ישראל אבא פליסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(30 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אבא פליסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אבא פליסקין (מימין) אומר 'לחיים' עם ר' [[מרדכי ריבקין]]]]
[[קובץ:אבא פליסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אבא פליסקין (מימין) אומר 'לחיים' עם ר' [[מרדכי ריבקין]]]]
הרב '''ישראל אבא פליסקין''' ([[תרס"ה]]-[[כ"ז סיון]] [[תשנ"ו]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[אוסטרליה]], ובשנותיו המאוחרות יותר, משפיע ב[[ישיבת הדר התורה]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[קראון הייטס]], פעיל להפצת יהדות בין יוצאי רוסיה, ושמש בית המדרש הגדול ב-[[770]].
הרב '''ישראל אבא פליסקין''' ([[תרס"ה]] - [[כ"ז סיון]] [[תשנ"ו]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[אוסטרליה]], ובשנותיו המאוחרות יותר, [[משפיע]] ב[[ישיבת הדר התורה]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[קראון הייטס]], פעיל להפצת יהדות בין יוצאי [[רוסיה]], ושמש בית המדרש הגדול ב-[[770]].


היה ידידו הקרוב של ר' [[מענדל פוטרפס]] מאז שנות ילדותם ב[[חרקוב]] ועד לפטירתם.
מונה על ידי [[הרבי]] ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי".]]}} על מדינת אוסטרליה.


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ה]] בפליסא שבאוקראינה, ובילדותו עברו הוריו להתגורר ב[[חרקוב]], שם הכניסוהו הוריו ללמוד אצל מלמד ירא שמים שלא נמנה על חסידי חב"ד, יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]. בשנת [[תרפ"ה]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]], ולאחר מכן המשיך את לימודיו ב[[תומכי תמימים נעוועל|סניף הישיבה בנעוועל]].
נולד בשנת [[תרס"ה]] בפליסא שבאוקראינה, ובילדותו עברו הוריו להתגורר ב[[חרקוב]], שם הכניסוהו הוריו ללמוד אצל מלמד ירא שמים שלא נמנה על חסידי חב"ד, יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]. בשנת [[תרפ"ה]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]], ולאחר מכן המשיך את לימודיו ב[[תומכי תמימים נעוועל|סניף הישיבה בנעוועל]].


בשנת [[תרפ"ט]] נקרא לשמש כמשגיח ב[[תומכי תמימים ויטבסק|סניף הישיבה בויטבסק]].
בשנת [[תרפ"ט]] נקרא לשמש כ[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|סניף הישיבה בויטבסק]].


ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ד]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=270 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"א].}} לחשוב על עלייה לארץ הקודש, אך הדבר לא יצא לידי פועל והוא נותר בתחומי ברית המועצות.
ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ד]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=270 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יא].}} לחשוב על עלייה לארץ הקודש, אך הדבר לא יצא לידי פועל והוא נותר בתחומי ברית המועצות.


עם תחילתה של [[מלחמת העולם השניה]] ברח לעומק רוסיה ונדד עד שהגיע לריכוז החב"די שהתמקם ב[[סמרקנד]] שם לקח על עצמו את העול הגשמי של סניף הישיבה המחתרתית שהוקמה בעיר, ובכך איפשר את קיומה ופעילותה.
עם תחילתה של [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק רוסיה ונדד עד שהגיע לריכוז החב"די שהתמקם ב[[סמרקנד]] שם לקח על עצמו את העול הגשמי של סניף הישיבה המחתרתית שהוקמה בעיר, ובכך איפשר את קיומה ופעילותה וכן היה למנהל המקווה בסמרקנד.


בשנת [[תש"ז]] יצא את גבולות רוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]', ובשנת [[תש"ט]] נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם קבוצה של מספר אברכים נוספים ל[[אוסטרליה]] על מנת להפיח שם את השממה היהודית.
בשנת [[תש"ז]] יצא את גבולות רוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]', ובשנת [[תש"ט]] נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם קבוצה של מספר אברכים נוספים ל[[אוסטרליה]] על מנת להפיח שם את השממה היהודית.
שורה 17: שורה 17:
בתקופת שליחותו באוסטרליה, עיקר פעילותו התמקדה בדאגה למוסדות החינוך, ובמסגרת זו הקים את ישיבת 'אהל יוסף יצחק' במלבורן, ועמד בראשה.
בתקופת שליחותו באוסטרליה, עיקר פעילותו התמקדה בדאגה למוסדות החינוך, ובמסגרת זו הקים את ישיבת 'אהל יוסף יצחק' במלבורן, ועמד בראשה.


בשנת [[תשכ"א]] היגר לארצות הברית וקבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר [[הרבי]], שם החל לפעול עם יוצאי רוסיה וקיבל על כך הדרכות מפורטות מהרבי. במקביל, היה [[משפיע]] ב[[ישיבת הדר התורה]] וכן משפיע כללי בקהילה החב"דית, ואף מסר שיעורים לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ו[[התוועדות|התוועד]] איתם רבות. התוועדויות אלו היו מקבלות נופך מיוחד כאשר ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה ידידו הקרוב עוד מימי ילדותם, הגיע לביקור בחצר הרבי.
בשנת [[תשכ"א]] היגר ל[[ארצות הברית]] וקבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר [[הרבי]], שם החל לפעול עם יוצאי רוסיה וקיבל על כך הדרכות מפורטות מהרבי. במקביל, היה [[משפיע]] ב[[ישיבת הדר התורה]] וכן [[משפיע]] כללי בקהילה החב"דית, ואף מסר שיעורים לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ו[[התוועדות|התוועד]] איתם רבות. התוועדויות אלו היו מקבלות נופך מיוחד כאשר ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה ידידו הקרוב עוד מימי ילדותם, הגיע לביקור בחצר הרבי.


