימה תחת חסותו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], ונדדו בין בתי יתומים ובין מקומות מסתור שונים ביערות צרפת. יחד איתו בקבוצה היו גם הרב [[דוד משה ליברמן]] הרב [[נחום יעקובוביץ]] והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. בתקופה זו התקרב לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
לאחר סיום המלחמה, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בפריז, וקיבל לידיו ניהול מוסד לילדות ניצולות שואה שהופקדו במנזרים בימי המלחמה על ידי הוריהם. כאשר הגיע [[הרבי]] לביקור בעיר על מנת | לאחר סיום המלחמה, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בפריז, וקיבל לידיו ניהול מוסד לילדות ניצולות [[שואה]] שהופקדו במנזרים בימי המלחמה על ידי הוריהם. כאשר הגיע [[הרבי]] לביקור בעיר על מנת ללוות את אמו בדרכה לארצות הברית, ביקר הרבי במוסד אותו ניהל ודיבר שעה ארוכה בשפה הצרפתית עם הילדות, כשמעיניו זולגות דמעות. | ||
[[קובץ:ילקוט השמיטה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ילקוט השמיטה]] | |||
בעת ה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי בפריז לפני צאתו, ביקש ממנו הרבי לומר לחיים ולומר את שמו המלא, ולאחר מכן ביאר הרבי את התוכן הפנימי של שמו ואת הקשר בין שמו לבין תכונות נפשו. | בעת ה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי בפריז לפני צאתו, ביקש ממנו הרבי לומר לחיים ולומר את שמו המלא, ולאחר מכן ביאר הרבי את התוכן הפנימי של שמו ואת הקשר בין שמו לבין תכונות נפשו. | ||
עוד בפריז, | עוד בפריז, [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה פייגל{{הערה|נפטרה בגיל 92 ביום ט"ו תמוז תשע"ה}} בתו הצעירה של הרב יהודה טרייטל ברנדסדורפר{{הערה|אבי אביו של הגה"ח רבי [[מאיר ברנדסדורפר]] זצ"ל.}}, ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ הקודש יחד עם רעייתו וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]] שם החל לשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה]] 'שילה' שנחשב למוסד החינוך היוקרתי ביותר בירושלים של אותם שנים. | ||
לצד עיסוקו בחינוך, עמל במשך השנים להוציא לאור את ספרי אביו מתוך כתבי היד שהגיעו לידיו. כמו כן הוציא לאור מספר ספרי לימוד לילדים שחלקם יצאו לאור על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. | לצד עיסוקו בחינוך, עמל במשך השנים להוציא לאור את ספרי אביו מתוך כתבי היד שהגיעו לידיו. כמו כן הוציא לאור מספר ספרי לימוד לילדים שחלקם יצאו לאור על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. | ||
נפטר ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"ד]] יומיים | נפטר ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"ד]] יומיים לפני יום הולדתו ה-92, ונטמן בהר המנוחות שב[[ירושלים]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''הקהל''' - פרקי הלכה הגות ומקורות למצוות הקהל, כפר חב"ד תשמ"א | *'''הקהל''' - פרקי הלכה הגות ומקורות למצוות הקהל, [[כפר חב"ד]] תשמ"א | ||
*'''ילקוט השמיטה''' - פרקי הלכות שמיטה לתלמידים, [[רשת אהלי יוסף יצחק]], תל אביב תשל"ג (מהדורה ראשונה) | *'''ילקוט השמיטה''' - פרקי הלכות שמיטה לתלמידים, [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[תל אביב]] [[תשל"ג]] (מהדורה ראשונה) | ||
*'''נתיבות חיים''' - פרקי יהדות ויסודות התפילה והברכות, ירושלים תשכ"ה | *'''נתיבות חיים''' - פרקי יהדות ויסודות התפילה והברכות, [[ירושלים]] תשכ"ה | ||
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_21273_1.pdf שו"ת משנה שכיר]''' (מהדיר מכתב יד) ירושלים תשנ"ו | *'''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_21273_1.pdf שו"ת משנה שכיר]''' (מהדיר מכתב יד) [[ירושלים]] תשנ"ו | ||
*'''אם הבנים שמחה''' (מהדורה חדשה עם הוספות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38319&pgnum=1 לתצלום המהדורה הראשונה].}}). | *'''אם הבנים שמחה''' (מהדורה חדשה עם הוספות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38319&pgnum=1 לתצלום המהדורה הראשונה].}}). | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*גיסו, הרב אלעזר קלויזנר - אנטוורפן, בלגיה | *גיסו, הרב אלעזר קלויזנר - אנטוורפן, בלגיה | ||
*גיסו, האדמו"ר רבי ברוך | *גיסו, האדמו"ר רבי ברוך מ[[גארליץ]], בני ברק | ||
*בנו, הרב יששכר שלמה טייכטל - משפיע ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]] | *בנו, הרב [[יששכר שלמה טייכטל]] - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]] | ||
*בנו, הרב דוד טייכטל - שליח הרבי | *בנו, הרב [[דוד טייכטל]] - שליח הרבי ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נוף הגליל]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר | ||
*בנו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש כולל בפריז | *בנו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] בפריז ורב קהילת חב"ד [[אוברוויליע]] צרפת | ||
*חתנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] (ז"ל) - רב קהילת חב"ד ומרא דאתרא בעיר [[צפת]] | *חתנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] (ז"ל) - רב קהילת חב"ד ומרא דאתרא בעיר [[צפת]] | ||
*חתנו, הרב [[מנחם וולפא]] - שליח הרבי וראש מוסדות חב"ד ב[[נתניה]] | *חתנו, הרב [[מנחם וולפא]] - שליח הרבי וראש מוסדות חב"ד ב[[נתניה]] | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974165 סיכון חיים עבור מנהג]''' - הרב טייכטל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974165 סיכון חיים עבור מנהג]''' {{*}} '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760292 לא מתנתק מהקב"ה]''' - הרב טייכטל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | ||
*[[שניאור ברגר]], '''[http://www.scribd.com/doc/221575493/924 | *[[שניאור ברגר]], '''[http://www.scribd.com/doc/221575493/924 אוד מוצל מאש]''', תולדות חייו בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 924 עמוד 28 | ||
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=82464 נאומו המרטיט של הרב טייכטל]''' - נאומו בעת [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת חב"ד המרכזי בנתניה של חתנו הרב [[מנחם וולפא]] {{COL}} {{וידאו}} | *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=82464 נאומו המרטיט של הרב טייכטל]''' - נאומו בעת [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת חב"ד המרכזי בנתניה של חתנו הרב [[מנחם וולפא]] {{COL}} {{וידאו}} | ||
*'''[jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/09/277.-Sukkos-5781.pdf מסירות נפש על הידור מצווה]''', ראיון משוכתב של הרב טייכטל בגליון 'המפגש שלי' {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:טייכטל, חיים מנחם}} | {{מיון רגיל:טייכטל, חיים מנחם}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | |||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת טייכטל]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:05, 18 באוגוסט 2024
הרב חיים מנחם טייכטל (כ"ד ניסן תרפ"ב – כ"ב ניסן תשע"ד) היה מחנך ותיק ומוערך בירושלים, ומחבר ספרי לימוד לילדים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בפישטיאן שבצ'כוסלובקיה בכ"ד ניסן תרפ"ב לאביו הרב יששכר שלמה טייכטל, ונקרא על שם סבו רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ אב"ד צעהלים תלמידו של ה'חתם סופר'. אביו היה חסיד של רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, היה רב מפורסם שעמד בראש ישיבת 'מוריה' וחיבר שו"ת "משנה שכיר" וכיהן כרב עיירת המרפא פישטיאן בה ביקרו לעיתים קרובות אדמו"רים ורבנים מכובדים. בילדותו, חלה בדיפטריה (מחלת האסכרה הפוגעת בקני הנשימה), ובעקבותיה הוסיפו לו את השם 'חיים'.
עד גיל 16 התחנך אצל אביו ולמד בישיבה בראשה עמד, ובעקבות פלישת הנאצים בשנת תרצ"ח נשלח על ידי אביו אל גיסו, רבה של אנטוורפן הרב מרדכי רוטנברג. משהגיע לשם, נכנס ללמוד בישיבת 'עץ חיים' שפעלה באותם שנים בפרבר שקט סמוך לאנטוורפן בשם 'היידה'.
בשנת ת"ש התקרב הצורר הנאצי לאנטוורפן והרב טייכטל ברח יחד עם שני אחיו למרסיי שבצרפת, אך ידם של הגרמנים הצליחה להשיג אותם שם והם נכלאו במחנה עבודה ממנו הצליחו לברוח בניסים גלויים.