ב[[יחידות]] אצל הרבי בשנת [[תשכ"ג]], טען בפני הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר לו: "צריך לספר [[סיפורי חסידים|סיפורים מחסידים]] שהיו יהודים חסידיים, וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהיה קא סלקא דעתך שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים - לומדים מכך".
ב[[יחידות]] אצל הרבי בשנת [[תשכ"ג]], טען בפני הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר לו: "צריך לספר [[סיפורי חסידים|סיפורים מחסידים]] שהיו יהודים חסידיים, וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהיה קא סלקא דעתך שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים - לומדים מכך"{{הערה|נדפס בשבועון כפ"ח גליון 1649 ע' 59.}}.


כאשר הקים הרבי את "[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|האו"ם החסידי]]" ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], מינה אותו הרבי כנציגה של מדינת [[אוסטרליה]].
כאשר הקים הרבי את "[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|האו"ם החסידי]]" ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]], מינה אותו הרבי כנציגה של מדינת [[אוסטרליה]].


במהלך שנות מגוריו בקראון הייטס, מונה לשמש בבית המדרש הגדול ב-[[770]] ומילא את התפקיד בנאמנות רבה.
במהלך שנות מגוריו בקראון הייטס, מונה לשמש בבית המדרש הגדול ב-[[770]] ומילא את התפקיד בנאמנות רבה.


בשנותיו האחרונות שהה בבית אבות בעקבות מצבו הסיעודי, וב[[כ"ד סיון]] [[תשנ"ו]] נפטר.
בשנותיו האחרונות שהה בבית אבות, וב[[כ"ד סיון]] [[תשנ"ו]] נפטר.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 34: שורה 34:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
 
* שמריה ששונקין, זכרונותי
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פליסקין, ישראל אבא}}
{{מיון רגיל:פליסקין, ישראל אבא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]
[[קטגוריה:שמשי בית הכנסת 770]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרקוב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]

גרסה אחרונה מ־23:54, 9 בנובמבר 2024

ר' אבא פליסקין (מימין) אומר 'לחיים' עם ר' מרדכי ריבקין

הרב ישראל אבא פליסקין (תרס"ה - כ"ז סיון תשנ"ו) היה משלוחי אדמו"ר הריי"צ לאוסטרליה, ובשנותיו המאוחרות יותר, משפיע בישיבת הדר התורה ובישיבת תומכי תמימים המרכזית בקראון הייטס, פעיל להפצת יהדות בין יוצאי רוסיה, ושמש בית המדרש הגדול ב-770.

מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת אוסטרליה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרס"ה בפליסא שבאוקראינה, ובילדותו עברו הוריו להתגורר בחרקוב, שם הכניסוהו הוריו ללמוד אצל מלמד ירא שמים שלא נמנה על חסידי חב"ד, יחד עם ר' מענדל פוטרפס. בשנת תרפ"ה נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים חרקוב, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בסניף הישיבה בנעוועל.

בשנת תרפ"ט נקרא לשמש כמשגיח בסניף הישיבה בויטבסק.

בחודש אייר תרצ"ד קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ[2] לחשוב על עלייה לארץ הקודש, אך הדבר לא יצא לידי פועל והוא נותר בתחומי ברית המועצות.

עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה ברח לעומק רוסיה ונדד עד שהגיע לריכוז החב"די שהתמקם בסמרקנד שם לקח על עצמו את העול הגשמי של סניף הישיבה המחתרתית שהוקמה בעיר, ובכך איפשר את קיומה ופעילותה וכן היה למנהל המקווה בסמרקנד.

בשנת תש"ז יצא את גבולות רוסיה במסגרת 'הבריחה הידועה', ובשנת תש"ט נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם קבוצה של מספר אברכים נוספים לאוסטרליה על מנת להפיח שם את השממה היהודית.

בתקופת שליחותו באוסטרליה, עיקר פעילותו התמקדה בדאגה למוסדות החינוך, ובמסגרת זו הקים את ישיבת 'אהל יוסף יצחק' במלבורן, ועמד בראשה.

בשנת תשכ"א היגר לארצות הברית וקבע את מגוריו בשכונת קראון הייטס בסמיכות לחצר הרבי, שם החל לפעול עם יוצאי רוסיה וקיבל על כך הדרכות מפורטות מהרבי. במקביל, היה משפיע בישיבת הדר התורה וכן משפיע כללי בקהילה החב"דית, ואף מסר שיעורים לתלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והתוועד איתם רבות. התוועדויות אלו היו מקבלות נופך מיוחד כאשר ר' מענדל פוטרפס שהיה ידידו הקרוב עוד מימי ילדותם, הגיע לביקור בחצר הרבי.

ביחידות אצל הרבי בשנת תשכ"ג, טען בפני הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל תלמידי התמימים. והרבי הסביר לו: "צריך לספר סיפורים מחסידים שהיו יהודים חסידיים, וכוונתי דוקא מחסידים לא מרביים, שכן כאשר מספרים אודות רבי נהיה קא סלקא דעתך שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים - לומדים מכך"[3].

כאשר הקים הרבי את "האו"ם החסידי" בשמיני עצרת תשל"א, מינה אותו הרבי כנציגה של מדינת אוסטרליה.

במהלך שנות מגוריו בקראון הייטס, מונה לשמש בבית המדרש הגדול ב-770 ומילא את התפקיד בנאמנות רבה.

בשנותיו האחרונות שהה בבית אבות, ובכ"ד סיון תשנ"ו נפטר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמידו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
  • שמריה ששונקין, זכרונותי
חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי".
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יא.
  3. נדפס בשבועון כפ"ח גליון 1649 ע' 59.