לאחר הבריחה, הצליח לחבור לקבוצת הילדים שהתקיימה תחת חסותו של ר' שניאור זלמן שניאורסון, ונדדו בין בתי יתומים ובין מקומות מסתור שונים ביערות צרפת. יחד איתו בקבוצה היו גם הרב דוד משה ליברמן הרב נחום יעקובוביץ והרב אהרן מרדכי זילברשטרום. בתקופה זו התקרב לחסידות חב"ד והתקשר לאדמו"ר הריי"צ.
לאחר סיום המלחמה, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בפריז, וקיבל לידיו ניהול מוסד לילדות ניצולות שואה שהופקדו במנזרים בימי המלחמה על ידי הוריהם. כאשר הגיע הרבי לביקור בעיר על מנת ללוות את אמו בדרכה לארצות הברית, ביקר הרבי במוסד אותו ניהל ודיבר שעה ארוכה בשפה הצרפתית עם הילדות, כשמעיניו זולגות דמעות.
בעת ההתוועדות האחרונה של הרבי בפריז לפני צאתו, ביקש ממנו הרבי לומר לחיים ולומר את שמו המלא, ולאחר מכן ביאר הרבי את התוכן הפנימי של שמו ואת הקשר בין שמו לבין תכונות נפשו.
עוד בפריז, נשא את רעייתו חיה פייגל[1] בתו הצעירה של הרב יהודה טרייטל ברנדסדורפר[2], ובשנת תש"ט עלה לארץ הקודש יחד עם רעייתו וקבע את מגוריו בירושלים שם החל לשמש כמחנך בתלמוד תורה 'שילה' שנחשב למוסד החינוך היוקרתי ביותר בירושלים של אותם שנים.
לצד עיסוקו בחינוך, עמל במשך השנים להוציא לאור את ספרי אביו מתוך כתבי היד שהגיעו לידיו. כמו כן הוציא לאור מספר ספרי לימוד לילדים שחלקם יצאו לאור על ידי רשת אהלי יוסף יצחק.
נפטר בכ"ב ניסן תשע"ד יומיים לפני יום הולדתו ה-92, ונטמן בהר המנוחות שבירושלים.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הקהל - פרקי הלכה הגות ומקורות למצוות הקהל, כפר חב"ד תשמ"א
- ילקוט השמיטה - פרקי הלכות שמיטה לתלמידים, רשת אהלי יוסף יצחק, תל אביב תשל"ג (מהדורה ראשונה)
- נתיבות חיים - פרקי יהדות ויסודות התפילה והברכות, ירושלים תשכ"ה
- שו"ת משנה שכיר (מהדיר מכתב יד) ירושלים תשנ"ו
- אם הבנים שמחה (מהדורה חדשה עם הוספות[3]).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, הרב אלעזר קלויזנר - אנטוורפן, בלגיה
- גיסו, האדמו"ר רבי ברוך מגארליץ, בני ברק
- בנו, הרב יששכר שלמה טייכטל - משפיע ומחנך בשכונת קראון הייטס
- בנו, הרב דוד טייכטל - שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד בנוף הגליל וראש כולל 'תפארת מנחם' בעיר
- בנו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש כולל בפריז ורב קהילת חב"ד אוברוויליע צרפת
- חתנו, הרב לוי ביסטריצקי (ז"ל) - רב קהילת חב"ד ומרא דאתרא בעיר צפת
- חתנו, הרב מנחם וולפא - שליח הרבי וראש מוסדות חב"ד בנתניה
- חתנו, הרב יוסף יצחק לוין - ממנהלי מוסדות חב"ד בפריז
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אהרן דב הלפרין, מלחמת הישרדות, שבועון כפר חב"ד גליון 1555 עמוד 20
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיכון חיים עבור מנהג • לא מתנתק מהקב"ה - הרב טייכטל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- שניאור ברגר, אוד מוצל מאש, תולדות חייו בתוך שבועון בית משיח גליון 924 עמוד 28
- נאומו המרטיט של הרב טייכטל - נאומו בעת הכנסת ספר תורה לבית הכנסת חב"ד המרכזי בנתניה של חתנו הרב מנחם וולפא
- [jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/09/277.-Sukkos-5781.pdf מסירות נפש על הידור מצווה], ראיון משוכתב של הרב טייכטל בגליון 'המפגש שלי'
הערות שוליים
- ↑ נפטרה בגיל 92 ביום ט"ו תמוז תשע"ה
- ↑ אבי אביו של הגה"ח רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל.
- ↑ לתצלום המהדורה הראשונה.